בשלב מסוים, אחרי שעו"ד עמית ניר, פרקליטו של מיקי גנור, שאל את יואב תלם שוב ושוב על העניין שנבדק בנוגע לנתניהו ולעו"ד שמרון ותיק הצוללות, תלם איבד קצת מקור רוחו, דבר לא ממש אופייני לו, וענה במן חיוך שמסגיר שעל ראש הגנב בוער הכובע:
"מה, אסור להזכיר את המילה ראש הממשלה? מה קרה?".
וזה משפט שמאפיין בצורה הכי טובה את עדותו של יואב תלם במשפט הזוטא של מיקי גנור (תיק "הצוללות"), עדות שנמשכה אתמול ותסתיים ביום חמישי.
תלם, מומחה לפתלתלות ולוליינות לשון, לא ממש הצליח להסביר מדוע מצד אחד לא היה אישור לחקור את ראש הממשלה בתיק הצוללות ומצד שני הוא אישר שנבדקו כיווני חקירה הנוגעים לנתניהו, כולל האפשרות שקיבל שוחד דרך מקורבו עו"ד שמרון.
הניסיון לגשר על הפער (הלא חוקי) הזה הוליד גרסאות כמו "אף אחד לא אמר לי שחרגתי" או "מעולם לא התגבש חשד נגד רוה"מ" (שזו דרך אחרת לאמר שהייתה לפחות בדיקה בנושא של נתניהו).
אבל גם תלם יודע היטב שבדיקה איננה שונה מחקירה בהיבט של ראש הממשלה: גם היא מחייבת אישור יועמ"ש וזה לא קרה בתיק הצוללות.
החקירה הנגדית
החקירה הנגדית ע"י עו"ד ניר התמקדה אתמול במו"מ על הסכם עד המדינה של מיקי גנור, שבמהלכו ריחפו היחסים בין שמרון לנתניהו ואף עלו באחד מראשי הפרקים שכתב תלם בעצמו תחת הכותרת "שמרון-רוה"מ".
הלוליינות המילולית של יואב תלם לא הצליחה להסביר איך זה הגיע לראשי הפרקים (הנטייה שלו היא לזרוק את זה על הסניגורים של גנור בזמנו עו"ד אלי זהר ז"ל ואילן סופר), והוא כינה את מסמך "ראשי הפרקים" כצטלע וכתרשומת פנימית שאיננה בגדר חומרי חקירה שחייבים להגיע להגנה.
המושג "תרשומת פנימית" היא מושג שדרכו הפרקליטות והמשטרה מסתירים לא מעט דברים פסולים.
אפשר להבין שיש תרשומות פנימיות וטכניות שאינן נחוצות, אבל תרשומת פנימית הנוגעת להסכם עד מדינה? בוודאי שהיא רלוונטית, אבל כנראה שבפרקליטות ובמשטרה עשו את הכל בשביל להסתיר את מטרת העל של החקירה: לתפור את נתניהו – וזה ממש לא הצליח להם.
נקודות נוספות חשובות שעלו בדיון:
אירוע המקלחת
ביום השני למעצר ולחקירת מיקי גנור, יום שבו נחקר עד 4 לפנות בוקר, הוא התקלח במתקן של להב 433. לפתע, נכנס באמצע המקלחת, יואב תלם.
עד כאן אין מחלוקת על העובדות. מכאן והלאה, הלוליינות המילולית של תלם התחלפה ל"לא זוכר".
לדברי גנור, כפי שבאו לידי ביטוי בשיחה שלו עם מוטי לוי, ראש להב הפורש, תלם דיבר איתו על שחיתות שלטונית והון שלטון, ואמר לו קח דף, תחתום עליו ותצא הביתה (רמז עבה שהוא צריך להביא את נתניהו כעד מדינה וישלחו אותו לביתו).
תלם טוען, כאמור, שהוא "לא זוכר", אבל הוסיף די בביטחון את דברי גנור: "זה לא הסגנון שלי".
אם אתה לא זוכר, איך אתה יכול להכחיש. הדברים, אגב, מתאימים מאוד לתיזת החקירה של הפרקליטות – שמדובר ביחסי הון שלטון, בשחיתות שלטונית שהגיעה עד נתניהו. וזו אכן הייתה המטרה, יכחיש תלם ככל שיכחיש.
חקירות עד השעות הקטנות של הלילה
נוהלי המשטרה קובעים במפורש שאי אפשר לחקור עד מעבר ל-11 בלילה (אלא בתנאים מיוחדים ובאישור בכתב של קצין החקירות).
המשטרה, בעצימת עיניים לרווחה של הפרקליטות, עשתה מהנוהל הזה צחוק – לא רק בתיקי אלפים אלא כסטנדרט חקירה שבאה לשבור את רוחם של הנחקרים.
תלם הודה שזה "פקשוש" (ביטוי של עו"ד ניר) אך ניסה לגמד זאת ככל יכולתו – שוב ללא הצלחה.
ניר עימת איתו עם דוח שעליו הוא, בין היתר, חתום, שקבוע שחקירות ארוכות מגבירות את הסיכון להודאות שווא.
תלם, לאחר התפתלויות רבות, הודה שזה אכן מגביר את הסיכון. וזה מדהים: למרות שבכירי המשטרה ובכירי הפרקליטות מבינים שחקירות ארוכות, במיוחד לתוך הלילה, אינן חוקיות הם ממשיכים איתן עד עצם היום הזה (למשל, חקירות איתן אורנשטיין ואפי נווה).
ליאת בן ארי
תלם היה זהיר מאוד, שלא לאמר מבוהל מאוד, מלומר משהו שיישמע רע על בן ארי. אך מתשובותיו היה ברור שהיא האחראית.
למשל, לאי העברת כתב האישום על עבירות המס כביכול של מיקי גנור כמתחייב בחוק והיא זו שאחראית בכלל על הסכם עד המדינה.
לשון אחרת, למרות שנזהר לומר זאת בפירוש, הוא למעשה אמר בדרכו: תשאלו את ליאת בן ארי ולא אותי.
עבירות המס של מיקי גנור
לאורך כל משפט הזוטא התברר דבר מדהים – איש אינו יודע מה בדיוק עבירות המס שעבר גנור, שבגללן השיתה עליו בן ארי קנס עצום של 10 מיליון שקל ושנת מאסר בפועל.
ממה שהולך ומתברר, בן ארי כנראה "הענישה" את גנור על חלקו כביכול בתיק הצוללות (למרות שקיבל חסינות) וניפחה את עבירות המס למימדים חסרי פרופורציה בלי שהיא עצמה הבינה מה בדיוק כוללות עבירות המס.
וחמור מכל: במסגרת הסכם עד המדינה הייתה בן ארי אחראית להעביר את כתב האישום על עבירות המס של גנור לבית המשפט (כחלק מהסדר הטיעון) אבל משום מה לא עשתה זאת.
כלומר, עניין עבירות המס נופח מעבר לכל פרופורציה והיווה סוג של תרמית, מסך עשן או בעיקר מנוף לאיים על גנור כדי שייתן את הראש של נתניהו.
