כנרת בראשי על החלטת מנדלבליט בנוגע להחזרת הכסף ע״י נתניהו: ״מי שמך, מי שואל אותך? של נעליך! להחזיר לבן אדם מת? תפסיק לרדוף אנשים ולפקוח עיניים סביבך. תבקש להחזיר את הכסף מאהוד ברק וסתיו שפיר! זה היועמ״ש הכי עלוב שהיה פה, הכי לא ישר, יש לו מפעל תנובה על ראשו. אני אפרסם בהמשך את חוות הדעת של עו״ד טוני גולדנברג מהפרקליטות נגדו״.
חיים רמון: ״בפרקליטות מתחרטים חרטה גדולה על ההחלטה להאשים את נתניהו בשוחד בתיק 4000. הם רק עשו איתו חסד – כך נחשפים כל הכשלים שלהם. זו לא רשלנות ותום לב, היתה שם מוטיבציה גדולה להעמיד אותו לדין״; ״מנדלבליט הוא האיש החזק במדינה – וחבל שגדעון סער ויתר על כל התוכניות שלו להגביל את כוחו״.
השופט בדימוס הרן פיינשטיין: ״הפרקליטות ירדה לרמת המוסר הכי נמוכה כדי להרשיע את נתניהו. הם שברו את כל המוסכמות וחצו את כל הגבולות כבר מזמן. אסור להם להשתמש בטריקים כדי להרשיע אדם בכל מחיר. זה עבר כל כל פרופורציה והגינות מינימלית, כולל פגיעה בפרטית ושמירה על כבודו של אדם״; ״כשופט לא הייתי מקבל את עדותו של ניר חפץ. אין ספק שהוא לא דובר אמת. מפליא אותי שבית המשפט בכלל מאפשר את עדותו״; ״מה שהוא עשה זו הפרת אמונים. בחלק מעדותו הוא למעשה עד עוין – יוצא נגד האינטרסים של מזמיני עדותו״.
אבי וייס מפרק את עדותו של ניר חפץ: 10 המכות שחטפה הפרקליטות השבוע.
סטלה קורין ליבר מתחננת שנתניהו לא יעשה עסקת טיעון עם הפרקליטות – למען ייחשפו כל הכשלים.
רן רזניק מבשר על הגל החמישי של הקורונה.
המונולוג השבועי
לא עושה חשבון לאביעד גליקמן ולאבירם אלעד
גליקמן, או "דליפמן" כפי שאני קורא לו, הוא בכלל לא האישיו, הוא בסך הכל מייצג תופעה.
התופעה היא של שקיעת העיתונות, של ריקבונה, של חוסר המקצועיות שלה, של ההשחתה העיתונאית ביחסים של תן וקח עם מוסדות אכיפת החוק, בראשן הפרקליטות.
אחרי יותר מחודשיים שאני נוכח בדיוני משפט בדיונים אני יכול לקבוע בוודאות: לא רק שגליקמן לא מדווח אמת, הוא בכלל לא בא במטרה לדווח, אם הוא מואיל בטובו לבוא. הכותרות והציטוטים הרי נקבעים לו מראש, מוכתבים לו. הוא בא להתמנגל.
להתמנגל ולהתלחשש עם ליאת בן ארי, עם יהודית תירוש –המדליפות שלו – ועם הילה קובו, הדוברת שמזינה אותו בציטוטים מאולם הדיונים, שחלילה וחס לא יתאמץ.
הוא בא לתת צ'פחות לכל שופרות הפרקליטות, להתערבב, למרוח את החיוך המקובע שלו לכל עבר. ללחוש גם על אוזנו של עד המדינה ניר חפץ.בדיון בבית המשפט הוא בכלל לא מרוכז, הוא מפטפט, הוא מרבה לצאת ולחזור, את השיחות הטלפוניות הקולניות שהוא מנהל מחוץ לאולם – אפשר לשמוע היטב בתוכו. כשהוא חוזר הוא רוכן לעבר אחד השופרות כדי להתעדכן או להעתיק.
גליקמן הוא גם לא הבעיה. הבעיה היא מי ששולח אותו למשימת עיתונאיות ומקבל פעם אחר פעם מופעי ליצנות. לאיש ששולח אותו קוראים אבירם אלעד, מנכ"ל חדשות 13, עד לא מזמן עד תביעה בתיק 4000.
אלעד הרביץ בעדותו נאומים על ערכים עיתונאיים ועל הצורך באיזון בתקשורת. וזה אותו אלעד, עורך וואלה לשעבר, שמצפצף על כל ערכים עיתונאים בסיסיים בדיווחים ממשפט נתניהו.
זה לא מפליא: אלעד עבד בעבר בשני סטארט-אפים של משה חוגג, שהסתבך בחשדות כבדים. פרקליטי נתניהו הוכיחו בחקירתו הנגדית שחוגג זכה לסיקור מאוד מלטף בוואלה.
אלעד הכחיש כל קשר. הוא גם יכחיש כל קשר לכך שהפרקליטות מקבלת אצלו סיקור אוהד.משפט נתניהו הוא לא רק משפטו של מנדלבליט וליאת בן ארי, הוא גם משפטה של העיתונות, בין היתר של גליקמן ואלעד.
