אחרי 23 דיונים של חקירה נגדית בתיק 4000 על ידי יהודית תירוש, ניתן כבר לסכם.

הסיכום בשורה אחת: גם אם יהיו עוד 230 דיונים תירוש לא תצליח להפליל את נתניהו, כפי שהבטיחה לשופרות שלה.

***

ולסיכום בהרחבה:

הראיות

אז זהו, שאין ראיות. וכשאין ראיות מה שנשאר לתירוש זו הצגה לתקשורת. ההתרסה בלקרוא לנתניהו "הנאשם", הזלזול בתשובותיו, הניסיון להוציא אותו משלוותו ולהציגו כשקרן – כל הטריקים והשטיקים הללו ממש לא עובדים.

אמרתי זאת מלכתחילה: רמת האינטלקט של נתניהו גבוהה עשרות מונים מזו של תירוש. אין לה סיכוי מולו, הוא חד וחריף וגם ציני.

זה עוד יותר מתסכל את תירוש עד כדי כך שהיא יוצאת משלוותה פעם אחר פעם. וצריך להגיד זאת בפה מלא: הרמה המקצועית של תירוש ירודה: כשאין ראיות ואתה עורך דין גרוע – זה שילוב קטלני, התוצאה ניכרת לעין.

שיטת החקירה (1)

באין ראיות ברשותה, שיטת החקירה של תירוש היא שיטת ההתשה, אולי בתקווה שנתניהו יפלוט משהו מתוך עייפות.

זה לא עובד. השאלות של תירוש הן לא ממש שאלות, הן סיפור/תיזה של כמה דקות בניסיון לייצר איזשהו תיזה. המילים השולטות כמעט בכל סוף שאלה זה "לשיטתנו" ו"אני מציעה לך".
כלומר, גם היא מודה שאין לה ראיות, אבל היא מרכיבה איזשהו פאזל ממוחה הקודח הפורח המחבר בין כמה אירועים היוצרים אצלה איזושהי הפללה מדומיינת ומצפה שנתניהו יאשר אותן.

נתניהו, כמובן, לא נופל בפח. גרסתו יציבה לכל אורך הדרך.

שיטת החקירה (2)

באין ראיות ועם תיזות מופרכות מה שנשאר לתירוש זה לנסות ולערער את אמינותו של נתניהו בזוטי הזוטות.
גדודי הפרקליטים והפרקליטות הסרים למרותה סרקו כל אות ותו בחקירות נתניהו במשטרה, בכתב התשובה שלו לכתב האישום שנוסח על ידי עורכי דינו ובין החקירה הראשית של נתניהו. כל איזושהי סתירה בעינה רוחם הופכת לחקירת שתי וערב, גם אם היא לא ממש קשורה לליבת כתב האישום.

גם זה לא ממש מצליח לתירוש, שעה שנתניהו לועג לשיטה הזו ואומר לה "תפסת אותי" (באנגלית).
צריך גם להבין: אם אתה נחקר ומעיד כל כך הרבה פעמים, על פני מאות שעות לפחות ואלפי עמודי פרוטוקולים, תמיד אפשר למצוא איזושהי סטייה קלה ולהפוך אותה לפיל. אבל גם הניסיונות הללו של תירוש נכשלים.

האמוציות

ככל שהתסכול של תירוש הולך וגובר, ככל שהדיונים הולכים ונמרחים, האמוציות שלה והתיעוב כלפי נתניהו משתלטים על החקירה וצפים על פני השטח. זה חזק ממנה.

השבוע, בשאלה פוליטית מחוצפת במיוחד, היא פנתה לנתניהו ואמרה לו: "אין ימין מלבד אדוני?"
מה זה, לעזאזל, עניינה של תירוש? זה לא עניינה, אבל היא לא מצליחה להשתלט על האמוציות שלה.

עו"ד חדד צודק: האמירה הזאת מתאימה למפגיני קפלן ואני בטוח שאם תירוש הייתה אזרחית ולא פרקליטה היא הייתה מצטרפת למפגינים.

אמרתי זאת כבר לא פעם: ניתן להבחין היטב שתירוש מתעבת את נתניהו כאחרונת הקפלניסטיות – היא לא מצליחה לשים מסך בין תפקידה לבין המזג שלה.

מה שמדהים הוא שתירוש רוצה להיות שופטת. עם מזג כזה?!

השופטים

אני בטוח שהם מאסו בתירוש ובמריחת הזמן שלה. הם מפצירים בה שוב ושוב להתקדם והשופט שחם אף הטיח בה ש"החקירה הנגדית לא אפקטיבית". זה עלבון מקצועי צורב ודי נדיר, אבל תירוש ממשיכה בשלה.

אני מבין שיש הרבה טרוניות נגד השופטים – למה הם לא מפסיקים את הפארסה הזאת?
אבל צריך להבין: תיאורטית אולי הם יכולים לעשות יותר, מעשית זה לא יקרה.

עו"ד חדד חקר את נתניהו בחקירה הראשית בתיק 4000 21 דיונים, לפי כלל האצבע של יחס 1:2 או אף 1:3 בין חקירה ראשית לנגדית, לתירוש יש עוד כ-20 דיונים להשלים לפחות.

הגישה של השופטים להערכתי: ננזוף בה שוב ושוב אבל ניתן לה למצות את החקירה הנגדית, כדי שחלילה לא יהיו תלונות שחקירתו הנגדית לא מוצתה.

אגב, החקירות המביכות הללו רק משרתות את נתניהו ומציגות את הפרקליטות כפי שהיא: רודפת את נתניהו במסע ציד שנמשך יותר מעשור.

עדי ההגנה

הדברים הכי מהותיים מתרחשים במקביל לעדות נתניהו בימי ראשון: עדותם של עדי הגנה. עד עתה הגיעו 10 חוקרי משטרה ורשות ני"ע וגם אב הבית בבלפור: רינת סבן (משטרה), חן נהורן (רשות ני"ע), משה סעדה (סגן ראש מח"ש לשעבר), דובי שרצר (מח"ש), ארנון אליעז (משטרה), צחי חבקין (משטרה), אפי אזולאי (אב הבית בבלפור), רון סולומון (משטרה), מיכל עילם (משטרה) ויורם נעמן (משטרה).

כולם, כצפוי, גרמו נזק אדיר לפרקליטות. לא לחינם ניסתה הפרקליטות למנוע את מצב בו עדות נתניהו תישמע במקביל לעדויות של עדי הגנה נוספים. היא תיארה לעצמה איזה נזק צפוי לה: עדויות מביכות של חוקרים מתוכן מבצבצת האמת על תפירת התיקים כשהאש מכוונת בין היתר גם לתירוש עצמה.

נתניהו משתמש בעדויות הללו בצדק תוך כדי עדותו ותירוש לא יודעת את נפשה ויוצאת מדעתה. לשיטתה זה פסול.
למה? האם אסור לנתניהו להתעדכן על מה שקורה עם עדי הגנה אחרים במשפטו? ברור שכן וגם השופטים חושבים כך.

השופרות

המיליציה הבריונית של תירוש ולהקת המעודדים/המעודדות שלה זנחה אותה בפועל.

אם בהתחלת החקירה הנגדית הם היו מלאי התפעלות מתפקודה של תירוש, כיאה לשופרות, רובם כבר לא טורחים לסקר את הדיונים, אפילו לא מפיצים את הסלוגן "נתניהו נתפס בסתירות ובשקרים".

השבוע, למשל, קפץ גיא פלג לעוד ביקור נדיר לאולם הדיונים אבל לא צייץ מילה. גם הוא מבין כנראה שזה אבוד. עברנו לשלב הצנזורה העצמית: ככל שמצבה של תירוש והלך ומחמיר, הצנזורה העצמית של השופרות רק הולכת וגוברת.

יוני תדמור

היה מצופה שמי שעומד בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה ומי שמונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, יישב לצידה של תירוש לאורך כל החקירה הנגדית בתיק 4000.
אבל, גם תדמור ברח. לבד מכמה דיונים בודדים, תדמור לא מתייצב לצידה של תירוש, שנותרה לבדה יחד עם ניצן וולקן, שדי דומה לה בהתנהלות.