הפרוטוקול הרשמי של הדיון הראשון בעדות נתניהו פורסם השבוע ואני בוחר להביא פה קטעים מאוד מעניינים של נתניהו על התקשורת הישראלית.
הראיונות בתקשורת: "הם לא באים לשמוע, הם באים לתקוע"
אתה יודע הזמן היחיד בוודאות שיכולתי לקבל את יומי לא בבית המשפט אלא בבית המשפט של הציבור, הזמן היחיד שהייתי מקבל יכולתי לדבר כמה דקות, הייתי מנסה בראיונות, היו מיד מעוניינים בשאלה ולא מעוניינים בתשובה, כן, כן, את זה שמענו, NEXT, הלאה, או שהם פשוט מפריעים.
דרך אגב, בניגוד גמור למה שקורה בתקשורת האמריקאית או הבריטית, שאלו אותך את השאלות הכי נוקבות, הכי נוקבות אבל ייתנו לך להשלים משפט, פה הם לא באים לשמוע, הם באים לתקוע, סליחה, להפריע בכל דרך ולכן ראיתי שזה לא עוזר הרבה ובהדרגה נמנעתי מזה.
אבל ראיתם את זה גם אתמול, אני עושה מסיבות עיתונאים, אתם יכולים לראות אותו דבר, יחס כזה לא קיים, דרך ארץ מינימאלית למנהיג נבחר, שום דבר, פשוט לא קיים פה אבל זה לא היה קיים גם אז, אבל הייתה פעם אחת שהיית יכול להעביר את המסר שלך וזה כשהיית נואם באו"ם אז זה לא מפריעים, גם כן דיברו איך אומרים? ב… על זה, אבל בכל זאת לא הפריעו או נאום בקונגרס, זה פחות או יותר הזמנים היחידים.
אבל בהדרגה גם גיליתי דבר אחר שיש דבר שנקרא אינטרנט ושיש דבר שנקרא פייסבוק, שהיה אז בגדולתו ויכולת לדבר עם האנשים, יכולת גם לתת להם לשאול שאלות חופשי.
טופז נמצא פה? הוא לא נמצא פה, אמר ראש הממשלה תן להם לשאול שאלות, לא מסונן, שום דבר, אתה שואל, ועשיתי את זה ובהדרגה אתה מקבל מיליון עוקבים, שני מיליון בעולם, יש לך יכולת להתגבר על המונוליטיות הזאת וככה אני עשיתי, כן.
האידיאולוגיה לגוון את התקשורת
הייתי מאוד בהיר בעניין הזה, מאוד חד. השקפה שלי לא השתנתה, פשוט קרו כמה דברים שלדעתי מוכיחים את החשיבות של מה שאמרתי ואת האמיתות של מה שאמרתי.
כמו למשל ההופעה של ערוץ 14 שפתאום צומח מכלום בהשקעה אפסית לעומת נניח התאגיד שצורך איזה מיליארד שקלים, שהוא 2-3% ופה בהשקעה מינימאלית פתאום זה צומח למתחרה כבר בערוצים המובילים, משום שיש צימאון גדול, יש צימאון גדול לציבור ואני גם חשבתי אגב שזו הזדמנות כלכלית.
צימאון לשמוע גיוון דעות, דעות שהוא רוצה לשמוע, זה אותם, תחשוב על אותם אנשי שמאל ששומעים רק ערוץ 14 ופתאום הם יקבלו את אחד הערוצים הקיימים, הם ינהרו לשם, זה בדיוק מה שקורה.
אגב, אני גם חשבתי שזו הזדמנות כלכלית גדולה למשקיעים, זה לא הדבר שעניין אותי אם ישגשגו או לא אבל אמרתי תסבסדו, למה? משום שאם שני שליש מהציבור רוצה בשר ו-95%, 98% מהסופרמרקטים מוכרים רק אוכל טבעוני, אז ברור לך שאתה תפתח ערוץ או תגוון את זה ותמכור בשר, יבואו אליך.
זה בדיוק מה שקרה עם ערוץ 14 במידה פחותה עם גלי ישראל, יש שוק, אנשים רוצים לשמוע את זה.
על מדיניות ועל אנשים בתקשורת
אני שירתי בוושינגטון כציר ואחר כך ציר בשגרירות ואחר כך באו"ם כשגריר ויצא לי הרבה פעמים לפגוש את הנשיא רייגן באותה הזדמנות, כמה וכמה פעמים והוא היה נוהג לומר לי, נדמה לי שהוא אמר גם לי את זה פעם:
There's policy and there's personal, that's wrong, personal is policy.
כלומר, המדיניות היא כוח האדם שבא ליישם את המדיניות, אתה לא יכול שתהיה לך מדיניות בצד אחד וכוח אדם שהוא נוגד את המדיניות בצד השני.
בארצות הברית אתם רואים את זה היום, נכנס הנשיא טראמפ חמשת אלפים איש הולכים הביתה, טוב זה השיטה שלכם, אני לא מדבר על השיטה הפרלמנטארית שלנו שהיא מקדשת את הסיביל סרבנטס ,אני חושב שצריך גם איזון בין שני הדברים אבל זו לא הנקודה שלי.
בשוק החופשי של העיתונות כמו בשוק החופשי של הכלכלה אין דבר כזה, פרסונל איז פוליסי, זאת אומרת המדיניות, אתה קובע את המדיניות לא באופן שרירותי אלא אתה גם מביא את האנשים ולכן הדבר הזה עלה ועלה אצלי כמה וכמה פעמים עם כמה בעלים ומו"לים, זו האמת פשוטה.
אני פגשתי את מוזי ורטהיים ז"ל (הבעלים של ערוץ 12). פגשתי אותו ואמרתי לו תשנה את זה, הוא אפילו התייעץ איתי על זה.
תשנה את האנשים שבתוך ערוץ 2 שהם נוגדים את המדיניות שלך, אתה מאמין בדבר אחר, אתה קובל על המדיניות שהם אומרים, הוא בכה לי כמה וכמה פעמים, אמרתי לו תשנה את האנשים.
אמרתי לו רייגן אמר לי פרסונלי איז פוליסי, תשנה את הפרסונל תקבל פוליסי אחר. דיברתי על זה עם אלי עזור (הבעלים של "מעריב") שבאתי ושטחתי בפניו והוא אמר לי טוב, אבל בוא נשנה סיקור זה או אחר.
כולם מזמינים דרך אגב, כולם אומרים לך בוא תפנה אלי אם יש בעיה. אני לא רוצה לפנות אליך, לא רוצה לפנות אליך בכלל, אני רוצה שתשנה אם אתה טוען שאתה חושב שזה לא מאוזן אז תשנה את האישון הזה. זה היה עם, גם תיארתי את זה עם ירון דקל ועם אחרים גם כן, עם רבים אחרים.
זה נבע ממערכת יחסים מושחתת? לא, התשובה היא לא בסימן קריאה, מה פתאום?
יש פה אי הבנה יסודית, אני רוצה לקוות שזו אי הבנה יסודית ביחסים, בהתקשרות בין פוליטיקאים לתקשורת.
פוליטיקאים תלויים בדמוקרטיה, תלויים בתקשורת כי ככה המסרים שלהם מתווכים לציבור, היום אנחנו באינטרנט זה קצת השתנה אבל ביסודו זה נכון ולכן, והתקשורת כמובן תלויה בפוליטיקאים כי הם מספקים להם חדשות או ידיעות וכו' וכו'.
עכשיו, הקשר הזה מתחיל מראשית הדמוקרטיה, זה ביסוד הדמוקרטיה.
הדמוקרטיה המודרנית כפי שאנחנו מכירים אותה נוסדה למעשה בארצות הברית על ידי קומץ גאונים, זה מן … אמריקאית כזאת שהייתה שם ושניים מהגאונים החשובים ביותר היו תומס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון, השניים האלה היו שרים בממשלה הראשונה של, בממשל הראשון של וושינגטון והם היו, רבו זה עם זה, הם היו אויבים מרים כדי להשפיע על העמדה של אחד מול השני וגם על המדיניות כל אחד ראה מדיניות אחרת.
ג'פרסון ראה מדיניות אגררית והמילטון ראה, והוא צדק כמובן, במדיניות פיננסית שייסדה את מערכת הבנקאות האמריקאית, זה לא חשוב, הם רבו ביניהם ריבים עצומים.
איך הם רבו? הם היו הולכים לעיתונים והיו מנסים להשפיע על הקו של העיתון, או כשהם לא הצליחו לקבל את הקו של העיתון אתם יודעים מה הם עשו? הם הקימו עיתונים משל עצמם, הם מינו את העורכים של עצמם, בדרך כלל הם היו העורכים של עצמם.
הקשר הזה בין עיתונות לפוליטיקאים זה ביסוד, ואני אגיד שמה? שהמילטון היה מושחת? או שג'פרסון היה מושחת?
הם היו אנשים באמת הערכיים ביותר שאנחנו חבים להם הרבה מאוד, דרך אגב, הרבה מאוד.
זה אבסורד, כל הדבר הזה ברור שאתה פונה, ברור שאם יש לך שכל, קצת הבנה אתה מדבר על, כמו שרייגן אמר תדבר על פרסונל, אתה יכול לדבר אתה לא יכול להכתיב, אתה יכול להציע, אתה יכול לשכנע, אתה יכול לעשות מה שאני אמרתי, כדאי לכם, בשוק כל כך מוטה, כל כך מוגבל כל כך צר, תתנו גם דעה אחרת, זה גם טוב לכם מבחינה כלכלית אבל זה נכון מבחינת הדמוקרטיה.
זה מה שעושים, זה מה שפוליטיקאים עושים, אז להכניס את זה לכתב האישום? אני פשוט נדהם.
***
כבודכם, אני אומר לכם את כתב האישום הזה ראו מגדולי המשפטנים של ארצות הברית, אני לא מתכוון לאלן דרשוביץ', הוא ראה את זה גם כן אבל באמת מגדולי המשפטנים. הם פשוט נדהמו, הם אמרו מה קורה כאן? מה זה הקרימיניזציה הזאת של הקשר הבסיסי הזה, מאושיות הדמוקרטיה בין אנשי ציבור לעיתונות? מה זה?
אין דבר כזה, זה חוסר הבנה יסודי, ולכן אתה שאלת אותי על דבר פרטני אבל אני חושב שיש כאן דבר כללי, זה דבר שמאוד מאוד מסוכן לדמוקרטיה. מאוד מסוכן.
