יואב תלם הודה השבוע שתרגיל החקירה שהפגיש בין אור אלוביץ' לאביו שאול אלוביץ' היה למעשה לא חוקי.

התמונה הכללית שעולה מכל האירוע הזה היא הרבה יותר חמורה: לא רק שהתרגיל היה מתוכנן למרות שכולם ידעו שהוא לא חוקי, אלא שהיה ניסיון בוטה לטייח אותו באמצעות שיפוץ התמליל, והדברים נחשפו בבקשה להגנה מן הצדק שהגיש עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ'.

במה דברים אמורים?

***

ביום 10.9.2019 הגיב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפניית יו"ר לשכת עו"ד בעניין התרגיל לאחר חשיפתו בתקשורת. במכתבו, מנדלביט התייחס הן לתרגיל החקירה בעניינם של אור ושאול אלוביץ' והן ללחצים אסורים שהופעלו על עד המדינה ניר חפץ.

אלה הם הדברים הרלבנטיים מתגובת היועץ המשפטי לממשלה:

ניסיון להתערב שלא כדין ובאופן לא ראוי במרחב הייצוג של חשוד עם עורך דינו הוא פסול מכל וכל.

אין בכוונתי לגלות כל סובלנות כלפי פעולות פסולות ממין אלה ככל שאכן אירעו. זו אינה דרכה של מערכת אכיפת החוק, אשר מחויבת לחקר האמת תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם של חשודים ונאשמים.

לאחר בחינת הדברים עם יחידת הפרקליטות שלוותה את החקירות והיחידות החוקרות במשטרת ישראל

אשר לטענה כאילו אור אלוביץ' נשלח להשפיע על אביו להחליף עורך-דין בשליחות המשטרה, הרי שטענה זו התבססה על ציטוט מהקלטה שבוצעה לאור אלוביץ' ולאביו במהלך החקירה. אלא, שמדובר בציטוט מקוטע שלא משקף נאמנה את פני הדברים. קריאה של כלל חומרי החקירה הרלוונטיים מובילה לתמונה שונה לגמרי.

יתירה מכך, מחומר החקירה עולה בבירור כי הדברים שנטען כי נאמרו מפיו של אור אלוביץ' בשיחה עם אביו שאול אלוביץ' בקשר לעורך דינו של האב, לא נאמרו בהוראת החוקרים או ביוזמתם".

בתשובתו התייחס מנדלבליט לתמלול המפגש בין אור אלוביץ' לאביו ולא לשיחה המקדימה של החוקרת ואור מחוץ לחדר החקירות.

בשיחה המקדימה, שתמלולה המלא התגלה להגנה רק כשנה לאחר מכן, התברר שהחוקרת היא זו שעודדה את אור להיפגש עם אביו, לשכנעו להחליף ייצוג ולשתף פעולה באופן שישביע את רצון החוקרים.

מסתבר, אם כן, שהתייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה הייתה שגויה מן היסוד.

לימים, ובעקבות עתירת ז'ק חן לגילוי חומר חקירה, התברר גם שתמליל המפגש בין אור לבין החוקרת היה ברשות הפרקליטות עת נשלח המכתב (כלומר, הפרקליטות רימתה את מנדלבליט).

כאן צריכים להבהיר את לוח הזמנים

כזכור, התמליל שהועבר במסגרת חומר החקירה היה חסר בנקודות קריטיות. פגם זה התגלה רק בחודש ספטמבר 2020 בעקבות האזנה חוזרת של ההגנה להקלטות של החקירות.
רק לאחר האזנה להקלטת המפגש והשוואתו לתמליל החסר שבחומר החקירה שהועבר לה, נדהמה ההגנה לגלות שבדיוק במקומות בהם הוא היה חסר, הופיעו פרטים קריטיים להשלמת תמונת המפגש: שמו של עו"ד ז'ק חן הושמט מן התמליל לא פחות משבע פעמים.
ההגנה גם גילתה שההקשר בו הובאו דברי השידול והעידוד הפסולים של החוקרת היה חסר.

בית המשפט העליון ביקר באופן קשה את התנהלותה של הפרקליטות וקבע שהתנהלות זו – קרי, אי-העברת תמלילים מתוקנים שברשותה – גובלת בהטעיה ואינה מתיישבת עם חובת ההגינות המוטלת על רשויות התביעה.

בית המשפט העליון קבע שמרגע שנודע לפרקליטות על טעות בתמליל, היה עליה להעביר את התמליל המתוקן לידי ההגנה:

השופט אלרון: התנהלות מעין זו גובלת בהטעיית הנאשם, עלולה לפגוע בהגנתו, וודאי שאינה מתיישבת עם חובת ההגינות הכללית המוטלת על רשויות התביעה…

משכך, אני סבור כי במקרים שבהם נודע לרשויות התביעה שנפלה טעות בתמלילים שהוגשו לעיון הנאשם, עליה לעדכנו בעניין בהקדם האפשרי, ולמסור לעיונו את התמלילים המתוקנים.

אין משמעות הדבר כי על רשויות התביעה לשוב ולבחון באופן אקטיבי כל תמליל שהוגש לעיון הנאשם לאורך ההליך. אולם, מרגע שנודע להן כי נפלה טעות בתמליל שהועבר לעיונו, מוטלת עליהן חובה לעדכנו. לדידי, חובה זו חלה על רשויות התביעה בכל שלב עד לסיום ההליך.

בהתאם לכך, אני מורה כי אם בידי המשיבה תמלילים מתוקנים אשר טרם הועברו לידי העוררים, עליה להעבירם לעיונם.

על אף החלטתו של בית המשפט העליון, החליטה הפרקליטות לעשות דין לעצמה ולסרב להעברת התמלילים שברשותה, בתואנה שככל שייערכו על ידה תיקונים משמעותיים, היא תעדכן את ההגנה.
בעקבות החלטתו של בית המשפט העליון, גם בית משפט המחוזי לא השלים עם התנהלותה של הפרקליטות וקבע שעליה להעביר כל תמליל מתוקן שברשותה להגנה.

מעבר להתנהלותה הנפסדת של התביעה בפרשיה זו, אי-העברת התמלילים המלאים כנדרש, באופן שפגע ביכולת לעמוד על הנתונים שהיו ידועים לפרקליטות בזמן אמת אודות טיבו ותכנו של תרגיל החקירה, עולה בעצמו כדי פעולה אסורה.

***

גם אם מקבלים את הטענה שמדובר בשגגה נוספת שנובעת מרשלנות גרידא, ברור שהתייחסות התביעה למהלך החריג והפסול ביטאה אדישות גמורה וניסיון לערפל את שידעה בזמן אמת.

כך גם בתשובת היועץ המשפטי לממשלה ליו"ר לשכת עורכי הדין, וכך גם במאבק שניהלה התביעה בבקשות ההגנה לקבל את התמלילים המתוקנים.

למאבק התלווה פן מהותי הנוגע למהלך הפסול שבוצע. בהתבסס על התמלילים החסרים, תשובת היועץ המשפטי לממשלה ליו"ר הלשכה ותשובת הפרקליטות לבית המשפט היו חסרות, לשון המעטה.
לשיטתם, היוזמה למפגש ולהתערבות במרחב הייצוג הייתה של אור אלוביץ', בעוד שהתמליל המלא מגלה תמונה של הפעלת לחץ כבד עליו, במטרה שישדל את אביו לשנות מדרכיו, לרבות עידודו הפעיל שיעשה זאת על דרך הרעיון להטיל ספק במניעי עורך דינו ובעצותיו.

המסקנה היחידה שנובעת מהתנהלות זו, של הכחשה משוללת יסוד למעשים אסורים אלה, אשר פינתה את מקומה בלית ברירה לערפול מכוון והכבדה מיותרת בהעברת החומר במלואו, היא שגם גורמי האכיפה היו מודעים לנפסדותו של תרגיל החקירה ובקשו להרחיק עצמם ממנו.