חיים רמון: "ברור כבר שהיה שימוש לא חוקי ברוגלות בתיקי האלפים, אז למה אף אחד לא קם וחוקר את מי שעבר על החוק? כי הפרקליטות פירקה את מח"ש ואת נציבות הביקורת על הפרקליטות בגיבוי של שי ניצן. אבי אבות הטומאה של הרוגלות זה רוני אלשיך – והוא נואם בהפגנות על זכויות אדם. למה אתם מחכים? אני מתפלא על שמחה רוטמן ויריב לוין".
ח"כ טלי גוטליב: "שופט העליון יצחק עמית הוא שמאלן פרוגרסיבי שאפשר לתומכי טרור בכנסת לקרוא לחיילי צה"ל רוצחים – אני אעשה הכל כדי שעוד שופטים יגיעו מועמדות לנשיא העליון; בדיון החסוי בוועדת חוקה חוק ומשפט על הרוגלות רשמתי במחברת שלי את מה שהם אמרו ושמתי בכספת – כדי לחשוף בבוא העת עם הקמת וועדת חקירה את השקרים שלהם; שהפרקליטות תתבייש על ההדלפה לברוך קרא כדי לאיים על ארי הרו – הם עושים מה שבא להם".
פיני פישלר: "לא יכול להיות שרוני אלשיך מסתובב חופשי, צריך לתפוס את השור בקרניו כעת בעניין הרוגלות ולהקים וועדת חקירה ממלכתית. השועל אלשיך, מנדלבליט והפרקליטים המלווים – כולם ידעו, ראו ושתקו שפעלו בניגוד לחוק ואף אחד לא צעק המלך הוא עירום! אף אחד לא אמר חבר'ה תעצרו, הגזמתם! צדיק אחד בסדום לא היה".
אבי וייס על הדרך שבה הפרקליטות והמשטרה סחטו את עד המדינה ארי הרו.
השופט בדימוס הרן פינשטין על ההחלטה הפוליטית שקיבל בזמנו חנן מלצר שטירפד הקמת וועדה לבדיקת מח"ש שהוא אמור היה לעמוד בראשה.
יואב יצחק על המו"ל הסחיט עמוס שוקן והמאיים לכאורה גדעון סער.
סטלה קורין ליבר על האשמים האמיתיים במחירי מוצרי החלב היקרים.
המונולוג השבועי
לא עושה חשבון לשר המשפטים יריב לוין
כל שר משפטים ישמח לקבל קרדיט על קידום וועדת חקירה ממלכתית בנושא הרוגלות, אך נדמה שלוין מתעקש לברוח מהנושא הכי חשוב היום לטיפול במערכת אכיפת החוק.
עם כל הכבוד לרפורמה של לוין, רוגלות זו הרפורמה היותר דחופה, אפילו הסנגוריה הציבורית הבינה את זה ודרשה מהיועמ"שית לעצור את השימוש ברוגלות.
נדמה לי שלוין מתעקש לא להבין שמשטרת ישראל בגיבוי ראשי הפרקליטות ובחותמת הגומי של שופטים – הקימה בישראל מפלצת האזנות סתר וכלי מעקב מגוונים, מפלצת עבריינית, שאין לה שום מקור סמכות בחוק. מרוני אלשיך, דרך שי ניצן ועד מנדלבליט ועמית מררי. כולם באחת הפרשות החמורות מאז קודם המדינה.
לא, מדובר ב-1800 הדבקות של פגסוס כי פגסוס זה קצה הקרחון. מדובר בעשרות אלפי צווים לא חוקיים בשנה עם שורת כלים מגוונים, שפגסוס הוא רק אחד מהם, ששואבים מידע מהסלולרי של אזרחים ושואבים את כל חייהם. קודש הקודשים של כל אזרח, הרגלי הגלישה שלהם, השיחות, התמונות, המצב הפיננסי, המעגל המשפחתי והמעגל החברתי. על כל מואזן יש במעגל סביבו עוד עשרות אנשים שהמשטרה אוספת עליהם מידע, שעלול להישלף בבוא העת.
הפרקליטות והמשטרה התחילו מהכחשה גורפת, אישרו כמה הדבקות בודדות ועלו מהר מאוד לאלפים. התירוצים מגוחכים: אנומליה טכנולוגית אוטומטית, גידור טכנולוגי, נתונים עודפים, שגגות מצערות – כאילו שכלי המעקב מפעילים את עצמם ואין מי שאחראי לכך.
כמובן שיש אחראים, כמובן שיש עבריינים, וחבל שלוין לא רוצה לקדם בינתיים ועדת חקירה שתמצה איתם את הדין.
אם אלו שאישרו והפעילו את מפלצת ההאזנות הבלתי חוקיות בישראל לא ייחקרו ולא יועמדו לדין, אז לא עשינו כלום.
המסר ימשיך להיות: יש אנשים שעוברים על החוק, בשירות החוק, אבל הם מעליו. נמשיך לדבר על עילת סבירות, מינוי שופטים – דברים חשובים מאוד, אבל בדבר החשוב מכל – בעבריינים שדורסים זכויות אדם – לא נטפל.
