1. רכישת סיגרים בעשרות אלפי שקלים במזומן בלי תיעוד
אחד מהסיפורים המוזרים שתיארה הדס קליין, והיו הרבה כאלה במהלך עדותה, התייחס לקניות סיגרים מחנות ששמה 'קבינט', בבעלות 'קוקי'.
אכן היתה חנות כזו, ואכן יש "קוקי", ולפי מידע שהגיע אלי העסק נסגר. אלא שקליין מתארת מסכת רכישות סיגרים על פני חודשים ארוכים, במזומן, מהקופה הקטנה של מילצ'ן – בכ-42 אלף שקלים על-פי הערכותיה במשטרה.
ובכלל, כל ההערכות של קליין לא מבוססות על תשתית ראיות של תעודות משלוח או נתונים אחרים אלא אך ורק מפרי דמיונה, פרי ניחושים שעשתה מתוך תצרוכת כללית.
השופט בר-עם שאל בצדק אם יש תיעוד לרכישות במזומן, אם יש רישום של הקופה הקטנה? קליין השיבה שחיפשה וכמובן לא מצאה.
גם בבית העסק, לפי תשובותיו של עו"ד גילדין מהפרקליטות לא נשאר זכר לתיעוד.
מעבר לסיטואציה המוזרה שבה עדה מתארת רכישת סיגרים בהיקף משמעותי שאין לה שום תימוכין, צריך לשאול: למה מזומן ולמה אין תיעוד?
בעסק מסודר, במיוחד כזה שבבעלות מיליארדר, יש רישומים מפורטים של קופה קטנה, מה יוצא ומה הסכומים, כולל חשבוניות.
הייתכן שהנהלת החשבונות של מילצ'ן, לפי בקשתה של קליין בעת חקירתה, הוציאה מאות חשבוניות מהעבר, קלסרים על קלסרים ורק את זה היא לא מצאה?
האם קליין מבינה שרכישה כזו ובהיקפים כאלו, בלי שום תיעוד ובמזומן, לא מסתדרת עם החוק בלשון המעטה?
יתירה מזו, היא טענה שאותו 'קוקי' לא נתן להם הנחה. ממידע שהגיע אליי, מלקוח של החנות, עולה תמונה אחרת לגמרי: הוא העניק גם העניק הנחות.
הוא ייבא סיגרים מקובה ומחירם היה זול ממה שתיארה קליין. האם זו הסיבה שנעלם כל התיעוד?
2. הקשר האישי עם יבואן מהרצליה שהביא לה אישית את השמפניות
עוד סיפור מוזר של קליין: את רוב השמפניות היא רכשה לדבריה מחברת 'י.ד. עסקים' בבעלותו של דובי פיינטוך, יבואן משקאות.
היא מספרת על יחסים חבריים עם פיינטוך שמכר לה את השמפניות במחיר סיטונאי, משהו בסביבות 700 שקלים לעומת 1,200 שקלים לבקבוק שמפניה במחיר המקורי.
השמפניות הגיעו באריזות של שישיות ולפי עדותה של קליין, פיינטוך הביא לה אותם לרוב בבאגז' של רכבו.
למה שהיבואן יביא לה את השמפניות באופן אישי? למה לא לשנע אותם היישר לביתו של ארנון מילצ'ן בבית ינאי? הרי מילצ'ן ואישתו צרכו גם את השמפניה הזו, ולפי עדות קליין הם שתו משהו כמו בקבוק בכל ארוחת ערב כשהיו פה בקיץ.
ואיפה תעודות המשלוח? אינן. לפחות עד עתה לא הוצגה ולו תעודת משלוח אחת.
3. ארגזי השמפניות בביתה של קליין
באחת מפליטות הפה של קליין, שנוהגת לפטפט את עצמה לדעת, היא אמרה שהחזיקה שני קרטונים של שמפניות ורודות בביתה "לכל מקרה דחוף".
למה לה להחזיק בביתה שמפניות? הרי היא מודה שהשמפניות הגיעו לביתו של מילצ'ן בבית ינאי ומשם "שונעו" לדבריה לבלפור, או שהשמפניות היו בביתו של פאקר בקיסריה.
אז למה, לעזאזל, צריכה קליין להחזיק שמפניות בביתה? הרי לרוב היה זה יונתן חסון, נהגו של מילצ'ן, שנסע עם השמפניות כביכול לבלפור.
מה להדס קליין ולשמפניות בביתה?
4. הנקמנות בעו"ד בעז בן צור
הנקמנות היא אחת מתכונות האופי של קליין, נקמנות עזה שקליין דואגת להחצינה באמצעות קולה ומימיקת הפנים שלה.
היא לא מצליחה להסתיר את התיעוב, אי אפשר לפספס את זה. בראש ובראשונה מדובר בתיעוב כלפי שרה נתניהו.
עדותה של שרה נתניהו, שבה אמרה או רמזה שקליין נוקמת בה ומחפה במקביל על התנהלותה שלה (לקיחת שמפניות ו/או סיגריות) הועלתה ע"י קליין לא פעם במהלך עדותה.
היה ניכר בה שהיא יוצאת מגידרה להשחיר את שרה נתניהו בכל הזדמנות ובכל הזדמנות כזו זה מסב לה תענוג גדול.
הנקמנות הזו בלטה לעין גם עם עו"ד בעז בן צור, פרקליטו של נתניהו בתיק 4000.
בן צור היה פרקליטו של מילצ'ן ושל קליין עצמה ומעברו לנתניהו, באישורו של מילצ'ן, כנראה היה לצנינים בעיניה של קליין (היום מייצג אותה עו"ד גיורא אדרת).
את הנקמנות לבן צור היא תרגמה לשני סיפורים: הראשון, שצוות ההגנה אמר לה ש"היא תעוף בוולה בסוף המשפט", אמנם בלי שמו של בן צור, אבל עם רמז עבה ביותר.
הסיפור השני כבר עלה מדרגה: קליין "האשימה" את בתו של בן צור, שהתארחה לזמן מה בביתו של מילצ'ן בבית ינאי (באישורו של מילצ'ן) בעת הסגר הראשון בקורונה – בשתיית השמפניות שנותרו בדירה.
קליין התגוננה בפני טענות שהיא ויונתן חסון הנהג עשו שימוש בשמפניות הללו ואמרה שיונתן היה זה שהתקשר והודיע לה ששתו שמפניות.
גם הסיפור הזה מעט תמוה. מצד אחד היא אומרת שהשמפניות שנותרו במלאי היו בחדרו של יונתן במתחם בבית ינאי הכולל 5-6 בתים.
האם חסון השאיר את חדרו במתחם פתוח לרווחה? אני מסופק.
5. מילצ'ן דרש, קליין מסמסה בדיקה של העלויות של נתניהו
עוד סיפור מוזר מבית מדרשה של קליין: מילצ'ן ביקש ממנה, לדבריה, שתעשה בדיקה על כמה בני הזוג נתניהו עולים לו.
היא משום מה החליטה למסמס את הבדיקה ואמרה לשרה שוחט, מנהלת החשבונות של מילצ'ן, שתמרח את הבדיקה.
הטיעון שלה היה מוזר: לשמור על דיסקרטיות, שלא יהיה מסמך עליו כתובות העלויות.
לדבריה של קליין מילצ'ן לא ויתר ובסופו של דבר שוחט הכינה פתק עם סך העלויות המוערכות שהועבר למילצ'ן. על-פי טענתה, מילצ'ן אמר לה ששיתף בזה את נתניהו.
איפה הפתק? עדיין לא הוצג, אם ישנו בכלל.
לאחר מכן, בצעד אופייני, היא אמרה שהסכומים לא היו מדוייקים ולכן ביקשה, במהלך חקירתה, להוציא משרה שוחט את כל החשבוניות בטיעון של ספירת מלאי.
הטיעון של הדיסקרטיות לא מחזיק מים ותיכף נראה גם למה. אלא שיש פה משהו נוסף: ניכר בהדס קליין שהיא לא אהבה את ההתנהלות של בני הזוג נתניהו, ואז, כשנופלת בידה הזדמנות, בהנחיית הבוס שלה, להציג את העלויות – היא לפתע מורחת את זה.
ממה היא חששה? לא מדיסקרטיות. עוד סיפור של קליין שמנוגד לכל היגיון.
6. קליין אומרת שהיתה דיסקרטית אבל רצה לבן כספית
קליין מתפארת לכל אורך עדותה שהיתה דיסקרטית ובסך הכל עשתה את עבודתה כפי שביקשו ממנה. אבל זה רחוק מאוד מהמציאות. הרבה לפני פתיחת החקירה היא שימשה מקור של בן כספית (ובחקירה הנגדית יתברר אם היו עוד עיתונאים) והעבירה לו מידע על סיפורי השמפניות והסיגרים.
כלומר, היא ייחלה לפתיחת חקירה, היא רצתה בה, היא רצתה לנקום בשרה נתניהו – וכשהיא מגיעה לעדות השבוע היא אומרת בבית המשפט שהיא "חששה" מחקירה.
איך יכול להיות שהיא היתה למעשה, גם אם בעקיפין, בין יוזמי החקירה ופתאום "חששה" ממנה? היא הרי ידעה בוודאות שחקירה תגיע לאור פטפוטיה עם בן כספית. היא ידעה בוודאי שבן כספית הוא אחד ממבקריו החריפים של נתניהו.
גם סיפורי "הגבורה" שלה משונים מאוד. היא מספרת איך החנתה את מכונית ה"גולף" שלה רחוק מחנות סיגרים, כדי שלא ידעו שהיא קונה עם מכונית "צנועה" ולא ישאלו אותה למי קונה – וכששאלו אמרה שזה לבעלה. רגע, גולף זו מכונית צנועה בשבילה?
7. ארגזים עוברים בלי בדיקת השב"כ?
לכל זאטוט שמבין בענייני אבטחה ברור שדברים המגיעים לראש הממשלה או לבית ראש הממשלה בבלפור עוברים בדיקה קפדנית ואמורים לעבור רישום.
קליין מתארת סיטואציות כאילו הועמסו ארגזי שמפניות לבגאז' של מכונית ראש הממשלה בבית ינאי, או שבאחת הפעמים מי שפתח את הדלת בבלפור ליונתן חסון הנהג היה נתניהו, משל דפק בדירה של אזרח והביא לו בהפתעה שמפניות.
נו, באמת, זה לא עובד כך. נתניהו לא מקבל שמפניות או כל פריט אחר לפני שזה עובר בידוק של השב"כ, וכל הסיפורים הללו מצוצים מן האצבע.
8. השימוש בכרטיס האשראי של הדס קליין
בכמה הזדמנויות מספרת קליין שהיא השתמשה בכרטיסי האשראי שלה לרכישת סיגרים ולאחר מכן קיבלה החזרים כי "זה היה דחוף".
לא ברור למה היא עשתה זה, אם יש אופציה להעברות בנקאיות, כפי שנהגה בהרבה מקרים, או שיש לה את כרטיסי האשראי של מילצ'ן ופאקר.
התמיהה מתגברת לאור פעולת חקירה אלמנטרית שהתבקשה פה. אם קליין רכשה בכרטיס האשראי שלה, למה המשטרה והפרקליטות לא ביקשו את חשבונות כרטיסי האשראי שלה כדי לוודא זאת? זו הרי מאוד מתבקש.
אבי וייס הפנה השבוע את השאלות האלה למשטרה ולפרקליטות וקיבל כצפוי תשובות מעורפלות ומתחמקות.
המשטרה מסרה:
"החקירה נוהלה באופן מקצועי וענייני ועם סיומה הוגש ע"י הפרקליטות כתב אישום נגד הנאשמים ובימים אלה ההליך מתנהל בבית בביהמ"ש"
מהפרקליטות נמסר:
"הכתובת לפנייתך היא משטרת ישראל. הדיון בתיקי האלפים, ובפרט עדותה של העדה הדס קליין הנשמעת בימים אלה, נמצא בעיצומו ובמסגרתו מתבררות הטענות הנוגעות לעניין".
בקיצור, לא נעשתה כנראה שום בדיקה מהטעם הפשוט: קליין מוגנת בדיוק כמו אילן ישועה. מי שבא לטנף על נתניהו אמרו לו "אהלן וסהלן, ברוך הבא, זרוק את כל הלכלוכים ותקבל הגנה מוחלטת".
9. שש שנים של תשלום שכר בלי לעבוד כמעט
קליין הודתה בעדותה שהיא מקבלת כבר 6 שנים שכר מג'יימס פאקר בלי לעבוד כלל בשבילו, כמו גם יונתן חסון הנהג.
את הבית של פאקר בקיסריה מתחזקת שני קוסקס, שגם היא תגיע לעדות.
פאקר כמו מילצ'ן לא הגיע ארצה ב-6 השנים האחרונות, וגם במקרה של מילצ'ן היא ממשיכה לקבל ממנו שכר. בשביל מה? בסך הכל עבור תחזוק אחוזתו בבית ינאי, שלא מצריך ממנה עבודה רבה.
יחסי העבודה של קליין עם המיליארדים זה כמובן עניין שלה, אבל יש משהו לא נעים כאשר עדה מדברת על חזירות כביכול של אחרים, משחירה בצורה מכוערת אחרים עם תיאורים מוגזמים, היא ממש ששה להשחיר ולהשחיר – כשהיא עצמה לא חפה מאותם הרגלים שהיא מתארת.
10. הווילה בשווי 10 מיליון שקלים בהרצליה
קליין הרבתה להתקרבן בעדותה: עד כמה היא לא ראתה את הבית, איך פעם ישנה על הספה בווילה של פאקר בקיסריה, איך ארנון התלונן שהוא חולק אותה עם פאקר בעזרה, ועוד ועוד סיפורים.
כשהגיעה לנקמנות בשרה נתניהו, היא סיפרה בקול חנוק מדמעות (להערכתי הצגה יפה), עד כמה חששה בזמן החקירה מפיטורים, איך היא נושאת בעול המשפחתי ובעלה הוא נכה צה"ל שאמנם עובד.
ובכן, אם היא נכנסה כבר לעניינים המשפחתיים אז שתמסור את התמונה המלאה: בעלה הוא מנהל מחלקה בעיריית הרצליה והיא עובדת אצל שני מיליארדרים.
זאת ואף זאת: אבי וייס חשף אתמול שהיא מתגוררת בוילה על חצי דונם בהרצליה המוערכת בכ-10 מיליון שקל, שאותה רכשה כבר ב-2013.
לקליין יש גם אובססיה לספר איך היא היתה במרכז העניינים ואיך היא טיפלה בעניינם של שועי עולם, עד כדי כך שהיא משתמשת בלשון רבים כשהיא מתארת את עבודתה עם מילצ'ן, משל היתה שותפה שלו בעסקיו ולא העוזרת האישית שלו.
באחת ההזדמנויות היא סיפרה על השיפוץ בביתה (בלי לפרט) ותיארה מסיבת יומולדת שלה, אליה הוזמנו מילצ'ן ופאקר. בהזדמנות שנייה סיפרה על ארוחת ליל סדר שבה אירחה 40 איש.
ניכר בה שהיא אוהבת את חיי הראווה, הפוזה, הנהנתנות. זה לא מפריע לה לעמוד על דוכן העדים ולטנף על נהנתנות כביכול של שרה ובנימין נתניהו.
