עדות דובי שרצר, סגן ניצב בדימוס, הייתה אמנם קצרה, כשעתיים, אבל דרמטית במיוחד. שרצר סיפר איך נמרחו וטוייחו חקירות רבות ורמז לכך שיש קשר לתיקי נתניהו. החל מטיוח פרשת ההטרדה המינית של ניצב בדימוס רוני ריטמן, המשך בפרשת אבי רוטנברג וג'ודי ניר מוזס, טיוח הניסיון למסור מידע על התנהלות עבריינית בתיקי נתניהו ועד ההפתעה העצומה שסיפק שרצר: טיוח גם בפרשת המימד החמישי של בני גנץ ורוני אלשיך.

***

הנה עיקרי הדברים:

על טיוח פרשת ההטרדה המינית של רוני ריטמן

שרצר: רוני ריטמן העלה טענה שאני מודה שבקריירה שלי לא האמנתי שאשמע כזו. הוא אמר שעקב זימונה של הגברת נתניהו לחקירה על רקע תיק המעונות יש קונספירציה וגורמים בלשכת ראש הממשלה תופרים לו תיק.
אני נדהמתי מהדבר הזה. לשמוע ניצב במשטרה מעלה טענות הגנה של קונספירציה של ראש הממשלה וסביבתו, לא האמנתי שאני אשמע.
עצרתי את החקירה הלכתי לממונים שלי לספר את דבר האמירה הזו. זו הייתה אמירה מאוד מפתיעה. דיברתי עם משה סעדה ואורי כרמל שהיה מנהל מח"ש הייתי כפוף ישירות אליהם, הם היו הבוסים שלי.

עו"ד נועה מילשטיין: עד כמה ריטמן התכוון ברצינות לטענה?

שרצר: בשיא הרצינות. אמר וחזר על זה. הסיבה שבחנו זאת כי לא האמנו. זה נשמע לנו מופרך. ניצב בהטרדה מינית מואשם ויוצרים קונספירציה כדי לתפור לו תיק…
ריטמן גם העלה שטענה שגיא ניר והמתלוננת נגדו בקונספירציה כדי לתפור לו תיק מחמת יריבות ביניהם של קצינים בכירים במשטרה. זו הטענה השנייה המופרכת שלו…
מעניין נתניהו הייתי מופתע. בכל הקריירה שלי לא שמעתי דבר כזה. לתפור תיק שעניינו עבירת מין של מתלוננת. נשמע לי אז כהזיה, זה מה שהיה אז… המתלוננת באה כי האירוע קרה.

מילשטיין: לשכת הממשלה חברו לקנוניה? נאמר ראש הממשלה?

שרצר: חד משמעית. אמרתי ראש הממשלה. זה גם כתוב, התשובה היא כן… אמר ברור לשכת ראש הממשלה.
הייתי מופתע. מה חשב בראש שלו? אין לי מושג מה עבר לו בראש. לא היה לו יסוד סביר לשמץ של אזכור לטענה כזו ועשינו בדיקות. הבנו שאין בסיס לטענה, אנו לא מצאנו במסגרת הבדיקות שום קשר. להיפך, מצאנו עדות המתלוננת כמהימנה. מצאנו תימוכין וגם ראיות מוקלטות. כל מה שהעלה ריטמן זו טענה שאין לה על מה להסתמך.

בהמשך:

שרצר: זה אחד התיקים שנעשה בהם להבנתי עיוות דין שלא ראיתי כדוגמתו. כל המערכת, מהפרקליטות ועד לחוקרים, חושבים שיהיה זימון לשימוע וכתב אישום. נכתבו חוות דעת של מה קרה. באורח פלא אחרי שבועיים או משהו כזה… פתאום 180 מעלות, התיק נסגר בלי שאמרו לאף אחד, בניגוד לעמדת כולם. משהו שאין לו הסבר. באמת שאין הסבר.
ראיתי כאן עיוות דין דרמטי. הבחורה המסכנה הגישה בג"ץ וקיבלו הטענות שלה, זה עבר ערכאות שיפוטיות מרובות.

בהמשך:

שרצר: היו הרבה מקרים של עבירות מין. מי שבתפקיד בכיר או זוטר לא חזר בזמן קצר לתפקיד בו שירת. התיק הזה גם נסגר בצורה זו וגם כאילו לא היה כלום, זה גרם לירידה דרמטית על דיווח של עבירות מין… רוני אלשיך היה מפכ"ל והחזיר אותו בלא כלום. התיק נסגר בקומבינה, זה המצב. לא נעים להגיד קומבינה.
לא מכיר מצב שיש חוות דעת של פרקליט ממונה ושל מנהל מח"ש ופגישה אצל פרקליט המדינה ואחרי יומיים כותבים שתי שורות או שלוש. והכל נגמר. אני לא מכיר דבר כזה. סליחה?!
כל מה שקרה במלחמות בתיקים אלה כמו אום אל חיראן – זה עיוות דין. פעולות בזמן אמת שהיו וקברו אותם. פעולות ביחס למעורבים של שוטרים בתיק הזה. התיק של ראש הממשלה. זו הכוונה. חקירות שהתנהלו בקשר לתיק הזה כאן.

השופט שחם: תיקי ראש הממשלה?

שרצר: בתקופה ההיא התיק טרם נולד, אבל הגיעו מידעים שהבשילו לכתב האישום פה היום. היו מידעים אבל כל ניסיון לטפל – סוכל. לא נתנו להתקדם בכיוון הזה.
כמו שסגרו את התיק הזה בצורה שבג"ץ העביר ביקורת דרמטית כי זו הייתה האמת ואותה צורה – כשלא רוצים לחקור, לא חוקרים. אין תיק שנסגר בקצב הזה. גם חוסר אשמה. התעללו ממש ב-צ' (הקצינה שהתלוננה).

על הרדיפה אחריו בעקבות חשיפת הדברים

שרצר: מח"ש כגוף הפך לגוף נרדף. יש אמירה של המפכ"ל אלשיך לראש מח"ש שהוא מומחה בפירוק ארגונים עויינים. הכל מתועד. אורי כרמל כתב זאת בזמן אמת. אני לא ממציא. אני ברמה האישית הפכתי לנרדף מעוכב בדרגה. אספו עליי חומר.
הכל אורי כתב בזמן אמת. הגישו עליי תלונות, אנשי המשטרה אספו עליי חומר. כתבות באולפן שישי כל הכתבות האפשריות… אנשים הפכו לנרדפים. קורבן של המערכת. בין היתר, המפכ"ל הנחה שוטרים להגיש עליי תלונות, סירב לחתום על הדרגה שלי ללא סיבה עניינית. הלכו לאנשים אחראים עליי לשאול אם יש בעיה בעברי, כמובן שאין כלום. אין גוף שלא בדק עליי ממש בכוונת מכוון לפגוע. אני, אורי ומשה הפכו להיות אוייבי המדינה…
הגשתי עתירה כי נשבר לי שהמפכ"ל מסרב לחתום על הדרגה שלי, למרות שהייתי בטופ ועברתי כל הכשרה אפשרית. לא ביקשתי לעבור למח"ש, ביקשו ממני ללכת לשם. שלחו אותי לשם. הגשתי עתירה שהמשטרה לא רוצה לקדם אותי. זה כולל תצהיר של אורי כרמל. הבנתי שהעתירה היא הדרך החוצה, לכן היגשתי.
ניגוד עניינים זה לחלשים, לא התכוונתי להיות ציני, אך המפכ"ל היה בניגוד עניינים. הוא חוקר את הפקוד שלו בדברים הקשורים אליו ומנהל מח"ש אומר שלא יכול להמשיך – זה לא עניין אף אחד.
כשיש אינטרס ספציפי לכיוון אחד הכל מותר וניגוד עניינים זה לאחרים ולא לנו… לא מתאים לי לבוא לפה. יש לי פלשבקים וסליחה שאני כעוס. קיבלתי מה שמגיע לי, אמרו לי בוא ניפרד כידידים. תעלה כיתה אך לא בבית ספרנו. קיבלתי דרגה ושכר.

על טיוח פרשת רוטנברג וג'ודי ניר מוזס

שרצר: פתאום אחרי שנה וחצי באופן בהול ראש אח"מ (מני יצחקי) רוצה להעביר למח"ש מידע. הלכתי להביא את המידע.
כל האירוע הובא למח"ש שנה וחצי אחרי, רצו לכסות את האירוע. החומר הזה זה חומר הנוגע להתנהלות שהייתה בתיקי ראש הממשלה והקשר בין החוקר רוטנברג לבין ג'ודי ניר מוזס. החומר הגיע אלינו שנה וחצי באיחור. החוקר הוא אבי רוטנברג, טלפון מראש אח"מ על חומר בהול.
אני מגלה שמעבירים לנו מזכרים של שנה וחצי קודם. עיקרם חשד לדברים שבוצעו בחקירות בעניינו של ראש הממשלה. קיבלנו החומר ותהינו אם מדובר בחומר שלא מהווה עבירה פלילית, אז למה מעבירים שנה וחצי אחרי? למה לא העברתם בזמן אמת? מה רוצים?
בדקנו החומר. על זה נכתב מספר חוות דעת של החקירה שאני הייתי אחראי. אחרי זה חוות דעת של הפרקליטות שביקשו לבדוק שני היבטים. למה החומר לא הועבר למח"ש? האירועים היו הרבה קודם, אז מראש הבנו שמשהו פה לא הגיוני.
אני יודע מה אמרו לי. שגרושתו של רוטנברג תפנה לתקשורת והדברים יתפרסמו. הם פחדו שזה יתפרסם. היבט ראשון היה אי מסירת החומר או מסירה מאוחרת. היבט שני – מה קרה עם רוטנברג ונכתבו 2-3 חוות דעת.
התיק כאן – לא נתנו להתקרב לזה אפילו בסיכה. אלא עובדות, התיק אני מתכוון לתיק ראש הממשלה. לא נתנו לחקור, לא תנו מידע, לא נתנו לבדוק. גרמו לזמן לעבור. אחרי שהזמן עבר לא אמרו לאף אחד. לא לי ולא למשה סעדה.
אני אחראי לתקי הזה ולא אמרו לי מילה. סגרו את התיק בחלוף הזמן. הגיעה מנהלת מח"ש חדשה (קרן בר מנחם), אמרתי לה על הדבר הזה. אם צריך לסגור אז לסגור, כל יום סוגרים תיקים. כאן חיכו זמן רב מאוד וכתבו שבגלל חלוף הזמן סוגרים את התיק.
לא נתנו לנו לבדוק. לא אמרו כלום לאף אחד, הלכתי לבדוק, אמרו לי אל תתעסק. הגשתי תלונות על עיוותי דין, פניתי למבקר המדינה, לרוזן.

על המידע שקיבל על התנהלות עבריינית בתיקי נתניהו וטיוח הפרשה

שרצר: פנה אליי מישהו מצוות החקירה שהיה אז בתיקי נתניהו. הגיע מישהו מצוות החקירה מתוקף תפקידי כנראה, ביקש לומר שהתנהלו פעולות פסולות ולא חוקיות בתיק.
אמר לי כך, אני לא חשוד בשום דבר פלילי, אני לא חשוד בשום דבר, אני מבקש להפנות אותך, את מח"ש הכוונה, לדבר מסויים. אני אמרתי לו – עצור.

השופט שחם: זו הייתה שיחת טלפון?

שרצר: לא יכול לאמר זאת.

עו"ד חדד: בית המשפט יכול לחייב אותך.

השופט שחם: באיזה דרך זה נעשה?

שרצר: מבקש לא להגיד.

עו"ד חדד: אני רוצה שיגיד או שנסגור דלתיים.

השופט בר-עם: מתי פנה?

שרצר: בזמן הבלאגן עם ניר חפץ. אמרתי לו עצור. לא רציתי לשמוע רציתי לדעת מה עושים. זה חקירות על ראש הממשלה.
כל התיקים שיש להם רגישות ציבורית, קל וחומר ראש הממשלה, צריכים טיפול יותר רגיש עם יותר מחשבה. הלכתי קודם למשה סעדה ואחר כך לראשת מח"ש (קרן בר מנחם). קיבלתי תשובה – שוטר חייב חובת דיווח שיפנה אליך בכתב עם ציון שמו ודרגתו. או במילים אחרות "לא רוצה לשמוע ולא רוצה לראות".
באותו רגע חזרתי לבן אדם. אמרתי לו – לא יקרה. וזהו, העניין נשכח, באמת נשכח.

מילשטיין: עד כמה תשובת ראש מח"ש מקובלת?

שרצר: מי שלא רוצה לקבל מידע ולא לשמוע נוהג כך. מי שרוצה – רוצה. יש דרכים ופועלים בדרכים רבות לקבל מידע. בטח בענייני שוטרים… רוצה לשמוע? תשמע. רוצה ראש בחול זה מה שיקרה. אף אחד לא יכתוב סתם. אני אמרתי חוקר שוטר הקשור לצוות.

עו"ד חדד: למה אתה מסרב למסור את שמו?

שרצר: היום אני אקריב אותו קורבן עולה? הוא סמך עליי ברמה אישית.

השופט בר-עם: לא מוכן לפנות גם היום?

שרצר: סברתי שיש סיכוי ירצה לדבר, יכול להיות. אך לא. נתבקשתי שנים אחרי לחשוף את השם לפרקליטות ולא הסכמתי. איפה הם היו בזמן אמת? פתאום עושים חפירות, זה לא מתאים.

עו"ד חדד: עד כמה קרה לך דבר כזה, אם קרה?

שרצר: לא קרה.

עו"ד חדד: ואם נארגן דלתיים סגורות.

שרצר: גם אם העולם יתהפך לא אומר את השם שלו.

עו"ד חדד: אתה מבין שזה קריטי.

שרצר: לא מעניין אותי.

עו"ד חדד: תבדוק איתו שוב.

שרצר: לא יקרה, שחרר אותי. הסכמתי להיות פה, את השם לא אומר. אני לא אגרום לאדם נזק. לא מעניין אותי מה התביעה תטען, תבקש מה שאתה רוצה.

עו"ד חדד: אולי אתה רוצה לכתוב לשופטים?

שרצר: לא יקרה.

עו"ד חדד: זה לשמור על חבר?

שרצר: אני אמרתי חבר?

עו"ד חדד: תנו צו שיחייב אותו. אני ישבתי איתו בהכנה. הוא לא מסכים. אני לא מקבל את זה, יש לו חובה.

שרצר: אין לי חובה, בטח לא לך.

עו"ד חדד: מדובר בחקר האמת.

השופט שחם: אפשר לפעול בדרך אחרת, אתה מעלה שאלות לא פשוטות.

השופט בר-עם: שמעת את אותו גורם? מדובר במידע מפורש?

שרצר: אמרתי לו חכה. לימים התפוצצה פרשת חפץ. אני לא ידעתי ולא יודע מה המידע. הם לא רצו לחקור.
אגיד יותר מזה, אחרי שהסתבר שיש את הבן אדם הזה, המדינה אפילו שיקרה. הדבר פורסם. דיברתי עם דוברת משרד המשפטים ואני אומר לה זה נכון וזה היה. אמרתי אל תשקרו, תגידו אין תגובה. הם המשיכו לשקר.
אמרתי שאני לא יודע מה הפעולות הפסולות. אין לי מושג. עד היום לא יודע וכנראה גם לא אדע. בשלב יותר מאוחר הפרקליטות החליטה לא לטפל בתיק אלא שאגיד את השם של הבן אדם. לא הסמכתי להגיד. הדבר לא נפתר.

על טיוח חקירת המימד החמישי

שרצר: לא נתנו לנו לחקור את פרשת המימד החמישי. הגיע חומר ממודיעין מח"ש. הייתי אחראי על חקירות ומודיעין. חשד שנוגע לחומר שדלף במכרזים הקשורים לאירוע הזה של המימד החמישי. גנץ היה מעורב שם. היה שם חשד לשוחד והפרת אמונים.

השופט שחם: איך זה קשור למח"ש?

שרצר: היה קשור לאנשי משטרה ואנשים שיצאו ממשטרת ישראל, באישור מפכ"ל המשטרה. היה חשד שעשו שימוש לא חוקי במאגר. יש מסמכים מסודרים על כך, חומרים בזמן אמת. החומר עבר לחו"ל והיה ספק אם זה נפרץ. לדעתי הייתה גם תלונה רשמית, לא רוצה להטעות.
לא אמרתי שזה קשור לנתניהו, אבל בני גנץ היה מי שניהל את החברה, הוא דירקטור בחברה.

השופטת פרידמן-פלדמן: אתה קושר את נתניהו לעניין?

שרצר: אני לא קושר את נתניהו… לא נתנו לי לחקור את הפרשה.

עו"ד חדד: זה קשור לעניין, כל מי שבקיא בחדשות יודע את זה. הסבר את הקשר שלך לליאור חורב (שהיה יועץ של המפכ"ל רוני אלשיך).

שרצר: חורב זו פרשנות פוליטית. המתנגד הגדול ביותר לראש הממשלה והמפכ"ל לקח אותו בתור יועץ. אין קשר ישיר לתיק הזה. חורב אמרתי זה מתנגד שלו.