אני מבלה כבר מאות שעות באולם הדיונים ומעולם לא ראיתי את השופט משה בר-עם כה נסער.
לפתע, באמצע הדיון, הוא הרים את קולו וגער, ממש בצעקות, באחד האזרחים שישבו בדיון:

"צא החוצה מיד, אני עוקב אחריך כבר כמה דקות, זה חמור מאוד מה שאתה עושה, אתה לוחש תשובות לעדה".

שמו של האיש הוא אודי נאור, מקורב להדס קליין שהגיע לדיון יחד עם אחותה של קליין, אך לא ברור אם הוא גיסה. הוא העלה תמונה שלו עם קליין באולם הדיון בחשבון הטוויטר שלו ומיד מחק. מרוח הציוצים שלו אפשר לראות שהוא מכת 'רק לא ביבי' עם הסממנים הידועים של גזענות כלפי הליכודניקים.

זה לא מפליא, זו בדיוק החבורה שמחבקת את הדס קליין וזה גם התחבר למהות הדיון ולרצון להפליל את נתניהו בכל מחיר.
כמובן שכלי התקשורת שמחבקים את קליין הצניעו את הסיפור החמור הזה. תארו לכם אם זה היה הפוך – היתה פורצת מהומת אלוהים.

מה שקרה הוא ניסיון ברור לשיבוש הליכי משפט, הן של נאור והן של קליין, שהיתממה כצפוי בעקבות האירוע. אל תפלו מהכיסא, חקירה לא תהיה – הדס קליין והמקורבים אליה מוגנים על-ידי המשטרה והפרקליטות ותיכף נראה למה היא מוגנת.

***

הדיון הקצר אתמול, בעקבות ביקור נשיא ארה"ב ביידן בישראל, המחיש כאמור את האופן שבה פעלו המשטרה והפרקליטות: זהות אינטרסים עם הדס קליין, הבאת קלסרים של חשבוניות במצגי שווא (עבירה פלילית), פגישות בחנייה בפארק ברעננה עם חוקרים, צחוקים על החוקרים ויחס מאוד מיוחד שקיבלה – ובעיקר זהות אינטרסים בהפללת נתניהו והגנה.

ומעל לכל שוב בלטה הדמות הבעייתית של קליין: פועלת מאחורי גבו של מילצ'ן ומשיגה את קלסרים של החשבוניות, שלא שייכים לה כלל, תוך שהיא משקרת למנהלת החשבונות.

הנה עיקרי הדיון – קליין היתה היסטרית מהרגיל:

1.  הדס קליין קיבלה יחס של VIP מהחוקרים: "אנחנו באותה חזית"

עו"ד חדד: "ב-13.12, החקירה מוקלטת, לא מוסרטת, אנחנו רואים יחס מאוד מיוחד, בטח ביחס לפילבר ולחפץ. דאגו לך, נחמדים, את שותה הרבה קפה".

קליין: "יש לי התמכרות לקפה".

עו"ד חדד: "הציעו לך לאכול, ופלים, בייגלה, סיפרתם אחד לשני, על הילדים, על עצמך".

קליין: "שאלו, דיברנו, ביליתי הרבה שעות שם".

עו"ד חדד: "הם היו מאוד נעימים אלייך".

קליין: "לא היתה סיבה להיות רעים אליי".

עו"ד חדד: "מכבדים אותך ומעריכים אותך".

קליין: "נתתי את העדויות שלי. זה לא היה בצעקות, לא הכריחו אותי להגיד דברים, השיחה קלחה, דיברנו על הילדים שלי, דיברתי על אבא שלי, זה היה חלק מהשיחות. זה אך טבעי שהיה זה".

עו"ד חדד: "זה אך טבעי לא בתיק שלנו. התחושה שהייתם שותפים לדרך?"

קליין: "ממש לא".

עו"ד חדד: "דני יופה (אחד החוקרים) סיפר על רכיבה באופניים ואת סיפרת על בעלך ועל האופניים".

קליין: "יכול להיות שסיפרתי, זה החיים שלי. אני לא זוכרת, אל תטעה אותי. לא זוכרת על מה דיברתי, דיברתי על הצנחנים, כי הבעל שלי היה בצנחנים".

עו"ד חדד: "היה להט שאתם פועלים באותו צד של המיתרס".

קליין: "לא היה לי ברור שאנחנו באותו מקום. הם במשטרה ואני אזרחית שהתבקשה למסור עדות".

עו"ד חדד: "אני מקרין לך סרטון, את יושבת מאוד נינוחה, עם ידיים על הראש. מדברים על אוכל".

קליין: "באיזו שעה היתה החקירה הזו? הייתי חולה, היה לי חום. אז באתי חולה לשם, זה היה אחרי צהריים, ולא אכלתי כל היום, באתי עם חום גבוה, שכבתי עם חום גבוה בבית. אני מקשיבה לך".

עו"ד חדד: "את לא יודעת בכלל מה אני צריך לשאול. אמרת בחקירה 'נדמה לי שאנחנו באותה חזית". לפני רגע אמרת שזה לא נכון לבית המשפט שלא הייתם באותה חזית".

קליין (בהיסטריה): "אני גם אומרת שהדברים ברורים שאני לא פוגעת באף אחד, באותה חזית התכוונתי חזית של להגיע לחקר האמת".

השופטת פרידמן-פלדמן: "גב' קליין, תקשיבי לשאלות, תעני לשאלות. את רוצה לראות עוד משהו, תגידי, אבל תקשיבי".

השופט בר-עם: "לא כל שאלה מחייבת הסבר ארוך".

קליין: "אבל הראו לי חצי דבר. אוקיי".

עו"ד חדד: "הכוונה שאת באותה חזית יחד עם החוקרים?"

קליין: "אמרתי שאני לא רוצה לפגוע באף אחד".

עו"ד חדד: "יהיו לנו מאוד נחמד היום".

קליין: "שאלת אם זה היה לתחושתי. אני הרגשתי שאני באה את הדברים שאני יודעת, לתת את העובדות שאני יודעת, לא לפגוע באף אחד".

עו"ד חדד: "אמרת לחוקרים תודה על החקירה".

קליין: "לא זוכרת שאמרתי להם תודה על היחס".

עו"ד חדד: "הם מעריכים אותך, את התשובות שאת מוסרת, בוא נראה את היחס שאת קיבלת. החקירה ב-29.12 אמרת שאת יסודית, וכמה כיף לשמוע שאמרו לך שאת בן אדם אמין".

קליין: "כן, היה כיף לי לשמוע את זה".

עו"ד חדד: "מעניין, את הטלפונים לא הבאת".

קליין: "אל תעיר לי".

עו"ד חדד: "אל תגידי לי מה לעשות בחקירה. בואי נשמע עוד חקירה, את אומרת תודה לכם, חילופי תודות, אתם עושים את העבודה שלכם וטוב שכך, זה מה שהיה בחקירות?"

קליין: "לא היו מעולם צעקות, כי לא היו סיבות לכך. נתתי תשובות. ואנ בטוחה שנחשפת לזה שהיו לי מצוקות שלא לפגוע באף אדם. אני ביקשתי להוריד איזושהי הערה, לא אהבתי את זה, הסיפור של איאן (איאן מוריס, העוזר של ג'יימס פאקר) והפיג'מה".

עו"ד חדד: "זו רכילות, סיפרת כבר את זה בחקירה הראשית".

קליין: "רק מסבירה לך שביקשתי להוציא את זה" (ביקשה להוציא את זה ובכל זאת סיפרה זאת בחקירתה הראשית).

השופט שחם: "היתה שאלה פשוטה, האם חילופי הדברים משקפים את היחס?"

קליין: "בהחלט".

השופט שחם: "אז היה אפשר לעשות את זה פשוט".

השופט בר-עם: "אומר לך שוב לא להרחיב בהסברים לא נחוצים".

עו"ד חדד: "תאשרי לי שמעולם לא הציגו לך סתירות בחקירות, בינך לבין עצמך ובינך לבין עדים אחרים חוץ משרה נתניהו. לא מילצ'ן, לא פאקר שאומרים דברים אחרים".

קליין: "אין לי זיכרון כזה".

עו"ד חדד: "תאשרי לי שלא הציגו גרסאות של מילצ'ן ופאקר?"

קליין: "לא".

עו"ד חדד: "לא אמרו לך בחקירות על שיבוש, אי אמירת אמת, תיאום גרסאות?"

קליין: "לא".

עו"ד חדד: "וגם בכירים שנכנסו אלייך לחקירות, משולם וכורש ברנור, לא נכנסו לצעוק עלייך?"

קליין: "ראיתי פעמיים את כורש ברנור, היה מתחזה שהתקשר אליי בשם כורש ברנור, הוא לא שאל אותי אם נעים לי בחקירות, הוא בא להציג את עצמו".

עו"ד חדד: "משולם מדי פעם נכנס, שאל אם הכל בסדר?"

קליין: "לא זוכרת, לא היו צעקות בחקירות שלי".

2. המתנה משרה נתניהו שקליין פתאום לא זוכרת

עו"ד חדד: "בוא נחזור להודעות שלך עם שרה נתניהו, דיברנו מההודעות של ה-2 באפריל 2015, הודעת ווטסאפ. דיברת על ליל סדר".

קליין: "לא חושבת, דיברתי על 2014. 2 באפריל זה היומולדת שלי. אני חושבת שזה היה ב-2014, סביב קניית הבית שלי".

עו"ד חדד: "היו שני ערבי סדר שנסעת לגב' נתניהו?"

קליין: "לא, פעם אחת".

עו"ד חדד: "יום קודם לליל הסדר את כותבת לשרה "ערב נהדר יקירה, מחר אתקשר ואגיע כמובן כשיהיה לך נוח. ארנון ביקש לדעת מתי יהא נוח להתקשר לאחל חג שמח. נשיקות וליל מנוחה" (וזאת בניגוד לטענתה של קליין בחקירתה הראשית כאילו נאלצה להגיע להביא שמפניות ולכן איחרה לליל הסדר בביתה. ההתכתבות מוכיחה שההגעה תואמה מראש).
יכול להיות שאת מגיעה לתת מתנות, אולי שמפניות, פעם ראשונה שרואים את זה. ארנון כנראה שולח מתנות לפסח".

קליין: "ארנון שולח שמפניות דרכי. כפי כבר אמרתי, בשנה קודמת, היה אירוע ששרה ביקשה מארנון, אחרי שלא עשיתי את זה, שרה התקשרה אליי ואני מסמסתי זאת. זה היה בשנה קודם, ואז אחרי הצהריים של פסח, היא תפסה את ארנון בלוס אנג'לס. הוא אמר לי לשלוח את יונתן".

עו"ד חדד: "אני שואל על 2015 ואת עונה לי על 2014".

קליין: "ארנון נתן לי הוראה שיונתן ייצא לשרה נתניהו עם השמפניות, שאין ברירה. אמרתי ליונתן שלא יספיק לליל הסדר, אתה לא חייב לעשות את זה וזה לא קרה. ולכן, שנה אחרי זה לא רציתי שזה יחזור, ולכן אני נערכת, אמרתי ליונתן זה לא נופל עליך, אני אביא את זה, תנטרל את הבית בבית ינאי, לוקחת שמפניות ונוסעת לשרה נתניהו".

עו"ד חדד: "אז כל הסיפור הזה ב-2015, לשיטתך, ארנון יבוא להעיד פה – יש פער גדול מה שאת אומרת לבין מה שהוא אומר. מה שלי חשוב, שמדובר בחג הפסח. זו מתנה לחג הפסח. את לא צריכה לחזור שנה אחרונה".

קליין: "זה לפסח".

עו"ד חדד: "אנחנו רואים גם את המצג, ערב טוב יקירה, נשיקות. את לא אומרת קשה לי, מסובך לי".

קליין: "דיברנו על זה אתמול, זו אותה תשובה. לא צריך לחזור עליה. כשאני הייתי אומרת קשה לי ומסובך לי, אתה יודע מה יקרה? גב' נתניהו לא חיבבה אותי. היא אמרה במשטרה שאני גנבתי. בטח חיבה (בלעג)".

עו"ד חדד: "בואי נראה את המשך ההתכתבות. שרה נתניהו כותבת לך: 'הדס יקרה, מזל טוב וחיבוק גדול ליום ההולדת!!! המון אושר והגשמה ובריאות. וכל מה שאת מאחלת לעצמך יחד עם משפחתך! נדבר מחר וניפגש. אני עצובה עכשיו כי הבנתי שאבנר לא יוצא כרגע לליל הסדר בגלל החטיפה… כל הכוחות הלוחמים בעוצר יציאות… ופתאום אני קולטת שיש לי ילד לוחם. זה ממש קשה עכשיו… אבל נתפלל לטוב. נשיקות לך ותמסרי גם לארנון. ספרי לו על אבנר, אני הרי יודעת כמה הוא דואג לו… נשיקות'.
את כותבת לה: 'תודה שרה יקרה. קשה מאד, מבינה לליבך. מחבקת חזק מכאן ואמסור בהחלט לארנון שאכן תמיד דואג ואוהב מאוד את יאיר ואבנר. שוב תודה על המילים החמות וניפגש מחר'. היא כותבת לך: 'תודה והמון מזל טוב'. ואת שולחת לה ורד אדום. זה שיח חברי לחלוטין?"

קליין: "כן, כן, נכון".

עו"ד חדד: "מה שאת הבנת, שאת חברה שלה, היא טורחת לכתוב לך לכתוב דברים אישיים, שאבנר הוא לוחם ולא יגיע לחג".

קליין: "אני אף פעם לא חשבתי שהיא חברה שלי. אני רוצה שתשאל את ארנון, אם לא הייתי נותנת, היא לא היתה חברה שלי, אם היא יודעת שאני מזרחית, היא לא היתה חברה שלי. תשאל את ארנון".

עו"ד חדד: "כמה טינופות את יכולה עוד לאמר? היא מרגישה קרובה אלייך?"

קליין: "אני ידעתי שהיא לא חברה שלי".

עו"ד חדד: "הרבה אנשים היו חברים והפכו לאויבים".

קליין: "אני לא אויבת שלה. אנושית, אפשר להבין את מה שהיא כתבה".

עו"ד חדד: "היא מבקשת שתספרי לארנון על זה".

קליין: "אין עוררין על זה".

עו"ד חדד: "המסר שאת משדרת הוא מסר של חיבוק".

קליין: "כן, בסדר גמור".

עו"ד חדד: "המצג שלך הוא שגברת נתניהו יקרה לך. באמת ביקרת את נתניהו ב-3.4.2015, באת עם המתנה?"

קליין: "נתתי שני ארגזים שמפניות".

עו"ד חדד: "וזהו? קיבלת מתנה ליומולדת שלך?"

קליין: "לא זוכרת".

עו"ד חדד: "סיפרתם שבריענון קיבלתם מחזיק מפתחות, את וארנון, זוכרת מתי זה היה?"

קליין: "לא זוכרת, נכון שקיבלנו מחזיק מפתחות, אני וארנון".

עו"ד חדד: "בערב פסח, קיבלת או לא קיבלת מתנה?"

קליין: "לא זוכרת".

עו"ד חדד: לא זוכרת?"

קליין: "לא זוכרת. את הסיפור של מחזיק מפתחות, זוכרת, אבל לא זוכרת באיזה מעמד".

עו"ד חדד: "בליל הסדר את שולחת ב-22:24 ווטסאפ לשרה נתניהו: 'שרה יקרה, חג שמח וכל טוב, כל כך שמחתי להתראות היום, כתמיד. תודה של התשורה ובמיוחד המילים מחממות הלב. ארנון ניסה להתקשר סביב 21:00 אך לא היתה תשובה. מוסר ברכות לחג שמח ונשיקות מאמנדה, הילדים וממנו'. היא עונה לך 'תודה רבה הדס יקרה ונדבר איתו מחר. חג שמח'. ואת עונה לה 'חג שמח ולילה טוב. נשיקות'. אנחנו רואים שאת מדברת על תשורה?"

קליין: "לא זוכרת".

עו"ד חדד: "תיכף נראה. את שוב משדרת שפגשת אותה בערב החג בשמחה, זו אמת גם על התשורה?"

קליין: "כן".

עו"ד חדד: "אני אומר לך שהיא קנתה בושם של דיור".

קליין: "לא קיבלתי בחיים בושם משרה נתניהו. אני לא קיבלתי בושם ממנה".

עו"ד חדד: "אז מה זו התשורה?"

קליין: "לא יודעת, לא זוכרת, לא קיבלתי בושם משרה נתניהו".

עו"ד חדד: "את אמרת שזה היה חד צדדי, ואנחנו רואים שקיבלת מתנה. את ההודעה שלחת ב-22:24, זה בעיצומו של ליל הסדר".

קליין: "זו העבודה שלי, ארנון התקשר ואיחל חג שמח. כשארנון מבקש, אני מבצעת".

3. הקודים על רופא השיניים וההדלפה הפלילית לגידי וייץ

עו"ד חדד חוזר עם קליין לחקירתה הראשונה, הלא מתועדת, שבה דיברה עם אחד החוקרים הבכירים מומי משולם. קליין, שזיכרונה היה חד בחקירה הראשית, שוב לא זוכרת מה בדיוק היה בשיחה המקדימה לחקירה. שימו לב: זו חקירה נגד ראש ממשלה, בלי אישור יועמ"ש – שלא תועדה.

עו"ד חדד: "את סיפרת שהגעת הביתה אחרי החקירה הראשונה, היו לך עשרות שיחות ממילצ'ן, שנמצא בלוס אנג'לס, 10 שעות אחורה, זה אומר מ-12 בלילה עד 8 בבוקר".

קליין: "אני לא יודעת אם הוא היה בלוס אנג'לס, הוא נע ונד בין לונדון. היו עשרות טלפונים מארנון".

עו"ד חדד: "את סיפרת על סיפור כיסוי".

קליין: "כן, הייתי אומרת כל הזמן רופא שיניים, יונתן סיפר לארנון, והוא כבר שאל כמה פעמים אפשר להיות אצל רופא שיניים".

עו"ד חדד: "בואי תראי מה סיפרת בחקירה הראשית על החקירה הראשונה, אמרת שהיית אצל רופא נשים, סיפרת על הפלה".

קליין: "לא עברתי באמת הפלה".

עו"ד חדד: "רופא השיניים לא היה בחקירות, אבל היתה כתבה של גידי וייץ, הוא פרסם כתבה לפני שעלית לעדות הוא כתב שהיית אצל רופא שיניים, איך הוא ידע על רופא שיניים ולא רופא נשים? (המשמעות כמובן: הפרקליטות תדרכה כרגיל את וייץ על תשובותיה של קליין עוד לפני שעלתה לדוכן העדים).
מה שמוזר לי, למה את מספרת על הפלה, למה להפריז להפריז להפריז".

קליין (בהיסטריה ומרימה את הקול): "אתה לא מכיר את ארנון, אתה יודע מה זה האובססיביות שלו, הוא מחפש את הילדות שלי, לא היתה לי ברירה, שאני אגיד שאני בחקירה? החיים שלי, העבודה שלי. זו העבודה שלי עם ארנון, לא שואלת אותך איפה אתה עובדת".

עו"ד חדד: "אני מבקש ממך להוריד את הטון. מתי התקשרו לתאם חקירה עם ארנון?"

קליין: "בסוף נובמבר. הייתי בדיוק בחנייה בבית ינאי, הם התקשרו לבית של ארנון, היו כנראה מומי ודני החוקרים. הוא אמר לי שאני אתאם זאת.
אנחנו חשנו משהו בשדה התעופה, עיכבו אותנו, סיפרתי את זה לבעז בן צור. ארנון לא ידע מי זה בעז. אני לא שיתפתי את ארנון על החקירה. ארנון ביקש שעת צהריים, הוא ביקש להקדים, מישהו, אני חושבת יונתן, הרים טלפון אם ניתן להקדים ואמרו לו שלא. אולי אמרו לו קצת להקדים. וכך זה קרה. הוא התייעץ עם פיני רובין, הוא לא הכיר את בעז, לא ידע על עצם קיומו. הוא דיבר איתו טלפונית".

עו"ד חדד: "הוא ידע על מה להתייעץ איתו?"

קליין: "לא".

עו"ד חדד: "מה הוא שיער?"

קליין: "לא יודעת".

עו"ד חדד: "הוא לא שיער, לא דיבר איתך?"

קליין: "לא אמרתי לו כלום. הוא היה מבוהל. דיבר איתי פיני רובין בשיחת וועידה. פיני אמר לו לך".

עו"ד חדד: "אני מרגיש לא נוח עם החיסיון עם פיני רובין. הוא דיבר עם עוד אנשים?"

קליין: "לדעתי לא, אפיו לא סיפר לרעייתו".

עו"ד חדד: "תסבירי לי, זה כמו כתב חידה, בחקירה בעניין הזה דיברתם על אתגר, ואת אומרת "התפוצצתם מצחוק"?"

קליין: "לא יודעת למה אמרתי כך, אני מכירה את החוקרים היטב".

עו"ד חדד: "האם בין ה-6 לאוקטובר ל-5.12 דיברו איתך (בין החקירה הראשונה לשנייה שלה)?"

קליין: "דיברו איתי על פאקר, אם יגיע ארצה, יכול להיות, לא זוכרת, לא יודעת. לא יכולה להגיד בדיוק, היתה בקשה כזו"

עו"ד חדד מבקש מהפרקליטות למצוא לעניין הזה את התיעודים.

4. ארוחת הערב עם פאקר ומריה קארי: 24 שמפניות, 10 טקילות ועוד משקאות

עו"ד חדד: "נמשיך הלאה, ב-7.4.2015, את מעבירה לינק לשרה נתניהו מג'יימס פאקר, אני מניח שזה לא היו סיגרים ושמפניות. בהודעה הזו יש לינק שפאקר מבקש לשלוח. זה היה סרטון על פוליטיקה, סרטון מעניין".

קליין: "העברתי".

עו"ד חדד: "ביוני 2015, מתקיים מפגש משפחתי, שלחת לגב' נתניהו שלוש תמונות".

קליין: "הבן של מרדוק הגיעה לארץ לביקור. ככל הנראה היתה ארוחת ערב".

עו"ד חדד: "גב' נתניהו שיתפה אותך על התמונות, היא כתבה שלא כדאי שהיא תעמוד ליד ג'יימס (הוא גבוה מאוד), ורצתה לעמוד ליד אמנדה. זה שיח מאוד פתוח. את כותבת 'אשלח רק אותה למיכל למרות שאני חושבת שאת נראית נפלא גם באחרות. מאוד!' (מיכל זו המזכירה של שרה נתניהו).
את כותבת שהוא באמת גבוה מאוד, זה לא שאנחנו שקטנות. נכון שמדובר בדברים אישיים? "

קליין (מהנהנת באי שביעות רצון מופגנת): "אני לא יודעת מה היא הרגישה".

עו"ד חדד: "עוד הודעה מה-27.6.2015 את כותבת לה בוקר אור ושבת שלום, שרה, ארנון ביקש שאשלח לך ומסר שמתקשר. נשיקות ונתראה מחר. הוא ביקש לשלוח לך תמונה של פאקר על האונייה שלו".

קליין: "אני מבצעת, לא יודעת, תשאל את ארנון למה הוא ביקש לשלוח".

עו"ד חדד: "ביוני 2015 פאקר היה עם מריה קארי, היה אירוע גדול. היתה ארוחת ערב. אני מציג לך תמונה מהאירוע".

קליין: "זה הבית של ארנון מילצ'ן. גם הצוות של פאקר היה, גם הצוות של קארי הגיע?"

עו"ד חדד: "זוכרת במה כיבדתם את האורחים?"

קליין: "כמובן שכן, הצטיידנו".

עו"ד חדד: "קניתם 24 שמפניות, 10 טקילות ועוד ועוד ועוד" (זה משמעותי מאוד: אמנם, זו היתה ארוחת ערב גדושת משתתפים אבל מילצ'ן נהג לארח ביד רחבה לא רק את נתניהו אלא פוליטיקאים רבים אחרים ומה שקליין עשתה היא שהיא "הלבישה" את רוב התצרוכת על נתניהו).

קליין: "בהחלט כן. לא אשים את האצבע על כל בקבוק ובקבוק" (מעניין, אצל שרה נתניהו היא הקפידה מאוד לעשות זאת).

עו"ד חדד: "ב-27.6 כתבת לשרה נתניהו שתתראו מחר".

קליין: "ב-28.6 קארי ופאקר מגיעים לירושלים, יונתן מסיע אותם, אני נסעתי לירושלים, לא לבלפור".

עו"ד חדד: "נמשיך הלאה, חודשיים לאחר מכן, סוף אוגוסט 2015, את שולחת לשרה נתניהו לינק מג'יימס פאקר, את כותבת לה: 'שבת שלום מהארץ. ארנון וג'יימי ביקשו שאעביר. מסרו שאם לא היה עצוב היה מצחיק… נשיקות'.
שרה נתניהו משיבה לך: 'נשיקות הדס מפירנצה… הגענו ממילנו מתערוכת האקספו… שם ביקרנו בביתן הישראלי שהוא מדהים וגם בסיני והאיטלקי. זה סרטון שמביע לעג להסכם הגרעין עם איראן, זו תקופה שבה לעגו לנתניהו על הסכם הגרעין, היו פרסומים שהחתימה היא מכה לנתניהו. ולכן ארנון ופאקר רצו לתמוך בנתניהו".

קליין: "תקרא מה שכתבתי, הכי קל. פאקר העריץ את מר נתניהו, חוזרת ואומרת, נכון שהוא גם אהב את גב' נתניהו".

בהמשך הציג חדד עוד התכתבות ושאל שבה כתבה קליין לשרה נתניהו 'אישרנו אתמול לבחור', לגבי פגישה למחרת ההודעה במוצ"ש (יום ראשון למחרת זה היה חג הסוכות).
חדד שאל אם זו היתה מתנה אך קליין התעקשה שמדובר בתיאום פגישה ("אני לא זוכרת אבל זו לא מתנה, לא נראה לי כך").

5. סוכנת משטרתית: הפגישות המוזרות עם החוקרים בפארק ברעננה, היוזמה להפליל את נתניהו

עו"ד חדד: "האם נפגשת עם החוקרים בין שתי החקירות הראשונות שלך?"

קליין: "לא רציתי שיבואו אליי הביתה, נפגשתי עם עידן החוקר בחנייה, אבל לא זוכרת, לא זוכרת".

עו"ד חדד: "בחקירה השנייה, מילצ'ן כבר יודע על זה?"

קליין: "כנראה שכן, מה שהתירו לי להגיד עשיתי".

עו"ד חדד: "מתי התירו לך להגיד שאת מוזמנת לחקירה?"

קליין: "לא זוכרת".

עו"ד חדד: "האם מילצ'ן ידע שאת בחקירה ב-5.12?"

קליין: "לא זוכרת אם הוא ידע. אם לא ידע, הקוד היה רופא שיניים, אלו היו הקודים. אני לא יודעת מתי זה היה. חששתי מאוד משיבוש, באמת חששתי מזה באמת. כל דבר זה היה ההתייעצות. אני מאוד פחדתי וחששתי".

עו"ד חדד: "במהלך החקירות שלך, סיכמת שתביאי חשבוניות של סיגרים ושמפניות?"

קליין: "כן. הגשתי את הקלסרים לעידן".

עו"ד חדד: "הסיכום היה שתבקשי משרה שוחט (מנהלת החשבונות של מילצ'ן) וביקשו לא לספר לארנון. ובאמת לא סיפרת לשרה שוחט".

קליין: "נכון, אמרתי שזה ספירת מלאי".

עו"ד חדד: "אמרת לשוחט שזה על דעתו של ארנון וזה לא היה נכון".

קליין: "אני הייתי מלווה בעורך דין".

עו"ד חדד: "כל הזמן זה בעז ובעז. לא צריך לחפש לא בעז ולא אחרים. עשית מה שהמשטרה אמרה. בתחילת דצמבר ארנון יודע שיש חקירה, את אמרת שמסרת את הקלסרים, המאסה העיקרית, בין ה-5 ל-13 בדצמבר. אני אומר לך שארנון נחקר במשטרה, ולכן הוא יכול להחליט אם למסור את המסמכים. אבל הוא לא יודע שאת עושה את זה מאחורי גבו, אמנם לבקשת המשטרה".

קליין: "הקפדתי הקפדה יתירה שארנון לא ידע, כפי שאמרו לי, ארנון אמר לי אחרי החקירה שלו שהם מכירים אותך, והכחשתי, אמרתי לו שאסור לנו לדבר. מה אתה רוצה? שאני אגיד לו על הקלסרים".

עו"ד חדד: "אין מחלוקת שעשית את מה שהחוקרים. לא שיתפת את ארנון, הצגת מצג לשוחט שארנון ביקש למרות שזה לא היה נכון ואת מסרת לחוקרים כפי שהתבקשת. ומסרת אותם בלי אישורו וידיעתו של ארנון".

גילדין (מבקש שקליין תצא): "יצא צו חיפוש אבל לא השתמשו, את זה העדה לא יודעת".

עו"ד חדד (לגילדין): "חברי מסר שוב פעם שיש צו שלא מומש, זה מסמכים שהם לא שלה, יש לה חובת נאמנות למעסיק שלה, הם שלחו אותה במירמה, זה נעשה גם בלי אישור של היועץ המשפטי לממשלה. יש צו, שהוא לא מקוים, במקום שנתנהג כמו בכל חקירה נורמלית, לתפוס מחשבים לתפוס מסמכים, אז פועלים במירמה".

עו"ד חדד (לידה): "שאלתי אותך כבר אם את מוגנת".

קליין: "לא אמרו לי שאני מוגנת, לא שאלתי ולא אמרו".

עו"ד חדד: "שללת נחרצות".

קליין: "למיטב זכרוני, לא אמרו לי שאני מוגנת, לא ביקשי הגנה".

עו"ד חדד: "מקריא לך מתוך חקירתך: 'אני גם אמרתי לעידן, ביום מן הימים, אתה יודע, ישאלו אותי. ארנון יגיד, הוא לא יגיד, אבל אתה יודע, גם לא ארנון, באופן כללי, יגידו מה נתת', עידן אמר לי 'את מוגנת לחלוטין איתם'" (חדד תופס אותה בעוד שקר).

קליין: "זה בקשר לקלסרים מול החומרים מול ארנון. זה מקום העבודה שלי".

עו"ד חדד: "והשוטרים יגנו עליך אצל ארנון?"

קליין: "כמובן".

עו"ד חדד: "ולמה לא סיפרת ששאלתי אותך על ההגנה?"

קליין: "את זה אני לא זוכרת".

עו"ד חדד: "למה ביקשת להיות מוגנת".

קליין: "זה בהקשר למסמכים".

עו"ד חדד: "מה אמרו לך בקשר למסמכים, כי אין לי שום תיעוד. יש שיחות ביניכם בטלפון?"

קליין: "תקשיב, אולי היו שיחות לתאם להגעה, בדצמבר, תיאמנו את החנייה בפארק ברעננה".

עו"ד חדד: "לקבל מסמכים בצורה הזו, זו עבירה, למרות שביקשו ממך, ואני חושב שאת הבנת שאת עושה מעשה פסול".

קליין: "הרגשתי בנאמנות שלי ביני לבין ארנון, ממש לא חשבתי שזאת עבירה".

עו"ד חדד: "עידן הוא חוקר, הוא יודע שלשלוח בן אדם להביא מסמכים במצג שווא זו עבירה, ולכן הוא אמר לך שאת מוגנת. לא אמרו לך שאת סוכנת?"

קליין: "מי אמור היה לי להגיד את זה. אמרו לי שהחשבוניות האלה יסייעו לראות את הדברים נכוחה, לא בדמיונות ולא בזיכרון מתעתע, אני אמרתי להם שיש לנו הנהלת חשבונות מסודרת. זו הטכניקה".

עו"ד חדד: "מתי שלחו אותך?"

קליין: "לא זוכרת, באחת החקירות".

עו"ד חדד: "בחקירה שלך, בשתי החקירות, אנחנו לא רואים את ההנחיות הללו. זה לא חשבוניות שלך. את ביוזמתך הבאת החשבוניות?"

קליין: "אמרתי להם".

בר-עם: "היא לא קיבלה הנחייה מסויימת".

עו"ד חדד: "אני מקריא לכם, היא אמרה לבקשתכם".

קליין: "זו היתה יוזמה שלי, אני הצעתי. אני רק רוצה להדגיש, שכל מה שהעברתי, זה עבר אישור של בעז (בן צור)".

עו"ד חדד: "כתוב במזכר, 'לכבוד עידן להב 433, במענה לדרישתך, וכפי שנתבקשתי לעשות הריני מצרפת שני תדפיסי כרטיסי אשראי וחשבונית אחת. יצוין כי מדובר בבדיקה שנעשתה במהירות. הדס קליין'. אם כתבת במענה לדרישתך זה אומר שהיתה דרישה".

קליין:  "אם זה מה שכתוב. ככה הונחיתי".

עו"ד חדד: "אז זה מצג שווא?"

קליין: "זה לא כל כך שונה, אני אומרת שאני לא יודעת לייחס מה בדיוק כתבתי כך או אחרת, כך הונחיתי".

עו"ד חדד: "זה כתב היד שלך, מה שכתוב פה זה נכון או לא נכון?"

קליין: "בן צור ראה את הכל. זה היה הכל תחת עינו הפקוחה של בעז בן צור".

עו"ד חדד: "אני יכול לבדוק איתו את זה".

קליין: "בהחלט".

עו"ד חדד: "את אומרת שזו לא היתה יוזמה של המשטרה?"

קליין: "זו היתה יוזמה שלי".

עו"ד חדד: "ממי רצית להסתיר את זה? המכתב לא משקף אמת".

שופטת פרידמן-פלדמן: "היא כבר הסבירה".

עו"ד חדד: "האם לא שאלת את עצמך למה לא לכתוב ביוזמתי".

קליין: "בשביל מה לקחתי עורך דין?".

השופט בר-עם: למה המפגשים במגרש חנייה?"

קליין: "אני גרה בהרצליה, לא רציתי שהוא יבוא אליי הביתה, גם ככה נכנסו לסערה, הוא ציין את המקום של הפגישה, אולי הוא גר שם באיזור".

בהמשך שואל חדד את קליין על הבקשות של המשטרה ממנה לתאם פגישה עם פאקר שלא צלחו:

עו"ד חדד: "השיח עם פאקר היה כמה פעמים, אמרת שפאקר כועס עלייך".

קליין: "הלכתי על חבל דק".

עו"ד חדד: "הפעילו אותך".

קליין: "הרגשתי שאני מותחת את החבל קצת יותר מדי ואז אמרתי שאני רוצה להפסיק ואמרו לי בסדר גמור".

עו"ד חדד: "אמרת בחקירה שפאקר כעוס, שהוא מרגיש כאילו את כבר לא בצד שלהם. התחושה הי שאת בצד של המשטרה והוא בצד אחר".

קליין: "אני לא יודעת מה בדיוק פאקר הרגיש".