4 שעות של דיונים במצרפי, במעמד צד אחד, שבו נציגי הפרקליטות והמשטרה מנסים לשכנע את השופטים שצריך תעודות חיסיון לכל פרשת הרוגלות, לא הספיקו במהלך היומיים האחרונים, והדיון הפתוח למחר בוטל ובמקומו יימשך דין ודברים החסוי בין השופטים לנציגי מערכת אכיפת החוק.
***
מה את מסתירה, גברת תירוש?
1.
הפרקליטות מתעקשת שכל נושא פרשת הריגול וכל נושא החומרים שהופקו מהסלולרי של פילבר באמצעות פריצה לא חוקית וצווים שקריים, צריך להיקבר בין כותלי בית המשפט ועמוק בתוך תעודות חיסיון מגוחכות בתירוצים של "שלום הציבור", "פגיעה בשת"פ עם המשטרה" ו"חשיפת שיטות ואמצעים".
הלו, מדובר בתיק סיקור ורגולציה, למה לעזאזל צריך לשמור על חיסיון ועוד בתיק שהוביל להדחה של ראש ממשלה בפועל?
כך או אחרת, אחרי הדיון מחר השופטים יצטרכו לקבל החלטה. האם לקבור את כל המידע תחת תעודות חיסיון או לאפשר את חשיפתו, גם אם בחלקו.
על פי הערכות, צוותי ההגנה מתכוונים לערער לעליון במקרה שהשופטים במחוזי יחליטו להמשיך כרגיל ולא לחשוף דבר מהעבירות החמורות שבוצעו.
2.
ייתכן שהתשובה להתעקשות הזו נמצאת בצווים שהפרקליטות לא הסתירה, ובהרבה מקרים זה רק מתוך יוהרה ורשלנות.
למשל, אבי וייס שם לב שצו נתוני תקשורת ניתן לנתן אשל תחת צו הוראות ביטחון (יהודה ושומרון).
כזכור, אשל נחקר על עבירות שוחד כוזבות לאחר שכנראה איזה "עיתונאי" לכלך עליו במשטרה. למה להשתמש בצו כזה?
בדרך כלל השימוש בצווים כאלה ליהודה ושומרון נעשה על-ידי השב"כ מטבע הדברים. עולות פה כמה תהיות: האם המשטרה משתמשת בשירותי השב"כ בכל הנושא של נתוני תקשורת והאזנות?
אם כך הוא הדבר – השערורייה ענקית ולכן לפרקליטות יש מוטיבציה להסתיר את הדברים.
שימו לב: NSO טענה בתביעה שלה נגד כלכליסט שהיא מכרה למשטרה גרסה מאוד "מנוונת" שלה, הווה אומר, מערכת מוגבלת (סייפן ולא פגסוס). לכן, זה רק מחדד את התהייה: אם למשטרה היתה רק מערכת מנוונת ולא מתקדמת – האם היא השתמשה במסופי השב"כ המתקדמים להאזנות, בין היתר, בתיקי נתניהו?
שאלות טובות, התשובות לכך קבורות עמוק בתעודות החיסיון שהפרקליטות מתעקשת להוציא אותן על כל נושא הרוגלות ועל הפקת החומרים של פילבר.
3.
הדיון הפתוח אתמול: נושא הדיון – צו החיפוש שהוצא לפילבר ביולי 2017 לחודש ימים בלבד, כשהפרקליטות הציגה לעדה האחרונה, דנה נויפלד, התכתבות עם פילבר שהופקה בדצמבר אותה שנה על בסיס אותו צו.
הפרקליטות טוענת: זה צו מתגלגל מחקירת בזק רשות ני"ע לתיק 4000, ותוקפו איננו משנה כי אפשר להעתיק ואז לחפש מחוץ לגדר הצו.
צוותי ההגנה אומרים מה פתאום? יש שני תיקים נפרדים – תיק בזק רשות ני"ע ותיק 4000, שתי פרשות נפרדות (והם צודקים), וגם החוקרים אמרו בעצמם שמדובר בשתי פרשות שונות לגמרי (יש פרוטוקולים על זה).
בפרשה הראשונה לא היה וואלה, לא היה נתניהו ולא היה שוחד והצו שהוצא בכלל תקף רק לגבי הפרשה הראשונה ואיננו רלוונטי כלל לפרשה השנייה.
מעבר לכך, ההגנה חולקת על התפיסה שאפשר להעתיק את כל תכולת הסלולר ולחפש מתי שבא לפרקליטות – גם לנצח – וגם על זה הביאה שורה של פסיקות והוכחות לכך.
המטרה של הפרקליטות היא לדחות שוב את ההחלטה של השופטים לסוף הדיון המשפטי, ולא לפסול את הראיות בשלב זה, ואילו ההגנה אומרת שהראיות זוהמו ולא קבילות והדבר יקבל מישנה תוקף בעדות פילבר עצמו למרות שהעניין די שולי אצל נויפלד.
לפי הטון של השופטים במהלך הדיון נראה לי שיקבלו החלטה להמשיך את הדיונים כרגיל ולא יפסלו את הראיות אלא יקחו את זה בחשבון בסוף המשפט (כמו אישורי היועמ"ש וכד'). בכל מקרה, ההחלטה אמורה להתקבל בקרוב.
4.
יהודית תירוש: אני נמצא בדיוני משפט נתניהו כבר חודשים ארוכים, וההתנהלות של תירוש היא פשוט לא מכבדת ולא מכובדת, וזה בלשון המעטה.
היא אחראית על כל המחדלים בתיק, מתוקף תפקידה כפרקליטה מלווה בתיק 4000.
במקום להצניע לכת בעקבות הכישלונות המקצועיים, היא מתנהלת ביהירות, בכוחנות ובדורסנות.
אתמול, כשעו"ד בן צור החל לטעון בעניין צו החיפוש היא הפריעה לו שוב ושוב, בתחילה בצורה לא עניינית ובשיטה הידועה של בוא נקטע לו את חוט המחשבה.
אחרי 5 הערות קטנוניות, בן צור התיישב במחאה, שילב ידיים ואמר שהוא לא ממשיך ונותן את הבמה לתירוש, שננזפה על-ידי השופטת רבקה פרידמן פלדמן.
בן צור, בסרקזם האופייני שלו, העמיד את תירוש על מקומה, לאחר שאמרה לו שהוא לא מדייק: "את לא מדייקת עם המעללים והתעלולים שלך בתיקים – יש לך תפיסת כוח בלתי מוגבלת".
בסופו של דבר זה לב העניין: איכות מקצועית ירודה של תירוש וחבריה, ובמקביל ביטחון עצמי בשמיים למרות הכישלונות. ככה זה כשיש גיבוי מוחלט וציפוף שורות במערכת.
לא משלמים על אף טעות גדולה וחמור מכך: לא משלמים מחיר על פעולות לא חוקיות שכל אזרח היה מוצא את עצמו בכלא.
***
אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
07:59 -> 08:26 -> 09:00 -> 13:46 -> 19:48 -> 20:06 -> 20:54
