עד כמה הפרקליטות במצב נואש ובמצוקה קשה בתיק 1000, אפשר היה לראות אתמול בהתנהלות המחפירה של התובע אלון גילדין, שסיגל לעצמו מנהג פסול – בכל פעם שהדס קליין נתפסת בעוד שקר או במבוכה כלשהי אחרת, הוא קם ממקומו, לא מבקש להתנגד כפי שנהוג בבית המשפט, לא מחכה שהעדה תצא (כך גם מקובל, אם ההגנה רוצה בכך) ופשוט משחיל כמה משפטים שמדריכים את קליין מה להגיד כדי לחמוק מהמצוקה שאליה נקלעה.
באיזשהו שלב עו"ד חדד העיר לבית המשפט שזה דבר חמור. ואכן, זה חמור מאוד, זה בפועל שיבוש הליכי משפט.
ניכר שגילדין, למרבה הצער, לא שולט בתיק ופרטיו, הוא נתפס באמירות אומללות ומודה שהפרקליטות הגישה כתב אישום על בסיס "תופעות" והערכות.
אלא שלפרקליטות יש "טריק" מאוד משומש כדי להסיט את האש ממנה להגנה: לקום מדי פעם ולקבוע שהצגת הנתונים ע"י ההגנה "מטעה", מבלי לבסס זאת על עובדות.
***
חדד מתקרב לסוף החקירה הנגדית של קליין ויסיים אותה ביום שני בשבוע הבא.
אין כל ספק: הוא הצליח לערער לחלוטין את אמינותה של קליין וזה שומט לחלוטין את הקרקע מתחת לתיק 1000 שהתבסס על הערכותיה של קליין.
לאורך החקירה הנגדית תפס חדד את קליין בעשרות שקרים, קטנים וכגדולים, והיה קשה שלא לראות גם את אי הנחת של השופטים מהתנהלותה של קליין.
השורה התחתונה: אין תיק 1000 וכל העדים האחרים רק יחזקו זאת.
הבלוף הגדול נחשף: לא היה קו אספקה שוטף של שמפניות וסיגרים
ליבת יום הדיון אתמול היתה בבלוף הגדול של חישובי השמפניות והסיגריות שנכנסו לכתב האישום, שחושבו על בסיס הערכותיה של הדס קליין.
בניגוד לתזת כתב האישום שהיה "קו אספקה שוטף" של שמפניות וסיגרים למשפחת נתניהו, ובניגוד לטענותיה של קליין כאילו זה היה "סיפור חייה", הוכיח עו"ד חדד שלא דובים ולא יער.
ראשית, חודשים ארוכים לא נרכשו כלל שמפניות וסיגרים, כיוון שמילצ'ן ופאקר לא היו בארץ. אם אין רכישות, אז איך יש קו אספקה שוטף? לפרקליטות הפתרונים.
שנית, בנוגע לפאקר: הוא שהה בישראל לפרקים בין 2013 ל-2016 שברובן גר בדירה ברויאל ביץ', דירה שבה נתניהו לא ביקר מעולם.
הווילה שרכש בקיסריה שופצה והיתה מוכנה באפריל 2016, חצי שנה בלבד לפני תחילת החקירות. כלומר, רוב רכישות הסיגרים והשמפניות שונעו לדירתו ברויאל ביץ' ושם גם רובם נצרכו ע"י אורחיו, שעישנו סיגרים בהיקפים גדולים.
אז איך פתאום כתב האישום מייחס לנתניהו את כל התצרוכת של פאקר בסיגרים? לקליין לא היו כמובן תשובות טובות, חוץ מהניסיון לגלגל את האחריות על אחרים או לגלגל את הדיון למקומות אחרים – שזה בדרך כלל טינופים.
יתירה מזו, חדד הראה לקליין די הרבה חשבוניות של סיגרים בתפזורת שנועדו לפאקר ושבכלל לא הגיעו לנתניהו, אבל בכל זאת הודבקו לנתניהו והוכנסו לכתב האישום.
קליין אישרה שאכן כך – ומכאן עולה השאלה המתבקשת: למה ייחסת את רוב הסיגרים מלכתחילה לנתניהו?
התשובה ברורה: השנאה לנתניהו שמורגשת בכל מילה שהיא מוציאה מהפה.
ככלל, כפי שנוכחנו אתמול, שמפניות וסיגרים הגיעו לנתניהו בימי הולדת ובאירוחים כאשר מילצ'ן ופאקר הגיעו לבלפור. זה הכל.
זה לא 700 אלף שקל, זה לא 600 שקל וזה לא 500 אלף שקל, אלא כמה עשרות אלפי שקלים על פני 6 שנים, שניתנו בין חברים.
הפרקליטות לקחה את הסכומים בפועל והכפילה אותם פי 10 באמצעות השערות, ניחושים ומניפולציות של הדס קליין – רק כדי להגיש כתב אישום מופרך.
החישובים בכתב האישום מפוברקים?
עוד כמה אינדיקציות לכך שכל החישובים בכתב האישום, ועוד על חודו של שקל, הומצאו ופוברקו.
📌 התובע גילדין הודה במהלך הדיון כי שש שביעיות מהסכומים התבססו כביכול על תיעודים (הוא מתכוון לחשבוניות שאינן יכולות להוכיח דבר) והיתרה, שביעית מהסכום, חושבה ללא תיעודים (הכוונה היא, בין היתר, לרכישות במזומן או בכרטיסי אשראי שלא נמצא להם תיעוד).
זה גם דבר מדהים: התביעה מודה ש-100 אלף שקל מהסכומים שנינקבו בכתב האישום הם על בסיס אוויר – בלי ראיות.
כמובן שכל השאר גם לא מבוסס על דבר כי אין תעודות משלוח וחשבוניות אין מעידות לאן הסחורה נשלחה בדיוק.
היעלה על הדעת שפרקליט מודה שנעשו מניפולציות בחישובי כתב האישום?
📌 חדד הציג לקליין רכישה של סיגרים שנתניהו לכאורה אוהב בדצמבר 2016 לאחר פתיחת החקירות.
כמובן שזה לא הגיוני וכמובן שהסיגרים הללו לא הגיעו לנתניהו וכמובן שלקליין לא היה הסבר מניח את הדעת חוץ מהתירוץ שזה "לא הגיוני" ו"זה לא יכול להיות" (אבל יש חשבונית!).
📌 קליין דיברה בחקירותיה על 5-6 סוגים של סיגרים שנתניהו אוהב, אבל מבדיקה שערך צוות ההגנה עולה כי היו 35 סוגי סיגרים שנרכשו.
המשמעות: לא יכול להיות שכל הסיגרים יועדו לנתניהו וברור שהרוב יועד לאורחים של מילצ'ן ופאקר.
📌 רכישות במזומן מחנות סיגרים ושמה קבינט: קליין התחילה עם הערכה צנועה של 1000-2000 שקלים מדי חודש ולא כל חודש – אחר כך זה עלה בהשראת העורכים לסכומים של 42 אלף שקל, ובחקירה הראשית זה אף התקרב ל-100 אלף.
חדד חקר את קליין ארוכות על האירוע הזה, והיא כמובן לא הצליחה לגשר על הפערים וההערכות. מקבלות שנותרו מהאירוע, לאחר שהנהלת החשבונות של החנות "טבעה וניזוקה" ולא נמצא גם תיעוד מלא בצד השני (הנהלת החשבונות של מילצ'ן) – עולה כי נרכשו סיגרים בעלות של עשרות שקלים בלבד לסיגר.
עם זאת, קליין התעקשה שרכשה גם סיגרים ב-450 שקל לסיגר, למרות שאין שום תיעוד לכך (ובכלל, הסיגרים היותר יקרים לא מתקרבים לסכומים האלה).
אגב, קליין אמרה בחקירתה במשטרה שיש קבלה ותיעוד לכל עניין – מסתבר ששוב האמת לא נר לרגליה.
📌 רכישות סיגרים בכרטיס האשראי של הדס קליין. משום מה הפרקליטות לא בדקה חיובי אשראי והסתכמה על דיווחיה של קליין.
שוב: כל מה שקשור לקליין – טלפונים, חשבונות בנק, חשבונות כרטיסי אשראי – לא נבדק כי היא מוגנת משום מה.
📌 לאורך כל הדיון קליין חזרה על המנטרה: "תשאל את ארנון", "תשאל את יונתן", "תשאל את העדים האחרים שיגיעו".
לפתע, ממי שהתהדרה בכך שהיא מאשרת הכל עם מילצ'ן, והיא יודעת כל פרט – מגלגלת את האחריות לפתחם של אחרים: לא יודעת, לא זוכרת, לא ראיתי, לא שמעתי.
קליין יוצאת נגד פאקר ואנשיו
כתבתי אתמול שקליין לא היתה שבעת רצון מהמכתבים ששלחו מקורבי פאקר שסתרו חזיתית את עדותה.
בחקירתה הנגדית שלשום היא רמזה שהם לא אמינים, ואתמול היא כבר היתה יותר נחרצת:
"אני לא שלמה עם המכתבים האלה, אני ספקנית, הם נכתבו מהיאכטה ליד איטליה".
וזו קליין במלוא "תפארתה"; ניחא שאין קשר בין העובדה שהאנשים האלה מבלים את זמנם על היאכטה של פאקר וכותבים במקביל מכתב שסותר אותה. מה זה קשור ולמה זה בכלל רלוונטי למכתבים שהעידו שהיא משקרת? ושנית, מי שמך לחלק להם ציונים?
באיזשהו שלב גם שאל אותה עו"ד חדד שאלה פשוטה: את היית בביתו של פאקר בקיסריה כל הזמן? היית בכל פגישה? התשובה היתה שלילית.
לכן, דווקא האמירות של קליין הנוגעות לאורח החיים של פאקר וסביבתו הן לא מדוייקות. מי שיכול להעיד יותר מכל על תרבות האירוח שלו – הם רק אנשיו והוא עצמו.
מאיפה החוצפה של קליין לעמוד מאחורי דברים שהיא לא היתה עדה להם? מאיפה החוצפה לאמר שפאקר לא שתה שמפניה ורודה ומילצ'ן לא חילק סיגרים לאורחים – כשהיא לא היתה שם כל הזמן וכל דקה?
ובעצם, זו השאלה מאחורי תיק 1000: קליין העידה על אירועים וכמויות בלי שהיא יודעת באמת שהדברים נאמנים למציאות.
היא והפרקליטות יצרו מציאות שמתאימה להפליל את נתניהו.
