כל התפיסות והתזות המשובשות והמופרכות של הפרקליטות התנקזו השבוע לחקירה שניהלה יהודית תירוש מול ד"ר בן חי שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. שבוע דרמטי במיוחד במשפט נתניהו.
שוב ושוב, באמצעות שאלות קנטרניות, ניסתה תירוש להוכיח שמשהו לא היה תקין בתהליך אישור מיזוג בזק-יס במועצה לכבלים ולוויין ושוב ושוב נענתה שזו היתה החלטה מקצועית, יסודית ולטובת הציבור שבדין התקבלה, במיוחד אחרי שפקידים במשרד התקשורת עיכבו את אישור המיזוג בכוונת מכוון ובצורה לא חוקית לכאורה.
התזה המופרכת של הפרקליטות
אחת הנחות הבסיס של הפרקליטות וממילא של החוקרים, היתה מן תיאוריה מוזרה שאני קורא לה תיאוריית ה"אין אפשרות אחרת", שנשמעה פה ושם במהלך החקירות של העדים.
ליאת בן ארי ויהודית תירוש, ואיתן שי ניצן, החליטו ש"אין אפשרות אחרת" זולת שהעסקה אושרה בצורה לא תקינה ולכן ומדובר בעסקה מושחתת.
התיאוריה הזו נולדה משטיפת מוח אגרסיבית של כלי התקשורת המסונפים לפרקליטות, במיוחד "הארץ דה מרקר", עיתון הבית של מערכת אכיפת החוק.
וזו התיאוריה: אם ביבי חבר של אלוביץ', ואם ביבי מינה את פילבר כבובה (לטענת התיאוריה) ואם אישרו את מיזוג בזק-יס, אז זה בגלל החברות ביניהם ובגלל שביבי רצה להיטיב עם החבר שלו, בין היתר כדי לקבל סיקור מלטף בוואלה.
התיאוריות הללו קרסו זה מזמן בדיוני המשפט מהטעם הפשוט: אין להן שום ראייה תומכת אלא אך ורק תיאוריות.
כתב האישום נכתב בעיתון דה-מרקר
איך אני יודע שהפרקליטות אימצה לחלוטין את התיאוריות של "הארץ דה מרקר"?
פשוט מאוד: כתב האישום הוא בדיוק העתק-הדבק של התזות הללו שטופחו על-ידי גידי וייץ וחבריו לעיתון – רק בניסוחים משפטיים.
השבוע סיפקה תירוש עוד הוכחה לכך: בשאלה מוזרה היא הציגה לד"ר בן חי שגב שתי כתבות מ… "דה מרקר". אחת מהן של נתי טוקר תחת הכותרת השקרית: "תיק 4000: חוות הדעת התמוהה שהכשירה את מיזוג בזק-יס נכתבה ב-3 ימים – ושלחה את אלוביץ' בריצה לבנק".
בכותרת המשנה של הכתבה של טוקר נכתב: "נתניהו אישר את העסקה שבמרכז תיק 4000 רק לאחר שקיבל חוות דעת כלכלית של חברת עדליא, אלא שהיא נכתבה בתוך שלושה ימי עסקים על ידי החברה שמעולם לא עסקה בתחום השידורים המסחריים".
הכתבה השנייה היתה של אמיתי זיו, תחת עוד כותרת שקרית ומגמתית: "'הכנו לכם מראש, תעברו על זה'. כך אושרה העסקה שהיתה שווה מיליארד שקל".
בכותרת המשנה נכתב עוד שקר: "פרוטוקול דיון מ-2015 חושף כי מועצת הכבלים והלוויין התיישרה לפי אילוצי לוח הזמנים של בזק – ובלי לשאול יותר מדי שאלות אישרה בחטף עסקה שהיתה שווה לבעל השליטה שאול אלוביץ' מיליארד שקל".
שתי הכתבות הללו נועדו להשמיץ את מועצת הכבלים והלווין, בראשותה אז של ד"ר בן חי שגב, ולהציג אותה כמי שנרתמה למהלך פסול ולא חוקי בשירות נתניהו ואלוביץ'.
יהודית תירוש נתפסת בקלקלתה
למה תירוש טרחה להביא דווקא כתבות משמיצות על ד"ר בן חי שגב?
התשובה: על ראש הגנב בוער הכובע. היא אמנם אמרה שהיא לא רוצה להביע עמדה, אבל זה בדיוק העמדה שהיא אימצה – בלי לבדוק – וזה היה קו החקירה שלה – שבן חי שגב היתה שותפה למשהו פסול.
תירוש גם הסבירה במין פתלתלות שהיא רוצה לראות אם בן חי שגב העידה כפי שהעידה בגלל הכתבות האלה, במן רמיזה מכוערת שיש לעדותה מניעים זרים, או בלשונה – "מטענים".
או אז, הביכה אותה בן חי שגב ואמרה בציניות: "אני יכולה לתת על זה שיעור בתקשורת ברמז על הכתבות השקריות של "דה מרקר".
אחר כך הטיחה בתירוש: "למשל, למה בחרת דווקא כתבות בדה-מרקר".
תירוש השתתקה כמובן כי נתפסה בקלקלתה ולאחר מכן אמרה העדה לתירוש: "הכתבות האלה לא מזיזות לי כהוא זה", ברמז ברור לתירוש: כל התיאוריות שלהם ושלך מופרכות ולא מזיזות לי.
האמת היא הפוכה לחלוטין ממה שמציגים תירוש ושותפיה ב"דה מרקר". חוות הדעת שהוגשה למועצה היתה יסודית מאוד ומקצועית מאוד, הדיון במועצה היה יסודי ונדונו בו חוזקות וחולשות של המיזוג, ויעיד על כך הפרוטוקול של הדיון בן עשרות העמודים.
הדחיפות והדד-ליין נוצרו בגלל שהנושא נמרח שנה תמימה ופקידי משרד התקשורת החליטו בצורה לא חוקית לעכב, לגרור רגליים ולמסמס את הכוונה ממניעים זרים.
ההדלפה הפלילית: תירוש נופלת בפח
תירוש המשיכה ליפול בפח כשחזרה להודעותיה של בן חי שגב במשטרה והקריאה לה קטעים מגמתיים.
כשעשתה זאת שוב ושוב, בן חי שגב שאלה אותה איך יכול להיות שתמלילים שלה מסתובבים בתקשורת ורק לה לא נותנים דבר. התפתח דין ודברים שבו תירוש התגוננה שהתקנות לא מאפשרות לה למסור לה את התמלילים. אלא שלכולם היה ברור שמדובר במציאות עקומה: הפרקליטות הרי מדליפה תמלילים לאנשי שלומה בתקשורת ואילו העדים עצמם לא יכולים לקבל את התמלילים במלואם.
בשלב הזה החליט עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ', להוכיח את תירוש על ההדלפות וציין את ההדלפה לאביעד גליקמן עוד בתחילת מארס 2019 ולפני שהחומרים הגיעו בכלל לצוותי הגנה.
גליקמן כתב אז:
"פרסום ראשון: ראש מועצת הכבלים והלוויין לשעבר יפעת בן חי שגב תשמש עדת תביעה מרכזית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000. שגב העידה במשטרה כדי דוד שרן, ראש לשכתו לשעבר של נתניהו לחץ עליה להביא לידי ראש הממשלה את חוות דעת המועצה באשר למיזוג בזק יס וזאת כדי לאשר את העסקה בצורה מהירה כמה שניתן כדי שאלוביץ' יקבל את האישור. שגב העידה כי שרן ומקורבים נוספים אמרו לה שנתניהו עצמו ביקש את חוות הדעת כמה שיותר מהר. גם מקורבו של נתניהו דוד שימרון צפוי להיות עד תביעה למרות שבמשטרה לא העיד נגד נתניהו אלא נשאל על הקלטות מוזס ועל ניסיון מכירת וואלה לאנשי עסקים".
כמובן שהפרקליטות הכתיבה לגליקמן את הציוץ וכמובן שהיא הכתיבה לו שקרים בזדון כי היא ידעה את האמת.
בעדותה הרי אמרה בן חי שגב שמנסים להכניס לה מילים לפה ושמנסים להטעות אותה, והיא קבעה נחרצות שנתניהו לא לחץ עליה ולא בכלל בקשר איתה בנוגע למיזוג.
ברור גם שההדלפה הפלילית לגליקמן נועדה להטות את הבחירות באותה עת.
הנה כי כן: תירוש היא זו שחשפה בעצמה, או שגרמה לחשיפה, בחוסר מקצועיות משווע את הקשר המשחית בין הפרקליטות לבין "עיתונאים" וכלי תקשורת.
