משפט "הצוללות": העדות הכי מטלטלת עד כה

זו הייתה העדות הכי מטלטלת ששמעתי בתיקי "האלפים".

מיקי גנור סיפר על מה שעבר עליו בחקירתו הראשית במשפט הזוטא שלו (תיק 3000: "הצוללות") והתוצאה הייתה עגומה מאוד: לא, אין ממש זכויות אזרח בישראל, אין ממש דמוקרטיה, יש שטאזילנד, ממש כך.
יש סחיטת עדים ושימוש מכוער בבני המשפחה שלהם והכל כדי להשיג את המטרה. העובדות הן לא ממש רלוונטיות – וחקר האמת ושיקוף המציאות – הן סתם סיסמאות של המשטרה ושל הפרקליטות.

***

הנה הדברים העיקריים מעדותו של מיקי גנור אתמול (18.06.2024). חקירתו הראשית תימשך עוד יומיים, ביום חמישי הנוכחי והבא, וצפויות לנו עוד הרבה מאוד כותרות.

איך הכל התחיל?

ב-2016 זה היה בן כספית, לאחר מכן התחילו כתבות של רביב דרוקר, כל מיני אמירות מוזרות, לא התייחסתי אליהם, בשלב מסוים אחרי תוכנית המקור, התחלתי להרגיש שזה קצת מוזר. התייעצתי עם עורך דין, עבדתי עם רם כספי, משרד של זהר, כל אחד בנושאים אחרים, כולל החוזים של המספנה.
עורך הדין הציע לי לשבת עם נתי שמחוני, נפגשתי איתו, הוא רצה גישה למחשב, אמרתי לו אין בעיה. כל החומר נסרק, בסוף הוא אמר לי שלא חתמתי חוזה עם צ'ייני, זו אולי נקודה תורפה, אמרתי שהתחבטתי בהעסקתו, בגלל האופי שלו.

הנסיעה ברכב ללהב אחרי החיפוש בביתו

הייתה נסיעה, לא זכרתי את שם החוקר, אני יודע היום שזה אורי קנר, בשנייה הראשונה הוא שאל על ביבי, אתם גרים באותו רחוב, ואתם עובדים ביחד, נראה לי בשלב הזה כשיחת רכילות, לא ייחסתי להתעניינות חשיבות.
אמרתי, אוקיי, יש את דרוקר וכספית, הוא ממשיך את הנרטיב שלהם. אני חושב גם, לא בטוח, הכלבה שלי התנפלה על ביבי כשהוא עבר ברחוב, אמרתי סליחה ובזה התסיימה הפגישה שלי עם ביבי.
זה זיכרון הכי טוב שלי מהפגישה. אני לא בטוח, אבל יכול להיות שהוא שאל גם על יובל שטייניץ, אולי אחרי זה.

אני לא מבין מה הם רוצים, פשוט לא מבין מה הם רוצים מהחיים שלי.

האזכורים והאיומים באמצעות המשפחה

לא הבנתי למה הוא הזכיר את המשפחה, לא עלה בדעתי שהמשפחה היא חלק מכיוון והתחלתי להיות טיפונת מוטרד, הערכת אגב, ליאור הבן שלי היה רופא, אמור היה להיות מועסק בחברה שלי, גם בזה נכשלתי.

רביב דרוקר

אני מתחיל לחשוב שהמטרה לוקחת את התחקיר של דרוקר ברצינות וחבורת המלומדים שיושבים פה, המחשבה שעברה לי, שהמשטרה היא קבלן מישנה של דרוקר.

עדיין לא נופלים לי כל האסימונים, עברו חודשים על גבי חודשים, שהממשק שלי עם ביבי היה האירוע עם הכלבה ועוד אירוע קטן, וגם יובל שטייניץ, שתרמתי לו בפריימריז, לא ראיתי שום קשר למציאות.
יש משפט שהם אומרים, להגיע לחקר האמת, אתה מאמין במשפט הזה, ברור שמה שמעניין אותם חקר האמת, אחר כך אתה מבין שחקר האמת, זה להגיד את כל המילים בתחביר כדי להגיד ההיפך. הייתי בהלם, וכך התחילה ההידרדרות.

ההתעללות בבתי המעצר

אתה מגיע בשעת לילה מאוחרת, אין לי מושג איפה הייתי, כל פעם הייתי במקום אחר, דברים בסיסיים אין, אתה מוצא את עצמך בלי תרופות, כאבי גב תופת, המשאף שלי נגד אסטמה נגמר, אין מי שייתן לך מגבת וכלי רחצה, דברים בסיסיים – זה סרט אימה, אי אפשר לתאר את זה במילים.
זה לא אנושי, זה תת אנושי, זה מטורף, זה מטורלל, זה בלתי ניתן לתיאור, טרטרו אותך ממקום למקום, זה היה בכוונה. תיארתי לחוקרים את הגהינום, הכי נמוך שרק אפשר, חוץ מלאנוס אותי הם עשו את הכל.

ההבנה שהמשפחה על הכוונת

אני מבין שהמשפחה הולכת להיות חלק מזה, יורים ירייה אחת ליד הרקה כדי שתדע איפה אתה נמצא, יש לי 5 ילדים ו-10 נכדים, שהם הולכים להשתמש במשפחה כדי להשיג את המטרה שלהם, הייתי רוצה לראות את הפרקליטים המעונבים שיושבים פה, שההורים שלהם היו עוברים את מה שעברתי.

המטרה הייתה הראש של ביבי

המטרה הייתה להוריד את הראש של ביבי ושטייניץ, כמו שרביב דרוקר סימן את המטרה, מה שמסביב לפנס זה לא רלוונטי, זו המטרה, אתה צריך להביא את הראש של ביבי ושל שטייניץ, לא מעניין אותם שום דבר אחר.
ראיתי פה הרבה קציני משטרה בכירים, האקרובטיקה של המילים שלהם מדהימה, לא עלה בדעתי שקצין משטרה יכול לעמוד ולהתפתל, ועוד אומר שיקוף המציאות, נו באמת.
הם יעצימו את הכל כדי להשיג את המטרה, אם עשית עבירת מס קלה, הם יהרגו אותך, אם לא תיתן לך את המטרה. ברור לך דבר אחד, אתה בתוך סרט אימה, שאתה יודע שהוא הזיה.

האיומים על בתו

ברגע שהשם של שרון עלה, היא עורכת דין, טיפלה מול ההסכמים מול המספנה, היא עבדה איתי, עבדה במשרד פירון, לקחתי אותה אליי, ברגע ששרבבו את השם שלה, הייתי בהיסטריה, הבנתי שאין גבול, שינסו לפגוע בשרון, הייתי בהיסטריה, אין לי מילים אחרות להגיד את זה, היא עזבה את הארץ עם הילדים.

גנור מתפרץ בבכי, השופטת מפסיקה הדיון לכמה דקות, צוות הפרקליטות מתפוצץ מצחוק.

ההבנה מי המטרה

הם לא בוחלים באמצעים כדי להגיע למטרה, כולל המשפחה, אתה מבין שייקחו לך את כל הנכסים, אתה מרגיש את סוף העולם מגיע, מביאים את המשפחה שלך לחקירה, אתה שואל את עצמך מה הלאה, הילדים הגדולים, הילדים הקטנים, הנכדים, אתה מבין שבשלב הזה, אתה מבין שיש מטרה והם חייבים להגיע למטרה הזו.
זו המטרה, ביבי ושטייניץ, אתה ראית על החוקרים שהקריירה שלהם בנויה על זה.

על האיומים

איום על הילדים, איום על המשפחה, כל מערך הנדל"ן מוחזק בחברה משפחתית, התחלתי לחפש אם יש פה עבירה, אם יש משהו, אתה מבין שרוצים להשמיד אותם, אין לי מילים עכשיו.
אתה בתוך משהו שאתה לא מכיר, אני מתייחס לחוקר כנציג החוק, הוא מדבר על עבירות חמורות, ברור שהוא מדבר אמת (בציניות), ובאיזשהו שלב אתה מתחיל להאמין בזה, במה שחוקר המשטרה שאטה אומר לך, קוראים לזה שטיפת מוח, נרטיב, אתה מתחיל להאמין הזה.

באיזשהו שלב, מביאים אותך למקום שאתה לא מסוגל לעמוד בזה, מביאים את המשפחה שלו, השאלות לא הגיוניות, כל הזמן ביבי-שטייניץ, שטייניץ ביבי, אתה בשלב הזה, אתה מבין ואתה לא מבין, שאני לא יכול לעמוד בזה.

על הטענות של החוקרים שהם לא איימו עליו

כל אדם סביר מבין זאת, זה איום וזה איום וזה איום, הם מייצגים את החוק, הם החוק, הם דיברו על אוריין, הבת השלישית, גם היא רופאה, אף אחד לא הבין מה הם רוצים ממנה, אי אפשר לתאר מה עובר עליך, בשלב הזה, או טיפה יותר מאוחר, חשבתי להתאבד, להיפרד מהחיים, לחלק את הרכוש וזהו.

הבנתי שאתה חייב לתת להם את מה שהם רוצים… או שאתה הורג את עצמך או שאתה ממציא סיפורים, אתה חייב להביא להם את הראש של ביבי, כמו שדרוקר רצה.

על ה"טיולים" מחוץ לחדרי החקירות בלי תיעוד

מה שקורה בלהב, יש חדרי חקירות, שולחים אותך לממ"ד או לגינה למטה, ושם מדברים איתך אוף דה רקורד, הרבה מהשיחות, לא נערכים בחדרי חקירות, הייתי בממ"ד המון זמן וגם ברחבה למטה.

על החוקר קנר שאמר לו שהוא שומר על הגדולים ויאכל את החרא. זה נאמר על מולכו, שמרון, שטייניץ וביבי, היה להם ביטוי כמו הגדולים למעלה, וגם השתמשו בביטויים כמו הכנופייה למעלה.

על האמירות שהצונאמי יגיע למשפחה שלו

זה בדיוק כל הצונאמי הזה, אתה מבין את מאזן האימה, זו או המשפחה או שאתה מביא את הבכירים, את נתניהו.

מהדבר הזה אי אפשר לצאת, זה רק היום השני של החקירות, עדיין אני חושב ורוצה להאמין שיבינו שאין כלום, שביבי לא מעורב, ששטייניץ לא מעורב.
הם הצמידו לך אקדח לרקה, גם עם כאבים ואסטמה, אתה מבין את האמירות האלה, משפחה, משפחה, משפחה, זה בשבילי זה סוף העולם, מה אתם רוצים מהם, רופאה ורופא, מה אתם רוצים מהם.

אין לי את התחביר איך התהליך הזה נראה, אני לא רוצה להביא את זה לפסים אישיים, זה סרט בדיוני, לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות במדינת ישראל, אתה לא מעלה בדעתך שזה קורה, ההלם גדול, כל מה שאתה מאמין בו נעלם. בשיחה באוטו, ביבי, ביבי, ביבי, ביבי, ייחסתי לזה רכילות.

זה היום שאתה כבר לא בן אדם, הכאבים מוציאים אותך מדעתך, המחנק מוציא אותך מדעתך, המשפחה, אתה מבין שאתה חייב למצוא את הדרך להביא את הראש של ביבי, שטייניץ, שמרון ועוד.

על האמירות של החוקרים שהוא "שועל" במובן הטוב של המילה

שטויות, מנותק למציאות, פשוט שקר, זה פאתטי, המילים של דאגה למשפחה, כל הסופרלטיבים, מנותקים לחלוטין לחלוטין מהמציאות.
אתה שבוי, ואתה מבין שאתה שבוי, אתה מבין שאתה מכשיר, אמצעי לא רלוונטי, אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים שאני לא רלוונטי.

על המחסור בשינה

הרגשתי שאני מת, פשוט מת, שאפשר לקחת אותך למחוזות הזויים לחלוטין, אתה לא מסוגל, פשוט לא מסוגל, חקירה אמורה להוביל את דרך האמת, זו הדרך להוציא את דרך האמת, חקר האמת לא רלוונטי, אנחנו עוסקים במטרה.

על האסטמה והרגשת המחנק

הייתי במקומות שאין בהם אוויר, מקומות שמעשנים, לוקחים אותך לממ"ד, לאזורים אחרים בלהב, אנשים מעשנים שם, אתה נחנק, אתה מרגיש שאתה נחנק, אין לזה תיאור אחר, זה לא ליד או בערך, אתה נחנק.

על האמירות שהוא מקריב את הבת שלו בגלל שמרון ו"מיסטר ביבי"

זו הזיה מוחלטת שאני מקריב את הבת שלי, מנסים להגיד שביבי, שמרון או שטייניץ מממנים אותי, מיסטר ביבי זה היה הנושא המרכזי שהסתובב, הנושא הוא ביבי, ביבי-יובל, איך אנחנו מגיעים אליהם, תביא את הראש שלהם, ואם לא נביא את הראש של הבת שלך.

מהמקום הזו אתה שבוי לגמרי, אתה מנענע בראש, אוקיי הבנתי, אתם רוצים את ביבי, נמציא לכם סיפור על יובל, על מולכו, על שמרון, על ביבי, נמציא לכם סיפורים, רק תעזבו את המשפחה שלי, אתה גמור, אני לא יודע באיזה מילים להשתמש, אתה גמור.

על ההבנה שלו

הבנתי מה שהם רצו, תביאו את הראש של ביבי, דרוקר אמר לכם להביא את הראש של ביבי, זה מה שמעניין אותם, זה ברור, דרוקר נתן להם את ההוראה.
ברור לך התפקיד שהם מייעדים לך, התפקיד שלך הוא להביא את הראש של ביבי, איך תביא? זה לא משנה, זה לא מעניין אותם אבריאל בר יוסף או אני, אנחנו רוצים את הראש של ביבי, זה מה שמעניין אותנו, אל תבלבל להם את המוח.

על הטענה של החוקרים (והפרקליטים) שהם לא סימנו מטרות, שהם בסך הכל רצו לקבל תשובות ולא רצון לכוון לנתניהו:

יש פה חלקים לא מוקלטים, מסבירים לך בממ"ד, מסבירים לך שאנחנו רוצים את ביבי, נותנים לך את הרמזים הכי עבים, אומרים לך המשרד של המדינה, אתה מבין זה, יש קונספציה של דרוקר ואנחנו זורמים איתה.

על אירוע התחתונים

זה החלפת התחתונים, החלפתי את התחתון, ביקשתי ביקשתי וביקשתי לגשת לשירותים, הם לא נתנו לי, התחלתי להפשיל את המכנסיים, ואז הם הסכימו, ככה זה עובד.

על העלמות מס דמיוניות

בחצי השני של החקירה הראשית נשאל גנור על עבירות המס שיוחסו לו ואמר שהם ניפחו את עבירות המס המינוריות שלו ("טעיתי") להעלמת הכנסות בעשרות מיליונים, שזה היה דבר דמיוני:

בשלב הזה אני לא מבין מה הם רוצים, אני מנסה לחשוב אם יש עוד עבירות, לא יודע איך הם הגיעו לעבירות מס של עשרות מיליונים, אין לזה בסיס, לא ידעתי מה הם רוצים מהחיים שלי.

אני מחפש מתחת לאדמה, מתחת לשטיח, אולי בעיות מס, דיברתי על איזשהו בית.
הם כל הזמן מדברים על עוד ועוד עבירות, זו משטרה, הם אמורים לדעת את האמת. אני חיפשתי מתחת לאדמה עבירות נוספות, אתה מאמין לשוטר שיושב מולך, אתה לא מודע שהוא לא מבין בכלל במיסוי בינלאומי, אתה לא שם בשום דרך ובשום צורה.

בשלב זה אולי אני באילוזיה, אני מסביר להם את מערך החברות הבינלאומיות, אני רוצה להאמין שהם לא יודעים, הם רוצים הסבר אמיתי, הם ציירו על לוח את מערך החברות, עדיין לא הבנתי לאן זה הולך.
אתה לא מבין מה רוצים מהחיים שלך, את עבירות המס המטומטמות שלי הכרתי מצויין, השאר לא היו ולא נבראו.
הייתי נאיבי, הפניתי אותם לבעלי מקצוע, שיפנו אליהם ויראו מה קורה. בשלב הזה אתה אאוט לגמרי, אתה לא עומד אפילו בצעקות (חוקרי המס צעקו עליו).

על האמירות שעבירות המס הן פצצת אטום

מדובר בסכומים לא ידועים בשלב הזה, לא התפלאתי שהם השתמשו בביטוי פצצת אטום, המשמעות היא שזה סופני, סופני, סופני. ואם שואלים אותך איפה הכסף, אז העלמת מס, לזה הם התכוונו, זו העלמת המס הכי קיצונית.

מדברי החוקרים הבנתי שהעלמתי מס, הוא שואל את זה ב-1001 דברים, איפה הכסף. לא העליתי בדעתי שמדובר בעבירה טכנית, זו הייתה המודעות שלי, ראיתי את החוקרים עם הפלפולים שלהם פה, זה היה ברור, לא עבירה טכנית של דיווח אלא העלמת מס קיצונית.

אני מנסה להסביר להם שהם טועים, אני מסביר להם איפה הכסף, שהוא נשאר בתוך החברה ולא עולה למעלה, אבל הם היו בשלהם. הסברתי להם שאין העלמת מס. אמרתי להם שיבדקו את החשבונות בבנק, העברות כספים, שיראו שאין שום העלמת מס.

הם ערערו לי את הביטחון, כל יום זה מתערער יותר ויותר, גם בעניין הצוללות 7-9, הביטחון שלי הולך ומתערער.
התחושה שלי שהחוקר לא מבין, הוא מדבר על העלמת מס מטורפת.

אתה לא רוצה להאמין שהאיש שיושב מולך, חוקר מס הכנסה, או שהוא משקר או שהוא לא מבין. בזמן אמת אתה לא יכול להאמין לזה. בזמן אמת אתה מאמין לו, זה טרלול מוחלט, טמטום מוחלט.