מאמרים

10 הערות על המודיע המשטרתי, בן כספית, על זיהום ועל השחתה ערכית של העיתונות

כספית ועוזרת הבית, השנאה לנתניהו, השנאה לאיילה חסון, פרשת הרפז, ההשתעבדות לפוליטיקאים כושלים, הקשרים עם חיים סבן, הבורות בתיק 4000, ניגוד העניינים בתיק 1000, החיטוט בפחי האשפה של הטוויטר, הפלופ הכי גדול בתולדות העיתונות
בן כספית (צילום מסך טלוויזיה)

1. המימד האנושי: כספית ועוזרת הבית

אנשים נמדדים בערכים שלהם, בעיקר ביחסם לאנשים אחרים ובעיקר ביחסם לאנשים מוחלשים.

מאחורי לא מעט "טאלנטים" שמלהגים את עצמם לדעת בערוצי הטלוויזיה, מטיפים מוסר על צדק חברתי, שיוויון, עזרה ותמיכה לחלשים וכד', מסתתרים דמויות שגם אצטדיון רמת גן לא מסוגל להכיל את האגו שלהם.
הם וערכים זה שני דברים שונים, הכל מהשפה ולחוץ, הם עסוקים יומם ולילה אך ורק בטיפוח האגו ובאינטרסים שלהם, בין היתר הכלכליים.

חלקם הם פשוט אנשים רעים ואכזריים שמסתתרים מאחורי מילים גבוהות.

כזה הוא כספית וכזה הוא גם רביב דרוקר, ותביעה אחת של עוזרת הבית לשעבר של כספית המחישה זאת יותר מכל, יותר מכל הגיגיו.
התביעה נגד כספית ורעייתו לשעבר על פיטורים שלא כדין ואי תשלום פיצויים כחוק, אפילו לא זכתה לכתב הגנה ונקבע כי בני הזוג כספית ישלמו 54 אלף שקל.

זה האיש. אטום.

2. השנאה לבנימין נתניהו: כספית מודר, כספית נקם

בסופו של דבר בן כספית צריך לשלוח פרחים לנתניהו מדי יום: בלעדיו, כבר לא היה לו על מה לכתוב, לא היה לו את מי לרדוף, ולא היה לו את מי לשנוא.

השנאה לנתניהו מתדלקת את כספית מדי יום, מעסיקה אותו 24 שעות ביממה, עיניו רושפות משנאה, היא מתגלגלת על לשונו על אוטומט ומסבה לו הנאה רבה.

אלא שהשנאה הזו לא באה ממניעים אידיאולוגיים אלא ממניעים אישיים.
אני לא מאמין שכספית באמת חושב שנתניהו הוא סכנה לדמוקרטיה ואסון לישראל, הרי המציאות מוכיחה אחרת.

הסיפור הוא אחר לגמרי.

בן כספית וקולגות אחרים שלו, כמו אמנון אברמוביץ' ונחום ברנע, התרגלו במשך שנים ארוכות ללחוש על אוזנם של ראשי ממשלה. הם נטו להתבלבל – הם חשבו שהם מנהלים את המדינה מתוך כורסתם הנוחה באולפנים או במערכות העיתונים.
אברמוביץ' מספר לעיתים בערגה על השיחות שהיו לו עם נתניהו אבל הימים האלה הלכו לבלי שוב. נתניהו מידר את החבורה היהירה הזו כיוון שהוא לא רצה ליישר איתה קו – הם הורגלו או התרגלו לחשוב שהם-הם מנהלים את המדינה.

מאז ועד היום המודרים נוקמים את נקמתם. כספית, אברמוביץ', ברנע ושות' לא עוסקים בעיתונות ובהבאת מידע או ניתוחים. הם שחקנים פוליטיים, בלי שאיש מהציבור בחר בהם להיות כאלה. הם עסוקים בפועל בפעילות מפלגתית, בתפירת תיקים ובהפיכה שלטונית בצורה אקטיבית ולא בעידוד מהחוץ של הפרקליטות.

צריך להבין: אם היתה עיתונות אמיתית בישראל, ביקורתית וחוקרת, תיקי נתניהו לא היו באים לאוויר העולם.
מתמקדים היום בפרקליטות ובצדק, אבל התקשורת היא שזו שאחראית במידה שווה לפחות לתפירת התיקים, ומי אם לא כספית ממחיש זאת בצורה הכי בוטה.

3. השנאה לאיילה חסון: היא התקדמה, בן כספית נותר מאחור

מקור השנאה לחסון הוא פשוט מאוד: תולדה של קנאה אובססיבית ששורשיה התחילו כבר לפני כ-15 שנה אחרי שכספית אולץ להיפרד מהגשת תוכנית ביום שישי יחד עם חסון ברשות השידור.

מאז היא התקדמה, הפכה לפופולארית יותר עם מעברה לערוץ 13 (10 לשעבר), הביאה סיפור גדול אחרי סיפור גדול, הרייטינג של תוכניותיה רק מטפס – והוא דרך במקום והתבוסס בשנאתו הפתולוגית לנתניהו.

כספית לא יודע את נפשו מרוב קנאה והוא מטנף בלי הפסקה על איילה חסון, משחיר אותה בכל הזדמנות ומארגן נגדה קמפיינים נבזיים.
בשנה האחרונה החל להשתלב בערוץ 12 ב"אולפן שישי". במקביל, במקרה או שלא, החלה גם שחיקה מסויימת ברייטינג באחת מתוכניות הדגל של ערוץ 12.

בעוד חסון מביאה סיפורים שזוכים להד ענק, כספית הביא לפני שבוע פייק גדול בדמות הצעה לשריון לכאורה של גבי אשכנזי בליכוד.
מעניין שכספית, שעובד ב"מעריב", החליט לפרסם את ה"סקופ" השקרי דווקא ב"אולפן שישי", תוך שהוא מצפצף הן על הבעלים של "מעריב" אלי עזור והן על העורך שלו גולן בר יוסף.
זה כספית, יעשה הכל עכשיו כדי למצוא חן בעיני ערוץ 12.

שנאתו וקנאתו לאיילה חסון פרצה במלוא עוזה בפרשת הרפז. חסון חשפה את ההתנהלות הפסולה והבעייתית של גבי אשכנזי ואביחי מנדלבליט, וההחלטה השערורייתית לסגור להם את התיק למרות חשדות כבדים וראיות לכאורה לשיבוש הליכי משפט ועוד.

אשכנזי הוא אחד ממאותרגיו של כספית, אחד ממדליפיו לאורך שנים (כנראה כולל הדלפת הפייק על הצעת שריון בליכוד).
החשיפות של חסון על אשכנזי הוציאו את כספית משלוותו ותדלקו עוד יותר את קנאתו ונקמנותו בחסון – שעולה עליו עשרות מונים ביושרה ובמקצועיות.

4. פרשת הרפז והקשרים עם אבי בניהו ואשתו של גבי אשכנזי

פרשת הרפז לא הולידה אמנם כתבי אישום, למעט בועז הרפז בעצמו, אבל דוח הסגירה של הפרשה, שנכתב ע"י היועץ המשפטי לממשלה בזמנו יהודה וינשטיין, הציף כמה וכמה התנהלויות בעייתיות ומי כיכב בהן? בן כספית, שאשכנזי הדליף לו.

מסתבר שכספית ניהל גם קשר רציף עם רונית אשכנזי, רעייתו של הרמטכ"ל לשעבר, ובמהלך 5 חודשים בלבד, כך עולה מחומרי החקירה, היו בין רונית אשכנזי לבן כספית 48 התקשרויות.
לטענתו של כספית הוא דיבר אתה בעיקר ברמת רכילות, פריקת מתחים שלה, והוא לא זוכר אם העבירה לו אי פעם מידע שפרסם.
לטענתו הם שוחחו רק על התעמרות כביכול של שר הביטחון דאז אהוד ברק באשכנזי.

לדבר זה יפה ולרכל זה בסדר, אבל 48 שיחות עם אשת הרמטכ"ל?

הדבר השני היה הקשר בין אבי בניהו, דוברו של אשכנזי דאז, לבן כספית, ברית שנמשכת עד עצם היום הזה.
בניהו נחשד בשיבוש הליכי משפט אחרי שנפגש עם בן כספית בלילה. בניהו סיפר בחקירתו כי באותו יום בו דווח לו על החקירה (על ההדלפות מלשכת אשכנזי) הוא נפגש עם כספית בשעת לילה, ברכב במגרש חניה, וסיפר לו על אודות החקירה.

לדבריו, המפגש נעשה במסגרת חברותם הקרובה וכדי "לחלוק" במעמסה הרגשית ובחששותיו כי שר הביטחון, אהוד ברק, שוב יפנה כלפיו אצבע מאשימה. לדבריו, כספית אמר לו שיש אמת אחת, שהוא קיבל  את הסיפור הזה מגורם אחר.

כספית סיפר בעדותו סיפור דומה. שבניהו ביקש להיפגש עמו ביחידות והם קבעו להיפגש בשעת חשיכה בחניון.
במפגש, בניהו שפך ליבו בפניו וסיפר שהרמטכ"ל נדרש לפוליגרף, על רקע הכתבה שפרסם, וכי הוא חש רדוף על-ידי שר הביטחון.

כספית הבהיר, שהחקירה שדיבר בה בניהו:

"זו לא חקירה משטרתית, זה מאוד טבעי שהוא ידע (על החקירה) לא יכול להיות שהם לא ידעו, רוה"מ מטיל על השב"כ לחקור ולוקחים את המעורבים לפוליגרף ובודקים טלפוניה, זו הדלפה. החקירה מאוד שבלונית".

וינשטיין קבע כי גם בנסיבות מפגש מפוקפקות (באישון ליל ובחניון חשוך) אין כדי למלא את החסר וליצוק תוכן, אחר ופלילי, לאותו מפגש.
בנוסף, קבע וינשטיין, כי קיים קושי ממשי בהוכחת המודעות של בניהו לחקירה פלילית או להליך שיפוטי ומכאן עולה קושי ממשי בהוכחת עבירת שיבוש מהלכי משפט.

בקיצור, כשר אבל מסריח.

5. ההשתעבדות של בן כספית לפוליטיקאים כושלים

שיטת העבודה של בן כספית עם פוליטיקאים, אנשי צבא וביטחון, ועם גורמים במערכת המשפט מאוד פשוטה: טנפו על נתניהו, הדליפו לי וקבלו סיקור אוהד.
הטורים שלו הם בסך הכל תרשומת של מי שנפל לו על האוזן בסוף השבוע – בשנה האחרונה זה היה בדרך כלל בנט שהפך באמצעותו של כספית לגאון הדור.

מה שמדהים הוא שהמציאות אף פעם לא משקרת: כל הפוליטיקאים שטיפח ומטפח בן כספית, ביחסי תן וקח של הדלפות/סיקור אוהד, מתבררים ככושלים.
זה התחיל עם העבריין המורשע אהוד אולמרט, המשיך בגבי אשכנזי שנעלם כלא היה, בנפתלי בנט שכספית הרים אותו על כפיו (ובנט הרים ידיים אחרי שנה בלבד), וגם באביגדור ליברמן וגדעון סער, שנחשב לאחד מיקיריו וממתדרכיו הראשיים של כספית.

6. הקשרים עם חיים סבן

המיליארד חיים סבן הוא אחד ממתנגדיו החריפים של נתניהו והוא לא מחמיץ שום הזדמנות כדי לטנף עליו.

פרטנר, שהיתה בזמנו בבעלותו, היתה מעורבת עד צוואר בתיק 4000 ובכיריה אף איימו על שלמה פילבר ("נחסל אותך") ועל נתניהו בעצמו (דרך צחי הנגבי) שלא ייפגש עם הילרי קלינטון, אם יוציאו לדרך כמה מהלכים בשוק התקשורת.

סבן התחבר לשורה של עיתונאים ובראשם דנה ויס, אך גם בן כספית לא קופח.
המיליארדר, המקורב לקלינטונים ולמפלגה הדמוקרטית, אירח בזמנו מדי שנה את פורם סבן והטיס לשם שורה של עיתונאים על חשבונו, כולל אירוח במלון מפואר, וכאמור בן כספית היה בין האורחים.

לאחרונה ראיין כספית את סבן, כרגיל בדביקות, וכצפוי סבן אמר על נתניהו שהוא "אסון".
למה דעתו הצפויה והחיצונית של סבן צריכה לעניין? היא לא, אבל כך זה עובד: פרגן לי ואני אפרגן לך.
והמטרה: תגיד שביבי אסון ותקבל כותרת מפרגנת.

7. הבורות של כספית בתיק 4000: "תיק יצוק מבטון"

כספית הוא מלך החפיפניקיות ומלך הפופוליזם ומלך הכתיבה על דברים שהוא לא ממש בדק לעומק.

את תיק 4000 הוא לא מכיר, לא מבין ואין לו גם את היכולת הכלכלית והרגולטורית להבין. כספית גם לא טורח להגיע לדיון ולא מעורה בפרטי הפרטים של המשפט.
זה לא הפריע לו להפריח לאוויר סיסמאות על אודות תיק יצוק בטון, תיק שרירי ותיק מוצק ותמיד זה אצלו מ"ידיעה" ובביטחון עצמי מוחלט.

אחרי החקירה הראשית של עד המדינה שלמה פילבר, בלי להכיר בכלל את פרטיה כספית טען שפילבר "תפר ב-130% את נתניהו".
לא 100%, 130%.

במהלך החקירה הראשית של פילבר כספית כתב, שפילבר היה כלי משחית בשירותו של נתניהו והמו"מ להסדר טיעון עומד להתחדש.
זה לא קרה כמובן ולא יקרה בעתיד הנראה לעין. בתום החקירה הראשית הוא כתב שזהו, נתניהו הופלל, אין טעם למעשה לחקירה הנגדית.
באה החקירה הנגדית וכספית בלע את לשונו או גמגם או דיבר שטויות.

התיק היצוק מבטון, השרירי והמוצק קרס ועוד בלוף של כספית נחשף.

8. מודיע משטרתי, ניגוד עניינים בתיק 1000 והתגוללות על עו"ד חדד

הסיטואציה בתיק 1000 מדגימה בעיני את ההשחתה הערכית והמוסרית של בן כספית.

הוא הרי היה מודיע משטרתי, הוא זה שסיפק מידע למשטרה על משפחת נתניהו באופן רציף (בעיקר טינופים).
ארנון מילצ'ן והדס קליין היו המקורות שלו, כספית למעשה היה ה"יזם" של תיק 1000 (אחרי שכשל בתיק 1000 הישן עם סיפורי אודליה כרמון) ופקטור משמעותי בפתיחת החקירה.
הוא הופעל על-ידי קציני משטרה בכירים (בראשם מני יצחקי), באישורם של ליאת בן ארי ושי ניצן – והכל בניגוד לנהלים של משטרת ישראל, האוסרים על הפעלתו של עיתונאי כמודיע משטרתי.

חמור מכך: הפעלתו בתיק 1000 החלה בדצמבר 2015, שנה לפני אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתוח חקירה נגד נתניהו בתיק 1000.

אין פלא שהפרקליטות מגוננת על כספית בצווי חיסיון פן תיחשף צורת הפעלתו הלא חוקית וחומרי ה"מודיעין" שהוא הזרים (אבי וייס פרסם אותם – אפשר לקרוא לזה במילה אחת: זבל. זבל שעל בסיסו הפעילו במשטרה מאות חוקרים ומאות אנשי מודיעין).

מה שחמור מכל הוא שבן כספית לא מושך את ידו מסיקור הנושא, למרות ניגודי העניינים הבוטים.
בשבוע הראשון לחקירתה הראשית של הדס קליין הוא התגולל על עו"ד עמית חדד במילים קשות כמו "חדד הלא מחודד" ושאר ביטויי גנאי וטען שהשופטים הביטו עליו ב"חמלה", למרות שכספית לא היה כלל באולם הדיונים ותיאוריו כרגיל היו שקריים.

זו היתה כנראה סגירת חשבונות על כך שעו"ד חדד הציף את הדיון על תפקודו של בן כספית כמודיע משטרתי, וגם על כך שחדד מייצג את נתניהו בתביעת דיבה נוספת נגד כספית.

זה תואם מאוד את שיטת העבודה של כספית, שתיאר חדד בדיון על התנהלותו כמודיע משטרתי.
הוא מוסר מידע למשטרה, מלבין אותו דרך העיתון ואם לא נעשה דבר הוא משתלח באלו שלא הסכימו ליישר איתו קו (זה היה מנדלבליט שבהתחלה התעקש לא לקנות את כל סיפוריו אבל לאחר מכן התיישר).

חדד "העז" לחשוף את שערוריית הפעלתו של כספית, את העובדה שקליין, שמציירת את עצמה כתמימה וכקדושה מעונה, היתה מקור שלו. חדד העז ומיד חטף.

מה שנוצרה פה היא ברית אינטרסים מסוכנת מאוד: פרקליטות שמגנה על עיתונאי והפעלתו הלא חוקית ועיתונאי שמגן עליה כדי שהיא תגן עליו.

כך תופרים תיקים.

9. ה"מומחיות" של כספית: אובססיית חיטוט בפחי האשפה של הטוויטר

אם יש משהו אחד שכספית מצטיין בו הוא חיטוט בשוליים של השוליים בטוויטר, כדי למצוא שם התבטאויות בעייתיות של תומכי נתניהו והליכוד, ולנפח אותם למימדי על.

השיטה הזו, שתפסה לה תאוצה במערכת הבחירות האחרונה, איננה עיתונות ולא יכולה לייצג עיתונות. היא מסע תעמולה והשחרה של ציבור המצביעים הגדול ביותר במדינה והצגתם דרך אמירה אחת, בעייתית וראויה לגינוי ככל שתהיה.

כמובן שהצד השני של המפה, שעתיר בהתבטאויות הסתה והמרדה פרועות מדי יום, זוכה אצלו ואצל אחרים להנחות סלב.

מי שעל המוקד הם אך ורק בוחרי הליכוד והמועמדים בפריימריז של המפלגה, אחת היחידות שעובדת בצורה דמוקרטית.
כל אחד ואחת מהמועמדים זוכה לסריקה קפדנית של כל ציטוט מעברם והעלתו מן האוב באופן מעוות.
המטרה: השחרה, השחרה והשחרה. ויש להשחרה הזו גם סממנים גזעניים מאוד בולטים.

10. הפלופ הכי גדול בתולדות העיתונות – של כספית

ואי אפשר לסיים את מעלליו של כספית בלי הסיפור על הפלופ הכי גדול שפורסם לפני יותר מ-20 שנה ב"מעריב".

כספית נפל בפח של יחיעם אוחנה, שהורשע בעבירות סמים, ופרסם כאילו ההרשעה היתה פרי סחיטה של השופט תאודור אור.
לידיו של כספית הגיעו מסמכים לכאורה על הסחיטה אבל התברר שיחיעם אוחנה זייף את המסמכים כנקמה בשופט.

יחיעם אוחנה הורשע בעקבות האירוע בזיוף ונידון למאסר. כלומר, החפיפניקיות של כספית הובילה לעלילה על שופט במסווה של "סקופ" או מן "תחקיר" לכאורה שבן כספית הוביל.
בכותרת ב"מעריב" נכתב כי זו "חשיפה מאת בן כספית" וציטטה מקור משפטי בכיר: "הפרשה זו תזעזע את המדינה".

בן כספית, בביטחונו העצמי המופרז, לא ממש היכה על חטא בסיפור המופרך הזה.

וזאת התמצית של כספית: הוא נע מפאשלה לפאשלה, משנאה לשנאה והרי תמיד יהיו או יומצאו ה"גורמים משפטיים" ו"מקורות משפטיים בכירים" שיגידו שההבלים שהוא כותב יזעזעו את המדינה.

מה חדש?