אתמול זה היה ברור לי כשמש: כשאין אפשרות להדס קליין ולפרקליטות להתמודד עם העובדות – הם מיד הופכים את קליין לקורבן, למי ש"מאיימים" עליו וכד'.
לעו"ד חדד יש קול רם. קליין והפרקליטות מיהרו במהלך הדיון אתמול להפוך את קליין לגיבורה "נחושה" שעמדה בפני צעקותיו.
האמת כמובן הפוכה לגמרי: חדד ערער לחלוטין את אמינותה של קליין, שכבר בחקירה הראשית נחשפו סתירות רבות בעדויות שלה, וחשף את פרצופה: נקמנית, מתעבת את נתניהו, מניפולטיבית, משקרת במצח נחושה וגוזמאית שמרבה לנפח סיפורים.
צריך לאמר זאת בפה מלא: הדס קליין היא חלק מכת רק-לא-ביבי ומכל מילה שיוצאת לה מהפה – אפשר לראות עד כמה היא מתעבת את בני הזוג נתניהו ורוצה בהפללתם.
כשאמר לה את זה חדד אתמול, אמנם במילים אחרות ורמז ברמז עבה לעובדה שהובילה להפללתו של נתניהו, קליין התרתחה ואמרה שזו "הערה נבזית". אבל, לאמת, כפי שאומר חדד יש את היופי שלה. היא מספרת את עצמה, היא לא צריכה אף אחד, בטח לא את הטפות המוסר והטינופים של קליין.
***
והאמת סיפרה את עצמה בצורה יוצאת מן הכלל אתמול: קליין היתה היסטרית לאורך כל הדיונים, גמגמה ופטפטה את עצמה לדעת, והשיטה שלה, כפי שחדד אמר לה, היתה מאוד ברורה: בכל פעם שהיא נלחצה מהאמת, היא מיד עוברת לטנף על שרה נתניהו, כפי שעשתה לאורך כל עדותה הראשית.
שום תירוץ של קליין לא יכול להסביר איך אחרי כל התיאורים שלה על הודעות כאלה ואחרות משרה נתניהו ועוד הרבה אחרים – הטלפונים שלה "נעלמו", או כהגדרתה "נשברו" או "התקלקלו". אין טלפונים, אין ווטסאפים, ואין שום תיעוד לסיפורים של קליין. שום כלום.
הנה הדברים החשובים שהיו אתמול בדיון:
1. שתי החקירות הראשונות תועדו, הטיוטות שופצו ונגרסו
עו"ד חדד: "מה שאנחנו רואים זה דבר חמור מאוד, אין הקלטות בחקירה הראשונה והשנייה. אני רוצה שחבריי ייראו לי את הגרסאות והטיוטות מה-6.10 ומה-5.12, לא יכול להיות שאנחנו נקבל גרסאות משופצות, מתוקנות.
אנחנו רוצים לראות מי ידע על גרסה, ואנחנו רוצים לדעת האם יש נוהל גרסה. מילא אם יש הקלטה אז אפשר לבדוק. העדה לוקחת את הטקסטים, משנה אותם ללא הכר, היא אישרה את זה. אנחנו רואים רק גרסאות נקיות, רואים כל חקירה שהיא מתוקנת ומתוקנת לעייפה. אם יש הקלטה, אז בסדר. אין שום הקלטה, אין שום תיעוד. ואין שום תיעוד אצל מומי משולם (שניהל את החקירה).
יש חקירה רגישה, שלא תופסים בה שום טלפון, מקבלים שכתובים, לפני אישור מנדלבליט, אני מבקש שיבדקו אם יש גרסאות, מה הנוהל, מי ידע".גילדין: "אין לי שום מידע על מזכר בנושא. גם העדה שמדובר בתיקונים של טעויות כתב, תיקוני הגהה, תיקונים טכניים בהווייתם".
2. חדד: כל הסיפור של קליין שקרי – הכמויות פיקטיביות והפתק שהוסתר
עו"ד חדד: "האמת מדברת בעד עצמה, נלך יד ביד, ונחשוף ביחד את האמת. ואני כבר אומר לך שהיא שונה בתכלית ממה שאמרת. לכל הדברים יהיו ראיות, שום דבר לא יהיה מוסתר, הגיע הזמן לדבר על האמת, את אמרת דברים, אולי גרמו לך להגיד אותם. דברים פשוט שהם לא אמת. את אמרת לכתבים שאת אמרת רק אמת. את רוצה לשנות משהו ממה שאמרת במשטרה, בפרקליטות, בבית המשפט, לשנות משהו, לחדד משהו?"
קליין (עוברת להתקרבנות): "לא, אני רוצה לחדד דברים אחרים. הטלטלה שאני עוברת, אחרי שהאישה צעקה עליי אתמול".
עו"ד חדד: "את דוחפת את זה למרות שבית המשפט אמר לך לא לעשות את זה".
קליין: "בכל מקרה אני לא רוצה לשנות את העדות".
עו"ד חדד: נבלה ימים שלמים על כל סוגייה. אני מבקש לענות בכן ולא. דבר מרכזי בעדות שלך היתה ששרה נתניהו היתה מבקשת ממך שמפניות, ארגזים, ומילצ'ן חש תחושת גועל מזה. ולכן היחסים היו בינך לשרה, מתוחים, צעקות וצרחות".
קליין: "כן, אני בן אדם נעים, אני שירותית מאוד, הייתי מאוד נעימה לשרה ולבנימין, היו חייכניים אלינו, היו ימים של צרחות, והיו ימים נעימים, ואני עשיתי את העבודה שלי כמו מוכר בחנות נעליים, נכון שהיו צרחות והודעתי לנתניהו והודעתי למילצ'ן. כמובן שהיו יחסים גם טובים".
עו"ד חדד: "את סיפרת על יחסים מתוחים".
קליין: "היו אפיזודות, היו אירוחים מכל הלב, והבדיחות היו של ארנון ושל כולנו בבית".
עו"ד חדד: "גברת קליין, אנחנו שואלים שאלות, נראה ראיות, נסתכל, נלמד נראה את הפער בין שסיפרת למציאות – הפער מדהים. את סיפרת שבני הזוג נתניהו לא הביאו כמעט מתנות, למעט מחזיק מפתחות וצעצוע מהפיראט האדום – זה המתנות. אני אומר לך שהמציאות שונה לחלוטין ממה שאני מספר. אני אומר לך שניתנו מתנות מדי פעם ע"י שרה אבל מה שסיפרת פה הכל שיקרי".
קליין: "אני עומדת על הדברים שלי".
חדד: "אני אומר לך שהאירועים של משלוח עם נהג, זה היה פעמים בודדות אם בכלל מדי שנה".
קליין: "אני לא מסכימה לדברים. אני מניחה שתחקרו גם את יונתן חסון (הנהג של מילצ'ן)".
עו"ד חדד: "הוא מספר סיפור שונה".
קליין: "בסדר גמור, זה הדרך חיים שעברתי".
עו"ד חדד: "זה לא סיפור החיים שלך. משלוח סיגרים באמצעות נהג, הראיות יוכיחו שזה היה פעם פעמיים בשנה בדרך כלל לקראת יומולדת".
קליין: "לא, יונתן היה בא גם במקרה של ג'יימס פאקר".
עו"ד חדד: "את כבר לא זוכרת מה סיפרת במשטרה. זה יהיה מעניין, מאיר עיניים. אני אומר לך שהראיות יראו שסכומים הרבה יותר קטנים, אני אומר לך שהטענה שלך על שלושה ארגזים אין לה זכר בכל החקירות, והגרסה שלך שמדובר על מינימום של שתי קופסאות סיגרים – זו טענה קלושה, אין לזה זכר. הכל נסתר משורה ארוכה של עדים".
קליין (מהנהנת עם הראש): "אני מקשיבה".
עו"ד חדד: "אומר לך שהדרך שחישובי הסכומים – מדובר בטעויות לוגיות במקרה הטוב ורשלנות במקרה הרע. מה יש לך להגיד על זה?"
קליין: "ביקשתי לתת עדות, ואני נתתי מספר יותר גבוה, ואמרתי 75 אחוז ו-25 אחוז".
עו"ד חדד: "זה לא מה שאמרת בפעם הראשונה".
קליין: "אני יודעת מה אמרתי בסוף, ביקשו ממני הערכה, ואני באתי לחקירה, לא הכנתי מראש כמה זה היה, באתי ניסיתי, דיברתי עם עורך הדין שלי, אמרתי בועז (בן צור) זה מפריע לי, אמרתי שאני חוששת שזה גבוה מדי, ובועז אמר לי את יכולה לתקן, ולכן אמרתי שאני חשה לא בנוח, וזו הסיבה שהורדתי את הכמויות. להגיד לך שאני ישבתי על כל בקבוק, אני לא עשיתי את החישובים של הפרקליטות. אני ידעתי מה שידעתי, אני לא עשיתי רשימות על מה מאשימים את נתניהו".
עו"ד חדד: בהזדמנות הראשונה אמרת במשטרה שהשמפניות בראש ובראשונה הן צריכה של מילצ'ן".
קליין: "זה לא מפתיע אותי".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שגם את תחזיקי את הראש בידיים".
קליין: "אני לא משטרת ישראל".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שהכמויות פיקטיביות, את יודעת מזה. אני יודע שראיות קריטיות חשובות שהיו יכולות להוכיח את פיקטיביות הסיפור שסיפרת, שהכמויות לא נכונות, שהשיטה לא נכונה – או שהראיות הושמדו או שלא הוצגו במכוון".
קליין: "לא יודעת, לא השמדתי שום דבר. אמרתי לשרה שוחט שתכין את כל הקלסרים, כפי שיודע בן צור. אני השמדתי ראיות? אני?"
עו"ד חדד: " שאלתי אם את יודעת?"
קליין: "לא יודעת".
עו"ד חדד: "אני אומר של שדוח האקסל שהכינה שרה שוחט (מנהלת החשבונות של מילצ'ן) מדבר על סדרי גודל יותר קטנים, לא 700 אלף שקל ואפילו לא 200".
קליין: "יכול להיות".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שזה הגיע למשטרה. עובדה שהנייר הזה שמדברים על סכומים של פחות מ-200 אלף שקל לא נמסר לנו".
גילדין: "העדה לא אחראית לחישובים".
עו"ד חדד (לגילדין): "זה לא נכון מה שאתה אומר".
עו"ד חדד (לקליין): "אני לא יודע אם את קורבן של הסיטואציה. אני חושב שאם יש דו"ח אותנטי של פחות מ-200 אלף שקל והוא לא נמסר…
קליין: "אני אגיד לך מה לא הוכנס בדו"ח".
עו"ד חדד: "לפני רגע אמרת שלא ראית אותו, ועכשיו את כבר רוצה לתקן אותו".
3. החברות העמוקה, הצביעות של קליין והמתנות שהיא קיבלה
עו"ד חדד: "אני רוצה לדבר על דרך נתינת המתנות. יש חברות עמוקה מאוד בין מילצ'ן ופאקר וגם שלך עם שרה נתניהו".
קליין: "לא נכון" (בקשר לנתניהו).
עו"ד חדד: "את נתת מצגים של חברות עמוקה בין מילצ'ן לבין הזוג נתניהו, בין פאקר לבין בני הזוג נתניהו ובינך לבין גב' נתניהו. זה המצג".
קליין: "שרה נתניהו, כפי שאמרתי, שבאתי אליה עם שני ארגזים שאני חוגגת יומולדת לבעלי, והיא אמרה לי שעוברים ימים קשים עליה, היא מבקשת ממני לכתוב תצהיר חברות בינה לביני, ואני סירבתי, ואני אמרתי לה שרה, איך אני יכולה לחתום על זה.
תמיד היינו נחמדים, ואני רוצה להגיד שמשפחת נתניהו היה מאוד חייכניים ונעימים. אבל הגיחוכים שארנון אמר מה הם עושים עם כל הכמויות האלה. אני עובדת, אני נחמדה, אני מארחת, זו העבודה שלי. אין לי שוב בעיה. אני רוצה לתאר את האווירה".עו"ד חדד: "השאלה היתה פשוטה מאוד, חברות עמוקה".
קליין: "אתה מכיר את המושג צביעות?"
עו"ד חדד: "את אומרת שהיית צבועה?"
קליין: "מה לעשות, חלק מהפעמים".
עו"ד חדד: "להיות צבועה זה לשקר?"
קליין: "ממש לא, להיות נעימה ונחמדה. לא שיקרתי".
עו"ד חדד: "אומר לך שהוצג מצג ברור שהמתנות ניתנו מתוך חבורת ומתוך שמחה ואהבה. מצגים שאת נחשפת אליהם".
קליין: "תשאל את מילצ'ן ופאקר. אני אומרת לך מה היה מאחורי הקלעים".
עו"ד חדד: "זה לא מעניין אותי מאחורי הדברים. אנחנו רואים איך ארנון יוזם את המתנות".
קליין: "לא ישבתי בישיבות שלהם".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שאת רכשת מתנה מיוזמתך לנתניהו".
קליין (מנסה לברוח): "אני אתן לך דוגמא".
עו"ד חדד: "תעני לתשובה ואני אשאל אותך שאלה על 2015, את זה שאת קונה לשרה נתניהו ומילצ'ן מבקש להעביר את המתנה".
קליין: "לא זוכרת, לא יודעת, תראה לי".
עו"ד חדד: "את תיארת בחקירה הראשית שלך פגישות ופגישות ופגישות, יומולדת ב-2015 לבנימין נתניהו, מי שמציע זה מילצ'ן ואת קונה".
קליין: "לא יודעת".
עו"ד חדד: "אני גם אומר לך על מתנות בעל שווי משמעותי של נתניהו לפאקר ולמילצ'ן".
קליין: "לא יודעת. פאקר ומילצ'ן נתנו גם מתנות להרבה אנשים אחרים. אני לא יודעת".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שאת קיבלת מתנה גם ממילצ'ן ופאקר".
קליין (בהיסטריה): "אני לא חייבת לך ולאף אחד בדיווח. אני צריכה להגיד לך, אני לא עובדת ציבור. ברור שקיבלתי. לרגל גיל ה-50 שלי פאקר רצה לתת לי תכשיט ולא הסכמתי. זה לא עניינך. לא הסכמתי לקבל תכשיט, ג'יימס רצה לתת לי חופשה במאלדיבים, אני לא הלכתי. אני לא שואלת אותך על עבודתך? קיבלתי מתנות מפאקר ומילצ'ן, הם שני המעסיקים שלי".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שיש לך ולמשטרה אינטרס משותף להשחיר את שרה ובינמין נתניהו, לנפח כמה שיותר את היקף המתנות ולכער כמה שיותר את דרך קבלת המתנות. ואני מבטיח לך אם תשני את הדברים, זה יהיה יותר קל".
קליין: "אני חברתי יחד עם המשטרה? נו באמת, בסדר, בסדר".
4. צו החיפוש שלא מומש, הטלפונים ש"נשברו" והמכתב של בן צור לבן ארי
עו"ד חדד: "נחקרת במשטרה ב-2016, כמה טלפונים פעילים יש לך?"
קליין: "שני אייפונים".
עו"ד חדד: "לא היה לך משרד?"
קליין: "לא, היום יש לי משרד קטן. עבדתי מהבית, מהדירה בהרצליה, מהבית של ארנון ושל ג'יימס".
עו"ד חדד: "אני מניח שהיית מיד זמינה, כמה כתובות מייל היו לך?"
קליין: "ג'ימייל".
עו"ד חדד: "עשית שימוש בטלפון לאירועים ולאירוחים?"
קליין: "כן, למה לא? לא צילמתי את מר נתניהו בטלפון וגם לא את מילצ'ן יחד איתם".
עו"ד חדד: "לא הצגת אף הודעת ווטסאפ במשטרה?"
קליין: "לא התבקשתי ולא נתתי".
עו"ד חדד: "לא נתת את הסיסמא למייל שלך?"
קליין: "לא נתתי".
עו"ד חדד: "אני רוצה להציג לך צו, ב-28.9.2017 בחיפוש בבית שלך, השם שלך והכתובת שלך?"
קליין: "היה מי שכבר פרסם את הכתובות שלי" (בצו יש את הכתובת שלה מוצגת לעיני כל הנוכחים באולם בית המשפט).
עו"ד חדד: "תאשרי לי שמשטרת ישראל מעולם לא חיפשה בבית שלך".
קליין: "מעולם לא, בידיעתי".
עו"ד חדד: "והשוטרים מעולם לא חיפשו במחשבים ולא בניידים".
קליין (בהסבר תמוה): "הם רצו לבדוק, דיברתי עם בן צור, אמר לי להתקשר לחוקרים ואת תגידי להם שתחפשי במילות חיפוש, ותגידי להם ותראי מה קורה. לא יודעת. התקשרתי לחוקר, נתנו לי מילים מסויימות, הטלפונים הישנים, לא עבר לווטסאפ, ולא מצאתי דברים וגם הודעתי לבן צור. אני לא זוכרת שמצאתי אפילו הודעה אחת. מה שהיה היה לי, נתתי".
עו"ד חדד: "את משקרת במצח נחושה, ואין לזה זכר בחומרי החקירה".
קליין: "אני לא משקרת, אתה לא תגיד לי שאני משקרת".
עו"ד חדד: "אני מבקש מחבריי לאתר את החומרים האלה".
גילדין: "אנחנו לא בחקירה".
עו"ד חדד (לגילדין): "אני אומר שאין לזה שום זכר, ומישהו הסתיר בזדון".
עו"ד חדד (לקליין): "את סיפרת שקיבלת הודעה משרה נתניהו על שמפניות וסיפרת שקיבלת ווטסאפ מאפי אזולאי (לשעבר אב הבית בבלפור) ואמרת שאת מתכתבת עם פאקר. תאשרי לי שגם בשלב הזה הם לא תפסו את הטלפונים שלך".
קליין (בעוד הסבר מוזר): "הסברתי שהטלפונים אינם, ווטסאפ לא מגובה. אני הסברתי את זה".
גילדין: "קצת רגישות לעדה".
עו"ד חדד (לגילדין): "אני עשה זאת ברגישות ובנחישות, תן לי לעשות את העבודה שלי".
עו"ד חדד (לקליין): "ההודעה של אפי, איפה היא?"
קליין: "לא היה לי".
עו"ד חדד: "הסיפור הזה לא היה ולא נברא".
קליין: "תשאל אותו אם היה בבית שלי, אני לא הייתי ושרגא היה (בעלה)".
עו"ד חדד: "עם כל הכבוד, היופי הוא שהאמת מספרת את עצמה. את מספרת שמר אזולאי שלח ווטסאפ, הוא היה בטלפון שנחקרת?"
קליין: "לא היה, הייתי שמחה לתת אותו".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שהסתרת את הווטסאפים".
קליין: "ממש לא, אני באתי כעדה, לא באתי כנאשמת. אף פעם לא מחקתי הודעות, אף פעם לא. עו"ד בן צור אמר שהכל תקין. אני בן אדם שאף פעם לא מוחקת, למעט מיילים של ג'אנק".
עו"ד חדד: "תאשרי לי שלא הגעת לחקירה השנייה שלך עם טלפון?"
קליין: "נכון".
עו"ד חדד: "למה הגעת בלי טלפון?"
קליין: "למה אני צריכה טלפון?"
עו"ד חדד: "בועז אמר לך לא להגיע עם טלפון? אומר לך שאני לא מכיר נחקר שמגיע בלי טלפון אם יש לך מה להסתיר. את החוקרים לא עניין למה הגעת בלי טלפון? החוקרים לא ביקשו ממך בתום החקירה שתשלחי את ההודעות?"
קליין: "הם אינם, זה היה בטלפונים הישנים".
עו"ד חדד: "הם לא ביקשו להגיע עם הטלפון שלך, כדי שיוכלו לעיין?"
קליין: "אני אומרת לך שלא ביקשו ממני".
עו"ד חדד: "החוקרים שאלו אותך אם קיבלת הודעות אי פעם, ווטסאפים משרה נתניהו. את אומרת שקיבלת הודעה משרה, בה היא ביקשה שהנהג יבוא לאסוף ממך וורודים, קרי שמפניות. את ענית על הודעה אחת. זו ההודעה היחידה שהיתה ביניכם?"
קליין: "היה משהו עם התיק".
עו"ד חדד: "שמענו את הרכילות הזולה כבר אתמול. שאלתי אם היו עוד הודעות".
קליין: "ייתכן שכן, לא זוכרת".
עו"ד חדד: "עובר לעוד חקירה, איפה השארת את הטלפון?"
קליין: "מרבית הפעמים השארתי בבית, אמא שלי היתה חולה, לא רוצה להיכנס לזה. אני רק חושבת על אמא שלי, מתחילה לבכות (כרגיל, דרמות)".
עו"ד חדד: "אנחנו מאחלים לה בריאות שלמה. זה רק מגביר את התהייה אם יש לך אמא חולה, למה לא לקחת את הטלפון?
קליין: "אני מודה שאבא שלי לא בין החיים, שלא היה רואה שנחקרתי בלהב 433".
עו"ד חדד: "אני מציע לך שדברים אישיים לא חושפים, זה לא רלוונטי לשאלות שלנו".
קליין (ממשיכה לא לענות לעניין): "כשאני חזרתי מהבית היו אולי 60-70 הודעות מארנון, התקשר לבת שלי, ובועז אמר לי לא להגיד דבר לארנון. ואני נאלצתי לשקר, שאני אצל רופא שיניים. כל פעם המצאה אחרת, מה אני יכולה להגיד. היינו מספרים סיפורים אני ויונתן. אני לא סיפרתי לארנון על החקירות".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שהזיכרון מתעתע אותך, נראה ים אוקיינוס בין מה שקרה לבין מה שאת מספרת. גב' קליין, את הקלסרים מסרת אחרי שארנון נחקר, על מה את מדברת?"
קליין: "לא זוכרת".
עו"ד חדד: "לפני 6 שנים את לא זוכרת אבל לפני 20 שנים את זוכרת. שואלים אותך איפה הטלפון?"
קליין: "מאשרת את זה".
עו"ד חדד: "לא שאלו אותך, לא ניסו להבין למה את מגיעה בלי טלפונים?"
קליין: "לא שאלו אותי".
עו"ד חדד: "אני מאמין קטן בזיכרון האנושי, אפשר לעצב אותו ולהפוך לדבר שהפוך לגמרי מהאמת. בתחילת החקירה החוקרים החלו עם תכתובות עם שני קוסקס, מראה לך את זה. את אמרת שמדובר במאות הודעות".
קליין: "כן, כן, לא סופרת".
עו"ד חדד: "כשהחוקר אומר לך, את אומרת בהתחלה שאת לא זוכרת. אחרי זה את אומרת שיכול להיות".
קליין: "סליחה, יש לנו קבוצות שלמות של ווטסאפים".
עו"ד חדד: "את לא רצית שהחוקרים יראו את החומרים".
קליין: "לא נכון".
עו"ד חדד: "איפה כל ההודעות עם קוסקס, יש רק 4 הודעות".
קליין: "תשאל את המשטרה".
עו"ד חדד: "הם לא מבקשים את התכתבויות שלך עם קוסקס?"
קליין: "מסכימה".
עו"ד חדד: "הם מציגים שיח תיאורטי?"
קליין: "נכון".
עו"ד חדד: "בינך לבין שני קוסקס יש מאות הודעות לא ראית הודעות, מלבד את ההודעות המעטות שהביאה קוסקס?"
קליין: "כן. אבל אל תזלזל בזיכרון שלי".
עו"ד חדד (לבית המשפט): "גם את הטלפון של קוסקס לא תפסו ולא לקחו הודעות".
עו"ד חדד (לעדה): "תאשרי לי שגם בשלב של ההודעה על חקירה באזהרה של מילצ'ן לא נערך חיפוש וגם לא בבית של מילצ'ן וגם לא במשרדים".
קליין: "לא, אני לא חשודה".
עו"ד חדד: "לא תפסו את הטלפונים של שני קוסקס, של יונתן, של לימור השפית, של אמנדה (אישתו של מילצ'ן)".
קליין: "לא יודעת".
עו"ד חדד: "אפילו מחקרי תקשורת על מילצ'ן לא עשו. אני לא שמעתי מעולם על נחקר בשוחד שלא מבקשים מחקרי תקשורת".
עו"ד חדד: "אמרת שהבית שלך הפך למחסן".
קליין: רגע, רגע, עד שיונתן מגיע. כן, דובי (פיינטוך, היבואן של השמפניות) היה מגיע לי מראשון, כן, זה היה מחסן".
עו"ד חדד: "האם עשו חיפוש במחסן?"
קליין: "לא. ב-2018 אין לי שמפניות, זה היה ב-2016, ימצאו את מכונת הכביסה שלי היום".
עו"ד חדד: "את אמרת לחוקרים שיש דברים חשובים בתיבת הדואר והם לא ביקשו עדיין?"
קליין: "לא".
עו"ד חדד: "מוזר. זה היה ברור לך שהחוקרים ידעו שיש חומרים רלוונטיים, נכון, להבנתך?"
קליין: "לא התבקשתי לתת הסיסמא למייל".
עו"ד חדד: "יש פה עבירת שוחד, ואף אחד לא מבקש, ולא צריך לבקש כי היה צו. טענת שאת משתפת פעולה באופן מלא, זה לא נכון, כי לא הבאת את הטלפונים. את ההסכמה שלך להיכנס לתיבת הדואר מעולם לא ביקשו?"
קליין: "נכון"
עו"ד חדד: "מילצ'ן נחקר בסוף אוגוסט, תחילת ספטמבר 2017, חקירה באזהרה את טסת עם בן צור ללונדון?"
קליין: "וודאי. אני לא מפחדת מכלום, אני כן אומרת שברגע שארנון הפך להיות חשוד אני חשתי בצורה מסויימת שאני מתחילה להינזק מזה, בסופו של יום, ארנון הוא המשלם וצריך לשמור, התחלתי לחוש בזה, באחת השיחות שהוא דיבר עם ליאת בן ארי, הוא רצה שהדס תלך להתראיין ושתגיד שלא היה שוחד, ליאת אמרה למה אתה מכניס אותה לפוזיציה הזו, נכתב מכתב למנדלבליט ולצמרת הפרקליטות – הטיוטה יצאה קודם אליי, דרך רונן צור, הלכתי להתייעץ עם גיורא אדרת, אני ראיתי שהמכתב ברובו אומר כל מה שהם עשו ביחד, הדס וארנון, הם חשים כעס רב על צורת החקירה, הם היו חברים של הזוג נתניהו, אי אפשר היה לעמוד בדרישותיה של שרה נתניהו, ואני לא אהבתי את המכתב הזה".
עו"ד חדד: "מתי היתה השיחה עם בן ארי".
קליין: "לא זוכרת".
עו"ד חדד: "מתי היתה התגובה של בן ארי?"
קליין: "אין לי מושג. היא אמרה למה אתה מחזיק את הדס באותה פוזיציה. לא זוכרת מתי זה היה. תראה את המכתב שנשלח".
עו"ד חדד: "לפני החקירה באזהרה לא היתה הבנה שאתם לא צריכים לדאוג, שאתם מוגנים".
קליין: "ממש לא".
בשלב זה מציג חדד לקליין את הכתבה של גידי וייץ לקראת עדותה, שקיבל בהדלפה פלילית כמובן את המכתב מהפרקליטות, שלא הופיע ברשימת חומרי החקירה.
חדד "מודה" לווייץ שכך ידע על המכתב של בן צור לליאת בן ארי. חדד מבקש מקליין להביא את הטיוטות. במכתב נכתב על התרעומת של מילצ'ן מהחקירה ושהוא מקווה שהתיק ייסגר ולא יוזמן לשימוע. המכתב עבר גם לאישורה של קליין שעשתה עליו תיקונים כי לא היתה מרוצה ממנו.
קליין: "אני אמרתי שאביא, זה היה מכוער מה שעשו שלי. אני לא מורמת מהעם. אין בעיה אני אתן לך את הטיוטות. סעיף 6 כתוב מילצ'ן וצוותו, בעוד סעיפים כתוב את זה.
עו"ד חדד: "זה כוונה אלייך?"
קליין: "כמובן"
עו"ד חדד: "מה שנרשם במכתב הזה, תחת האישורים שלך, בידיעתכם. נכון?"
קליין: "נכון, חלקית".
עו"ד חדד: "בידיעתכם?"
קליין: "כן, אני הייתי בצד, זה הריח לי לא טוב".
עו"ד חדד: "אני לא מדבר על הטיוטה הראשונה".
גילדין: "כתוב שהמכתב הוא בשם ארנון מילצ'ן".
עו"ד חדד: "זו הערת חסרת שחר. הוא מנסה לתת מוצא לעדה, במכתב כתוב הצוות".
קליין: "זה היה מוצא של פשרה. ובגלל זה היה מתח גדול בסיבוב הראשון עם מילצ'ן. הוא היה מספיק הוגן, אם אתה שואל אותי לא רציתי שהמכתב ייצא, אבל יצא בהסכמתי".
עו"ד חדד: "כתוב שקיימת תרעומת של ממש אצל ארנון, הוא חש מרומה".
קליין: כן. תשאל את בן צור. כן, כן. כמובן. הוא האמין שהוא לא שיחד, בלי לשמור על זכות שתיקה".
השופט בר-עם: "השאלה היא אם הוא חש מרומה".
קליין: "תשאל אותו, אתה תראה את הטיוטה. ככל שאני יודעת ארנון היה מרומה".
השופט שחם: "אז היה אפשר להשיב פשוט".
בהמשך החקירה נדונה החקירה של מילצ'ן בלונדון ואיך קבעו לו מקום מחוץ לישראל, כיוון שגם לא רצה לעשות זאת בארה"ב.
חדד העיר שאין להם שום תיעוד על המהלכים שהביאו לעדותו של מילצ'ן בלונדון והוא מבקש לראות את כל המזכרים בנוגע לחקירה הזו. אגב, במרבית המדינות המערביות עורך הדין נמצא יחד עם החשוד בחקירה ולכן בן צור טס ללונדון.
בהמשך חוזרים לטלפונים:
עו"ד חדד: "הציגו לך פלט שיחות עם ארי הרו, את רואה את זה. ולמרות שהם רואים תכתובות שהם רלוונטיים לחקירות וגם בשלב זה הם לא מבקשים ממך להראות את הטלפונים?"
קליין: "לא".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שאת רצית להסתיר את הטלפונים שלך. מה סיפרת בחקירה הראשונה? סיפור הזוי ומוזר. שואלים אותך, לשאלתך על ההתכתבות עם יאיר נתניהו, את אומרת שהטלפונים נשברו".
קליין: "אני לא יודעת לספור, הטלפונים התקלקלו, נשברו, כל יומיים, פאקר, אני לא רוצה להיכנס לחיסיון הרפואי, החלפנו אייפדים כל יומיים. פעם הוא השליך אייפד לבריכה".
עו"ד חדד: "כל הטלפונים נשברו, נעלמו, את השלכת לבריכה".
קליין: "אני לא משקרת".
עו"ד חדד: "מסתבר שכל הטלפונים בזמן אמת נשברו או התקלקלו".
קליין: "אני לא אתן לך לאמר שאני השלכתי לבריכה, בן צור אמר בהגינותו, הוא דיבר, אתה הכפשתי אותי".
עו"ד חדד: "אני משמיץ אותך? כל הטלפונים התקלקלו ונשברו. אם זה היה מישהו אחר הוא היה מורשע".
קליין: "אני לא השמדתי".
עו"ד חדד: "איפה הטלפונים?"
קליין: "תבוא תחפש בבית".
עו"ד חדד: "את השמדת את הטלפונים, את חושבת שאנחנו בגן ילדים? כל הטלפונים שלך מושמדים, את מגיעה לעוד 9 חקירות בלי טלפון".
קליין: "אל תרים עליי את הקול".
עו"ד חדד: "בואי נדבר איך כל טלפון נשבר?"
קליין: "לא יודעת, לא זוכרת. כשנופל אייפון, לא מתקנים, קונים חדש. אנשי הקשר תמיד עברו. אני לא נאשמת, אני עדה"
עו"ד חדד: "את הפכת בן אדם שלא עשה דבר לנאשם. באמת, באמת, גברת קליין. לא לקחת את הטלפונים למעבדה ואת לא יודעת איפה הם?"
קליין: "לא יודעת, אין לי גיבוי".
עו"ד חדד: "את גם לא עושה גיבוי?"
קליין: "אני לא מוחקת, תזכור שאני לא נאשמת, אני בסך עדה".
עו"ד חדד: "היה לך מניע ברור, את חס וחלילה לא נאשמת, ואם את מרגישה שאני מרים את הקול, אם את מרגישה שאת צריכה הפסקה, תרגישי חופשי, אמרתי שהאמת מגלה את עצמה. תאשרי לי שהחוקרים לא מנסים להבין איך כל הטלפונים נשברו?"
קליין: "מאשרת".
עו"ד חדד: "וגם הטלפונים שלא נשברו לא שאלו אותם עליהם?"
קליין: "תשאל אותם".
עו"ד חדד: "כל האירוע הזה הוא מוזר בתחום הפלילי, מה שיפה בנייד שיש שני צדדים. ואני אראה לך שהיתה לך סיבה טובה למה לא הצגת את ההודעות. אני רוצה לתת לך הזדמנות, אם את רוצה לתקן, יש לך הזדמנות, זה דבר הגון, את רוצה לעשות?"
קליין: "לא, אני אתמודד עם כל דבר, תראה לי את הכל".
5. המתנות של שרה נתניהו לאשתו של מילצ'ן ולפאקר
עו"ד חדד: "רוצה להציג לך תכתובת שרה נתניהו. את שללת לחלוטין את האפשרות ששרה נתניהו קנתה שורה של מתנות?"
קליין: "נכון".
עו"ד חדד: "אני אומר לך שהיא קנתה לה שורה של מתנות, יודאיקה, היא מצאה מתנות מכובדות. היה או לא היה".
קליין: "לא זוכרת".
עו"ד חדד: "קודם אמרת שלא, עכשיו את לא זוכרת".
קליין: "מבחינתי לא היה".
בהמשך מראה חדד צילום מסך שקליין שלחה לשרה נתניהו מג'יימס פאקר ובו הוא מודה לה על המתנות היפות וקורא לה "אחות".
קליין כמובן לא זכרה ולא הצליחה להסביר למה היא לא הביאה למשטרה את ההתכתבויות הרלוונטיות עם ג'יימס פאקר או ארנון מילצ'ן.
עו"ד חדד: "זה חמור מאוד, החוקרים לא רצו לראות את הטלפונים כי הם מספרים סיפור אחר לגמרי, לכן טרחת לא לבוא עם הטלפונים".
קליין (מטנפת על בן צור): "תשאל את עורך הדין שלי לשעבר".
עו"ד חדד: "הוא אמר לך שהטלפונים שנשברו, התקלקלו?"
בהמשך מראה עו"ד חדד לקליין תמונה של שרה נתניהו עם אמנדה מילצ'ן והתכשיט מזהב שרכשה שנתניהו למילצ'ן.
שוב קליין לא זוכרת ולא יודעת כצפוי. ושוב היא מטנפת על שרה נתניהו כאילו הם הורידו את התמונות של פרס בשביל לתלות את התמונות של נתניהו כשהם באים.
עו"ד חדד: "אני אומר לך שבני הזוג נתניהו קנו הרבה מתנות למילצ'ן?"
קליין: "לא יודעת, שוללת מבחינת הידע שלי".
6. השנאה לנתניהו, הקרבה לשמאל וליהודה שפר
קליין: "אני גאה בשורשים שלי, ההורים שלי היו חברי מפלגת העבודה, אין איש אחד שאין לו דעה פוליטית. זה מזעזע אותי מה שאתה שואל אותי, סליחה, יש לי דעות, ההבדל הגדול שמעולם לא נתתי לזה להשפיע עליי לשום כיוון. אני חושבת שנתניהו הוא מנהיג דגול, יש לו תכונות".
חדד: "פה בבית המשפט לא אמרת".
קליין: "לא נשאלתי, אני לא מוכנה למה שאת מתייחס אליי. אתה לא אוהב את התשובה. מעולם לא עשיתי משהו כתוצאה מדבר פוליטי, היו בצוות ההגנה שלי אנשים ממרצ".
עו"ד חדד: "הצבעת לבנימין בנתניהו בבחירות?"
קליין: "אני לא אגיד לך, שרה ביקשה להצביע לנתניהו".
עו"ד חדד: "בדצמבר 2016 פתחת חשבון טוויטר. לא היית פעילה, אבל שיתפת דברים אחרים, עוקבת אחרי אביעד גליקמן".
קליין: "אני לא עוקבת אחרי אלו שהם לא עיתונאים בעיניי"
עו"ד חדד: "את עוקבת אחרי יהודה שפר, אור כרמי, בלשון המעטה הם לא אוהדים את נתניהו".
קליין: "יהודה שפר חבר של בעלי מהצנחנים".
עו"ד חדד: "את עוקבת אחרי אורלי בר לב. וכך למעשה את עוקבת אחרי המשפט. אין אף פוליטיקאי מהליכוד שאת עוקבת אחריו. יש חברי כנסת מיש עתיד, ממרץ, את עוקבת אהוד ברק. את עשית לייק לציוץ של רונן צור שצריך להעמיד לדין פלילי את נתניהו בשומר חומות".
קליין: "יש לי דעה שלי, מותר לי".
עו"ד חדד: "מותר לך גם לשבור דברים".
קליין: "מותר לי להגיד על איתמר בן גביר וסמטוריץ שאומרים דברים".
עו"ד חדד: "מה הקשר לבן גביר וסמוטריץ? רונן צור כותב על "ביביזם של שנאה אלימה". עשית לזה לייק.
קליין: "נו, באמת. אני ביטלתי את החברות שלי במפלגת עבודה, הפכתי לאדם בלי דעה, כדי שחס וחלילה לא יגידו שיש לי דעה".
7. הווטאספים של קליין עם מילות אהבה לשרה נתניהו
בחלק מהדיון הציג עו"ד חדד שורה של התכתבויות שבהן קליין שיבחה את שרה נתניהו במילים כמו "אהבה" וכד'.
קליין אמרה שלא אהבה את שרה נתניהו אלא הרגישה אליה חיבה. באף תכתובות שהוצגה לא הוזכרו שמפניות או סיגרים.
על דבר אחד אין מחלוקת: החברות בין נתניהו למילצ'ן ולפאקר היתה חברות עמוקה מאוד, למרות שקליין ניסתה בכל מאודה לגמד זאת ולתאר מן מציאות מדומה שהדבר "נכפה" על מילצ'ן.