המלחמה בעזה שימשה תירוץ לכל "כתבי המשפט" וחבורת השמאל לגמד, או אפילו להעלים, את פסק הדין שניתן בתביעה שהגיש עו"ד דוד שמרון נגד דוד ארצי, לשעבר יו"ר מכון היצוא, למרות שמדובר בפסק דין חשוב מעין כמוהו.
פסק הדין מאיר באופן חד את שיטת הפעולה של השמאל בהכפשת נתניהו, על דברים לא מבוססים שמהודהדים ברעש גדול, אבל כשיש פסק דין שקובע שהכל הבל הבלים ורעות רוח – החבורה הזו מתעלמת וממשיכה להכפשה הבאה.
כמובן שאיש לא ציפה שהדברים יהיו בראש החדשות בעת מלחמה, אבל גם בשולי החדשות לא הזכירו זאת ובמיוחד באתרי האינטרנט, שבהם יש אפשרות לכתוב ללא גבולות ובפירוט, העניין הוצנע או כלל לא הוזכר.
למי שרוצה לקרוא את 127 עמודי פסק הדין מוזמן לערוץ הטלגרם שלי בו פורסם פסק הדין המלא.
פרטי התביעה
ארצי טען כי דוד שמרון הציג בפניו בבית קפה בכפר סבא בשנת 1999 הסכם סודי בן 15 עמודים, אותו ערך עו"ד שמרון, בין ראש הממשלה נתניהו לבין אשתו שרה נתניהו, על פיו היו ביניהם סידורים משפחתיים חריגים, ובהם איסור נסיעת ראש הממשלה לחו"ל ללא רעייתו בנסיעה הכוללת שהיית לילה בחו"ל, איסור הורשת רכוש לבתו של ראש הממשלה מנישואים קודמים, ובעיקר מתן זכות לרעייתו להיכנס לישיבות ולדיונים הסודיים ביותר או לאשר את מינויים של הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ.
שמרון כמובן הכחיש את הטענות הללו ואמר שהוא מעולם לא ערך הסכם כזה בין נתניהו ורעייתו, לא ראה הסכם כזה ולא הראה לארצי או למאן דהוא אחר הסכם כזה, או משהו שנחזה להיות הסכם כזה.
לדברי שמרון, ארצי, בניסיון להצדיק את המעשה הנפשע אותו מייחס ארצי לשמרון, שמהותו היא הפרת אמון חמורה של לקוחותיו, הפרת חיסיון עו"ד-לקוח והשתתפות בעריכת הסכם לא חוקי, רקם ארצי עלילה, בה מוצג שמרון בפני ארצי כאדם חסר עמוד שידרה, עלוב, אדם שמירר בבכי ומתחנן בפני ארצי, שיפעל להחזיר לו את מקום פרנסתו המתגמל, כאדם שלכאורה תואר על ידי אביו ארווין שמרון ז"ל כ"לא מוצלח", הזקוק לנדבות בסכומי עתק על מנת להתקיים, כזה המבקש מארצי רחמים על מנת לשכנע את לקוחת משרדו אז, גב' גיטה שרובר, ולהמשיך לשכנע את שרובר להמשיך לשלם למי שנחשב בעיניה, לדברי ארצי כעורך דין טיפש ואדם רופס – מיליוני דולרים מדי שנה בשנה עבור שירותיו.
שמרון כאמור תבע את ארצי על כל הדברים הדיבתיים הללו וזכה.
לדברי שמרון סיפור הליבה וסיפור הכיסוי, הם הבל ורעות רוח, לא היה ולא נברא, שקר וכזב ודיבה שכמעט שאין חמורה ממנה.
ארצי הביא שורה של עדים כדי להוכיח את טענותיו, בין היתר שרי הביטחון לשעבר בוגי יעלון ואביגדור ליברמן, איילת שקד, העיתונאי לשעבר דן רביב ועוד.
מה פסק השופט הבכיר זכריה ימיני?
במישור הכספי פסק השופט זכריה ימיני פיצויים גבוהים, 425,632 אלף שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, שכר טרחה לעו"ד 50 אלף שקלים ו-50 אלף שקלים נוספים לאוצר המדינה בגלל הטרחת נתניהו ורעייתו לעדות.
כלומר, בסך הכל יישא ארצי בפיצויים של יותר מחצי מיליון שקלים.
השופט התייחס לשורה של פרסומים בגינן קבע את הפיצוי, בראשם סרטון ביו-טיוב של ארצי שזכה לכ-300 אלף צפיות, ראיון אצל יעל דן בגלי צה"ל, ראיון אצל דן מרגלית בפייסבוק, ראיון אצל גולן יוכפז (היום מנכ"ל תאגיד השידור על חשבוננו) וענת דוידוב בראיון 103FM, ראיון אצל חיים לווינסון ב"הארץ" וראיון אצל רזי ברקאי בגלי צה"ל.
השופט קבע כי ארצי כשל בטענת ה"אמת דיברתי" (כלומר, לא הצליח להוכיח שטענותיו אמת) וגם לא עומדת לו הגנת תום הלב.
פסיקת השופט לגבי עדות ארצי
"מהערותיו השונות לעדותו של ארצי עולה שיש בעדות שינוי גרסאות בעניינים מהותיים, דברים מופרכים ותמיהות רבות.
בעדות ארצי ישנן עדויות רבות שהוא יכול היה להביא עדים נוספים על מנת שיתמכו בדבריו אך לא עשה כן (השופט מתכוון, בין היתר, לבן כספית).
ארצי לא ענה לשאלות בטענה שאינן רלוונטיות, למרות ששאלות אלו היו לעניין, ולא ענה לשאלות כיאות למרות החלטות בית המשפט.
בחקירתו הנגדית התברר כי בתשובות לשאלון הסתיר פרטים ועדויות, ובכך שלל משמרון להזמין עדים נוספים, כשברור שלאור תקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט היה מסרב להזמינם לעדות בשלב כה מאוחר של ההליך.
בנוסף, ארצי מסתמך בעדותו על אנשים מתים שלא ניתן לאמת את דבריהם בבחינת 'ודורש את המתים'. על כן סבור אני שאין ליתן אמון בעדותו של ארצי".
פסיקת השופט לגבי עדותו של יעלון
"עדותו של מר יעלון רצופה עדויות שמיעה, עדויות סברה, והסקת מסקנות על פי 'אוזנו המודיעינית'.
ניכר מעדותו של מר יעלון כי הוא מתייחס עדיין למר נתניהו כפקוד שלו, אשר חייב לקבל את דעותיו, ואין לו שיקול דעת משל עצמו.
לא מן הנמנע שהיריבות הפוליטית של מר יעלון עם מר נתניהו השפיעה רבות על עדותו, על שיקול דעתו ועל סברותיו. מר יעלון מתעלם לחלוטין מהוראות חוק שירות הביטחון הכללי ('חוק השב"כ'), לפיו ממונה ראש השב"כ על ידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה, השירות נתון למרות הממשלה כי ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה, כי הממשלה ממנה ועדת שרים לענייני השב"כ אשר תפעל בשמה בעניינים שקבעה, וכי יש ועדת משנה ייעודית בכנסת לענייני השב"כ.
על כן, בכל הקשור למשפט שבפנינו, אין בידי לקבל את עדותו של מר יעלון".
פסיקת השופט לגבי עדותו של ליברמן
"סבור אני שעדותו של מר ליברמן אודות המינויים המדוברים בתביעת הדיבה שבפנינו הינם עדות סברה בלבד שהיא עדות בלתי קבילה.
מר ליברמן לא היה ליד ראש הממשלה בעת ששוחח עמו בטלפון (כי אחרת היה מדבר עמו פנים מול פנים) ועדותו מזכירה את ה'אוזניים המודיעיניות' של מר יעלון.
מותר שיהיו חילוקי דעות בין ראש הממשלה לבין שר הבטחון לעניין מינוי הרמטכ"ל הבא, ומוזר הדבר שליברמן נוקט פעולות בעניין זה כאשר ראש הממשלה נמצא בביקור מדיני חשוב בחו"ל.
מתוך העדות עולה חשש כבד ביותר שעדותו של ליברמן הושפעה רבות מהיריבות הפוליטית שלו מול מר נתניהו, שכן הוא לא החמיץ בעדותו אף הזדמנות להכפיש את נתניהו למרות שלא הייתה לו ידיעה אישית על אשר הזכיר בעדותו.
לאור האמור לעיל, סבור אני שאין להסתמך על עדותו של מר ליברמן".
על עדות שרה נתניהו אמר השופט
"רוב חקירתה הנגדית של גב' נתניהו הסתמכה על כתבות עיתונאיות, אשר העובדות הכלולות בהם לא הוכחו על ידי ראיות עצמאיות מטעם ארצי.
על כן יש לקבל את תשובות גב' נתניהו לשאלות שהתבססו על הכתבות העיתונאיות ככתבן וכלשונן.
עדותה של גב' נתניהו היתה עדות ברורה ובהירה, ועורכת הדין של ארצי לא הצליחה לסייע להגנת ארצי בעדות זו, ועדות גב' נתניהו סייעה לשמרון ולא לארצי.
סבור אני שהיתה טעות לזמן את גב' נתניהו לעדות, ונראה שגב' נתניהו הוזמנה לעדות בלחץ התקשורת, שרצתה פעם אחת ולתמיד לראות את בני הזוג נתניהו על דוכן העדים בקשר לטענת ההסכם ביניהם.
גב' נתניהו העידה עדות בהירה וברורה, שאינה משתמעת לשני פנים, ויש לקבל את עדותה ככתבה וכלשונה.
הערכתי שהזמנת בני הזוג נתניהו נעשה בלחץ התקשורת ולא משיקול משפטי קר, נובעת מהעובדה ששמרון התובע לא הזמין את בני הזוג נתניהו לעדות, ואם גם הנתבע ארצי לא היה מזין את בני הזוג נתניהו, אז ארצי היה יכול לטעון שאם שמרון לא הזמין את בני הזוג נתניהו לעדות, מחדל זה מהווה ראיה כנגדו.
עתה משהוזמנו בני הזוג נתניהו לעדות, כל עוד לא יצליח ארצי לסתור את עדותם שהובאה מטעמו ונחקרו בחקירה נגדית, אינו יכול לטעון טענת מחדל בהבאתם לעדות, ויהיה עליו להתמודד עם האמור בעדותם.
כפי שאנו רואים מעדות גב' נתניהו, ההתמודדות של ארצי מול עדות זו הינה בלתי מוצלחת".
על עדות בנימין נתניהו אמר השופט
"רוב חקירתו הנגדית של מר נתניהו הסתכמה על כתבות עיתונאיות, ועדויות סברה של עדים מטעם ארצי, אשר העובדות הכלולות בהם לא הוכחו על ידי ראיות עצמאיות מטעם ארצי.
על כן יש לקבל את תשובותיו של מר נתניהו ככתבן וכלשונן לשאלות שהתבססו על הכתבות העיתונאיות.
עדותו של מר נתניהו סייעה לשמרון ולא לארצי, וסבור שאני שהייתה טעות מצד ארצי לזמנו לעדות.
מר נתניהו הבהיר בפירוט ובבהירות את מערכת היחסים בינו לבין רעייתו, מתי מתייעץ איתה ומתי לא מתייעץ איתה, הבהיר שבעניינים ביטחוניים רעייתו הינה מחוץ לתחום, לא מתייעץ איתה אלא מקבל את ההחלטות לבד לאחר קבלת המצות ודעות של אנשים שונים, והחלטותיו הינן לגופו של עניין לטובת עם ישראל.
עדותו של מר נתניהו לא נסתרה באף עניין ועדותו היתה מהימנה".
בן כספית
כרגיל, כשיש הכפשות על נתניהו ובני משפחתו, אפשר בדרך כלל למצוא את בן כספית.
התופר של תיק 1000, מתברר, מעורב בצורה ישירה או עקיפה, לפי פסק הדין, גם במקרה הזה.
השופט קובע שעדות כספית היתה נחוצה מארבעה טעמים ותוהה למה ארצי לא הזמין אותו לעדות.
עדותו של כספית נחוצה לאור הדברים שכתב בספרו על נתניהו אודות ההסכם הנטען. בעדות זו ניתן היה לדעת מקור ידיעותיו של כספית על נתניהו; על אודות השיחה שהייתה לכספית עם ארצי; על שליחת ארצי לבדיקת הפוליגרף, לרבות מועד עריכת הבדיקה; על מסירת מכשיר ההקלטה בתוך עט לארצי על מנת להקליט את שמרון, ואת תוצאות ההקלטה.
הקצינים
כמו כן, בפסק הדין מתוארת סיטואציה שבה קיבל ארצי התחייבות לשיפוי של חברות קצינים, עד 100 אלף דולר, במקרה שיפסיד ומי שהגיע עליו בנושא הזה היה כנראה… בן כספית.
עוד נכתב בפסק הדין כי המיליארדר אורני פטרושקה, ממובילי ומממני המחאה, פנה אל ארצי בהצעה לעזרה פיננסית. ארצי לא לקח מפטרושקה מאומה, אך המיליארדר העמיד לרשותו קצין ביטחון ועו"ד, למרות שיש לו עורכת דין.
השופט תוהה: אם המיליארדר פטרושקה העמיד לרשותו סיוע פיננסי, מדוע היה צורך שייכתב במכתב השיפוי שאם הסכום שיחוייב הנתבע יהיה מעבר ל-100 אלף דולר, אזי ייעשה גיוס המונים, הרי יש את מר פטרושקה?!
