ביום חמישי הגיע לעדות בתיק הצוללות (התיק הראשי) דוד הראלי, אל"מ במילואים, שהיה בזמנו הפרויקטור הישראלי בגרמניה לצוללות.

עדות הראלי המחישה את המצוקה והמפולת של הפרקליטות; אחרי שני עדים בתיק המרכזי, שייקה ברקת והראלי, אין יסוד להנחה של הפרקליטות שברקת הודח כדי שמיקי גנור ייכנס יחד עם כל סיפורי השוחד שנוגעים לכאורה למקורבי נתניהו (והפרקליטות רצתה מאוד שיגיעו לנתניהו).

***

עדות הראלי נגעה בעיקר סביב כמה פגישות וניזונה בעיקר משמועות, סברות וחיבורים, לא דווקא הגיוניים שהראלי כנראה "התאים" בעקבות הפרסומים של דרוקר ושות' ונתפס באי דיוקים לא מעטים.

מי זה שייקה ברקת?

הזיכרון הסלקטיבי מאוד של הראלי העלה תהיות בקרב הסניגורים שחקרו אותו (עמית ניר, פרקליטו של גנור וז'ק חן, פרקליטו של אבריאל בר יוסף), והתשובה שלו הייתה די משונה: כמו שיש זיכרון ילדות, גם פה יש לי זיכרונות שנצרבו לי.
משום מה הזיכרונות שנצרבו לו איכשהו התאימו לאג'נדה בתיק וגם לא היו מדוייקים, לשון המעטה.

וחייבים להדגיש: הסיפור הגדול פה הוא שייקה ברקת – סוכן פרטי שגזר קופונים של מאות מיליונים שקלים, שהסתבך בחשדות להעלמות מס ונתפס בייצוג כפול שהניב לו מיליוני אירו.
למרות זאת, המספנות דווקא המשיכו לעבוד איתו עד סוף 2010, הוא לא הודח לטובת מיקי גנור, שהיה נציג טיסנקרופ בספינות הטילים.

ברקת הוא זה שטיפח את התיאוריות אצל דרוקר וכספית ש"הודח" לטובת גנור בהוראת מקורבי נתניהו או נתניהו בעצמו, אך על דוכן העדים הוא הכחיש זאת לחלוטין וריסק לחלוטין את התיאוריות של דרוקר והפרקליטות.

הראלי: מניע אישי

נחזור להראלי: ברור לי שלהראלי יש מניע אישי, כמו לרוב העדים. במקרה שלו, זה הדם הרע בינו ובין אליעזר מרום (צ'ייני), מפקד חיל הים לשעבר, שהיה חשוד בתיק הצוללות, נחקר באזהרה ותיקו נסגר בעקבות השימוע.

בחרתי לתאר את עדות הראלי באמצעות הדמויות ש"כיכבו" בעל כורכם בתיק הצוללות.

דוד הראלי – אליעזר מרום (צ'ייני)

הדם הרע שנוצר בין השניים מקורו באי קידומו של הראלי על ידי צ'ייני לתת אלוף בתפקיד ראש מספן הציוד, תפקיד מאוד יוקרתי. צ'ייני בחר לא לקדם את הראלי והשאר כבר היסטוריה.

בעדותו במשטרה טען הראלי שצ'ייני הורה לו להפגיש את מיקי גנור עם וולטר פרייטג, מנכ"ל המספנות של טיסנקרופ (זה חלק לכאורה בפאזל השוחד הדמיוני).
נערך עימות בין השניים, צ'ייני הישיר מבט לעיניו של הראלי ואמר לו שהוא מעולם לא הורה לעשות זאת.

בעדותו בבית המשפט הראלי כבר סייג זאת ואמר שיכול להיות שהרל"ש של צ'ייני התקשר אליו ואמר לו לעשות זאת. יכול להיות, אם ואולי, בקיצור סיפורי אלף לילה ולילה, שלא תופסים מבחינה משפטית.

דוד הראלי – שייקה ברקת

נראה שהראלי נזהר מאוד בכבודו של ברקת. ראשית, הוא טען שלא שמע על הבעיות של ברקת עם המספנות (שהסתבך עם ייצוג כפול והחשדות שהוא מעלים מס) – טענה מוזרה מאוד בהתחשב בעובדה שהראלי היה בקשר שוטף עם המספנות והיה מעורה בכל פרט ופרט בעניין הצוללות.

הראלי גם תיאר איך ברקת צלצל אליו לאחר שמנכ"ל המספנות התעלם ממנו וביקש ממנו לארגן לו פגישה איתו, שבסופו של דבר התקיימה בטרמינל בשדה תעופה.
כשעומת עם הטענות של ברקת ושל פרייטיג, שפגישה כזאת לא התקיימה ושהם לא זוכרים דבר כזה, הראלי התעקש על קיומה אבל לא אמר שברקת שיקר, אלא ש"זכרונו בגד בו".
כשנשאל למה הוא, כנציג מדינת ישראל, צריך לסדר פגישה של סוכן פרטי עם מנכ"ל המספנות, להראלי לא היו תשובות טובות, אלא רק שהוא כי מדובר ביחסים בין "אנשים" והוא לא רואה בזה דבר חריג.

נדמה לי שהדבר מצביע במפורש על היחסים הדי קרובים שהיו להראלי עם ברקת.

דוד הראלי – אבריאל בר יוסף

בחקירה הנגדית שערך לו ז'ק חן, פרקליטו של בר יוסף (יחד עם אורנה פינטו-גפסון, ינון סרטל וניר לזר) נחשפה עוד טעות של הראלי.

הוא טען שבר יוסף השתתף בפגישה שהייתה במאי 2009 עם שר האוצר שטייניץ, דבר שלא היה ולא נברא. כשעו"ד חן אמר לו שמדובר בטעות, הראלי התגונן ואמר שבעדותו במשטרה הוא אמר שזה "למיטב זכרונו". כשעו"ד חן תהה בפניו שהטעות הזו מקורה בכתבות שהוא נחשף אליהן בעיתונות, של רביב דרוקר, בן כספית ורונן ברגמן, הראלי מיהר להכחיש וטען שאמר זאת בגלל ש"אבריאל הסתובב שם בוועדות הכנסת"; "פגשתי אותו יותר".

סליחה, מאיפה הוא יודע? ומה זה, חידת היגיון? נדמה לי שעו"ד חן צודק בהחלט: הראלי ניזון מהכתבות השקריות של דרוקר ושות'. ואיכשהו התנהלה פה הבניית זיכרון שכנראה גם התאימה לאג'נדה של הראלי, בעיקר נגד צ'ייני.

דוד הראלי – יובל שטייניץ

הפגישה במאי 2009 אצל שר האוצר בזמנו יובל שטייניץ, והטענה של הראלי כי גם בפגישה הזו צ'ייני ביקש לא להכניס את ברקת – הייתה במוקד החקירה של הראלי.

זה טען שהפגישה נסובה בעיקר בצוללות ובמימוש האופציה של הצוללות השישית (אגב, צ'ייני בכלל התנגד לצוללת השישית ומי שתמך היה דווקא אהוד ברק, כך שלצ'ייני לא יכול להיות שום אינטרס בעניין. ברקת אף אמר בעדותו שברק שינה את דעתו על הצוללות השישית בעקבות פגישה איתו).
למרות שהוצגו להראלי מסמכים שהפגישה נסובה בעיקר בקורבטות (ספינות הטילים שגנור שימש כסוכן טיסנקרופ בנושא) ועניין הצוללות היה שולי, הראלי התעקש שהדברים היו הפוכים, למרות שלא זכר ממש את תוכנה של הפגישה ("אחרת לא הייתי מגיע לארץ אם זה לא היה על הצוללות" טען).

גרסתו של הראלי גם לא מסתדרת עם העובדה שמימוש האופציה התרחש רק ב-2012, כ-3 שנים מאוחר יותר.
הגרסה החדשה של הראלי הייתה שהדיון היה על הארכת האופציה ולא מימושה – תירוץ קלוש למדי.

דוד הראלי – רביב דרוקר

זה לא סוד גדול שדרוקר היה המנוע מאחורי ניסיון תפירת תיק צוללות לנתניהו, זה גם לא סוד גדול שהוא דיבר עם עדי תביעה בתיק 4000, למרות שיש איסור על עדים להיות בקשר עם התקשורת.

לקראת סוף החקירה הנגדית של עו"ד עמית ניר, פרקליטו של גנור, הראלי נשאל על קשריו עם דרוקר, הפרקליטות נרדמה, והראלי השיב ששוחח איתו פעמיים, סירב להתראיין, אבל השיחות לא היו על תוכן העדות (נו, באמת, אז על מה? משחקי כדורגל, משחקי דוק?).

אחרי שכבר השיב, קם נציג הפרקליטות טל תבור וצווח כצפוי חיסיון חיסיון, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

הדברים מתחברים לראיון שערך דרוקר עם אמיר זוהר מאתר "פוסטה" אחרי עדות שייקה ברקת.
זוהר, שהיה באולם הדיונים בזמן עדות ברקת, "העז" לכתוב את האמת – שברקת אמר בעצמו שלא הודח לטובת גנור – תיאוריה שקרית שדרוקר טיפח ב"תחקירים" שלו. דרוקר, שלא ידע את נפשו בעקבות עדות ברקת והתרסקות "תחקיריו" התנפל על זוהר בשחצנות האופיינית שלו וטען שדוד הראלי ואובה רגנסדורף, הפרוייקטור מהצד הגרמני של הצוללות טענו שברקת הודח.

מאיפה יודע דרוקר מה אמרו הראלי ורגנסדורף בעדותם? נראה לי שזה ברור. למה הוא מרשה לעצמו לדבר עם עדי תביעה? טוב, זה דרוקר. אלא שבעדות ביום חמישי התבררו שלא היו דברים מעולם.
רגנסגורף אמר ששמע שמועה שלא ידע על מקורה על החלפת ברקת והראלי העיד ששמע מרגנסגורף על אותה שמועה. כלומר, שמועה על שמועה על שמועה שלא שווה דבר משפטית.
המשמעות: עוד שקר של דרוקר התפוצץ. וזאת להזכיר: דרוקר לא טרח לבקר ולו לדקה אחת במהלך דיוני תיק הצוללות. בהתחשב שזה היה ה"בייבי" שלו, זו לא רק חרפה עיתונאית, אלא גם רמאות עיתונאית. אתה מפיץ שקרים בראש הכותרות, וכשהאמת נחשפת בדיונים אתה מתעלם ממנה?