1. זה לא היה ראיון, זה היה מועדון חברים. יהיר לפיד הוא ה-האתרוג של ערוצי התעמולה. הוא יצא מערוץ 12 ונותר הבייבי של אלג'זירה 12.
2. אמי פלמור, שמונתה לתפקיד יו"ר חברת החשמל, היא חלק מקליקת מנדלבליט-איילת שקד-שי ניצן, היתה עושה דברו של שי ניצן במשרד – ומה שקורה זה סידורי עבודה לחברי הקליקה.
מועדון חברים כבר אמרנו?
***
הראיון עם לפיד – מועדון חברים בשיחה סלונית עם דני קושמרו
כשדני קושמרו ראיין אתמול את לפיד, הוא לא ראיין פוליטיקאי, הוא קודם כל ראיין קולגה לשעבר, סחבק של בכירי הערוץ עד היום – וכצפוי נזהר בכבודו.
השאלות הכביכול קשות נענו במריחה לפידית אופיינית (ערימת מילים לא ברורה) וקושמרו המשיך הלאה בלי לערער. אין קטיעות, אין התפרצויות האופייניות מאוד לראיונות עם לפיד, יש יכולת הקשבה והכלה מופלאה לשטויות שלפיד מגלגל על לשונו.
לפיד מעביר את דף המסרים על ה"דלתא"? קושמרו לא קוטע אותו ואומר לו שזה ניסיון מלאכותי לייצר מחלה חדשה; לפיד מלהג על מחסור באפודים קרמיים לחיילי צה"ל ועוד הגזמות פראיות? קושמרו לא קוטע ואומר לו שהסתדרנו יפה מאוד עם שלושה סגרים וזה ניסיון להלך אימים על האזרחים; כשלפיד מלהג שההחלטות ענייניות, קושמרו לא טורח לעמת אותו עם הטענות המוצדקות שבנט פועל משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים או כלכליים במלחמה שלו נגד סגר, כי אחרת הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ לכיסא ראש הממשלה.
ושיא השיאים: כשלפיד מתגאה שהוא ובנט חילקו את העבודה – הוא על התקציב (תבינו, חסר השכלה מקבל החלטות תקציביות) ובנט על הקורונה – קושמרו לא מעלה בדעתו לשאול על תקציב הגזירות, על ההכבדה על השכבות החלשות ומעמד הביניים.
קושמרו גם לא מעז לשאול אותו על הפנסיות התקציביות, על המשכורות הכפולות של חברים במפלגתו ועל הקומבינה למינוי אמי פלמור ליו"ר חברת החשמל מטעם יש עתיד.
אפילו השאלה היותר רצינית של ירון אברהם על השיהוי בטיפול בקורונה היתה עדינה. המילה "מחדל" לא הוזכרה, כאילו לא היו מחדלי נתב"ג, מחדלי שנת הלימודים ועוד מחדלים כמו "הכלת מתים" והתעקשות על אי מתן פיצויים לבעלי עסקים ועצמאים שנפגעים מההגבלות, או למעשה החצי-סגר שקיים כעת.
על ענייני חוץ והבעיות עם פולין או האמירה הבעייתית שלו על תיאום עם ארה"ב – בכלל לא נשאלו שאלות. לפעמים זה היה נראה כאילו לפיד שייך עדיין לערוץ 12
חברי הקליקה ויש עתיד מסדרים לאמי פלמור את תפקיד יו"ר חברת החשמל
תארו לכם ששני שרים בממשלת ימין, שר מהליכוד ושר מש"ס עושים דיל על שני יו"רים של חברות ממשלתיות – אחד מועמד של הליכוד ואחד מועמד של ש"ס.
התקשורת רועשת וגועשת, מכתבים למנדלבליט, אפילו עתירות על מינויים פוליטיים ושוחד פוליטי. ייתכן אף שמנדלבליט מוציא איזשהי חוות דעת שיש "מניעה משפטית" במינויים או לפחות בהכרזתם וקידומם של המועמדים עוד לפני שהדירקטוריונים התכנסו ובחרו ביו"ר באופן רשמי.
כך קרה בדיל בין לפיד לליברמן: שרת האנרגיה קארין אלהרר מיש עתיד ושר האוצר ליברמן יקדמו, לשון ההודעה של שני המשרדים, את מועמדתה של אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, ליו"ר חברת החשמל, לא פחות ולא יותר!
וגם את מועמדתו של השר לשעבר יצחק אהרונוביץ', לתפקיד יו"ר חברת מקורות (מועמד של ליברמן).
את המינוי של אהרונוביץ' עוד אפשר להבין לאור הרקורד שלו, אבל של אמי פלמור ליו"ר חברת החשמל? זו הזיה!
ההודעה מהללת את פלמור כאילו הובילה שורה של "רפורמות ארגוניות" במשרד המשפטים, דבר שלא היה ולא נברא. פלמור היא חלק מקליקת מנדלבליט-איילת שקד-שי ניצן, היתה עושה דברו של שי ניצן במשרד – ומה שקורה זה סידורי עבודה לחברי הקליקה.
אין כמובן סיכוי שהתשקורת תרעש בעקבות המינוי ההזוי, אין סיכוי שמנדלבליט יתערב או יקפוץ. הוא הרי חבר של פלמור. היא הרי שייכת לחונטה, היא בשר מבשרה של ההגמוניה המשפטית הפריבילגית. להם מותר הכל. לא צריך כישורים, צריך רק קישורים (מלשון קשרים).
אגב, קודמה בתפקיד של פלמור קיבל עלות שכר של כ-100 אלף שקל בחודש. אין כמו מועדון החברים החדש, גרסת מפא"י 2021.
***
