יומן הבוקר
אלדד יניב (ויקיפדיה)
קלאסיקה של טיפוח קולות שוליים, הזויים, רדודים ושטחיים: הליקוקים לאלדד יניב ואורלי בר לב והפליק פלאק ביחס אליהם אחרי "שהמטרה הושגה" – עוד עדות לריקבון של התשקורת

אתמול התעסקתי קצת בדמות ההזויה של אורלי בר לב, שהפכה ל"כוכבת" תקשורת במחאת בלפור. תמונה שהסתובבה ברשתות החברתיות שבה היא מסמנת "וי" לצד אישה וילדה המפגינות עם שליטים בנוסח "די! לשקר הקורונה!!! די לדיקטטורת המסכות, הסגר והבידוד!!!" – המחישו לרבים עד כמה בר לב מפיצה תכנים רעילים.

זה כמובן היה בזמן ממשלת נתניהו ומן הסתם התשקורת הכשירה דמויות הזויות כמו בר לב ואלדד יניב.

***

אני זוכר היטב את בר לב מתקופת מתווה הגז – היא הפיצה שקרים גסים על "שוד גז" יחד עם חבריה מ"דה מרקר" ושלי יחימוביץ' והפכה ליקירת ואבירת התקשורת השמאלנית.
אין לה שום מושג וידע כלכלי, א-פ-ס ידע בקריאת דוחות כספיים, אבל היא התראיינה כאילו היא מומחית עולמית לגז טבעי. היא גם מדברת בביטחון על תיק 4000, בלי להבין איך רגולציה עובדת, בלי להבין בכלל מקרה – אבל מה זה משנה – העיקר לשנוא את נתניהו ולדבר בלי סוף על שחיתות, על שוד ולהציג את מדינת ישראל כאם כל הרוע. שטיפת מוח ורעלים בלי בושה.

למערכות התקשורת היה ברור שבר לב ויניב הם פרובוקטורים עם סיסמאות חלולות ונבונות, אבל בכל זאת נתנה להם במה נרחבת מהטעם הפשוט – הם שירתו את המטרה: להדיח את נתניהו בכל מחיר.
וכשהמטרה הושגה, הם דעכו לאט לאט, בבחינת הכושי עשה את שלו, ודעותיהם על קורונה וחיסונים כבר הפכו אותם למטרות של לעג.

סליחה? לא הבחנתם לפני זה שמדובר בדמויות הזויות? בטח שהבחינו, בטח שידעו, אבל, היי, צריך להדיח את נתניהו ולכן כל מי שמסייע במטרה – ברוך הבא!

יניב הוא דוגמא מאלפת לריקבון התקשורתי: הוא גס רוח, מתפרץ לדברי אנשים באופן קבוע, משמיע סיסמאות, ריקני, בור וחסר ידע לחלוטין, שמקשקש על כל נושא כאילו הוא מומחה.
פתאום כל עברו הבעייתי עם אהוד ברק נמחק לו – העיקר שיטנף על נתניהו.

בר לב זכתה לסיקור אוהד ומלטף ב"גלובס" וב"דה מרקר" עם רשימות מגוחכות על משפיעים והישגים – בלי שעשתה דבר, זולת להסתובב עם אייפון בבלפור ולצלם את האנרכיסטים.
היא אף קיבלה תעודת "עיתונאי", קיבלה תרומות של עשרות אלפי שקלים בחודש, וחשבה בטעות שהיא על גג העולם ומנהלת את המדינה עם סרטונים נלעגים.

עכשיו, לתשקורת זה לא מתאים עם הקורונה והחיסונים, אז אלדד יניב ובר לב כמעט נעלמו מהאולפנים.
זו קלאסיקה של טיפוח קולות שוליים, הזויים, רדודים ושטחיים – רק בגלל שהם משרתים אג'נדה מסויימת כשבמקביל כל ערוצי התעמולה חונקים כמעט לחלוטין דעות אחרות, שלא מיישרות קו.

זו הסיבה שאין אמון בתשקורת, שיש נטישה עקבית של צופים. הרי קל לזהות שטחיות, גם אם היא נאמרת בביטחון.

פגשתי פעמיים את אלדד יניב בערוץ 13 בזמנו (כן, הופעתי בו פעמים בודדות) – הוא הסתובב שם כמו טווס, כאילו הוא מבעלי הבית. יניב צולם בעבר מתרועע עם חברו דרוקר – ונראה שהוא חתם קבע בערוץ וחסין שם – כי דרוקר מנהל את העניינים בפועל.

עכשיו הם הבינו שהעניין איתו מוצה ו/או בבחינת הכושי עשה את שלו. כשמנתקים לאנשים האלה את הצינור התקשורתי, הם מתגלים בעליבותם.

אין להם מה למכור ברשתות החברתיות, חוץ מעוד ועוד פרובוקציות – לא תוכן עמוק, לא עובדות, לא מספרים – שום כלום.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
09:16 -> 09:53 -> 10:13 -> 13:12 -> 15:33 -> 16:54 -> 17:30 -> 18:25 -> 20:37 -> 21:01 -> 21:35 -> 23:27

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »