במהלך השבוע האחרון הכניסה הפרקליטות את תמלילי חקירותיו של בנימין נתניהו למערכת הממוחשבת.
***
מדובר בחומר קריאה מרתק שבו החוקרים מנסים לשטות בראש הממשלה כדי להצדיק את התיאוריה הדמיונית על סיקור אוהד והטבות רגולטוריות.
מי שחקר את נתניהו בדרך כלל היו יואב תלם (שימשיך השבוע להיחקר בחקירה הנגדית), יורם נעמן, יריב עמיעד ולעיתים אלי אסייג.
שני דברים בולטים בחקירת יואב תלם
דבר ראשון, אלו השקרים ומצגי השווא. הם ניסו לצייר לנתניהו תמונה שכולם הפלילו אותו – שלמה פילבר, ניר חפץ, דוד שרן ועוד.
הם לא אמרו לו את הדבר הבסיסי: אין בידינו שום ראיה לאותה פגישת הנחיה, למרות שידעו, או היו צריכים לדעת, שאין שום ראייה לקיומה של פגישה כזו.
נהפוך הוא: יש אין ספור ראיות שלא היתה פגישה כזו. הם גם עיוותו את מה שאמרו השלושה ולא ציירו שהאמירות הוצאו מהם תוך תעתוע בזיכרונם.
דבר שני זו תיאוריית ה"לא הגיוני", שיואב תלם התמחה בה יחד עם יהודית תירוש.
התיאוריה הזו הולכת כך: זה לא הגיוני ששאול אלוביץ' לא "קיטר" לנתניהו בפגישותיהם המעטות – על בזק.
זה היה אחד הנדבכים המרכזיים בתיאוריה של הפרקליטות והמשטרה: הם החליטו, בלי שום ראיות, שהיתה הנחייה כי אחרת זה "לא הגיוני". נתניהו אמר להם שוב ושוב שהם דיברו רק על תקשורת בפגישות המעטות ושהוא אמר לאלוביץ' דבר מאוד בסיסי: למה אלוביץ' כאיש ימין לא עושה דבר כדי לשנות את הכיוון המאוד שמאלי של וואלה בבעלותו – זו הרי זכותו כבעלים – בדיוק כפי שבעלים אחרים עושים בכלי תקשורת בבעלותם (למשל, עמוס שוקן).
נתניהו קרא לתיאוריה שלהם "המצאה מטורפת", אך הם היו בשלהם: עוד ועוד שאלות בנושא, עם תיאוריית ה"לא הגיוני" שאלוביץ' לא דיבר וקיטר לך על הרגולציה של בזק.
מה שבלט כרגיל זו הבורות והשטחיות של כל החוקרים בענייני תקשורת ורגולציה.
הם לא בדקו כלי תקשורת אחרים, הם לא בדקו מפוקחים אחרים, הם לא עשו מבחן כמותי או יחסי בידיעות שליליות או חיוביות, הם לא הבינו איך רגולציה עובדת ואיך תקשורת בין דוברים למערכות כלי תקשורת עובדת.
הם לא ניסו להבין. הם באו עם תיאוריה מאוד מגובשת אבל בלי שום ראיות ובלי שום הבנה בחומר שלפניהם.
***
שמעתי במשך שלושה ימים את יואב תלם בשבוע שעבר. באחת האמירות האומללות שלו הוא אמר לעו"ד ז'ק חן:
"מה אתה רוצה, שהגיעו הקלטות והתכתובות של אילן ישועה, אז לא נחקור, רק בגלל שמדובר באנשים רגישים?"
תלם למעשה העיד על תפירת התיקים. איש לא דיבר על כך שהמשטרה לא תחקור חשדות, הבעיה היא בעיקר איך חוקרים.
אילן ישועה לא הביא להם שום ראיה נגד נתניהו – רק תכתובות שדווקא העידו על כך שוואלה היה אתר הבית של בוז'י הרצוג ולא של נתניהו.
תקלה, שגגה, או כל מינוח אחר – לא יכול להצדיק את הפאשלה האדירה של החוקרים שלא בדקו את כל החומר שישועה הביא. הם ניזונו מהשנאה שלו לנתניהו וזרמו איתו עם התיאוריות על כך שנתניהו כביכול שלט בוואלה.
כל מה שהיה צריך יואב תלם לעשות הוא לבדוק לעומק את כל החומר של ישועה ולראות את התמונה המלאה: שנתניהו לא קיים שם, שאין שום קשר בין נתניהו לישועה, שאין שום שיחה ישירה בין נתניהו לאלוביץ', אבל יש שפע של שיחות ישירות בין ישועה עצמו, המוציא והמביא של האתר, לפוליטיקאים כמו הרצוג, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, משה כחלון ועוד.
אלו פעולות חקירה בסיסיות, שכל חוקר מתחיל, קל וחומר ראש צוות החקירה, צריך לעשות אותן.
למה תלם לא ביצע אותן? זו בדיוק הבעיה: תלם וחוקריו כפו את האג'נדה שלהם על הראיות.
מה שלא התאים ושלל לחלוטין את התיזה הושלך לפח, הוסתר, נעלם – קוראים לזה שיבוש הליכי משפט – ומי שאחראי על השיבוש היה לא אחר מאשר ראש צוות החקירה – יואב תלם.
