הרשלנות המכוונת של ליאת בן ארי ויהודית תירוש (1)
צריך להבין מה קרה עם הסתרת החומרים: אילן ישועה ניגש לרשויות אכיפת החוק בזמנו עם הקלטות מסוננות ומצונזרות. מה המשמעות? בדרך פלא, כל מה שמסר ישועה לרשות ני"ע ולפרקליטות התאים לתיזה המופרכת של כתב האישום. כלומר, נמסרו כל ההתכתבויות והשיחות (בעיקר עם שאול ואיריס אלוביץ') שהצביעו על "הטיית סיקור" לטובת נתניהו. כל השאר – נעלם, נמחק, הוסתר – תקראו לזה איך שתרצו.
ההגנה גילתה ממש בטעות כאמור חלק מההסתרה, אבל כפי שכתבתי פה, זה חלק קטן בלבד, ולכן דרשה מבית המשפט שיורה לפרקליטות למסור לה את כל ההתכתבויות וכל אנשי הקשר של ישועה שנעלמו.
התשובה של ליאת בן ארי ויהודית תירוש לבית המשפט אתמול היא פארודיה בפני עצמה: "מצירים מאוד על התקלה שקרתה", "גילינו את הטעות", "החומר אינו מוכר לנו", "לפנינו חומר שהשתרבב בטעות מתוך החומר שנאסף בטעות" ושיא השיאים: "עלולות לקרות טעויות קשות בשל לחיצה תמה לב על כפתור לא נכון".
האמת? הפרקליטות אלופה בתיאורים יצירתיים למעשים פליליים כמו שיבוש הליכי חקירה ומשפט.
עשרות פרקליטים ועשרות מתמחים ועשרות חוקרים לפחות עבדו על התיק הזה, הוציאו משהו כמו רבע מיליארד שקל, ופתאום מישהו לוחץ בתום לב על כפתור לא נכון?! ועוד בתיק של ראש ממשלה שכל פסיק ותו בו היו צריכים להיבדק?
כמובן שלפרקליטות לא נותרה ברירה אלא להסכים למסור להגנה את כל החומרים החסרים אלא שהסריקה תתבצע על ידה ואני ממש לא סומך על חבורת השקרנים בפרקליטות.
במקביל, הפרקליטות התנגדה למסירת כל אנשי הקשר של אילן ישועה בטענה שזה יפגע בפרטיות. ובכן, הדבר האחרון שמעניין את ליאת בן ארי ויהודית תירוש זו הפרטיות של עדים או חשודים. הן הדליפו בצורה מגמתית ופלילית נגד נתניהו, הן גם אחראיות לתרגיל החקירה הלא חוקי על ניר חפץ שפגע בפרטיותו. הדאגה לפרטיות, אם כן, מהן והלאה. גם הדאגה לחוק מהן והלאה.
מחר יתקיים הדיון בנושא והשופטים אמורים למסור את החלטתם.
הרשלנות הפושעת של ליאת בן ארי ויהודית תירוש (2)
לליאת בן ארי וליהודית תירוש היה שפע של זמן ומשאבים לא רק לבדוק ש"נעלמו" חומרים אלא לבדוק כהלכה את החומרים שישנם.
למה אני מתכוון? בזמנו, כבר לפני יותר משלוש שנים פניתי לפרקליטות ושאלתי האם הם לקחו חברה או חברות ניטור מידע כדי לבדוק מה באמת קרה בסיקור של וואלה את נתניהו ולהשוותו לפוליטיקאים אחרים. התשובה היתה שלילית – כלומר, הם הסתמכו רק על עדות ישועה ועורכיו השמאלנים, עדויות מגמתיות ומוטות. אלא שהחטא היה כפול: אחרי שהם קיבלו את הטיות הסיקור לכאורה של וואלה מישועה הם היו צריכים לבדוק כל אירוע בנפרד (בסך הכל כ-300): האם אכן היתה "היענות חריגה", האם הדרישה נענתה בכלל (כי היו כאלו שלא), האם הידיעות הללו פורסמו בכלי תקשורת אחרים (כלומר, שלא היתה היענות חריגה), והאם הבקשות הן הודעות לעיתונות סטנדרטיות שנשלחו לכל מערכת תקשורת.
אם הפרקליטות היתה מבצעת בדיקה כזו פשוטה – תיק 4000 לא היה בא לאוויר העולם – כי כמעט כל ה"דרישות" היו סטנדרטיות.
ואם היו בכל זאת כמה פניות ישירות, שאופייניות לכל יחסי פוליטיקאי-כלי תקשורת, היה צריך להשוות לפוליטיקאים אחרים כמו הרצוג, ליבני, ליברמן, סער, לפיד ועוד – ולראות אם אכן מדובר ב"היענות חריגה" (לא היתה, נהפוך הוא – אצל פוליטיקאים אחרים ההיענות לסיקור חיובי היתה נדיבה יותר).
ומעל לכל: הפרקליטות לא טרחה לבדוק את שפע הפרסומים השליליים על נתניהו שעלו משמעותית על האייטמים החיוביים או הטייתם.
אלו דברים בסיסיים בניטור תקשורת שהפרקליטות לא טרחה לבצע אותם. למה? זה לא בתום לב וזה לא בגלל תקלה מצערת או שבגלל מישהו שכח ללחוץ על כפתור כלשהו. זו מהות תפירת התיקים. בכוונת מכווןץ.
ישועה מתפרק על דוכן העדים: "אין לי מושג" (כמו ליאת בן ארי)
שימו לב לדין ולדברים של בעז בן צור, פרקליטו של נתניהו, עם אילן ישועה היום בבית המשפט (תודתי נתונה לאברהם בלוך מערוץ 20 – הכתב המשפטי היחידי הרציני בישראל).
בן צור מציג לישועה מחקרים ואמירות שוואלה נטה שמאלה יחד עם כל התקשורת – נגד נתניהו:
ישועה עונה לו: "אני לא יודע".
בן צור: "מה אתה לא יודע?".
ישועה: "שום דבר".
בן צור: "זה אני יודע. אנחנו מגיעים למסקנה שחוץ ממה שהתכתבת, לא היה לך מושג במה שמתרחש באתר. אתה נטול מושג. אני מסכים איתך – עד התביעה המרכזי חסר כל מושג".
בהמשך:
אילן ישועה טוען כי מערכת וואלה היתה בקמפיין נגד מני נפתלי.
בן צור צוחק: "אתה בטוח, כמה כתבות העלתם בסך הכל על מני נפתלי?"
ישועה: "עשר כתבות לערך".
בן צור תופס אותו בשקר נוסף: "109 כתבות העלתם על מני נפתלי, רובן המוחץ נגד נתניהו! ניצחתם בנוקאאוט את כמות הסיקור ב-ynet!".
בן צור: "אתה אומר לבית המשפט שאתה לא ידעת מה היה באתר, אתה חוזר על כך?".
ישועה: "חוץ מההתקשרויות שלנו לא ידעתי".
ישועה משקר: הוא ידע גם ידע והתווה את קו האנטי נתניהו בוואלה. כל התשובות של ישועה כמו "לא יודע", "אין לי מושג", "מניח שכן", "לא בטוח" – הם שקר אחד גדול. בכל מה שנוגע להתערבות כביכול של אנשי נתניהו – הוא זוכר בפרוטרוט. בכל מה שקשור לכתבות הכפשה והשמצה בשפה גסה ביותר – הוא פתאום נמצא על הירח.
השופטים מנסים להגביל אחד מקווי ההגנה של בן צור
בן צור חילק את עבודת ההגנה אתמול לשניים: האחד, מעבר על כל פריט ופריט מכתב האישום והצגתו מול המציאות – הרוב, כאמור, ידיעות סטנדרטיות שפורסמו בכלי תקשורת אחרים; קו ההגנה השני – כפי שבא לידי ביטוי בקטע הקודם: הצגת ידיעה שלילית אחרי ידיעה שלילית נגד נתניהו, תוך שהוא מביך את ישועה. בשלב מסויים השופטים ביקשו להגביל את קו החקירה הזה באומרם כי אפשר למסור להם את כל הדוגמאות לקריאה – אבל בן צור ופרקליטי אלוביץ' התעקשו ובצדק שמדובר בהצגת התמונה המלאה ולא החלקית כפי שניסתה לעשות הפרקליטות.
או אז אמרה עו"ד מיכל רוזן עוזר, פרקליטתה של אלוביץ': "לא ייאמן שהתיק הזה הגיע בצורה הזו לבית המשפט" – לשון אחרת שהתיק הוגש בצורה חלקית, מגמתית, שלא לאמר שקרית.
הלשון אמנם דיפלומטית אבל המסר של ההגנה לבן ארי ותירוש ברור: שיקרתם לאורך כל הדרך.
