אז יאיר גולן, מלא הפאתוס והשחץ, מונה לסגן שרת הכלכלה. זה שדיבר על ממשלות מנופחות יקבל שני תלושים מדי חודש. האחד, של הפנסיה התקציבית שלו בסך של כ-60 אלף שקל ברוטו לחודש והשני, כסגן שר, קרוב ל-50 אלף שקל בחודש ברוטו. יחדיו: 110 אלף שקל בחודש.
***
תופעת כפל התלושים אופיינית לכל יוצא צבא או יוצא המשטרה, השב"כ, השב"ס, המוסד או בכירים בשירות הציבורי.
אלא שהחיבור בין כלכלה לגולן הוא אבסורדי – הוא אפילו לא יודע מה זו פנסיה תקציבית ואיך היא עובדת – הוא יודע רק שהיא נכנסת לחשבון הבנק שלו בכל חודש.
סיפור שהיה כך היה, וכתבתי עליו ב"גלובס" ב-2018.
במהלך אותה שנה שודרה ב"אולפן שישי", כתבה ממוחזרת למדי על עלייתו ונפילתו של שאול אלוביץ' (זה נוגע לתיק 4000). במהלך הכתבה, בקטע שנראה מבוים (כבר אז הריצו את גולן בחדשות 12), צולם בקורס דירקטורים דיון על בזק ואלוביץ'.
ומי בקהל? ראו זה פלא – מיודענו – יאיר גולן.
המרצה הפליא בביקורת, חוכמה בדיעבד, על המינוף של אלוביץ' ואף הטעה את הצופים כשאמר שאשתו כיהנה בדירקטוריון בזק (איריס אלוביץ' מעולם לא כיהנה בדירקטוריון כלשהו של חברת בזק) ושהדברים הוסתרו מהציבור (ממש לא, הכול היה גלוי ושקוף כי בזק היא חברה ציבורית, ומי שרצה לדעת – ידע).
ואז יאיר גולן אמר:
"איך זה מתגלגל ככה ולא נעצר באיזשהם צעדי חירום שאומרים – עצור את החברה, עשה ככה וככה, לא יכול להמשיך בפעילות העסקית עד ש…". המרצה מנסה להשיב וגולן מרעים בקולו: "מישהו לקח פה סיכון בלתי סביר על הפנסיה שלי!".
כבודם של כל בכירי הצבא ומערכות הביטחון במקומם מונח – ואיש לא ייקח להם את זה. אבל האמירה הזו המחישה עד כמה אנשי צבא נמצאים בבועה כלכלית.
לגולן ולכל אנשי הצבא בני דורו, וגם לצעירים יותר, יש פנסיה תקציבית – פנסיה שמחושבת על בסיס השכר האחרון ובסיס צבירה שנתי (בדרך כלל 2% זכויות), ובניגוד לפנסיה הצוברת, החוסכים אינם מפרישים אליה (ההפרשות אמנם עלו בשלב מסוים ל-1%-2% מהשכר אבל כל ניסיון להעלותם בצורה משמעותית נחסם).
כלומר, לפנסיה הזו אין כלל תלות בשוקי ההון, כפי שיש בחיסכון של כל חוסך בפנסיה צוברת. זו פנסיה שהמדינה משלמת מתקציבה השוטף ולא קרן פנסיה פרטית שנצברים בה כספי החוסכים ומושקעים ברובם בשוקי ההון.
ויש לה יתרון גדול במיוחד בצבא: היא משולמת מגיל פרישה, על פי הזכויות שצבר איש הקבע עד פרישתו, ולא מגיל 67, גיל הפרישה הרשמי (גיל הפרישה הממוצע בצבא עומד על 46-47).
לכן, שאול אלוביץ', או כל טייקון אחר, לא לקח סיכון בלתי סביר על הפנסיה של יאיר גולן כי הפנסיה של יאיר גולן חסינה מפני כל סיכון והיא משולמת היישר מתקציב המדינה. משהו כמו 8 מיליארד שקל ויותר מדי שנה.
עם חוסר ההבנה הכלכלית הזו יאיר גולן ממונה לסגן שר. אני מציע שקודם ייקח שיעורים להסברים מאיפה מגיעים תשלומי הפנסיה התקציבית שלו ושל שרת הכלכלה אורנה ברביבאי.
שלמה פילבר ממשיך ללעוג לעיתונאים בנוגע לתיק 4000:
"עיתונות פח", "צביעות קווים לדמותה"
עד המדינה פילבר ממשיך, גם השבוע, להתנצח עם עיתונאים; בנושא ראש המוסד הוא התנצח עם בן כספית ובנושא הרגולציה של שוק התקשורת הנוגעת לתיק 4000 הוא לעג ל"חבורה" הקבועה שלו: נתי טוקר ואמיתי זיו (דה מרקר), שאול אמסטרדמסקי (תאגיד השידור, לשעבר כלכליסט) ורועי ברגמן (כלכליסט).
פילבר מנסה שוב ושוב להסביר להם מדוע ההחלטות שמתקבלות היום בתחום התקשורת הן אותן החלטות שהוא הוביל – אלא שההחלטות שלו הפכו לחקירות ולכתבי אישום.
הוא שוב ושוב מדגיש בפניהם שהתיק נגד כל המעורבים בחשדות נגדו נסגרו – משמע אין למעשה נגדו תיק – אבל הם מתעקשים שלא להפנים.
אני מזהה גם מגמה: חברי התשקורת מבינים היטב שמאות הציוצים של פילבר לא מסתדרים עם מה שהם שיווקו: שעדותו כביכול מפלילה את נתניהו ופתאום הוא אומר דברים הפוכים.
זה ממש לא מדוייק – כפי שחשפתי בעבר: עדותו של פילבר די תומכת בגרסת נתניהו, למעט קטע על "פגישת הנחייה", שטיבה לא ברורה ואין עליה שום אסמכתא.
אלא שכל ה"עיתונאים" ששיווקו במרץ את עניין ההטבות הרגולטוריות והסיקור האוהד – מבינים שיש בעיה קשה עם כתב האישום המופרך, ומנסים להבין אם פילבר "יחזור" בו מעדותו במשטרה.
אז זהו, הם פשוט לא מבינים מה הולך להיות בעדות שלו. זו הולכת להיות חתיכת מבוכה לא רק לפרקליטות, אלא גם לתקשורת עצמה. אכן, תקשורת פח.
***
