עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 23 בסדרה 'תיק הצוללות, תיק תפירה'.

***

עו"ד ניר: עכשיו תראה את ההמשך.

(מוקרן סרטון באולם)

עו"ד ניר: קודם כל מה, ככל שאתה היום זוכר, שנכנס אליך, הוא אז תת ניצב מוטי לוי המפקד. מה אתה מבין ברגע שאתם נשארים שניכם? איזה תחושות גם לאור הטקסט שאנחנו רואים כאן?

גנור: שלאור זה שעד עכשיו אני לא מסכים להיות עד מדינה, עכשיו הם עולים דרגה ובעצם באים עם התותח הכי גדול להסביר לי שאני הולך להיות עד מדינה. זאת אומרת כל מי שהיה בדרך, כל הדרגי ביניים לא הצליחו להביא אותי להיות עד מדינה, אז עכשיו הגיע מוטי לוי בשביל להסביר לי שאני הולך להיות עד מדינה.
אני חושב שפה כבר, שוב פעם אחרי מה שהיה קודם, אני כבר עוד פעם אני לא יודע לשחזר בדיוק, אבל לדעתי בשלב הזה אני אומר או-קיי, בוא ננסה למכור להם סיפור.
בשלב הזה, לדעתי אחרי בזמן, אני אומר או-קיי בוא נמציא להם סיפור. ניקח כמה אנשים שאני מכיר כמובן בסביבה את מי שאני מכיר, ונתפור להם סיפור של שוחד וכל הדברים.

עו"ד ניר: אבל לפני שנייה אתה אומר לקנר אין לי את זה ולשאטה, ופתאום בא מוטי לוי ואתה תוך שנייה משנה דעה?

גנור: ברגע שמוטי לוי מגיע, אני מבין שהם לא, לא יעזבו. יש לי בעצם שתי ברירות. או להיות עד מדינה או להתאבד. מאוד פשוט, שתי ברירות. או להתאבד או להיות עד מדינה, לא יעזבו אותך, תחליט מיקי, הוא לא אומר את זה אבל הוא יכול היה להגיד את זה. או שאתה מתאבד או שאנחנו נשאיר לך את האקדח בחדר בטעות.
דרך אגב היה פעם באחד המקרים שזה מדהים, מול אחד הבלשים, כי יש חוקרים ויש בלשים. הוא השאיר את האקדח בחדר, אני לא יודע אם זה היה בכוונה או לא, אין לי מושג. אבל הוא השאיר את האקדח בחדר שהוא הלך להביא קפה, כי בסוף היום באים הבלשים בתחילת היום, ולוקחים אותך לממ"ד או לוקחים אותך למכונית או זה.
הוא השאיר את האקדח שלו בחדר, זה היה משעשע. אבל בכל מקרה מוטי לוי, אני הבנתי כשהוא הגיע לחדר שאני בצומת או להתאבד או להיות עד מדינה. ועכשיו בוא תמציא את הסיפורים כמיטב הדמיון שלך. מה אתה, אתה איש יצירתי מיקי, עכשיו זה הזמן להציל את עצמך עם סיפורי בדיות.

עו"ד ניר: אומר לך, "כן מיקי, תהיה איתי, תהיה איתי, אין סיבה שאחד כמוך יוציא מהפה שלו את המשפט הזה שאמרת, אין סיבה". אתה אומר, "אתה מבין שאני במשך".
מוטי, "ישבתי לא עם מאות תאמין לי מיקי עם אלפים". גנור, "של מה"? מוטי, "נחקרים לאורך כל השירות". ואז אתה אומר ככה, "אני בטוח, איך אני מוודא ותסלח לי אם הניסוח לא מקצועי, איך אני מוודא שכאשר אני מאפשר לכם, נותן לכם על מגש של כסף, מגש של זהב, את מה שאתם חושבים מצפים, אם אני אז אתה תקודם לרב ניצב"?

גנור: קידמו אותו לניצב.

עו"ד ניר: כן, אבל הוא פרש, אבל או-קיי. ואז מוטי צוחק, ואז אתה אומר, "קצת הומור".
לפני זה אני רוצה לשאול. איך אתה מסביר את הדיסוננס הזה בין לעזוב את החיים לבין הומור? איך הדבר הזה מתיישב?

גנור: אמרתי את זה, זה כמו החלטות שאתה מקבל בים, או-קיי הגעת לנקודה עכשיו אתה צריך או ימינה או שמאלה. עכשיו אני בוחן בשלב הזה, אני בוחן או-קיי, אז אולי אני יכול בכל זאת מסיפורים על סיפורים לא לעזוב את החיים. כי לפני שמוטי נכנס אני בכיוון של לעזוב את החיים.

עו"ד ניר: אבל תתרכז רק במה שאני שאלתי.

גנור: אתה עכשיו ממציא, אתה מה אתה מתחיל להמציא עכשיו.

עו"ד ניר: אבל השאלה שלי,

גנור: אתה מתחיל להמציא דברים.

עו"ד ניר: איך זה יכול להיות שבן-אדם על סף זה שהוא חושב שהוא רוצה להתאבד, פתאום אומר בדיחות?

גנור: זה פשוט בריחה כזאת תקרא לזה, תקרא לזה איך שאתה רוצה. אתה רוצה, ברגע שמוטי הגיע לחדר הייתה לי הבנה הם לא עוזבים. אתה כבר, אני גם יושב פה מאוד נינוח. אתה הגעת להחלטה אתה נינוח.
אתה אומר או-קיי יש לי שתי אפשרויות, או זה או זה. בוא נבחן את האפשרות שמוטי מציע. בצורה הכי קרה, הכי מטורללת לגמרי שרק אפשר. בוא נבחן את האפשרות של מוטי.
זה, כי כבר תזכור, הציעו לך להיות עד מדינה כבר 7 פעמים. אתה כבר הציע לך שאטה, הציע אורי קנר הציע, זאת אומרת בוא אתה הבנת, אתה צריך להיות עד מדינה ונצא לדרך.

עו"ד ניר: עכשיו, מה ז"א שאתה אומר לו, "נותן לכם על מגש של כסף, מגש של זהב, מה שאתם חושבים, מצפים". איך אתה יודע למה הם מצפים?

גנור: זה בתקשורת, זה אני אבנה את הנרטיב לפי דרוקר. אין בעיה אני עכשיו, אני אבנה, דרך אגב נדמה לי זה גם מופיע באיזה שהוא מקום שאני מדבר עם התקשורת.
כן אני שמעתי דרוקר אני אמציא את הנרטיב שיתאים להם, קצת ימינה, קצת שמאלה, קצת אני אתלה קולב פה, קולב שם. כן, אני אתאים לכם את הסיפור.

עו"ד ניר: למה אתה אומר תקודם לרב ניצב?

גנור: ברור. אחרי פרשה כזאת. ברור.

עו"ד ניר: טוב. עכשיו עוד שאלה. אנחנו,

גנור: אתה אולי לא מבין, אבל ברגע שאתה מגיע לנקודה מהאפסות שלך ואתה מבין שאו-קיי, אתה הולך להציל את החיים, לא להתאבד אלא, עובדה שגם לא עמדתי בזה בסוף. עובדה שבסוף לא עמדתי בזה.