יומן הבוקר
עמית סגל, נפתלי בנט (ויקיפדיה)
בראיון אחרון עמית סגל נשאל, לראשונה, על הביקורת כנגדו מצד ימין. הוא התחמק עם תשובות כמו "קנאה", אבל האמת היא שעמית סגל מתגלה כחפיפניק וכמאתרג מתודרך של נפתלי בנט

בשבוע שעבר התראיין עמית סגל. עוד ראיון, אבל הפעם, לראשונה, נשאל על הביקורת נגדו מימין ועל כך שהוא מאתרג את בנט – וניכר שהוא בלחץ ניכר.
כהרגלו של סגל בקודש, הוא התחמק מלענות לעניין וטען שמדובר ב"קנאה", ב"שקרים" ובקבוצה קטנה ושולית.

ראשית, אין מה לקנא בסגל. מי שנירמל את ממשלת השינוי, מי שטען שלא תקום כזו, מי שהכשיר ממשלה אנטי דמוקרטית והכשיר מהלך רמאות אנטי דמוקרטי – כל זה בהחלט לא מושא לקנאה.
הבעיה היא שעמית סגל לא מבין שהוא איבד את מרבית הקהל הימני האותנטי והוא ממשיך לחיות באיזושהי בועה שהוא מייצג אותם.

לא, מר סגל, אתה לא מייצג את הימין, אלא מיעוט קטן מאוד בו – אליטיסטי ומתנשא על ה"ביביסטים".
זו הסיבה שה"ביביסטים" איבדו עניין בסגל ובמניפולציות שלו – וזו לא קבוצה קטנה של 200 איש כפי שהוא טוען, זה לפחות 30 מנדטים.

פה ושם אפשר לסחוט מסגל ביקורת רפה על בנט, שאותו הוא כינה "פוליטיקאי על" אבל זו באמת רק בשביל לצאת ידי חובה ולסמן "וי". איש בימין האותנטי לא קונה את ההצגות הללו.

ואז הגיע הטור השבועי שלו ב"נוניתון" ("ידיעות אחרונות") והמחיש עד כמה עמית סגל מניפולטיבי ועד כמה הוא מתחמק מלבקר את בנט, כיוון שהוא כנראה מתודרך על ידו.

***

סיפורי המעשיות והחפיפניקיות של עמית סגל – וטביעות האצבע של נפתלי בנט

זה התחיל בהתקפה הפראית של בנט על ד"ר שרון אלרעי פרייס, שסגל התחמק בצורה מאוד אלגנטית לבקר אותה. תראו לאן הגענו – אפילו נחום ברנע, שכנו הוותיק ב"נוניתון" היה יותר חריף ממנו בביקורת על בנט. הוא אמנם כתב שבנט צודק אבל "זאת היתה שגיאה של דרדק". 

"בהנחה שכוח שמירת השלום של האו"ם לא יוזעק לחצוץ בין הניצים בקבינט הקורונה הישראלי, מה בעצם קרה שם, בנסיעה לניו-יורק"? ליהג סגל במטרה להגיד לקוראים: תראו, רק אני יודע באמת מה קרה שם.

ובכן, כך לפי סגל:

"האירוע המשונה הזה לא התחיל בגלל שרון אלרעי פרייס, אלא דווקא בגלל ה-FDA. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, דרס את החלטת הגוף הבריאותי הקובע בארה"ב, ולמעשה מעניק זריקות בוסטר לכל דורש, בדומה למתרחש כאן בארץ.
בנט סבר כנראה שהוא עוזר לביידן, זה שהציע לו להתקשר מתי שהוא צריך, אבל לאוזניים ישראליות זה נשמע בעיקר כירי בתוך האמבולנס המקומי".

בהמשך כתב סגל:

"לא שאין מתיחות בין הדרג המקצועי והממשלתי גם כאן. לפני כמה שבועות, שווה להיזכר, היה זה דווקא בנט שפירסם הודעת גיבוי לד"ר אלרעי פרייס, עוד לפני שר הבריאות, כשזו הותקפה בידי חברי קבינט עלומי שם.
כאז כן היום, הפערים בין השרים והרופאים היו מצומצמים בהרבה משנראה. משרד הבריאות לא דרש מעולם סגר, ואילו ראש הממשלה לא פסל בהכרח הגבלות, אם יידרש".

שימו לב למניפולציה הכה אופיינית של סגל: הוא מנסה לגמד את האירוע הביזארי והמביך של בנט, הוא מספר על "דריסת" ביידן את ה-FDA (דבר שלא מצאתי לו שום תימוכין בתקשורת העולמית) כהצדקה למה שעשה בנט, ובסוף הוא אומר: תראו, תראו – בנט דווקא גיבה בעבר את ד"ר אלרעי פרייס.

השורה התחתונה של סגל מהאירוע המביך הזה של בנט: הוא רצה בסך הכל לתת רוח גבית לביידן. נו, באמת. ביידן צריך את רוחו הגבית של בנט? מה זה השטויות הללו?

סגל תודרך כנראה על-ידי בנט וזה מה שיצא. הבעיה היא, שוב, החפיפניקיות: אולי תבדוק את הדברים לפני שאתה מלהג, מר סגל?

בהמשך זה נראה כמו עוד פיסת תדרוך של בנט. על הפרק: אהוד ברק והאמירה שלו שלכאורה צריך להשלים עם הגרעין האיראני.
סגל ניסה לאמר שלמרות שברק דיבר פעמיים עם בנט – הם ממש לא חולקים את אותה דעה בנוגע לאיראן.

"בנט איננו שותף לתפיסה של ברק, שלפיה המאמץ הדיפלומטי לעצירת איראן כבר כשל והמאמץ הצבאי צפוי לכישלון. הזינוק הדרמטי בתקציב הביטחון החדש מעיד על כך: לא שמים כל כך הרבה מיליארדים, כל כך מהר, על מהלך סרק בלי לקוות להשיג, לפחות, את תשומת ליבו של העולם כדי שפעל בדרכיו שלו לעצור את טהרן.
גורמים בעלי אחריות בישראל עוקבים בדאגה רבה אחר הפטפטת בחוץ, שעוסקת בחופשיות בשאלת קיומה או אי-קיומה של האופציה הצבאית. תרמו לכך גם צחצוחי החרבות בין ראש הממשלה הקודם והנוכחי, שבמסגרתם הנוכחי רמז שהקודם הזניח זנח את האופציה הצבאית, והקודם טען שהנוכחי הבטיח לביידן מדיניות "אין הפתעות".
בעיתונות כבר התפרסמו השבוע מאמרים שניתחו מתי בדיוק תהיה לישראל יכולת מבצעית לתקוף את מתקני הגרעין באיראן, ובמקביל למה הוזנחו חלק מהאמצעים הצבאיים (בצה"ל לא תולים זאת בהחלטה מודעת של נתניהו, אלא, אולי בדיפלומטיות, באישורו של תקציב בגלל הכאוס הפוליטי)…"

שימו לב שוב למניפולציה של סגל: ראשית, הוא מנסה להיות מהאו"ם; שנית, הוא מייחס בין השורות את התוספת התקציבית ה"דרמטית" בביטחון לבנט ואילו את "ההזנחה" התקציבית לכאוס הפוליטי.

הוא טועה ומחפף פעמיים: לא היה גידול דרמטי בתקציב הביטחון בין 2021 ל-2020, בסך הכל 3.5% אחוזים, כ-2.6 מיליארד שקל ל-76.8 מיליארד שקל. שנית, משרד הביטחון עבד עם תקציב גם בשנת 2020 ו-2019 ולא היתה שום "הזנחה" – כפי שסגל ממציא – מערכת הביטחון קיבלה את מה שרצתה.

אתם יכולים לנחש לבד את מי הקטע הזה שירת – כמובן את בנט. וזה עוד סימפטום של סגל – הוא לא טורח לבדוק לעומק מספרים ועובדות – רק מחרטט דברים שממש לא מדוייקים.
ולא מר סגל, איש לא מקנא בחפיפניקיות הזו.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
10:38 -> 13:13 -> 13:53 -> 20:27

מאמרים אחרונים

בנימין נתניהו (לפ"מ)

עדות נתניהו: 24.12.2024 – היום השישי

היום השישי לעדות נתניהו – נתניהו תוקף בחריפות את ליאת בן ארי, יהודית תירוש והילה קובו: בדקתם, השוותם, חקרתם? על סמך מה קבעתם שזו היענות חריגה? ליאת בן ארי אמרה שהיא לא רוצה להיכנס לזירת התקשורת. אז איך היא קבעה מה חריג? תחילו את היחסים עם התקשורת על עצמכם, יושבת פה דוברת ומתדרכת!

הקליקו לתוכן »
בנימין נתניהו (לפ"מ)

עדות נתניהו: 23.12.2024 – היום החמישי

עדות נתניהו, יום מס' 5 – נתניהו תוקף בחריפות את הפרקליטות: טרללה את המדינה על טענת שוחד הזוי, הובילה ל-5 מערכות בחירות, מדובר בהאשמות שווא, שקר מכוון, שקר לא הגון ושקר לא נתמך. קשה לי להאמין שאנשים לא מודעים ל-א'-ב' בכלכלה

הקליקו לתוכן »