זה היה אחד המופעים העצובים – כן, העצובים – שראיתי במשפט נתניהו.
אחרי שבית המשפט אפשר הבוקר לשמוע את עדותה של קליין בנוגע לתכשיט של שרה נתניהו בעשרות אלפי דולרים כביכול, נפרץ הסכר. קליין פצחה, בעידוד של התובע אלון גילדין, במסכת של טינופים וגידופים (וזה בלשונו של עו"ד עמית חדד) על שרה נתניהו.
פעם אחר פעם אמר חדד שזה לא רלוונטי לכתב האישום, ששרה נתניהו איננה נאשמת ואיננה עדה במשפט, שהיא לא יכולה להתגונן בפני ההכפשות של קליין נגדה, אבל זה לא עזר.

השופטים אמנם ניסו לאמר לגילדין ולקליין להתמקד ולא לסטות יתר על המידה, אבל הקשקשת ופטפטת הרכילויות שטפה את הדיונים: הן גילדין והן קליין ששו אלי קרב, ששו לפרטים, לרכילות, ובשיא השפל של שניהם הם הפרו יחדיו את החיסיון הרפואי של ג'יימס פאקר.
באיזשהו שלב אמר חדד לגילדין, בית המשפט אומר לך משהו ואתה מתעלם וממשיך. זה היה מחזה מכוער להפליא.

***

הנה עיקרי הדיון מהיום – כל האירועים, ללא יוצא מן הכלל, לא נכנסו בכלל לכתב האישום ולכן מהווים רכילות ואווירה.
כפי שאמר עו"ד חדד אתמול: "זה היה יום של אירועים מחוץ לכתב האישום".

1. שני ניסיונות להעלות את הקמפיין נגדי באולם הדיונים – נכשלו

פעמיים ניסו קליין וגילדין לנהל פסטיבל על גבי, עם הקמפיין המרושע נגדי שהחל בסוף השבוע שעבר. זה לא צלח.
בתחילת הדיון היתה זו קליין ששאלה אם היא יכולה לאמר כמה דברים לפני הדיון ונענתה בצורה נחרצת על-ידי השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "לא".

בפעם השנייה זה כבר היה התובע גילדין, שניסה לדבר על ליבם של השופטים כדי שקליין "הנסערת" תאמר את שעל ליבה. גם זה לא צלח.

אחרי התייעצות קצרה של השופטים אמרה פרידמן-פלדמן:

"העדה מעידה באופן חופשי, אנחנו לא צריכים להיכנס לעניינים שמחוץ לאולם הדיונים".

היה לי ברור מלכתחילה כי מי שמנצח על התזמורת היא הפרקליטות. היא מפעילה את שופריה – את דליפמן ואת גיא פלג, חן מענית ורבים אחרים – והיא גם משתמשת בהדס קליין, שלהוטה מן הסתם לעשות את זה.
הקמפיין נועד בשביל דבר אחד בלבד: לסלק אותי מאולם הדיונים כי הפרקליטות איבדה שליטה על הנרטיב בדיונים. האמת יוצאת החוצה ובפרקליטות לא יודעים את נפשם.

2. הפרת החיסיון הרפואי של ג'יימס פאקר

קליין היא פטפטנית וקשקשנית שלא יודעת איפה הגבולות. בכמה מסיפורי אלף הלילה ולילה שלה, היא נידבה מידע על מצבו הרפואי של ג'יימס פאקר עם רמיזות ברורות.

זה היה מופע של חוסר אנושיות ואטימות צרופה. 6 שנים מקבלת האישה הזו שכר מפאקר בלי שהיא עושה בשבילו דבר, ובסוף היא מגיעה לבית המשפט ומפרה את החיסיון הרפואי שלו. ומי מעודד אותה לעשות זאת? הפרקליטות ובראשה מר גילדין.

טוב שהשופטת פרידמן-פלדמן עצרה מדי פעם את קליין מהקשקשת האין-סופית שלה וגם אסרה לפרסום כל פרט מהדיון.

גועל נפש.

3. קליין המשיכה לטנף על עו"ד בן צור ומימשה את האיום של אמנון אברמוביץ'

זה היה צפוי וזה קרה. אחרי שאמנון אברמוביץ' אמר ביום שישי, שאם עמית חדד ירגיז יותר מדי את הדס קליין היא תבטל את החיסיון מול עו"ד בן צור – זה אכן קרה – ושוב בעידוד גילדין.

גילדין: "למה לא סיפרת את זה בחקירה (סיפור התכשיטים), אלא רק בחקירת ההשלמה?"

קליין: "שטרן ממילא נזכרתי שקיבלתי טלפון מהחנות של שטרן. צלצלתי לעורך הדין שלי אז, בן צור אמר לי תשובה שמחולקת לשלוש, אם זה עיתונאים אז נכחיש. אם זה משטרה, כמובן שתאמרי. אם זיכוי אמיתי, תעזבי את זה תשכחי את זה. וכך היה.
לגבי התכשיט של 42 אלף דולר, נזכרתי שאני כבר מיוצגת ע"י עורך דין. אמרתי לו תפסתי את הראש, נזכרתי בזה. האמירה של בן צור היתה ברורה. אמר לי לא להגיד, והם לא חברים שלך (המשטרה), הוא אמר לי שהם רוצים להגיע לסכום של מיליון. את לא צריכה לתת את זה מיוזמתך, את לא תרימי טלפון תגידי את זה. זה היה המקרה של 42 אלף דולר.
והתכשיט השלישי אלינור הרימה טלפון ופחדה לספר. הודעתי לעורך הדין, והוא וארנון אמרו, אם לא נשאלים לא מדברים.
לימים יש לי עורך דין אחר: גיורא אדרת. סיפרתי לו על הדברים האלה, הוא אמר לי חד וחלק לספר, קיבלתי פגישה עם ליאת בן ארי ועם אלון (גילדין) ונקראתי להשלמות החקירה".

גילדין: "ואיך נזכרת בחולצות?"

קליין: "נסעתי עם בעז ללונדון, ראיתי חנות גדולה של 'בריוני', אמרתי לו בעז נזכרתי, והעצה שלו היתה אותה עצה – לא להגיד".

4. העגילים שהכינו לשרה נתניהו – אין תיעוד ואין חשבונית

קליין: "סביב 2011 הוכנו בסטודיו ברמן במושב היוגב בעמק יזרעאל עגילים שעוצבו לבקשת גברת נתניהו, זה טופל ע"י הבת של ארנון מילצ'ן אלינור. יש לי מיילים על הקונסטרוקציה המיוחדת שאין בה חורים, תחלופת מיילים עם סטודיו ברמן. נכון שאלינור מילצ'ן טיפלה, אני ניהלתי את הדברים והם היו איתי בקשר".

לשאלת השופט בר-עם מה זה קשור לשרה נתניהו:

קליין: "זה עוצב בשבילה, ארנון מצא את הסטודיו, היא נתנה להם סט הנחיות, חלופת המיילים הזו נמצאת והגשתי את זה למשטרה. ארנון סיפר לי את זה.
דרך העבודה שלנו, שארנון מספר לנו, כי הוא לא יודע איך לעשות את זה. אני מקבלת הוראות מארנון. הוא אמר ששרה רוצה את התכשיט, הוא אומר לאלינור בתו. ארנון אומר לי שאלינור תטפל בעיצוב של התכשיט, הוא סומך עליה וביקש ממנה לעשות.
ואכן אלינור מוצאת את הסטודיו. והיא מסבירה, מנחה אותם, מה בערך רוצים, התנאי שהוא יהיה עגיל ללא חורים, כיוון אין חורים ואיזושהי אבן קווארץ מסויימת, ומשם והלאה אנחנו מתכתבים עם סטודיו ברמן, יש סקיצות, יונתן מקבל הוראה ממני לקחת את הסקיצות.
אני לא מדברת מזיכרון חד וחלק, אני פעלתי בנושא הזה, אני התכתבתי, אני גם חיפשתי במייל כדי לחזק את הדברים ושוב אני אומרת, זה זיכרון של 2011, זה כבר 11 שנה אחורה.
זה סיפור המעשה, הם אומרים לי שזה מוכן, ואנחנו מקבלים את התכשיט. שלחנו את התכשיט וגברת נתניהו לא היתה בבית. היא אמרה לכרמל המזכירה שלה שזה בסדר שהיא תקבל והיא תשים את התכשיט במגירה.
במיילים שמוצגים לי אני מתכתבת עם סטודיו ברמן, אני חושבת שזה 6000-8000 שקל".

גילדין: "בחקירה חשבת שזה סכומים גבוהים הרבה יותר".

קליין: "נכון, אבל אני לא מצאתי את העברה הכספית לאלינור, חשבתי שזה סכומים גבוהים יותר".

גילדין: "את כותבת שרעייתו של ארנון אהבה את העגילים".

קליין (בעוד תשובה מוזרה לשאלת השופט בר-עם): "אתה שאלת אותי על דיסקרטיות, שפתחו את הבגאז' ואמרו למי קנינו, לא אמרתי, לא הרגשתי בנוח לכתוב גב' נתניהו".

בר עם: "איך אנחנו יודעים שזה לשרה נתניהו?"

קליין: "יש את אלינור, ארנון או יונתן".

שופטת פרידמן-פלדמן: "ואת שלחת את העגיל?"

קליין: "נכון, אמרתי. אני העברתי את האישורים לאלינור ולארנון".

בהמשך:

קליין: "מדובר ביום ההולדת של שרה נתניהו, בנובמבר 2011, אנחנו מסיימים לקנות את הבתים של ארנון בבית ינאי, והיא ביקשה לארגן לה יומולדת בבית ינאי, זה היה ביום שישי, סביב נובמבר.
ביום חמישי התארגנו מאוד, עשינו ארוחה, הזמנו שפים, לצערנו, זה היה סיום העבודות שלנו, היתה מכת ברק בבית וכל מערכות החשמל קרסו, וארנון נלחץ, כי ידענו שאנחנו מארחים את הזוג נתניהו עם החברים ועבדנו מסביב לשעון, ובסוף ארגנו ארוחת צהריים – זה היה בסמיכות ליום ההולדת, שרה היתה מרוצה".

5. הגיס של יונתן חסון ואיטום הבריכה בקיסריה

בעוד קליין מטנפת על בני הזוג נתניהו שסידרו עבודה לכאורה לחבר של יאיר נתניהו, אתמול התברר מעדותה שגיסו של יונתן חסון, הנהג של מילצ'ן המקורב אליה, הועסק אצל מילצ'ן וזכה לקידום מהיר.

קליין: "גל גפן עבד אצל ארנון, היה גנן, הפך לאב בית אצלנו וגם לימים עבד כמפקח בנייה, ארנון מילצ'ן המליץ עליו לפאקר, הוא גיסו של יונתן חסון. סמכנו עליו מאוד. שרה נתניהו הכירה אותו כך וביקשה ממנו כאיש מקצוע אם הוא יכול לעזור באיטום של הבריכה.
זו תקופה שפאקר לא במיטבו, היתה שם בנייה, גב' נתניהו מבקשת מגל את עניין האיטום. גל מתקשר אליי ואומר לי מה אני עושה, שרה נתניהו מבקשת שאני אגיע להיפגש עם חשב משרד רוה"מ (גל גפן לא עד תביעה).
אני אמרתי שלא, אתה לא יכול להיפגש עם חשב משרד רוה"מ. התקשרה אלי ציפי, המזכירה שלה, ושאלה אם הוא מגיע. אמרתי שלא, אז התקשרתי לשרה, ואמרתי לה שצר לי שגל לא יגיע. אני חטפתי בליל של צעקות וצרחות, זו לא רכילות. אני מספרת לכם. בליל של צרחות וצעקות, שיחה מאוד קשה, שאלה אם זה על דעתו של ארנון. אמרתי לה שזה בהחלט. הם נתנו לי מנדט להגיד, היא אמרה שהיא תתאבד והיא תפוטר בגללנו".

עו"ד חדד: "מה קורה פה, איפה כל הבליל של השקרים המכוערים האלה נמצאים בכתב האישום?"

קליין: "אני אמרתי שאני לא ממשיכה בעניין הזה. לפני זה התקשר אליי בנימין נתניהו, שעה-שעתיים אחרי השיחה עם שרה נתניהו. מה שנתניהו אמר לי שיש להם ייעוץ משפטי, תנו לה מה שהיא מבקשת, אל תצטרפו לצד השני ששוחטים אותה ושהוא יסביר לג'יימס ולארנון.
אחרי זה שרה ביקשה הצעת מחיר לאיטום מגל גפן (בשלב הזה קליין אומרת את הכתובת המדוייקת של נתניהו בקיסריה, איזו צביעות!).
היא ביקשה ממני להוריד את ההצעה של גל לאיטום הבריכה, אם אני לא טועה ההצעה היתה 120 אלף והמחיר שאושר היה 100 אלף שקל. היא שאלה אותי אם הבאתי שמפניות וזה היה בתקופת החקירה של המעונות. ואמרתי לה שלא. ארנון ביקש ממני להיפגש עם נתניהו ולאמר לו שזה לא לגיטימי.
ואכן למחרת הבוקר, התקשרתי למר נתניהו, דיברתי באופן אישי, באותה נשימה אמרתי לה שטוני בלייר רוצה פגישה.

הגעתי לבלפור, ביקשתי שזה יהיה בלי שרה, אמרתי לו את זה בקצרה. והוא דפק עם היד עם השולחן, אמר זה לא בסדר, זה לא יקרה יותר, זה לא נורמלי. הוא שאל אם הבאתי סיגרים. ואמרתי שלא.

באותו שבוע, ביום שישי, קיבלתי טלפון משרה נתניהו למה סיפרתי לבעלה וחטפתי צעקות. ביקשה שאני אבוא לקיסריה, אני צלצלתי, נתניהו ענה, אמר שאני יכולה להיכנס, הבאתי סיגרים מפאקר, אמרתי לו ששרה מאוד כעסה עליי והוא אמר שזה לא היה מובן.
אחר כך נפגשתי עם שרה נתניהו והיא אמרה שאני לא הבנתי נכון. היא פתחה בקבוק שמפניה, ישבנו בבריכה בקיסריה בבית של ג'יימס פאקר. היא לקחה את הבקבוקים, לא אני לקחתי, היא לקחה".

6. סיפורי הביגוד והמעילים (שוב, לא בכתב האישום)

קליין: "הבקשה היתה דרך שרה נתניהו, הגדירה איזה מעיל לסיורים בצפון. אכן רכשתי מעיל, לדעתי בדצמבר 2015. הגיעו מר נתניהו ושרה לביקור בבית ינאי ומסרתי את המעיל. הבנתי שהוא גדול במידה והתבקשתי להחליף.
מספר ימים אחר כך, שבוע שבועיים או חודש, התבקשתי לרכוש מעילים נוספים, היא הורידה טיקט ממעיל של נתניהו ומדגם של קולומביה, היא ביקשה 4 מעילים, לה ולילדים, הלכתי ורכשתי בכרטיס האשראי שאני מחזיקה, דיווחתי לארנון וקיבלתי את האישור.
נדמה לי שזה 9000 שקל, והמעיל שקניתי לפני עלה 1800 שקל. הוא היה בבגאז', כל ארבעת המעילים עלו קרוב ל-10000 שקל. יונתן מסר את המעילים, אני שלחתי אותו, לא הייתי בארץ ויונתן אמר לי שהיא רוצה גם את המעיל ששמרתי באוטו והוא מסר גם אותו. על כל פנים, היא השאירה שני מעילים לנתניהו ואת השאר החזירה כי הם לא אהבו.
בחשבונית שמוצגת לי – זה המעיל הראשון שנרכש, אחד רכשתי ב-1700 שקל, והחשבונית השנייה היא של קולומביה שאחד מהם נשאר אצל נתניהו. וכל השאר חזר אלינו".

7. התכשיט בעשרות אלפי דולרים לכאורה מג'יימס פאקר

קליין: "בפברואר 2015, סליחה 2016, שרה נתניהו התקשרה אליי ואמרה שהם נוסעים לוושינגטון, בסמיכות ליום הנישואים שלהם.
היא מבקשת מתנה יפה ואני מתקשרת לארנון, הוא לא בארץ, ואני אומרת שזו בקשה של שרה, וארנון אומר בוא נרים טלפון לג'יימס פאקר, נחלוק.

היתה שיחת וועידה, פאקר אמר נרכוש ב-10,000 דולר. איאן מוריס, העוזר שלו, צלצל אמר אליי ואמר שמצאה תכשיט ב-50 אלף דולר וקיבל הנחה – בסוף רכש ב-42 אלף דולר.
אני לא הבאתי את התכשיט לשרה נתניהו אבל שרה נתניהו רצתה להחליף אותו כי כי מר נתניהו אמר שזה 'רומני' (שוב, זה לא מופיע בכתב האישום – שרה ובנימין נתניהו כלל לא נחקרו על זה).

לא היתה חלוקה, ארנון לא שילם. ארנון הוטרד ונרעש מהסכום, ארנון ביקש שאני אבקש מאיאן את החשבונית ואמסור את החשבונית לשרה. איאן נתן לי במעטפה, סגרנו ובאנו לירושלים בגלל סיבה אחרת, עם ג'יימס פאקר, רציתי לתת את זה לשרה, השתמשתי באיזו תואנה שצריך לבטח, אבל היא סירבה, אמרה שהיא לא רוצה לקבל.
דיווחתי לארנון, הכנסתי את זה לתיק שלי זהו. כמה ימים אחרי זה גרי (מיודד עם נתניהו, לדבריה) הגיע לביקור ירושלים, הבאנו שמפניות והגעתי לשרה נתניהו, היא  ירדה עם תיק מאוד גדול, עם מטפחות, אמרה שננסה להחליף אותן.
היא אמרה גם להחליף את התכשיט, בגלל שבעלה אמרה שזה רומני. את המטפחות לקחתי ואמרתי לאיאן והוא לא החליף, אמר לי אל תעשי ממני צחוק לא יכול להחליף. אני ראיתי את התכשיט, היא ירדה למטה והראתה לי. זה מה שהיא אמרה לי על מה שנתניהו אמר. אני לא אומר שהוא אמר את זה (מעניין שהכל דלף בצורה פלילית מיד לאחר חקירתה המשלימה של קליין עוד לפני שהחומר הגיע לצוות ההגנה)."

בהמשך הוצגה החשבונית שכמובן הוצגה לראווה כבר מזמן אצל אילנה דיין עוד לפני שהגיעה לצוותי ההגנה.

8. התכשיט שעבר על שמה של הדס קליין וההגעה עם הבעל לחנות בירושלים

קליין: "איאן מוריס רוצה לרכוש תכשיט לשרה נתניהו בשטרן, אוקטובר דצמבר 2014. אני יודעת על זה, כיוון ששרה נתניהו קיבלה סט של שרשרת.
אנחנו נמצאים בירושלים במצודת דוד, כיוון שג'יימס פאקר מגיע לנתניהו. ולכן אנחנו מתמקמים במלון. יונתן נוסע ונותן את התשורות ואחר כך הוא לוקח אותו לפגישה עם בני הזוג נתניהו.

איאן יורד לחנות שטרן וקונה תכשיט. שרה קוראת לי, אומרת שאבוא לירושלים, נפגשת איתה במשרד בבית במשרד אצלה בבלפור. היא אמרה שיש לה בדיוק תכשיט כזה ואם אפשר להחליף אותו. יונתן מחכה לי בפרוזדור.

את שלוש החשבוניות שאתה מציג לי ראיתי בהשלמות החקירה, לא אני הכרתי תעודת משלוח מאיאן, כי התבקשתי להחליף, הוא נתן לי את תעודת המשלוח. המגוון היה מצומצם, נסעתי לחנות שטרן, נסעתי לממילא, נסעתי להחליף את הדברים. בעלי לקח אותי לירושלים. בגלל זה של תושב זר, היה צריך להעביר על שמי, לא אהבתי את זה".

בר עם: "המסמך הזה הראו לך רק בחקירה, אין לך שום קשר?"

קליין: "אני לא אמרתי שהבאתי את החשבוניות האלה".

וכאן מגיע הסיפור המוזר מאוד:

קליין: "הגעתי עם הסרט לשטרן בממילא וביקשתי להחליף. זה תושב זר, היתה פרוצדורה שלמה, היה החזר מע"מ, אמרתי שלא מבקשים, העבירו את זה על שמי, לא אהבתי את זה.
התקשרתי לארנון, האב הרוחני שלי. ולמה אמרתי את זה, אני שכירה, בעלי עובד עירייה, מוזר שאני ארכוש בעשרות אלפי שקלים. אין לי את הסכומים האלה, אין לי אמנם טענות. בסוף החלפתי ונתתי לשרה לא באותו יום.
החלפתי לה את השרשרת, ניסיתי להגיע לסכום הגלובלי, אבל נשאר שם זיכוי של איזה 300 שקל, אמרו לי לא מעוניינת, השארתי את הזיכוי. וברבות הימים, לא זכרתי את זה, לא זכרתי את כל הסיפור הזה. אני מודה. זכרתי במהלך העדויות. במשטרה אמרו שטרן מצודת דוד (מוזר מאוד, אירועים אחרים היא זוכרת בפרוטרוט אבל את זה ממש לא). התקשרו אליי משטרן במהלך העדויות, אמרו זיכוי, זה היכה בי, אמרו לי שיש לי זיכוי ולא זכרתי".

9. הסיפורים על התיקים

קליין:  "איאן של פאקר רכש תיקים לשרה נתניהו, כבדרך שגרה, שאנל וג'וצי, מותגים כאלה. זה תיקים שעולים בסביבות… היינו אורזים באופן אישי, הוא היה יורד מהמטוס.
איאן לא נכנס לבלפור, אולי פעם אחת כשנולד לו בן, אני הבאתי את התיקים, לא היינו מודעים למכס, אני נשארתי לשלם מכס בשדה התעופה על התיקים שירדו מהמטוס".

גילדין:  "איך את יודעת את הסכומים?"

קליין: "יש טיקטים על התיקים, זה יכול להגיע ל-3000 דולר לתיק, או תיק ב-1500 דולר"

כנרת בראשי מעירה: אין טיקטים של מחיר על מותגים כאלה.

10. הסיפורים על החולצות של נתניהו

קליין: "פנה אליי זאב רובינשטיין (ידיד משפחת נתניהו, במיוחד שרה נתניהו) וביקש שארכוש חולצות עם צווארון בקוטר מסויים לנתניהו, ארנון רכש, היתה חנות ביגוד ליד מלון סאבוי בלונדון. אני לא יודעת כי לא הייתי שם, רכשנו חולצות בריינו לפי קוטר שביקשנו, וארנון נחת בארץ, יונתן ואני לוקחים הביתה, ארזנו בתיק, מאוחר יותר ונסענו את התיק עם החולצות הבריינו.
הבאנו למר נתניהו. חולצות יקרות, אני חושבת שמאות ליש"ט. בדקנו בגוגל שזה עולה במאות ליש"ט, הוא רכש בלונדון. משהו כמו 10 חולצות. היה תיק גדול של ספורט שמילאנו אותו בחולצות".

11. ההצעה של המיליארד ההודי טאטא לקידום איזור סחר חופשי

קליין: "ראטם טאטא הוא איש עסקים ידוע בהודו, בעל מלונות טאג', טאטא מוטורוס בתעשיית הרכב. טייס קרב לשעבר, איש מבוגר סביב ה-80. ארנון הכיר אותו באופן אישי כשהגיע לוועידת הנשיאים ב-2008.
לימים בשנת, יש פיגועים במומביי במלון בטאג', ארנון הרים לו טלפון ואומר לו  שהוא רוצה לעזור, הוא דיבר עם אולמרט, מאיר דגן, הקים חבר שעשתה אבטחה, הוא הכניס אותו לשותף בכמה סרטים. איש מיוחד במינו, הוא מאוד דאג למאיר דגן, מאוד מחובר למדינת ישראל.

באיזשהו שלב טאטא רוצה להקים פארק חלפים באיזור הסחר החופשי לתת עבודה לפלשתינים, ארנון רואה בזה בחיוב, קידום יחסית, הם התקשרו לנתניהו וקבעו פגישה, אני קבעתי את הפגישה.
ארנון טס עם טאטא למלך עבדאללה לקדם את העניין, הדבר נגדע עם האביב הערבי וזה עצר. זאביק פלדמן גם היה מעורב בדבר הזה. זאביק רו"ח, עזר לנו בעניינים המיסויים של ארנון, ידו בכל, כל דבר שיש לנו, גם מול ערוץ 10 וכל דבר שנדרש – הוא גם בחברת הניהול ששילמה את השכר שלהם. הוא גם מנהל את הדברים של פאקר כשהגיע ארצה מבחינה כספית".

12. הקשר ההדוק עם נתניהו

קליין: "לארנון היו לו המון המון דברים, משתף את נתניהו, בסדר זמנים מצומצם ואכן הוא קיבל מענה, אלא אם יש קבינט. צלצל ישירות הביתה, או בלשכה, הייתי מתקשרת אם הוא צריך אותו דחוף, או בכנסת, ואם לא היינו מצליחים, היינו מכניסים פתק, היינו מקבלים את הטלפונים של העוזרים.
אמרתי לארנון שאני לא אוהבת את זה, מישהו יגיד שאתה עושה טעות, אני לא אוהבת לנדנד לעוזרים, אלא אם כן זה משהו חשוב למדינת ישראל.

פעם יוסי כהן התקשר לארנון והיה מיועד מנכ"ל אחד המשרדים, הוא רצה להיות ראש המל"ל, הוא דיבר עם ארנון. וארנון הבטיח שהוא ידבר איתו על המינוי שלו. ארנון צלצל ואמר לי לספר ליוסי אם שרה אוהבת אותו, 'תספרי ליוסי מה ארנון מדבר עליו' (השופטים קוטעים את הפטפטת בשלב זה).
ארנון אמר שדיבר עם נתניהו, עם הזוג נתניהו והם אישרו את המינוי. ארנון פוגש את תמיר פרדו. ארנון סיפר לו ותמיר פרדו אמר לו שהוא עשה דבר רע למדינת ישראל וארנון אמר לו: אני אתקן".

13. המונולוג של קליין לקראת סיום

גילדין: "היתה טענה שעלתה שהעדות שלך במשטרה היא בגלל הפעלה של לחצים מצד המשטרה או גורמים אחרים, או שיש לך אינטרסים כלכליים או אחרים?"

חדד: "מי טען את זה? אין אותה טענה בכתב האישום".

גילדין: "זה עלה מחומר החקירה".

חדד: "אף אחד מהנאשמים לא העלה את הטענה הזו".

קליין: "אומר בקצרה, לא הופעלו עליי שום לחצים, אני הלכתי כנגד כל הדברים, כנגד כל האינטרסים שלי, ילעגו לי מי שילעגו, חוק זה חוק, נקראתי להגיע לעדות, עשיתי כמיטב יכולתי לדייק, הבאתי קלסרים, אני הצגתי אותם.
אני יכולה לאמר עוד דבר, זה היה סוד גלוי, אני הלכתי נגד כל הסיכויים. אני לא אמרתי שאני קשת יום, אמרתי שאני נושאת בעול המשפחה, יש ילדות סטודנטיות שאני שמחה שאני יכולה לעזור, אני סיכנתי ואני לא יודעת מה יילד יום.
לא הופעלו עליי שום לחצים, ארנון היה ג'נטלמן, דיברתי על דברים שלא עולים עם האינטרסים של ארנון ותמיד אמרתי את האמת. ולכן רק בית המשפט יפסוק".