השבוע (27-28.05.2025) חקרה את נתניהו עו״ד שרון קליינמן, המייצגת את נוני מוזס, שחקרה במתכונת של חקירה ראשית.
בפועל, עדות נתניהו היטיבה עם מוזס כשאמר שלא היה שום סיכום על שוחד וגררו את מוזס לסיפור הזה בגללו.
עו"ד קליינמן ניסתה לצייר את נוני מוזס כמי שאין לו השפעה על חברי כנסת או על כותביו בעיתון וניסתה לתאר את "ישראל היום" כתופעה מושחתת שהיה צריך לטפל בה. נתניהו, כמובן, לא הסכים לתיאורים הללו.
הנה עיקרי הדברים:
יום העדות ה-34
על ידיעות אחרונות
קליינמן: בעקבות ההקמה של 'ישראל היום' מה הטענות שהוצגו לך בקשר ל'ישראל היום' ולהשלכה של זה ביחס לעיתונות הכתובה?
נתניהו: הייתה טענה אחת. היו הרבה טענות שלא קיבלתי. הייתה טענה שהובאה בגלל האופי האידיאולוגי של 'ישראל היום' כך חשבתי, הטענה היחידה שהם העלו זה שאלת הדמפינג, הייתי אחד היחידים בעד שוק חופשי, אבל מנגד אתה יכול להגיד שזה כמו טענת ינוקא – אתה עוזר לגוף תקשורת חדש.
קליינמן: אתה אומר שהטענה הייתה הדמפינג, ממה הוא נבע.
נתניהו: את יודעת מה זה דמפינג?
קליינמן; בנסיבות היום אנחנו יודעים שיש שני מקורות הכנסה לעיתון – פרסומות ו….
נתניהו: היו צעקות שבר נוראיות שעלו, שנעלמו קליל כש'ישראל היום' נגדי היום, הוא נגדי, הם בסדר עם זה שהוא חינם, זה חלק מתקשורת חופשית.
זאת אומרת שהערכה שלי הייתה נכונה כי זו התפיסה הכלכלית הבסיסית שלי. הינה העיתון הזה לא פוגע בנוף התקשורתי. הוא מצטרף לתקשורת של מדינת ישראל . באמת שקלתי את עניין הדמפינג אבל בדיעבד זה בובה מייסס…קליינמן: בתקופת הקמת 'ישראל היום' טענת הדמפינג לא מופיעה בכתב האישום רק שהעיתון מחולק בחינם, לאור העובדה שהכנסות העיתון זה מודעות ומכירה, איזה מקורות יכולים להיות לעיתון בלי מכירה ופחות מודעות?
נתניהו: העיתון מסובסד.
קליינמן: כמה זמן מוצדק לתת הגנת ינוקא למי שמבקש להיכנס לשוק.
נתניהו: לא נתתי דעתי על כך – ידיעות אחרונות היה מאוד דומיננטי . זה לא עיתון של המדינה זה המדינה של העיתון. סירבתי לכך כראש ממשלה. מונוליטיות כזו אבסולוטית לפני ערוץ 14 וגלי ישראל.
על האיזון הלא קיים בידיעות אחרונות
קליינמן: אני רוצה לעבור ל-2008, אלה הפגישות הראשונות בכתב האישום. התייחסת לזה בחקירה הראשית שנערכת לבחירות של פברואר 2009. אמרת שקיימת פגישות עם אנשי תקשורת ביוזמתך ואמרת שבפגישות עם מוזס לא עשית פגישות פר סה. עד כמה ביקשת שהסיקור יהיה מאוזן לכל המועמדים?
נתניהו: לא ביקשתי סיקור חיובי, אבל רציתי סיקור הוגן. אבל אמרתי כאן ובכל מקום שאם רוצים באמת לשנות, צריך לשנות את הצופן של העיתון.
קליינמן: מה הייתה התגובה של מוזס לבקשה שלך שהסיקור יהיה מאוזן?
נתניהו: שהם מאוזנים.
קליינמן: זה הייתה עמדה קבועה שלו?
נתניהו: תמיד זה היה תביא ראיון כזה או אחרי, זה סתם לא האמנתי לזה.
קליינמן: עד כמה ביקשת שהסיקור יהיה מוטה לטובתך
נתניהו: אני דמוקרט לא במונח האמריקאי, מאמין בעיתונות חופשית. כולם יכולים לבקר אותי אבל צריך מרחב חוקי. מה שחשוב שיהיו כלים אחרים. כמו שקורה בארצות הברית, יש כאלה תמיד נגד טרמאפ, בפוקס תמיד בעד.
לא צריך גיוון בתוך כלי התקשורת אלא בין כלי התקשורת ובישראל זה לא היה קיים.קליינמן: כשביקשת סיקור מאוזן ונוני אמר לך שהם מאוזנים ותמיד מאוזנים, עד כמה הוא הבטיח שהוא יתערב בתוכן הסיקור שלך ושל בני משפחתך?
נתניהו: לא זוכר דבר כזה.
על ההכחשות הסדרתיות של נוני מוזס
נתניהו: נוני הוא מכחיש סדרתי, אין לו השפעה על הפוליטיקאים, אין לו השפעה על הכותבים שלו, זה בובה מייסס מוחלט. ואם אתם רוצים נעבוד על זה שאין לו השפעה על מה שכותבים בעיתון שלו. שמעתי שיש דבר כזה מבחן הסבירות.
קליינמן: זה היה סביר בעינך שהוא משפיע.
נתניהו: זה יותר מסביר.
על בנט ושקד
קליינמן: אני רק רוצה שורה תחתונה, אתה שמקבל סיקור חיובי מ'ישראל היום', היה לך מחשבה שבדמפינג יש בה משהו מבחינת חברי כנסת אחרים, לא היה להם שיקול לסיקור?
נתניהו: לא נכון. אצלי לא היה שיקול של סיקור חיובי. היה פה ציבור שלם שלא היה לו ייצוג. יש ביטוי ויש גיוון וזה מה שעניין אותי ב'ישראל היום' וזו הסיבה שנלחמתי כל כך. לא כתבה כזו או אחרת.
יש פה ציבור שלם שסותמים לו את הפה ומי שמביע דעה אחרת הוא בבון – כי היכולת האינטלקטואלית נמצאת רק בשמאל.קליינמן: עד כמה ידעת שיש חברי כנסת ופוליטיקאים שחשבו ש'ישראל היום' זו שחיתות כי זה עיתון של תעמולה לטובתך?
נתניהו: ברגע ש'ישראל היום' שינה את הקו שלו נגדי עכשיו זה בסדר שהוא חינם… לא קיבלתי את זה אז ולא היום. זה מייצג עמדות שרוב התקשורת הכתובה אז וגם המשודרת אז הייתה חד כיוונית, אם זה לא שמאל זה לא לגיטימי.
זה שהתקשורת מגוייסת לחברי כנסת מסויימים זה אובייקטיבי, אם אתה תומך בעמדה אחת זה סובייקטיבי ומושחת. תעשי לי טובה.קליינמן: אולי זה דווקא מוכיח שכל עוד זה היה עיתון תעמולה פרסונלי היו חברי כנסת שחשבו שחיתות שלטונית, זה בסדר?
נתניהו: אכפת לי שיהיה פה גיוון. האיום על דמוקרטיה זה לא אם העיתון תוקף פוליטיקאי כזה או אחר. שיתקפו כמה שהם רוצים חייבים שיהיה גיוון. דמוקרטיה חייבת גיוון. זה קשקוש.
קליינמן: התייחסת לאיילת שקד שהבית היהודי תמך בחוק כי זה היה שזה 'ביביתון', הכרת את זה?
נתניהו: כן, בנט ושקד היו בנט ושקד, זה פייק ימין. זה היה סוס טוריאני אז והיום.
על הצביעות של ליברמן
קליינמן: אני רוצה להציג לך את הכתבה של בנט לכך – ״'ישראל היום' זה פראבדה״ ״עיתון שהוא שופר של אדם אחד״
השופט בר-עם: מה השאלה של גבירתי? זה עמדת בנט, מר נתניהו הביע את דעתו.
נתניהו: הכרתי את העובדה שבנט הוא פייק ימין, שהוא הלך עם התנועה האסלאמית. זו ההוכחה.
קליינמן: יש טענה של חברי כנסת שהשיקול שהניע אותם להצבעה על הצעת החוק של איתן כבל, זה סיקור חיובי מידיעות אחרונות.
אנחנו רואים שהיו פרסומים שאנשים ראו בכך בעיה מהותית (למשל, ליברמן שקיבל סיקור אוהד בידיעות וקרא ל'ישראל היום' פראבדה). נתניהו: העובדה שליברמן מדבר על עיתונות כפרבדה זו בדיחה.
על החרם על ידיעות אחרונות
קליינמן: רוצה להתעכב על טרמינולוגיה של נוני ולראות איך אתה הבנת? למה נוני מבקש ממך לשחרר (את החרם)? ולא ידיעות ישחררו את העורך לדבר עם ארי הרו?
נתניהו: ברור. הוא כל הזמן רוצה לנרמל ואני כל הזמן רוצה לא לנרמל. הוא רוצה לנרמל כדי להעצים את הפראבדה המשוכלל, לא עיתון אידיאולוגי שמאל. והעובדה שיש לו כמה צימוקי אחסון (לימין). לא מעוניין לתת לו. אז הוא אומר אתה חייב לשחרר אותו (ארי הרו) שידבר עם רון ירון או מי שאתה רוצה.
אני אומר "אין בעיה" הוא מבין שאני מחרטט ואז שואל מה "אין בעיה?" כי אני לא מעוניין לאותו סיקור חיובי. חור המנעול של התביעה. לא מעוניין בזה. כל הזמן נמנע ונמנע מזהקליינמן: אם הוא מבקש חודשיים ואתה לא נותן, עד כמה הבנת שהבקשה תשחרר את הרו לדבר עם רון ירון בשאלה של חוק מרוכך?
נתניהו: הוא מנסה את זה שנים. זה לא בחוק. הוא רוצה נימוק. אני לא רוצה לתת לו נימוק. זה גם הורס את התזה של התביעה כאן אם באמת מחפש סיקור חיובי. איזה סיקור חיובי? מה אני איתן כבל? לא מענין אותי כקליפת השום. הוא רוצה ואני לא רוצה.
על האמירה של מוזס שצריך לדאוג שהוא יהיה ראש ממשלה
קליינמן: מה אתה הבנת ממנו "צריך לדאוג שאתה תהיה רוה״מ?" אתה זוכר מה אמרת? אמרת שזו "אמירה מתנחמדת וריקה"
נתניהו: הייתי מתנחמד.
קליינמן: עד כמה זה יצר אצלך ציפייה שאם תעשה חוק מרוכך יהיה שינוי לטובה בסיקור שלך?
נתניהו: לא האמנתי. אמרתי מבחינת תרבות תקשורת סבירה. זו סטייה מדרך התבטאות זו. אגיד לך למה התכוונתי – "שנה הצופן, שנה האתר שלך" זו לא אמירה סתם. "שנה את כל העסק".
לא מענין אותי להוריד את רף העוינות או יתקוף אותי קצת פחות. שנה את הדבר. אז הוא אומר "ברור שצריך לדאוג שאתה תישאר רוה״מ״, זו ציניות וביטול מוחלט. אני אומר לו תעשה את זה אם זה טוב למדינה. טענת התביעה כאן ממש קורסת. זה היה מול העיניים.קליינמן; ״אבל תסובב את הספינה" ביטוי מוצלח. נכנס לתוך כתב האישום. בכתב האישום זה מתייחס לזה שאתה ביקשת שינוי ניכר לטובה בהקשר אליך ומשפחתך.
נתניהו: לא מה שאמרתי. אמרתי הספינה על שמאל קיצוני ותעביר למקום אחר. הוא מציע לי סיקור חיובי, זרקתי אותו מכל המדרגות. אמרתי אם אתה רוצה לעשות שינוי יסודי שנה את כל הרעיון האידיאולוגי.
קליינמן; על רקע שיחות שלך עם נוני לאורך השנים כולל 2014, מה חשבת שנוני מתכנן לעשות לאור הבקשה שלך לסובב הספינה?
נתניהו: כלום.
קליינמן: להחליף עורך, לפטר פרשנים, לשנות די-אנ-אי של העיתון?
נתניהו: לא לא לא. היה ברור לי שלא. הוא אמר "אני לא יכול להשפיע", אני לא האמנתי לזה. הבנתי שלא רוצה ולא מתכוון.
על נחום ברנע וסימן קדמון
קליינמן: אומר נוני ״אם מסתדרים אתה צריך למצוא דרך… בהמשך… נחום ברנע וסימה קדמון זו עבודה שלך. אתה תצטרך מתי שהוא "לצאת מהקופסא" למה הוא מתכוון?
נתניהו: שאצור איתם קשר.
קליינמן: דיברתם על זה לאורך השנים?
נתניהו: החרם פגע בו אז הוא רצה לשבור זאת. אני מבין שנחום וכו' זה חירטוט מוחלט. סליחה על הביטוי. האם באמת התכוון שאלך לדבר עם נחום וסימה… לא הוא ילך אלא אני אלך? אני חושב שגם הוא לא התכוון שיהיה פה משהו רציני.
נוני לא טיפש ולא חשב שאני טיפש. אלו אמירות סרק. אנו מבינים אחד את השני. האינטרס שלו ולא שלי.קליינמן: אמר דבר עם נחום וסימה הפרשנים, עד כמה זה יצר אצלך צפייה שישנה הסיקור שלך לטובה?
נתניהו: …
יום העדות ה-35
יום העדות ה-35 היה קצר וסיים את חקירת נתניהו על ידי פרקליטת מוזס
על הבלופים של דרוקר
נתניהו (על ה״תחקיר״ של דרוקר בנושא יחסיו עם אדלסון): מי מתייחס אליהם ברצינות? זו תעמולה ריקה. השאלה אם זה היה ידוע? ברור לכולם.
על חוסר האיזון של ידיעות אחרונות
עורכת הדין של מוזס שולפת כתבות מ-2009 כדי להוכיח כביכול שידיעות אחרונות מאוזן – ואז נתניהו נוזף בה.
נתניהו: את מביאה לי כתבה משנת 97, זה מבול מתחיל לאט והופך לשיטפון של כתבות שליליות. למה קפצת עד כדי כך ל-2009?
אני אמרתי שהייתה לי תקשורת עויינת רעה שלילית ואולי היה איזה דלתא קטן, וכך זה נמשך. זה היה לפני והיה אחרי וכל הזמן לא משנה את ההרכב של הכתבים והעורכים והם עויינים מאוד ומעת לעת יש כתבונת כזו.
הוא רוצה לנרמל את היחסים איתו כדי לטעון שהוא עיתון של המדינה ואין לו גישה. זה נכון, הוא לא הציע לי כלום אלא הסרת החבל ע״י ראיון. הוא לא הציע שום שינוי של הספינה והמבנה וזה היה גם קורה אם היינו לוקחים את הארכיון של ידיעות והייתם רואים כתבות שליליות ומעת לעת משלבים צימוק.
את לא מביאה את כל הספרייה הענפה של כתבות איומות ושיטנה, מעת לעת הם נותנים משהו טוב זה פראבדה משוכלל.
אני לא אמרתי שיש כתבות כאלה או אחרות. זה בדיוק מה שנוני מנסה לעשות כאילו יש איזון. זה בסדר, הוא מנסה לנרמל את זה ואני לא רוצה. הוא רוצה לגיטימציה ואני לא רוצה לתת לו לגיטימציה.
על המינויים השמאלנים של נוני מוזס
נתניהו: עיקר הטענה שלי היא שאתה רואה את מי הוא (נוני מוזס) ממנה כעורכים, פרשנים וכתבים. המסה המרכזית היא שמאלנית. תראי את מי שעומד שם. סימה קדמון , שיפר, רון ירון – הם לא שמאל אלא סופר שמאל, ותמיד טועים לגבי ההסדר והמדינה הפלסטינית והם לא מכים על חטא אבל זו הערה שלי, אבל לגביהם הם שמאל.
אני נמנע באופן שיטתי מראיונות בערוצים המרכזיים כי אין טעם, כי הכל מכור מראש אז זה לא אומר שאני עושה מסיבות עיתונאים מידי פעם. אז הרחבתי את החרם.
