הפרקליטות ניסתה להוסיף ראיות – בית המשפט בלם
במהלך הדיון ביום רביעי התגלעה מחלוקת מאוד משמעותית בין התביעה להגנה. יהודית תירוש, התובעת בתיק 4000, ניסתה, הן באותו היום וגם בדיונים הקודמים, לעגל פינות ולקבע את האפשרות שבהמשך יופיעו עוד ראיות – כדי להרחיב את הדוגמאות על הטיית סיקור כביכול של וואלה לטובת נתניהו.
פרקליטי אלוביץ' ונתניהו כמובן לא הסיכמו לגישה הזה – מהטעם הפשוט: תירוש פתאום ניסתה להרחיב את 315 הדוגמאות להטיית סיקור (שהן עצמן, בזמנו, היו תיקון לכתב האישום שביקש בית המשפט) ולהוסיף עליהן דוגמאות אחרות.
השופטים החליטו לטובת ההגנה ונגד הפרקליטות. כלומר, כתב האישום המתוקן הוא סוף פסוק ואי אפשר "לשפץ" אותו או להוסיף עליו דוגמאות או ראיות אחרות.
המשמעות: תירוש מבינה שהתיזה שלה מתערערת ומתפרקת והיא מבקשת להביא "חיזוקים" נוספים לאחר הסתרת הענק של חומרים באחריותה. בית המשפט עצר אותה מהטעם הפשוט: כתב אישום הוא אחד ואתה לא יכול במהלך המשפט להמציא כתב אישום "משופץ".
חשיפת החומר שהוסתר – רק חלק קטן מהחומרים שעוד ייחשפו
הסתרת הענק של ליאת בן ארי ויהודית תירוש – זה רק קצה הקרחון: את מה שקרה בהסתרת הענק כבר תיארתי, אבל מה שחשוב עוד יותר הוא שרק חלק מההסתרה נחשף במהלך הדיונים.
הסיפור הוא כזה: המסרונים שהתגלו בטעות היו מסוג i messages – סוג מסויים של פלטפורמת מסרים בה יכולים להשתמש רק בעלי טלפון נייד מסוג אייפון של אפל. כלומר, זו חלופת סמסים, המתבססת על תקשורת אינטרנט, בין משתמשי אייפון בלבד.
הבעייה היא שכל שאר ההתכתבויות בין מכשירו של אילן ישועה (אגב, היו 5 כאלה) עם אנשים בעלי מכשירי אנדרואיד כלל לא נמסרו. בהתחשב בעובדה שנתח השוק של אייפון בישראל עומד על רק כ-20%-30% ואנדרואיד כ-70%-80% – אז רק חלק קטן מהמסרונים נחשפו.
כלומר, החומר החדש שנחשף, כשלעצמו עצום בהיקפו, אינו כולל התכתבויות בין ישועה לבין הגורמים השונים בסמסמים ובווטאספים, ואינו כולל התכתבויות מכל סוג שהוא עם גורמים שאינם משתמשים באייפון. מכאן, שחלק הארי של התכתבויות רלוונטיות בין ישועה וגורמים אחרים בפוליטיקה, בתקשורת ובעולם המסחרי, המצוי בפרקליטות, אינו נחשף.
זו הסיבה שפרקליטי נתניהו ואלוביץ' הגישו בקשה לבית המשפט למסור להם את כל ההתכתבויות ללא יוצא מן הכלל ובשבוע הבא אמורה הפרקליטות למסור את תגובתה.
לאור תגובת השופטים שלא הבינה איך החומרים סווגו כלא רלוונטים אופתע אם בקשת פרקליטי ההגנה לא תתקבל. ואם לא, היו בטוחים שזה יגיע לעליון.
המשמעות: שימו לב שאילן ישועה והפרקליטות השתמשו רק בחומרים שמחזקים את התיזה המופרכת שלהם, בעיקר שיחות והתכתבויות של ישועה עם איריס ושאול אלוביץ'. מה עם כל השאר – הרי אילן ישועה ניהל תכתובות ענפות עם כל העולם ואישתו? נעלם, נמחק, הוסתר. זה לא מקרי שכל השאר הוסתר – כי הוא לא התאים לתיזה השקרית שבנתה הפרקליטות יחד עם ישועה.
עוד ספין של הפרקליטות על עסקת טיעון
אתמול פורסמה ידיעה בעיתון "הארץ" על מגעים כביכול לעסקת טיעון של נוני מוזס בתיק 2000. הכותב: גידי וייץ, אותו כותב שהתחיל את תפירת תיק 4000 עם הכתבה השקרית על עסקת שוחד כביכול בין אלוביץ' לנתניהו בסיקור אוהד תמורת הטבות רגולטוריות.
גידי וייץ הוא אחד משופריו הרבים של מנדלבליט וגם של הפרקליטות – וקיבל מהם אין ספור הדלפות פליליות – ולכן גם ההדלפה הזו משרתת את הפרקליטות.
על-פי הידיעה מנדלבליט והפרקליטות מתנגדים לעיסקת טיעון שתקל עם נוני מוזס כי חוששים שהדבר ירוקן מתוכן את כתב האישום נגד נתניהו.
אני חושב שזה בכלל הפוך: מנדלבליט והפרקליטות משתוקקים לעסקת טיעון עם נתניהו וגם עם מוזס כיוון שהם מבינים שהתיקים שלהם מתפוררים. הם השתוקקו בעבר והם משתוקקים עוד יותר ככל שהמשפט הקודם.
ההדלפה לוייץ נועדה להערכתי לאותת לנתניהו על עסקת טיעון, אבל אני מתקשה לראות מצב שבו נתניהו יחתור לעסקת כזו. נהפוך הוא, ככל שהמשפט מתקדם, רק לפרקליטות יש אינטרס כזה.
