הפרוטוקולים מדברים: ציטוטים מתוך יום העדות השלישי של רינת סבן, שבו נחקרה על ידי עו"ד ז'ק חן, פרקליט שאול ואיריס אלוביץ'.
והפעם – סבן מפלילה בפועל את יהודית תירוש וליאת בן ארי כשאומרת שהיה צריך להציג את האיכונים בפני פילבר, שהוכיחו שלא הייתה פגישת הנחיה.
על פי בדיקה שעשיתי, רינת סבן אמרה במהלך שלושת ימי עדותה (השלישי היה קצר ונמשך עד השעה 13:00) 346 פעם "לא זוכרת", "לא יודעת", "לא מכירה" – דבר אופייני מאוד לחוקרי המשטרה בתיקי האלפים – אובדן זיכרון כמעט מוחלט.
מדובר בממוצע של פעם בכל 2-3 דקות עדות ברוטו(!) – וזאת בלי לקחת בחשבון את זמן ההתנגדויות וההתנצחויות בין ההגנה לפרקליטות שבהן סבן צופה מהצד. איזו חרפה!
עו"ד ז'ק חן: בהנחה ואני צודק, ולא הצגתם לפילבר את האיכונים שקשורים לפגישת ההנחיה, ואחרי שהבהרנו שאתם כן מציגים איכונים, בעזרתה של התביעה, ואת הבהרת שהתכוונת ב'לא עסקתי באיכונים', 'לא התכוונתי בצד הטכני' חוזרת שאלה למקומה.
בהנחה שמה שאני אומר הוא נכון, למה לא הצגתם לפילבר את האיכונים של פגישת ההנחיה? של גירסתו בהקשר של פגישת ההנחיה?רינת סבן: קשה לי לענות על התשובה הזאת, בחלוף שבע שנים. למה לא הוצגה ראיה מסוימת. קשה לי.
עו"ד חן: הבנתי. עכשיו, בהנחה ואני צודק ולא הוצגו האיכונים האלה, בתור עוזרת ראש אח"מ, האם זה תקין שלא הוצגו הראיות החשובות האלה שאיתן אפשר לבחון את גירסתו של פילבר בנקודה הכי חשובה בתיק?
סבן: אני לא עוסקת בתקינות
עו"ד חן: נשאל את המפקדים שלך עכשיו?
סבן: אני לא עוסקת בתקינות מה, אם זה תקין שזה הוצג או לא תקין. אני יודעת מה נעשה או לא נעשה, וגם זה, אני כרגע, קשה לי לדייק בתשובה שלי.
עו"ד חן: אז קיבלת נתון שזה לא נעשה ועכשיו אני שואל אותך, כחוקרת של פילבר, האם את חושבת שהיה צורך לעשות את זה?
השופט משה בר-עם: האם צריך. תקין לא תקין עזוב, האם היה צריך,
סבן: צריך להציג ראיות, באופן כללי צריך להציג ראיות בשביל לברר את האמת. בשביל לדייק את העובדות.
השופט בר-עם: בין היתר את האיכון ביחס לפגישת ההנחיה באשר ל-,
סבן: בין היתר, ככל שהיו איכונים רלוונטיים, היה צריך להציג אותם. בוודאי.
השופט בר-עם: תודה.
