מאמרים

יהודית תירוש כבר לא תהיה שופטת (תודה לאל)

בתוך תוכה יהודית תירוש יודעת שתיק 4000 רוסק, גמור. בעומק ליבה היא יודעת שהמשחק הזה, של תפירת התיקים וקשר להפיכה שלטונית, הסתיים. היא מחכה שהשופטים יוציאו את הערמונים מן האש
יהודית תירוש (צילום: אלי ציפורי)

באיזשהו שלב בחקירתו הראשית, דוד שרן אמר שהוא עוקב אחרי המשפט והזכיר את האולפן הפתוח ואת פרויקט 315.
זה היה לצנינים בעיניהם של יהודית תירוש ומי שחקר אותו, אמיר טבנקין, סגנה של תירוש. טבנקין ניסה לדלות משרן מידע למה דווקא ערוצי התקשורת הללו, בניסיון ברור להדביק לשרן זהות פוליטית, כמי שעוקב אחרי שני פרויקטים חברתיים, שחשפו את ערוותה של הפרקליטות.

הניסיון הזה נתקל בתחילה בהתנגדות של עו"ד בן צור ועו"ד חן, שאמרו בצדק שזה מדרון חלקלק והם יוכלו לשאול מעתה ואילך כל עוד מאיפה הוא צורך את המידע שלו על המשפט ובעיקר למה.

באיזשהו שלב, בן צור אמר לטבנקין:

אתה יודע מה, אנחנו לא מתנגדים, תשאל, אני מאחל לו בהצלחה.

צוות ההגנה הבין שכך נפתחה בפניהם ההזדמנות לשאול עדים אחרים על מקורות המידע שהם צורכים על המשפט. טבנקין נבהל והחליט לוותר על השאלה.

האנקדוטה הזו הוכיחה שוב, בפעם המי יודע כמה, שאנשי הפרקליטות לא עוסקים במהות אלא ב"אווירה", לא עוסקים בראיות אלא ברוחות ובשדים.
אין זה סוד שהפרקליטות רואה בשני הפרויקטים הללו כאויב שלה, עד כדי כך, כיוון שהם שברו לה את המונופול של הדיווחים התקשורתיים המוטים מאולם הדיונים. וכאויב, היא מנסה לקעקע את האמינות שלהם ואת האמינות של כל חברי הפרויקטים ובמיוחד מי שיושב באולם הדיונים – עבדכם הנאמן.

האנקדוטה הזו גם הוכיחה עד כמה יהודית תירוש במצוקה ועד כמה היא נואשת.

במהלך השבוע אפשר היה לראות איך הקמפיין שלה מתגבש ומתעצב: העדים שלא מתיישרים איתה ולכן הם עדים לא אמינים, הם משנים גרסאות, הם מוסתים, הם מפחדים מנתניהו, הם רואים לאן הרוח נושבת עם הקמת הממשלה החדשה ולא רוצים לצאת נגד נתניהו.
אלו כמובן הבלים, לא עולה על דעתה של תירוש שהעדים הללו, במיוחד שרן וד"ר בן חי שגב, מספרים את האמת מדם ליבם.

במקביל, צפו השבוע ההצעות להסדר טיעון – הם לא באו במקרה כי הסדר טיעון זה חבל הצלה לפרקליטות, אלא שהסיכוי לכך קלוש.

אני חושב שבתוך תוכה תירוש יודעת שתיק 4000 רוסק, גמור. בעומק ליבה היא יודעת שהמשחק הזה, של תפירת התיקים והקשר להפיכה שלטונית, הסתיים.
בתחילת המשפט, כשנחשפו כשלים קשים בחקירתם של עדים מסויימים היא נהגה לומר שהיא לא בחקירה וצוותי ההגנה מתבקשים להפנות את השאלות לחוקרים לכשיגיעו לעדות.

תירוש הפסיקה עם התירוץ הזה, כי היא יודעת היטב שהיא היתה האחראית הראשית בתיק 4000, כפרקליטה מלווה של התיק, כמי שצפתה בחדר הבקרה בחקירות, כפי שהכתיבה את השאלות לחקירות וכמי שנעלה את קווי החקירה רק על נתניהו ורק על בזק.
כאשר עד אחר עד אומרים שההבנה שלהם היתה שמחפשים את הראש של נתניהו, שהחוקרים רוצים שייתנו משהו על נתניהו והכל יסתדר – ברור אם כן מי ניווט אותם לשם. אלו יהודית תירוש וליאת בן ארי.

לו תירוש היתה בעלת יושרה אינטלקטואלית, הוגנת והגונה, היא היתה פונה לבוסים שלה ואומרת להם שצריך למשוך את כתב האישום. אבל מה שקורה עתה איננו קשור לעולם ההוגנות, היושרה ואפילו לא המשפט.
זה פסיפס אנושי, שלא מאפשר לה לרדת מהעץ הגבוה שעליו היא טיפסה. מצד אחד, היא נותרה די לבד. בן ארי נטשה את הדיונים כמו גם יוני תדמור, הבוס שלה, שלא הגיע ולו לדיון אחד.
פרקליט המדינה עמית איסמן תפס מרחק מתיקי האלפים, את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה זה בכלל לא מעניין.

כלומר, אין מבוגר אחראי שיכנס את תירוש וטבנקין ויאמר להם: חברים, ההתבזות הזו לא יכולה להמשיך.

תכונת ההיבריס, חטא הגאווה, הכריעה והובילה לכישלונות של לא מעט פוליטיקאים, אנשי עסקים, עיתונאים וכמובן גם פרקליטים.
זו תכונה אנושית של סחרור גבהים, של שכנוע פנימי עמוק, של אי יכולת להביט למציאות נכוחה.

תירוש דמיינה את עצמה באולם בית המשפט, מלוטפת בגייסות של "עיתונאים" מטעם, מראה לעולם איך היא מרשיעה ראש ממשלה. היא סונוורה והסתנוורה והתחילה להאמין לשטויות וההבלים שכתבו עליה אנשי שלומה שהיא אשת מקצוע לעילא ולעילא.
האמת הכואבת, שהיא לא ניהלה מעולם תיק בסדר הגודל הזה וחוסר המקצועיות המשווע שלה בולט מדי יום באולם בית המשפט.

אנשים שנדבקים ב"מחלת" ההיבריס הזו, נכלאים בתוך הבועה שלהם, ולא מסוגלים להביט מה קורה מחוצה לה, עד שמישהו מנקב את הבלון והבועה הזו.

אני חושב שתירוש התחילה כבר להסתכל על מה קורה בחוץ, אבל היא נמצאת בדילמה אכזרית מאוד: אם תלך לבוסים שלה ותגיד שהמשחק נגמר וצריך למשוך את כתב האישום בתיק 4000, היא תודה מעשית בתפירת התיקים ובקשר להפיכה השלטונית. מה שלא טוב לה אישית ובוודאי לא טוב למערכת שהיא עובדת בה.

אם תמשיך הלאה, עד שייקוב הדין את ההר, היא תמשיך להתבזות ותמשיך לחשוף את האופן שבו נתפרו התיקים.
במצב כזה, בדרך כלל, טומנים את הראש בחול ואומרים, אוקיי, נמשיך הלאה, נמשיך בשגרת היום-יום, נחכה לדיון בהגנה מן הצדק שאמור להתקיים בתחילת השנה הבא.

עדיף, אומרת לעצמה תירוש, שהשופטים יוציאו את הערמונים מן האש, ולא אני אזום זאת. כך היא תוכל לאמר, הנה זו החלטת השופטים ואני כמובן מכבדת אותה.
אלא שהתוצאה היא אותה תוצאה: בין אם השופטים יחליטו ובין אם היא תחליט, הכישלון הוא אותו כישלון. שלה ושל בן ארי, מנדלבליט, שי ניצן ועוד.

דבר אחד טוב קרה כתוצאה מהמשפט: תירוש חלמה להתמנות לשופטת, ולפי אנשי שלומה בתקשורת סיימה קורס בהצלחה אבל ויתרה למען משפט נתניהו.
אני מניח שתירוש כבר לא תהיה שופטת בישראל – וטוב שכך.

רק לחשוב שפרקליטה שמוגדרת בכירה הדיחה עדים לשקר, סחטה אותם, שיקרה לבית המשפט ותפרה תיקים – היתה שופטת בישראל. זו בהחלט מחשבה מזעזעת.

מה חדש?

בנימין נתניהו (לפ"מ)

עדות נתניהו: 11.02.2025 – היום התשיעי

עדות נתניהו, היום התשיעי! נתניהו: "הלכתי למשרד התקשורת לגוון ואז פתחו נגדי בחקירות. רק בגלל זה, זו רדיפה פוליטית שנמשכת עד היום. גם לוקחים שניים מהעובדים שלי ומאשימים אותם על לא עוול בכפם. כן, מותר לי להגיד את זה". יהודית תירוש מנסה לסתום לו את הפה: "אסור לך להגיד"

הקליקו לתוכן »
בנימין נתניהו (ויקיפדיה)

"אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע מנגנון"

הו בעדותו על פגישתו ה-1 עם אלוביץ' – שתוארה ע"י הפרקליטות כהבנה על עסקת שוחד: "אם מותר להתבטא ביידיש, אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע מנגנון. הוא מקבל את הכי רע ואני מקבל את הכי רע, לכן בפגישה הזאת לא היה שום דבר"

הקליקו לתוכן »