יומן הבוקר
רביב דרוקר (ויקיפדיה)
רביב דרוקר (ויקיפדיה)
רביב דרוקר הודה שהפעיל צנזורה עצמית, אחד מסעיפי האישום בתיק 4000. התמורה שנתן לעצמו היא הטיית בחירות. אז למה הוא לא נחקר באזהרה?!

רביב דרוקר הודה שהפעיל צנזורה עצמית, אחד מסעיפי האישום בתיק 4000; התמורה היתה: הטיית בחירות לטובת לפיד וגנץ ו/ואו "קניית" שלטון באמצעות הטיית סיקור וצנזורה עצמית; אז למה דרוקר לא נחקר תחת אזהרה?

סעיף 36 בכתב האישום נגד נתניהו, בתיק 4000, קובע בין היתר, את הדברים הבאים:
"… מסכת לחצים זו (הכוונה למערכת הלחצים של משפחת נתניהו כביכול – א.צ.) השפיעה על הפרסומים באתר וואלה, לגביהם נדרשה התערבות, לטובת נתניהו ומשפחתו.
בנוסף, מסכת לחצים זו הביאה ל'אפקט מצנן' וגרמה לכך שבני הזוג אלוביץ', ישועה, העורכים והכתבים ב'וואלה' הפעילו לעיתים 'צנזורה עצמית', כך שפרסומים ביקורתיים פוטנציאליים הנוגעים לנאשם נתניהו ולבני משפחתו צונזרו מראש ולא יצאו לאור. לחצים אלה אף הביאו מספר עיתונאים לעזוב את עבודתם באתר".

המשמעות של צנזורה עצמית היא שהעיתונאי מונע מהציבור מידע שלילי על גורם סיקור כזה או אחר, לא רק בגלל מסכת לחצים מאחורי הקלעים, אלא גם בעקבות דעתו האידיאולוגית.
כלומר, הוא נמנע, למשל, מפרסומים שליליים במודע על פוליטיקאים מהצד השמאלי של המפה ומרבה בתחקירים או דמויי תחקירים על פוליטיקאים מהצד הימני של המפה.
כך עובדת מרבית התקשורת ואת זה אני אומר וכותב כבר שנים ארוכות – עוד לפני תיקי נתניהו. היא מטה את הסיקור נגד פוליטיקאים מהימין, במיוחד נתניהו, כדי להשפיע על הבחירות.

דוגמא נהדרת ל"צנזורה עצמית" הוא רביב דרוקר – "תחקירן" סידרתי נגד נתניהו, שרוב התחקירים שלו התפוצצו בלא כלום (ביבי טורס, צוללות ועוד) ושאר התחקירים (3 תוכניות על וואלה) היו שקריות, מגמתיות וגם פליליות (חומרים הגיעו אליו עוד לפני שהגיעו להגנה והוא נמלט מחקירה בנושא רק בגלל שקיבל הגנה ממנדלבליט).

אתמול נפל דבר.
מי שהודה שמפעיל צנזורה עצמית הוא רביב דרוקר – כפי שאומרים – מפי הסוס עצמו.

במאמר ב"הארץ", עיתון הבית שלו ועיתון שעובד איתו צמוד מאוד, כולל סיקור אוהד לפועלו – כתב דרוקר את הדברים הבאים:
"לפני בחירות אפריל 2019 הועברו אליי הקלטות, שהיו יכולות להביך את בני גנץ. המקור אמר – תקשיב, תתמלל, אבל אל תפרסם בלי אישור שלי. מעת לעת ביקשתי את אישורו. הוא לא אישר, אבל נהג להוסיף שאלה-עקיצה: 'ואם הייתי מאשר, היית מפרסם?'.
הסאבטקסט היה ברור. אתה, שרוצה כל כך בהזזתו של נתניהו, תפרסם תחקיר, שיפגע במועמד שאמור להפיל אותו?".

דרוקר כמובן לא פרסם בטענה די מוזרה שהמקור לא אישר לו לפרסם. מוזרה כתבתי, כיוון שכאשר מקור מעביר מידע לעיתונאי, האינטרס הברור והמיידי שלו הוא שהמידע יפורסם – לא שיוחבא.
דרוקר מתאר מצב זה מוזר, כאילו פלוני-אלמוני החזיק אותו מלפרסם הדברים המביכים על גנץ, למרות שהעביר לו אותם. אינני יודע מה קרה מאחורי הקלעים, אבל דרוקר הוא הרי שקרן סידרתי.
בדבר אחד אני בטוח: שדרוקר לא היה להוט לפרסם את המידע כדי לא לעזור לנתניהו, שנוא נפשו.

בסוף המאמר כתב דרוקר: "המקור של הקלטות שקשורות בגנץ סרב בסוף לפרסמן. הוא מסרב עד היום. לפני הבחירות האחרונות התאמצנו מאוד לעשות כתבה ביקורתית על לפיד. גם כאן המקורות לא הסכימו".

בדרך אגב מודה דרוקר שהוא חסך מהצופים שלו כתבה ביקורתית על לפיד. הוא שוב מתרץ זאת ב"המקורות לא הסכימו".
סליחה? אם דרוקר היה רוצה להרים תחקיר על לפיד, הוא יכול היה לעשות זאת בקלות – יש מספיק מקורות שהיו מסכימים להתראיין, אפילו און-רקורד, נגד לפיד – אלא שדרוקר שוב הפעיל צנזורה עצמית רק בגלל התפיסות האידיאולוגיות שלו ושנאתו החולנית לנתניהו.

זאת ואף זאת: דרוקר יזם כאמור "תחקירים" שליליים על נתניהו בעניין תיק 4000, תחקירים שקריים שהתבססו על מידע מסולף ולא מדוייק וגרוע מכל: מידע פלילי שהגיע מגורם אכיפה כלשהו או מאילן ישועה.

השורה התחתונה: רביב דרוקר הודה שפעל לפי אחד מסעיפי האישום בסעיף 4000 – "צנזורה עצמית".
אתם שואלים איפה התמורה או העסקה? הרבה יותר גרוע מהשקרים שמתוארים בתיק 4000. התמורה היא "קניית"-הענקת שלטון או הטיית בחירות באמצעות צנזורה עצמית.

אז למה דרוקר לא נחקר תחת אזהרה? טוב, זה פשוט: יש לו את הגיבוי של מנדלבליט, בן ארי ושי ניצן – אותם הוא שירת יחד עם לפיד וגנץ.
והוא ולא אחר – הודה בזה אתמול.

אתמול בפייסבוק
14:44

מאמרים אחרונים

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email