קוראים רבים ביקשו ממני לעשות סדר במעללי בן כספית הקשורים לנתניהו. כספית, אני כותב זאת לא פעם, הוא ארכי נוכל שהשחית את התקשורת הישראלית.
***
רק בשבוע שעבר נחשף כי כספית קיבל מידע האסור בפרסום מהשב"כ בנוגע לאלישע ירד, העוזר לשעבר של ח"כ לימור סון הר-מלך.
זה ממש לא הפתיע אותי. הרי בתיקי נתניהו הוא קיבל "מידע" ממאבטחי שב"כ של ראש הממשלה.
איך קורה שהדברים האלה לא נחקרים? איך קורה שמידע דולף מתוך השב"כ ל"עיתונאי" שנמצא עם הארגון ביחסי השחתה ואין פוצה פה ומצפצף?
כי כספית נהנה מחסינות במערכת אכיפת החוק. הוא משרת אותה והיא משרתת אותו – מדובר ביחסי השחתה פליליים.
המודיע
הסיפור של הפעלת כספית כמודיע משטרתי בתיקי נתניהו מתחיל כבר ב-2012 באישורו של יואב סגלוביץ', מי שעמד אז בראש אגף החקירות והמודיעין.
כמובן שהפרקליטות ידעה על כך ועודדה הזאת (שי ניצן ושות') למרות שהפעלתו של כספית הייתה לא חוקית (אי אפשר להפעיל עיתונאי כסוכן משטרתי).
כספית נפגש עשרות פעמים עם מפעיליו והפך לבן בית במסדרונות להב 433, בין היתר עם המפעיל ערן קמין, עוד רל"ביסט קיצוני. לאורך השנים סיפק כספית מידע כוזב כדי לפתוח בכל מחיר חקירות נגד נתניהו. זה נכשל עם סיפורי אודליה כרמון אבל "הצליח" עם סיפורי הדס קליין.
התחנה הראשונה הייתה פגישה של כספית עם קליין בדצמבר 2015 שם סיפרה לו על השמפניות והסיגרים – משם בעצם התגלגל תיק 1000.
התחנה השנייה הייתה באפריל 2016 שם הולבנה הפעלתו של כספית כשטינקר משטרתי באמצעות "עדות" שרובה הושחרה ונקברה תחת חסיונות, כדי להסתיר את המעשים העבריניים של המשטרה והפרקליטות.
התחנה הראשונה
בפרק הראשון על מעללי בן כספית אני מתמקד בתחנה הראשונה – הפגישה עם הדס קליין במסעדת הדסון בת"א.
קליין סיפרה על כך בעצמה במשטרה אבל כאשר עו"ד עמית חדד ביקש לחקור אותה על העניין, נציגי הפרקליטות צווחו שמדובר ב"חיסיון" עיתונאי.
לבסוף נמצאה דרך עקומה במיוחד לחקור אותה על העניין: בלי לציין את שמו המפורש של בן כספית, למרות שכולם מבינים שמדובר בו. אפילו השופטים הבינו שמדובר בפארסה.
הנה עיקרי הדברים:
עו"ד חדד: כבודכם, בחקירה של העדה (הדס קליין) במשטרה היא מספרת על שיח בינה לבין אחד בשם בן כספית.
כבודכם כבר ראה בעתירה לגילוי ראיה מי הוא בן כספית, החליט את מה שהחליט בנושא הזה, אבל בן כספית הוא לא ממש עיתונאי בתיק הזה. הוא על תקן של משהו אחר ואנחנו עוד נראה את זה בהמשך עוד ועוד.
אבל בן כספית יושב עם מר מילצ'ן – על הפגישות שלהם, של מר מילצ'ן ובן כספית נשאל את מר מילצ'ן כמובן – אבל הוא גם יושב עם העדה. העדה מספרת על זה בחקירה מיוזמתה. היא פותחת לנו את כל השערים בנושא הזה.
… אצלנו, צריך לזכור עוד כמה דברים שהם חשובים. המקור של בן כספית לחלק מהידיעות – הוא מספר את זה להדס, וזה חשוב לנו – אלו מאבטח שב"כ של מר נתניהו. אנחנו נראה את זה. זה חשוב.
לטעמנו העובדה שמאבטחי שב"כ מוסרים לעיתונאים, זה דבר שהוא קריטי. הוא קריטי לתיק הזה, במיוחד שהמידע מגיע ממאבטחי השב"כ לבן כספית ומבן כספית למשטרה, שזאת שרשרת שהיא מאוד מאוד חשובה.
העובדה שמאבטחי שב"כ מוסרים מידע לבן כספית, אני לא יודע למי עוד הם יכולים למסור מידע, אבל גם מבחינת הלגיטימיות של החקירה בהקשר הזה. זה אחד.
שנית. העובדה שבן כספית הוא המבוע של התיק הזה ושהוא הולך ומוסר את המידע למשטרה, והראינו את זה לכבודכם, שהמידע הזה מבוסס על דברים שאמרה לו הגברת קליין והוא הולך ומוסר את זה למשטרה, הוא לא פעל כאן בכלל בכובע של עיתונאי. הוא פעל כאן בכובע אחר, בכובע של מודיע משטרתי, בכובע אחר.
השופטים מאשרים כאמור לחקור את קליין על הנושא בלי לציין את שמו המפורש של בן כספית.
האיש שאין לומר את שמו
עו"ד חדד: את אומרת שמר מילצ'ן ישב עם אדם ואותו אדם סיפר שהוא כותב ספר על בנימין נתניהו, נכון?
קליין: נכון.
גילדין (מהפרקליטות): אולי תגיד את האות הראשונה והאחרונה.
עו"ד חדד: אתה רוצה שנקרא לו מר סילבר? מה אתה רוצה שנעשה?
קליין: כבר עשית.
עו"ד חדד: כבר עשית.
השופט בר-עם: הדברים כבר ממילא ידועים.
גילדין: הסוסים יצאו מן האורווה.
עו"ד חדד: לכן אמרתי. אני לא מזכיר את השם. אותו אדם יושב וכותב. מתי הייתה הישיבה?
קליין: לדעתי זה סביב דצמבר 15, משהו כזה.
עו"ד חדד: לדעתי את לא טועה. אולי קצת.
קליין: נובמבר, דצמבר 2015.
השופטת פרידמן-פלדמן: זה מה שאמרת בחקירה, נכון?
קליין: כן.
עו"ד חדד: זהו, כי בדצמבר את פוגשת אותו, אז כנראה שזה היה…
קליין: כמה ימים קודם.
עו"ד חדד: כמה ימים או שבועות לפני כן. נכון?
קליין: לדעתי ימים. ארנון מאוד לחץ.
עו"ד חדד: את מספרת שארנון לאותו אדם שיושב איתו – דרך אגב, הישיבה הייתה בבית של ארנון?
קליין: נכון.
עו"ד חדד: כשהוא יושב עם אותו אדם, הוא מספר לו על זה שהוא נותן שמפניות לגברת נתניהו. נכון?
קליין: שמפניות לגברת נתניהו וסיגרים.
עו"ד חדד: למר נתניהו.
קליין: נכון.
עו"ד חדד: הוא ידע מה התפקיד של אותו בן אדם. הוא ידע שהוא בא לכתוב ספר על משפחת נתניהו. נכון?
קליין: זה מה שנאמר לי. הוא ידע. הוא יודע. הוא מכיר את האיש.
עו"ד חדד: מכיר את האיש והוא גם ידע שהוא כותב ספר. לכן את אומרת, הוא כותב ספר על ביבי.
קליין: בסדר.
עו"ד חדד: אז הוא סיפר לו את זה בקונטקסט הזה. נכון?
קליין: אני לא יודעת באיזה קונטקסט הוא סיפר לו את זה אבל הוא ידע. נקודה.
עו"ד חדד: בסדר. הוא לא המתיק לו סוד כי עובדה גם שאחר כך הוא שולח אותך. הוא פשוט סיפר לו את זה. נכון?
קליין: לא, המתיק סוד.
עו"ד חדד: אוקיי. ואז את מספרת שאחרי שהם יושבים ומדברים או תוך כדי שהם יושבים ומדברים – תכף נראה – ארנון מרים לך טלפון.
קליין: נכון. תוך כדי.
עו"ד חדד: זאת אומרת, אותו אדם יושב עם מר מילצ'ן ומר מילצ'ן מתקשר אליך.
קליין: זה דבר שבשגרה, אבל בסדר.
עו"ד חדד: סיפרת לנו סיפור מוזר, שהוא יושב איתך…
קליין: נכון. זה לא מוזר.
עו"ד חדד: זה ודאי מוזר. זה אולי קרה אבל זה מאוד מוזר. בכל מקרה, אותו אדם נמצא איתו.
קליין: כן. הם מתקשרים אלי.
עו"ד חדד: והם מתקשרים אליך.
קליין: כן.
עו"ד חדד: ואז הוא שם אותך על ספיקר. כך את אומרת.
קליין: נכון.
עו"ד חדד: ואז הוא אומר לך – ספרי לאותו אדם שנמצא אצלו, ספרי לו גם את על השמפניות. נכון?
קליין: נכון. ואני מסרבת.
עו"ד חדד: ואת מסרבת. אבל אז קורה דבר מוזר. ארנון מנדנד לך, כך את אומרת, למעשה אפילו מחייב אותך להיפגש עם אותו בן אדם.
קליין: מסכימה.
עו"ד חדד: מסכימה. את אומרת כמה ימים.
קליין: לזיכרוני היה לי לחץ מארנון לשאול אם כבר עשיתי את זה, אם קבעתי, ולכן באיזשהו שלב לא הייתה לי ברירה אלא לעשות את זה.
עו"ד חדד: ואז את הולכת ופוגשת את אותו בן אדם.
קליין: נכון.
עו"ד חדד: במקום שנקרא 'הדסון' ברמת החייל, לאכול צהריים.
השופט בר-עם: מסעדה מוכרת.
קליין: נכון.
עו"ד חדד: אז אתם יושבים שם, נכון?
קליין: נכון.
עו"ד חדד: ואותו אדם אומר לך, מדבר איתך על מתנות, על חדר מתנות.
קליין: אגב, פעם ראשונה ואחרונה שפגשתי אותו בימי חיי.
עו"ד חדד: בסדר. את יושבת והוא מדבר איתך על מתנות. נכון? גם על חדר מתנות.
קליין: נכון.
עו"ד חדד: ואת הכחשת כמובן, אמרת שזה קשקוש.
קליין: נכון. זה לא קיים אצלנו.
עו"ד חדד: ואז את מקבלת ממנו טלפון ואת אומרת שזה היה בדצמבר. את אומרת: "יום אחד אני מקבלת טלפון מאותו בן אדם, זה היה בדצמבר".
קליין: יכול להיות. אני לא יודעת. הכול היה סביב הימים האלה.
עו"ד חדד: הוא אומר לך, כך את מספרת, שמאבטחים מדברים, אומרים לו שיש מתנות וכולי. נכון? זה מה שהוא מספר לך.
קליין: נכון.
עו"ד חדד: מאבטחים, הכוונה מאבטחים של מר נתניהו.
קליין: לא מכירה מאבטחים אחרים.
עו"ד חדד: ואז הוא אומר לך שמדברים עליכם וכולי, ואת אומרת לו
קליין: שאין חיה כזו.
עו"ד חדד: דרך אגב, למה ארנון מחייב אותך לפגוש את אותו בן אדם? למה הוא מחייב אותך?
השופטת פרידמן-פלדמן: אם את יודעת.
קליין: זה הצחיק אותי שנפלט לך השם. למה הוא אומר לי?
עו"ד חדד: הוא אמר לך למה הוא מחייב אותך או שהוא רק אמר תפגשי אותו?
קליין: בזמנו הוא אמר לי, בפגישה הראשונה, לפני שתיאמנו אותה, הוא אמר לי שהוא מחבב אותו, הוא זוכר לו חסד נעורים על איזשהו משהו.
עו"ד חדד: סיימנו עם האיש שאין לומר את שמו.
