הדלפת מסמך המסווג "סודי ביותר" לאחד משופרי הפרקליטות על הסיבה להאזנות לנתן אשל, מקורבו של נתניהו, היא תמצית סיפור תפירת התיקים.
מסע פישינג נגד נתניהו כאילו הוא ארגון פשע, כולל המצאת עבירות וריגול/האזנה שיטתית לכל האנשים שעבדו איתו.

כזכור, אבי וייס שם לב שבנספחי הבקשה של פרקליטי נתניהו ואלוביץ' הסתתרה טבלה קטנה ובה צווי האזנה לאשל. בהמשך, כאמור, נחשף המסמך שהבהיר, גם אם באופן חלקי (המסמך הושחר בחלקו והודלפו רק 2 מתוך 4 דפיו) שזו היתה השיטה.

צריך להדגיש: האזנה לאשל היא בפועל האזנה לשיחותיו עם נתניהו – וזה דבר חמור כשלעצמו שמאזינים לשיחותיו של ראש ממשלה, כנראה בלי האישורים המתאימים.
תזכורת: עפ"י המידע בנספחים הוצאו לאשל שלושה צווים, הצו הראשון על פי חוק נתוני תקשורת ב-9.2.2017, הצו השני על חוק האזנות סתר ב-6.3.2017 והצו השלישי לפי חוק האזנות סתר ב-8.3.2017.

***

להלן כמה תובנות שאבי וייס מעלה מהמסמך המדהים:

1.

ראשית, לבסיס: הדלפת מסמך "סודי ביותר", שחוסה גם תחת צו חיסיון, מסמך שלא מצוי בידי ההגנה ובית המשפט המחוזי בירושלים זו סדרה ענקית של עבירות פליליות מצד המדליף, וגם מצד המודלף.

האם היועמ"שית החדשה, עו"ד בלי בהרב מיארה, תורה על חקירת העניין הפלילי החמור הזה של הדלפת מסמך "סודי ביותר"? כמובן שלא, כרגיל מצופפים שורות במשרד המשפטים.

2.

קו ההגנה של הפרקליטות בכל פרשת הריגול היתה שהם לא אשמים בדבר, זו המשטרה שפעלה בניגוד לחוק.
נראה שהפרקליטות החליטה למכור סופית את המשטרה ולבצע במשטרה "שחיטה פומבית" ולגלות בדרך מסמכים חשאיים של המשטרה בניגוד לחוק.

3.

העובדה שהמסמך, אותו מזכר לשופט חתום על ידי דרג יחסית נמוך (רס"ב – רב סמל בכיר) מתחום ניתוח המידע (ראש דסק ביאח"ה, שהיא יחידת בת בלהב 433), מצביעה על כך שהפיקוד של היחידה (אז תנ"צ כורש ברנור) והפיקוד של להב 433 (אז ניצב רוני ריטמן) בכלל לא ראו שום פסול בהאזנה לנתניהו וסביבתו' וחשבו שהסודיות וצווי החיסיון יגנו עליהם מפני חשיפת המעשים הפליליים הללו.

4.

יש רמז ברור במסמך שהיה איסוף מידע קודם כי באחד מסעיפיו כתוב "…ברשותנו אינדיקציות לכך, שאשל מוסיף ומקיים קשר טלפוני עם החשוד העיקרי".
דהיינו: שנתן אשל קיים קשר טלפוני עם נתניהו. כלומר, נתניהו נחשב כאן כחשוד עיקרי בתיק שלא קיים (שוחד כספי משלדון אדלסון). כל זאת, לכאורה, בלי מעורבות פרקליטות ויועמ"ש (אולי זה קיים בדף הראשון והשני, כי הודלפו הדף השלישי והרביעי).

5.

למי ששכח: היועמ"ש באותה עת, מנדלבליט, כמו גם קודמו, יהודה וינשטיין לא אישר חקירה פלילית כנגד נתניהו, במה שמכונה "תיק 1000 הישן".

6.

במסמך יש טענה כי המזומנים שזרמו לכאורה מאדלסון לנתניהו מתבסס על "…מידע מודיעיני אשר נסמך על מספר מקורות מצליבים ומהימנים".
על-פי הנוסח המעורפל ייתכן בהחלט ושיטות העבודה הקודמות של הפרקליטות בתיקי נתניהו ייתכן בהחלט שמדובר במידע כוזב ע"י עיתונאי.

כלומר: ראש אח"ם, או חטיבת מודיעין, או ראש להב 433, או מי מאנשיהם הנאמנים, היו שולחים לעצמם מכתבים אנונימיים ומזינים זאת כמידע מוצק, שמחזק את המידע המפוברק מהעיתונאי.
לעיתים, גם בגלל הלחץ, הם חסכו את עלות הבול והמעטפה של משלוח מכתב אנונימי לעצמם, והזינו את המידע ממוחם הקודח והפורה, היישר לתוך מחשב המודיעין.

7.

המסמך הזה חובר ביום הוצאת צו האזנת הסתר הראשון (למעשה השני, אחרי הצו של "מחקרי תקשורת" ב-9.2.17). זה המזכר הסודי שהוגש לשופט המחוזי (כנראה נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו), באותו יום.
כלומר, שופט מכובד, שכנראה לא שאל מהיכן המידע המדהים המצוי בו והיכן אישורי הפרקליטות והיועמ"ש להאזין לסביבת רוה"מ.

8.

למה ניתנו עוד צווים? זה ממש לא ברור – הצווים מוסתרים עדיין מכולם. אולם ברור הוא שהבקשה כאן היא לצו האזנת סתר לשיחות (באמצעות מערכת של חברת ורינט).

9.

כלומר, הצו הסודי ביותר הזה הוא תוצר של צו קודם של "מחקרי תקשורת", שאין לו זכר כאן. פרט חשוב הזה, היא חלק מהטעיית השופט ע"י המשטרה.

 הסבר קצר להבהרת הנקודה הזו: "צו נתוני תקשורת" הוא רק לפי "חוק נתוני תקשורת". "צו האזנת סתר" יכול ויכלול את 2 החוקים בצו אחד. לכן, הסבירות היא, שקודם הוצא "צו נתוני תקשורת", כדי לראות עם מי נתן אשל מדבר (למשל אם הוא מדבר עם בני משפחת נתניהו).
ברור שאת השיחות האלה הם חיפשו, לא את השיחות שלו עם אשתו, או כל אדם לא רלוונטי לתיק החקירה. ב"מחקרי תקשורת" כנראה גילוי מהר שאכן נתן אשל מדבר עם נתניהו והמעגל סביבו (אישה, ילדים, עוזרים וכיו"ב), ולכן החליטו לעבור ל"צו האזנת סתר", שמאפשר הרבה יותר יכולות, הכוללות שמיעת השיחות וקריאת המסרונים.
לא ברור למה לא הוצאה צו האזנות סתר נוסף יומיים אחרי שהוצא הראשון – ואת זה נדע אחרי שהצווים ייחשפו.

10.

היות שמדובר במסמך שבו כתוב במפורש שנתניהו וסביבתו יכולים להיות מוקלטים בשיחות, לא מצוין בו האם ניתן אישור יועמ"ש למעשה בלתי חוקי לכאורה, הסותר גם חוק יסוד. בצו הבקשה להאזנות סתר היא לחודשים וייתכן שהכוונה היא לחודשיים, עוד נקודה הטעונה בירור.

המסקנה של אבי וייס ושלי: יש כאן אכן "מסע דייג פראי" ללא פיקוח ובקרה תוך לכאורה הכשלת השופטים שחתמו על הצווים. זה נושא שמקומו בחקירה פלילי.

כאמור, חקירת ראש ממשלה מובלת ומנוהלת אך ורק על ידי בכירי המשטרה: ראש אח"ם, ראש להב 433 בידיעת מפכ"ל, פרקליט מדינה ויועמ"ש לממשלה. כל צעד ושעל צריך להיות מפוקח ומבוקר ולכן אין מצב (למעט אם מדובר ביוזמה פלילית של מפקדים זוטרים, מה שלא נראה סביר), שניתן לגלגל תעשייה כזו של מדעים וצווים, ללא כל בקרה.

החשד כאן הוא של קבלת שוחד כספי ואחר ע"י נתניהו מבעלי "ישראל היום" ומבעלי "ערוץ 10" ועל כזה חשד צריכות להיות ישיבות בין בכירי המשטרה, כולל דיווח הדוק למפכ"ל ודיונים בינם לבין יועמ"ש ופרקליט מדינה, מפאת הרגישות. יש תיעוד וחייב להיות תיעוד כזה במערכת.

***

סופ"ש בטוויטר ובפייסבוק של אלי
11:14 -> 13:42 -> 14:59 -> 21:08 -> 21:24 * 11:47 -> 12:52 -> 20:31 -> 21:36