אני מביא היום את הנאום המלא של עו"ד עמית חדד בפתח עדותו של נתניהו בשבוע שעבר.
זה נאום ארוך, אבל אני מציע לכל אחד ואחת לקרוא אותו בזמנכם הפנוי בתשומת לב. זה חשוב, כי למי שלא עוקב אחרי כל פרט ופרט בתיקי נתניהו, הנאום הזה של עו"ד חדד הוא תיאור מדוייק ומוקפד של הדרך שבה נתפרו התיקים וגם – מורה נבוכים לתיקי "האלפים".
שימו לב לקטע הנרחב על ההדלפות הפליליות ועל ה"עיתונאים" בן כספית ורביב דרוקר.
***
אנחנו מודים לכבודכם באמת שבאתם לפה, אנחנו בתיק הזה נדדנו עד לברייטון, אז תל אביב.
כבודכם לפני כמעט חמש שנים הוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב האישום הזה. בפתח פרשת התביעה עמדה כאן התובעת הראשית, המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן-ארי ונשאה נאום פתיחה ארוך. היא סקרה את האישומים, היא הסבירה את העמדה של המאשימה ביחס לדרך שבה היא ראתה את האישומים, היא קשרה בין שלושת האישומים באיזה קשר שכזה והניחה בפניכם שטרות כבודכם שטרות שהיא הצהירה שבכוונה לפרוט אותם במהלך פרשת התביעה.
את השטרות של התובעת הראשית התביעה מעולם לא פרעה, לא רק שהיא לא פרעה אנחנו חושבים שיש כאן כישלון תמורה מוחלט. שום דבר מכל מה שנאמר ואנחנו עברנו על נאום הפתיחה של התובעת הראשית, שום דבר לא הוכח כאן בבית המשפט, קרה בדיוק את ההיפך.
עכשיו, למרות מה שכלל הראיות שהציגה התביעה בשלב פרשת התביעה, למרות הקריסה של חלקים עובדתיים שלמים מתוך כתב האישום שגם גרמו למאשימה, אני מזכיר שהמאשימה נדרשה לתקן את כתב האישום והבקשה שלה נדחתה לאחר מה שקרה עם העדות של פילבר, למרות מה שהעידו העדים, למרות מה שסיפרו החוקרים עצמם, למרות ההמלצה הברורה של בית המשפט ביחס לאישום השוחד הלא קיים הזה למרות ההצעה ללכת לגישור שום דבר לא הצליח והנה אנחנו נאלצים לבוא ולהתחיל בפרשת ההגנה וכך אנחנו נעשה כבודכם.
אנחנו חשבנו שאפשר היה לסיים את התיק הזה, בטח לאחר מה שהתברר בפרשת התביעה, התקוות שלנו נגוזו ולכן בלית ברירה
אנחנו כאן. אנחנו שמחים על ההזדמנות לבוא ולהציג את הראיות שלנו. ראש הממשלה יעיד כאן ויספר את הדברים כפי שהוא ראה אותם בזמן אמת, בלי פילטרים.
כל מיני אנשים אמרו שהוא לא רוצה להגיע, הוא מגיע והוא מכבד את ההליך הזה והוא רוצה לבוא ולפרוש באופן סדור וברור את האמת כפי שאנחנו מבינים אותה.
כבודכם, בניגוד גמור לאופן שבו התובעת הציגה בנאום הפתיחה שלה את כתב האישום אנחנו רואים את האישומים האלו, את כתב האישום בצורה אחרת לגמרי והאמת שלקראת פרשת ההגנה קראנו שוב את כתב האישום וגילינו עוד ועוד דברים חריגים ומוזרים בו, עוד חורים, עוד בעיות ואנחנו נרצה להציג לכבודכם את הדרך שבה ההגנה רואה את הדברים כי זה ילווה אותנו לאורך פרשת ההגנה.
אנחנו גם חושבים כבודכם שהחריגות של כתב האישום הזה היא מלמדת על שני דברים, על הדלות הראייתית שבידי המאשימה, דלות שכולנו נחשפנו אליה בפרשת התביעה והיא גם מלמדת על העובדה שמשטרת ישראל לא חקרה עבירה אלא חקרה אדם, כבודכם ראו את דברים, אני אחזור עליהם, הוא שמע, הוא גם הזדעזע בחלקים.
בחודש ינואר 2020 היועץ המשפטי לממשלה דאז מנדלבליט הגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, את כתב האישום הזה הגישו כשראש הממשלה היה אז על מדשאות הבית הלבן יחד עם טראמפ, היה חשוב כנראה להגיש את כתב האישום דווקא באותו יום כשאני זוכר את זה היטב את אותו מסך מפוצל מצד אחד רואים את ראש הממשלה על מדשאות הבית הלבן עם תכנית שאמורה הייתה לשנות את פני המזרח התיכון ובחצי השני של המסך דיברו על זה שיגישו כתב אישום עם כל האישומים, עם כל הרובריקות.
מה היה דחוף כל כך להגיש את כתב האישום דווקא באותו יום? למה עשו את זה דווקא בצורה הזאת? אני חושב שמה שנחשף בפרשת התביעה ומה שעוד ייחשף בפרשת ההגנה ייתן לנו תשובה.
עכשיו, בכתב האישום הזה יש שלוש פרשות שזכו לכינוי 4000, 2000 ו1000- כנראה לפי איזשהו סדר דברים, איזשהו סדר חומרה שהמאשימה ראתה בכל האישומים האלה. התביעה עמדה כאן וסקרה את האישומים האלו, התובעת הראשית עשתה את זה בנאום הפתיחה שלה, אנחנו נסקור גם את הדברים במעוף הציפור מה שהם רואים מלמעלה אחר כך נעשה עוד כמה דברים ונראה כמה חריגים הדברים.
באישום הראשון, כבודכם, ראש הממשלה עומד לדין על כך שהוא קיבל לשיטת המאשימה מתת מאוד משונה, רוב הציבור עד היום חושב שלמרות המשפט, למרות כל מה שעברנו, למרות העדים, למרות כל הסיקור שלעיתים נעלם מהמשפט הזה, רוב הציבור חושב שראש הממשלה עומד לדין על זה שהוא קיבל סיקור חיובי וזה לא נכון, אין טענה כזו בכתב האישום.
הטענה היא שהוא לא קיבל סיקור חיובי בוואלה כי אין סיקור כזה, ראינו הוא קיבל סיקור איום ונורא בוואלה, הטענה היא שהוא קיבל מאלוביץ' היענות חריגה.
מהי ההיענות החריגה הזאת שבכלל לא נחקרה? הרי שוטרים הגיעו לפה ואף אחד לא ידע להסביר בכלל על היענות חקירה או מה הם חקרו, אם בכלל בודקים מהי היענות חריגה? איך ראש הממשלה יכול היה בכלל להבין שהוא מקבל משהו חריג?
מה חריג בהיענות הזאת, איך יכול להיות שראש הממשלה לא נשאל שאלה אחת על החריגות הזאת? על הדברים האלה אנחנו נרחיב במסגרת פרשת ההגנה.
עכשיו, התזה הזאת כבודכם שמופיעה בכתב האישום אנחנו נראה בפרשת ההגנה גם מתי היא נולדה, זה דברים שכבר התחילו להיחשף בפרשת התביעה, באיזה שלב היא נולדה? איך היא נוצרה? איך פתאום הגענו למצב שבו יש לנו אתר שהוא עוין וארסי ושלילי נגד ראש הממשלה ובכל זאת עומדים לדין על היענות חריגה באותו אתר?
עכשיו, המקרה שלנו כבודכם הקושיות האלו שבכתב האישום הן מורכבות עוד יותר בגלל שאין טענה בכתב האישום שהיה סיכום מוקדם בין ראש הממשלה לבין אלוביץ', סיכום של אני אתן לך היענות חריגה ואתה תיתן לי בתורך הטבות רגולטוריות, אין טענה לסיכום מוקדם, לא נטען לעסקה כלשהי כי לא הייתה עסקה כלשהי, אין טענה שנאמר במילים או דרך אחרת אנחנו האלוביצ'ים ניתן לכם היענות חריגה ואתה תיתן הטבות רגולטוריות עבור בזק.
אז מה בכל זאת יש בכתב האישום התקדימי הזה שהוגש לנו?
כתב האישום טוען בעצם שנוצרה מעין הבנה פנימית, כל צד מבין לעצמו ובליבו פנימה שוחד בלי מילים, בלי סיכום, והכל לא ביחס למתת טריוויאלי של, או מתת מוכרת, של שוחד כסף או שוחד חומרי אחר אלא ביחס לשוחד תקדימי ויחידאי של היענות חריגה.
עכשיו כבודכם, אנחנו לאורך כל פרשת התביעה לא הבנו ואנחנו עוד נמחיש ונבהיר את הדברים בפרשת ההגנה, לא הבנו איך משפחת נתניהו הייתה בכלל יכולה לדמיין אגב ארוחת הערב הזאת בסוף 2012 שהיא מקבלת, שראש הממשלה מקבל היענות חריגה ואיך הכל בלי מילים שהוא אמור לקבל היענות חריגה באתר שנשאר כל הזמן עוין, למה שראש הממשלה לא יחשוב שהנכונות של משפחת אלוביץ' לקבל פניות בעניין ראש הממשלה, בעניין המדיניות שלו נובעת מהמדיניות האישית של אלוביץ'?
למה שראש הממשלה יחשוב שאם פונים לוואלה, ואנחנו נראה דרך אגב כמה פניות כן היו לעומת מקומות אחרים, זה דברים שאנחנו נראה, למה שראש הממשלה לא יחשוב שאם הוא פונה לאדם שמציג את עצמו כבעל תפיסה אידיאולוגית עמוקה ימנית, למה שהוא לא יחשוב שהיענות, ככל שבכלל הייתה היענות לא נובעת מהאידיאולוגיה הזאת? למה שהוא ידמיין בכלל שהיא נובעת מתוך איזה מערכת יחסים שוחדית וגם למה שאלוביץ' יחשוב שאם פונים אליו זה קשור לאיזשהו משהו מושחת?
עכשיו, זה קשה עוד יותר כמו שאמרתי שעשה שרואים ואנחנו נמשיך לראות את האתר הזה, מה בדיוק היה באתר הזה וואלה, מה הטענה של ראש הממשלה קיבל, הרי הוא לא קיבל כלום מהאתר, היה רע, נשאר רע, המשיך להיות רע כל הזמן אז בכלל איך ראש הממשלה יכול היה להבין שיש איזשהו מאמץ מאחורי הקלעים לשנות את האתר שמעולם לא השתנה? והכל בלי מילים, בלי איתותים, בלי כלום.
עכשיו, צריך לזכור כבודכם, ארוחת הערב הזאת שהיא זו שמתחילה לנו את האישום הראשון התקיימה ב-27 בדצמבר 2012, קצת אחר כך בתחילת שנת 2013 ראש הממשלה הרכיב ממשלה, מינה את גלעד ארדן להיות שר התקשורת. בחודש מאי 2013 הממשלה בראשותו של ראש הממשלה מחליטה ליישם את הרפורמה, אותה רפורמה שטוענים שאלוביץ' ראה אותה כהרסנית עבור בזק, מתקנים את החוק בהליכים מזורזים במסגרת חוק ההסדרים כדי ליישם את הרפורמה, ארדן העיד שראש הממשלה לא התערב אף פעם בשיקול הדעת שלו ליישם את הרפורמה ולא ביקש לעצור או לעכב את הרפורמה ואילו פעולות שאלוביץ' ראו אותם כפעולות הרסניות.
עכשיו, ראש הממשלה לא היה יכול להבין שהוא מקבל משהו אחרי ארוחת הערב כי הוא לא קיבל שום דבר, ראינו את האתר ונמשיך לראות. אנחנו נראה לכבודכם בפרשת ההגנה אבל גם אלוביץ' מצידו מה הוא ראה אחרי ארוחת הערב? הוא רואה איומים, הוא רואה חרב ענקית מבחינתו, כך הוא ראה את הדברים.
עכשיו, המבנה המשפטי הזה כבודכם של שוחד מסוג היענות חריגה על בסיס הבנה של אינטרסים הדדיים ולא בהתבסס על סיכום מוקדם הוא תקדימי, אבל הוא לא רק תקדימי הוא שגוי ופסול ולא סתם אני מתעכב על זה כי המאשימה בעצמה הסתבכה עם המועד שבו היא טוענת או שבו היא טענה שהתקיימה אותה הבנה ללא סיכום מוקדם.
בכתב החשדות לקראת השימוע המאשימה מיקמה את מועד ההבנה של ראש הממשלה בינואר 2014 אחרי השימוע היא מתחה אותו אחורה לאותה ארוחת ערב בדצמבר ב-27 בדצמבר 2012. עכשיו, לא היו שינויים עובדתיים, לא היו ראיות חדשות שגרמו למישהו לחשוב כך או אחרת, זה פשוט קונסטרוקציות כאלה שנבנו, ניסו למשוך את השמיכה מרגל אחת אבל למעשה השאירו את כל הגוף חשוף וזה מה שקרה בפרשת התביעה ברגע ששינו את המועד הזה.
כבודכם, כתב האישום שהוגש לכם בהתחלה ואת זה צריך לזכור כשאנחנו ניגשים לפרשת ההגנה הוא הוגש לכבודכם ככתב אישום חסר, כתב האישום הוגש בלי אותם 315 פריטים שהם לשיטת המאשימה המתת שראש הממשלה קיבל, זאת אומרת הוגש כתב אישום בלי שהוא מספר בכלל מה השוחד הניתן, אני מזכיר, שוחד תקדימי של היענות חריגה שהיא לא ברורה מיני וביי אבל הוא הוגש באופן חסר וברגע שכבודכם קיבל את הטענה של פסול ופגם בכתב האישום והורה למדינה לתקן את כתב האישום, להוסיף את אותו נספח א', את רשימת, את המתת הנטענת אז אני חושב ששם קרסה למעשה כל התזה של תיק 4000 כי ברגע שהיה צריך לבוא ולפרט מה ההיענות החריגה לפי פריטים מ-1 עד 315 פריטים התברר שאין שם שום דבר, כל הפריטים האלה הם פריטים ריקים, אנחנו נעמוד גם על הדברים האלו, זה קרה בפרשת התביעה אנחנו נרחיב בזה גם בפרשת ההגנה. קרוב למחצית מהרשימה כבודכם, קרוב למחצית מהרשימה הזאת ברשימת הפריטים לא נמצאת בכלל בידיעת ראש הממשלה.
עכשיו, אנחנו שמענו על מתת בסתר, על מתן בסתר, סליחה, זה דבר רצוי ומקובל מתן בסתר אבל מתת בסתר זה דבר שלא שמענו עליו מעולם ופה יש טענה למעשה למתת בסתר. עכשיו, כשבוחנים את הרשימה הזאת אנחנו נמשיך ונבחן אותה, אנחנו נראה שאין בה כמעט שום דבר, בטח לא משהו חריג.
בנאום הפתיחה שלה התובעת הראשית עו"ד בן-ארי אמרה שכתב האישום לא עוסק במערכת היחסים שבין עיתונאי לפוליטיקאי, היא אמרה שהזירה העיתונאית היא רק, ואני מצטט מתוך הנאום שלה – "ההקשר שבו ניתן המתת ללא מהות של הדיון בפני בית המשפט הנכבד", כלומר לא צריך בכלל היא אמרה, לא צריך לרדת לזירה הזאת של העיתונות להבין אותה, זאת הייתה התפיסה שלה והיא אמרה שלפנינו השאלה היא, ואני גם מצטט "של פגישה, שליטה והשפעה על תכנים" זה שטר שהיא הניחה לפנינו שבכוונתה לפרוע.
עכשיו, בפרשת התביעה כבר הוכח כבודכם ואנחנו נמשיך להוכיח את זה בפרשת ההגנה שמדובר במילים ריקות. קודם כל איך אפשר לטעון להיענות חריגה בלי לרדת לזירה הזאת שנקראת זירת התקשורת, לראות איך היא נראית, איך היא מתנהגת עם אנשים אחרים? איך האתר וואלה נהג עם אנשים אחרים? אילו דברים שיתגלו, אני מזכיר כשהתגלה אותו רול בעקבות מקרה ממוזל של עו"ד חן שגילה פתאום עולם תוכן שלם שהוסתר מאיתנו, עולם תוכן שחשף שהתנהלות של ישועה עם אין ספור פוליטיקאים הייתה מיטיבה פי אלף אולי פי מיליון, פי אין סוף ממה שמתואר בכתב האישום וכל הדברים האלה לא נחקרו והם דברים שהיו בידיעת המאשימה והם ניסו להסתיר אותם מאיתנו ולכן אי אפשר בכלל לנהל את השיח הזה של היענות חריגה בלי לרדת, בניגוד למה שאמרה התובעת הראשית לזירה של התיק שהולך לראות איך היא מתנהלת כדי לבחון אם הייתה חריגות או לא הייתה חריגות ואת כל זה היא לא עשתה.
עכשיו, אנחנו למעשה כבר ראינו שלראש הממשלה לא הייתה שום גישה, שליטה והשפעה על תכנים בוואלה כמו שהניחה בפנינו התובעת הראשית, להיפך, וואלה התברר כאתר אכזרי, ציני, עוין נגד ראש הממשלה, זה דבר שהוא, אני חושב שלא יכול להיות עליו עוררין, אנחנו עברנו על הכתבות, באמת הכתבות הכי קשות, הכי ציניות, הכי שגויות לשיטתו של ראש הממשלה שיכולות להיות ובאתר הזה טוענים שהוא קיבל היענות חריגה.
עכשיו אם אנחנו מדברים על חריגות אז יש לנו כתב אישום שהאישום הראשון בו שוחד של היענות חריגה בלי סיכום, בלי שום דבר שקורה במציאות כי במציאות קורה בדיוק ההיפך, זה דבר שהוא חריג אבל גם האישום הנוסף בתיק 4000 האישום של הפרת האמונים גם הוא חריג וחסר תקדים, מי שמע על טענה של הפרת אמונים שמתבסס, כך לפי כתב האישום על קונסטרוקציה חדשה של עצם העובדה שאתה פונה לסיקור מכלי תקשורת מעמיד אותך בניגוד עניינים ביחס לאותו כלי תקשורת? מי שמע על דבר כזה? זיקת סיקור.
אנחנו שמענו כאן כבודכם ראיות שבזמן אמת אילו שעשו במלאכה הזאת של אירועי ניגודי העניינים איך מונעים ניגוד עניינים, מה שואלים כדי למנוע ניגוד עניינים? אף אחד לא דמיין בכלל שזיקת סיקור יכולה לייצר ניגוד עניינים, בטח לא ניגוד עניינים שמוביל בתורו לעבירה של מרמה והפרת אמונים.
אנחנו גם כשבחנו את הספרות, את שאלות ניגוד העניינים, את הפסיקה לא ראינו מקרה אחד שבו מישהו העלה על דל שפתיו את האפשרות, לא את הטענה, את האפשרות שבקשות לסיקור יצרו ניגוד עניינים, דרך אגב, יש בזה גם הרבה היגיון, גם מי שעשו במלאכה ואנחנו נדבר על זה בהמשך, בתיק שלנו ביקשו כל הזמן סיקור מכלי תקשורת שהם דנו בעניינו של אותו כלי תקשורת, נדבר על זה בהמשך.
למשל, בשנת 2017 אני מזכיר את שנת 2017 תחילה אם פרוץ החקירות היו לחיינו לפחות כחקירות גלויות זה מעט אחרי שפרשות 1000 ו-2000 באו לידיעת כלל הציבור, המפכ"ל דאז רוני אלשייך הגיע לביקור בבית ידיעות אחרונות באותה תקופה, משטרת ישראל חוקרת ורוני אלשייך כל הזמן טרח להדגיש שהוא מעורב מאוד באירועים האלו, בחקירות האלו וגילה בקיאות ואמר מתי החקירה תסתיים ולא תסתיים, הוא כל פעם התראיין בנושא הזה והוא בא לביקור בבית ידיעות אחרונות, העיד פה גם דובי אייכנוולד שסיפר שזה כמובן היה כדי לנסות ולשפר את הסיקור שבידיעות אחרונות.
עכשיו, באותו זמן חוקרים טענה שהבעלים של ידיעות אחרונות, האורגן הכי בכיר בידיעות אחרונות נתן לראש הממשלה כדי שידיעות אחרונות לא תיפגע וכדי שהחברה תצמח ותצליח, זאת הטענה, טענה לא נכונה, טענה שגויה אבל זאת הטענה. עכשיו, באותו זמן הוא מגיע, הוא מבקש סיקור, הוא מקבל סיקור מלטף ואוהד בידיעות אחרונות ואף אחד לא העלה בדעתו לטעון שיש פה איזשהם יחסים שוחדיים בין המפכ"ל לבין ידיעות אחרונות, או מרמה והפרת אמונים ובצדק אף אחד לא טען את זה, גם אף אחד לא טען שכל צד הבין מה בכוחו של הצד השני לתת והוא הבין גם מה הקשר בין הדברים, אין, לא היו טענות כאלו.
עכשיו, לאורך כל התקופה המשטרה והמפכ"ל באופן אישי פעלו לשפר את התדמית בידיעות אחרונות, יש כתבות שער מחמיאות מאוד שהמפכ"ל קיבל בידיעות אחרונות ופולו אפים בקבוצת ידיעות אחרונות ואפילו בשלב מסוים כשהתפרסמו הפגישות של היועץ המשפטי לממשלה דאז, ושל פרקליט המדינה דאז התברר שגם הם נפגשו לא מעט עם עיתונאים מידיעות אחרונות כששאלת ידיעות אחרונות עמדה על המדוכה אם להעמיד אותה לדין או לא להעמיד לדין, ואני מזכיר אצלנו, הם קיבלו סיקור מאוד מאוד אוהד בקבוצת ידיעות אחרונות ובאותה נקודת זמן הם קיבלו החלטה מאוד חריגה ביחס לידיעות אחרונות.
אני מזכיר כתב האישום שלנו כשמסתכלים עליו חסרים בו, חסרות בו החברות. עכשיו, זה פרקליט המדינה שכתב הנחייה ביחס להעמדה לדין של תאגידים, על החשיבות של תורת האורגנים, מה כל תורת האורגנים נשתכחה מליבם? אז הם מקבלים סיקור מאוד חיובי בידיעות אחרונות ומקבלים החלטה חריגה ביחס לידיעות אחרונות לא להעמיד אותה לדין, דרך אגב, בצדק, גם לא היו צריכים להעמיד את מוזס לדין אבל אם הולכים את הדרך הזאת אז זה מה שהם היו צריכים לעשות.
עכשיו, נשווה לעצמנו מצב שבו היינו מגלים שראש הממשלה קיבל סיקור מלטף בוואלה והוא לא קיבל, הוא קיבל סיקור עוין ומצד שני הוא מקבל החלטה חריגה כמו לא להעמיד לדין את ידיעות אחרונות. זה לא המקרה אצלנו, אצלנו הוא קיבל החלטות לפי ההמלצות של כל דרגי המקצוע. מה היו טוענים אז בתביעה? אני לא מציע חלילה להפליל מישהו או לא להפליל מישהו אני רק אומר, רוצה לדבר על התקדימיות יוצאת הדופן, על הסטנדרט הכפול במה שקשור לראש הממשלה וכמובן בסכנה, סכנה שעמדו עליה עוד לפני שנים כשדיברו על עבירת השוחד ועל הנוסח הכל כך רחב שלה ועל החובה של בית המשפט לגדור את העבירה הזאת כי המחוקק לא גדר אותה וכשמבטלים את הגדרות כשמסירים אותם אז מה שקורה שהעבירה הזאת יכולה לכסות עולם שלם וזה מה שקרה כאן כי אפשר לבוא ולחקור כל אחד על כל דבר, אתה מוצא איזה סיקור, אתה מוצא החלטה רגולטורית, אצלנו הכל בהתאם להחלטות גורמי המקצוע.
עכשיו, ברור שיש בדברים שתיארתי כדי להמחיש עד כמה קלושים הדברים. אין דבר כזה שוחד של סיקור, בטח בלי שיש סיכום מוקדם, זאת אומרת גם אם רוצים להרחיב את עבירת השוחד בגבולות הסיקור חייבים לעשות את זה על פי סיכום מוקדם, בלי סיכום מוקדם מגיעים לתוצאות אבסורדיות, זה באמת הבאה לאבסורדום.
עכשיו, גם האישום השני בכתב האישום כבודכם, כמובן אנחנו נרחיב בדברים האלו בפרשת ההגנה, אנחנו נראה את כל הדברים, נעשה את ההשוואות האלו בפרשת ההגנה ונביא את העדים הרלוונטיים. גם האישום השני בכתב האישום כבודכם שזכה לשם תיק 2000 הוא חריג מאוד, מאוד. האמת היא שקשה להאמין שהוגש לבית המשפט, שוב, זאת העמדה של ההגנה ביחס לאישום הזה ולאופן שבו זה ילווה אותנו בפרשת ההגנה.
בתיק 2000 הטענה היא שראש הממשלה שנוני מוזס הציע במסגרת שיחות שהוא קיים עם ראש הממשלה שוחד לראש הממשלה בדמות סיקור חיובי, זה כמובן לא נכון, מוזס מעולם לא הציע שוחד אבל זה ממילא לא מה שמיוחס לראש הממשלה, מה שטוען כתב האישום הוא שראש הממשלה ואילו ציטוטים – "הגם שלא ביקש מוזס שוחד ולא התנה שוחד הוא לא חדל מהשיח עם מוזס ובכך, ועכשיו זה ציטוט מלא – "נטע אצל הנאשם מוזס את הרושם לפיו ישנה אפשרות של ממש שהוא ראש ממשלת ישראל ייקח שוחד בכך גם העביר הנאשם נתניהו מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים ההדדיים של נבחרי ציבור, בכירים ואנשי עסקים וכי אין פסול בעסקאות שוחד."
זאת הטענה, עוד הפרת אימונים מסוג חדש, הפעם סירוב לקבל שוחד ככזה שמקים עבירה של מרמה והפרת אימונים.
עכשיו, כמובן שכל התזה של כתב האישום שעוסקת בסירוב של ראש הממשלה לקבל שוחד מנוני מוזס הבעלים של העיתון הכי משפיע בישראל, הבעלים של אתר האינטרנט שהוא ביי פאר בכמעט, באופן פי אין סוף משפיע מוואלה מקריסה את האישום הראשון. איך יכול להיות שראש הממשלה מסרב לקבל שוחד של סיקור חיובי, מכלי תקשורת שעדיפים בהרבה מוואלה אבל מוכן לקבל שוחד מאתר נחות כמו וואלה אבל אני לא נכנס עכשיו לסתירות האלו.
מה שכן חשוב הוא שכאשר קוראים את כתב האישום אנחנו רואים כבודכם שיש בו כמה פעמים מנסים לבוא ולהגדיר את העבירה של מרמה והפרת אימונים כי גם התביעה לא ידעה להגדיר את העבירה הזאת, יש בה איזה תופעה חדשה ישנה כזאת. אנחנו יכולים לראות שיש בכתב האישום הזה שרידים של נוסחים קודמים של כתב האישום, כתב אישום שיש בו שרידים כמו תורת התעודות למי שמכיר שהשתמרו שרידים, גרסאות שונות של טקסטים שונים שאוחדו לטקסט אחד ואז אתה יכול לראות כל מיני שרידים של הטקסט הישן, למשל, כשמסתכלים בכתב האישום בתיק 2000 בסוף שלו אפשר לראות שיש שלו שפעמים מופיע הביטו במעשים המתוארים לעיל, זה בדרך כלל מה שמסכם את האישום. באישום 2000 זה מופיע שלוש פעמים, כל פעם אם זה סיכום אחר, זכר לאותו נוסח שכנראה היה פעם, זכר לאותה תעודה שאבדה לה, אין יותר את התעודה הזאת, נשאר לנו איזשהו זכר כזה ולפעמים הוא סותר את העובדות שמתוארות למעלה.
פעם אחת הטענה היא שראש הממשלה ביצע עבירה של מרמה והפרת אימונים הגם שהוא לא ביקש או התנה שוחד, הוא לא חדל מהשיח עם מוזס זאת פעם אחת הטענה. טענה שנייה ונפרדת ואולי סותרת היא שהטענה שראש הממשלה ביצע עבירה של מרמה והפרת אימונים כי הוא נטע במוחו של מוזס את הרושם לפיו ישנה אפשרות של ממש שראש הממשלה ייקח שוחד הגם שהוא לא התכוון לקחת שוחד ובמופע השלישי יש טענה שלאחר הביטוי במעשים המתוארים לעיל שראש הממשלה ביצע עבירה של מרמה והפרת אימונים בכך שהוא ניצל את המשך השיח במטרה לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורו בכלי התקשורת של ידיעות אחרונות. שלושה מופעים, שלוש תעודות שאבדו להם.
עכשיו, אנחנו נראה בפרשת ההגנה שכל החלופות האלו הן מעבר לזה שהן לא מגלות עבירה הן גם לא נכונות ברמה העובדתית, זה ממש כשלים בסיסיים, כשלים בסיסיים.
עכשיו, בתקשורת פורסם ואפילו היו כאלה שהתראיינו בשמם שכתב האישום בנוסח שלו הוא תוצר של מעין איזו פשרה מפא"ינקית היו שסברו לדוגמת רז נזרי, הוא אמר את הדברים בקולו, הוא התראיין ואמר את זה שאמנם יש בידי הפרקליטות ראיית זהב אבל אין עבירה ולכן צריך לסגור את התיק הזה, דרך אגב, לא רק נגד ראש הממשלה אלא גם נגד נוני מוזס.
היו אחרים מהצד השני שחשבו שיש פה שוחד, אני לא יודע איך אבל זה מה שהם חשבו ואז אמרו בין לבין יש איזו עבירה אחרת נלך עליה אבל זה לא עובד, זה לא יכול לעבוד, אי אפשר לעשות פשרות מפא"ינקיות בסעיפי חוק, זה פשוט לא עובד.
אני אומר כך כבודכם, אנחנו ישבנו פה ושמענו את הדברים של התובעת הראשית שנראה שהיא לא כיבדה אותנו בנוכחותה היום, אנחנו ישבנו ושמענו נאום פתיחה שהוא הפוך מכתב אישום, הפוך, כל מה שכתוב שם כבודכם ילך ויראה, זה פשוט הפוך מהעובדות שמפורטות בכתב האישום, ישבנו, נשכנו שפתיים, דרך אגב, ניסינו פעם אחת להתנגד כבודכם אמר לנו ובצדק נאום פתיחה, אין מה לעשות, נושכים שפתיים ומתקדמים אז אני מבקש אנחנו עד עכשיו יש לנו צלקות על השפתיים אני מבקש שגם אם יש משהו שמפריע זה לא הזמן.
בהצעת החוק של משרד המשפטים על שלל החלופות הרבות שפורטו, זה הצעת חוק של משרד המשפטים, של הפרקליטות פירטו כל מיני מקרים של מרמה והפרת אמונים. אין שם אפילו משהו שהוא בדוחק נראה כמו המקרה שלנו של סירוב לקבל שוחד אבל אתה לא עושה את זה מספיק מהר והצד השני אולי חושב שאתה כן מסכים הגם שאתה לא מסכים כעבירה של מרמה והפרת אמונים, אין דבר כזה, זה לא קיים שם. אי אפשר בכלל לחשוב שזה דבר שיכול להקים עבירות, בכלל אמרתי, הפשרה המפא"ינקית הזאת שצריך לסגור את התיק אבל אולי קצת לא נעים כי יש כאלו שחושבים להגיש כתב אישום על שוחד אז נסגור באיזה מבנה עקום של מרמה והפרת אמונים ואז ניזרי כינה את זה חצי היריון באותו ראיון, האמת שאין דבר כזה חצי היריון יש או בהיריון או לא בהיריון וחבל שאנחנו צריכים, היינו צריכים לשמוע איזה ראיות בפרשת התביעה וחבל עוד יותר שאנחנו צריכים לשמוע ראיות בעניין הזה בפרשת ההגנה.
עכשיו, ביחס לאישום השלישי כבודכם תיק 1000 גם עליו לא פסחה החדשנות והיצירתיות המשפטית, ברוך ה' היא עוטפת את כל כתב האישום ושוב, זה לפני שאנחנו דנים בראיות עצמן, במה שקרה, באיך בנו כתב אישום כזה שחתוך על השקל, נדבר על זה בהמשך.
באישום הזה כבודכם הפרקליטות מבקשת מכם להרשיע את ראש הממשלה בעבירה של מרמה והפרת אמונים בשל קבלת מתנות מחבר. עכשיו צריך לעצור לרגע ולהבין שוב על פני הדברים ואנחנו נעמיק בזה בפרשת ההגנה, מה הפרקליטות מבקשת לעשות, הרי ענייני קבלת המתנות מוסדרים בחקיקה ספציפית, חוק שירות הציבור, מתנות, התש"ם 1979 או חוק המתנות כפי שהוא מכונה בציבור.
לפי חוק המתנות עובד הציבור לא רשאי לקבל מתנה אם היא ניתנה לו, ואני מצטט – "באשר הוא עובד ציבור" אלא אם יש חריגים שקבועים שם בחוק. בא בית המשפט העליון ובשורה של פסקי דין אמר לנו מה זה מתנה שניתנת לאדם באשר הוא עובד ציבור ואני מצטט למשל מבג"ץ 7074-93 סוויסה נגד היועץ המשפטי לממשלה, עונה על השאלה הזאת בדיוק בית המשפט, מתי מתקבלת טובת ההנאה על ידי השוטר באשר הוא שוטר או עובד ציבור? נראה לי כי התשובה היא טובת ההנאה הניתנת לשוטר באשר הוא שוטר אם היותו של המקבל שוטר הוא הטעם היחיד או הדומיננטי להענקת טובת ההנאה. יש גם ביטויים היחיד, או למצער הדומיננטי, זה משתנה בפסיקה.
עכשיו, המקרה שלנו היועץ המשפטי לממשלה דאז, התובעת הראשית ידעו שאי אפשר לטעון ברצינות שראש הממשלה קיבל את המתנות כטעם יחיד בזה שהוא עובד ציבור או שזה הטעם הדומיננטי, זה ברור, הרי שמענו את הראיות, שמענו את מילצ'ן בעצמנו, זה היה ברור שלא אז מה עשו? יצרו קונסטרוקציה חדשה, אם המתנה ניתנה בזיקה להיותך עובד ציבור אז קמה עבירה חמורה יותר של מרמה והפרת אמונים, כלומר בעבירה של הקנס, בעבירה הקלה יותר הספציפית צריך שיהיה קשר חזק בין המתנה לעובדה שאתה עובד ציבור, טעם יחיד או טעם דומיננטי אבל בעבירה החמורה יותר של שלוש שנות מאסר, עבירה עמומה, הרקמה הפתוחה עם כל הבעייתיות שבה שם די לנו בזיקה, מכוח מה? למה? איך נוצרה הקונסטרוקציה הזאת? לא ידענו, לא ראינו.
עכשיו, החידוש הזה הוא כל כך מעניין כי במקביל ליצירת החידוש הזה ניתנו כמה החלטות של היועץ המשפטי, אותו יועץ משפטי וגם של המשנה שלו רז ניזרי שדיברנו עליו קודם, זה קצת לפני כן, שעניינה של רות דוד הגיע, ישב על המדוכה ואצל רות דוד אני מזכיר הייתה טענה שנתמכה בראיות שהיא כפרקליטת מחוז קיבלה תיקים יקרי ערך ועטים וסחלבים וכל מיני מתנות טובות, סגרו לה את התיק, אותו יועץ משפטי למרות שהיא קיבלה אותו מסנגור שניהל תיקים מול אותה פרקליטות, עכשיו אני רוצה לצטט מההחלטה בהקשר הזה. קובע שם היועץ מנדלבליט שהתיק נגד רות דוד נסגר כיוון "בשים לב לקיומה של חברות עמוקה בין השניים" ואני ממשיך ומצטט, וזה בעיני דבר דרמטי "המתנות אשר נתן פישר לרות דוד יכולות לשמש אינדיקציה לחברות העמוקה." זה בדיוק הפוך. העובדה שניתנו מתנות הן אינדיקציה לעומק החברות ולא כאלו שחלילה מקימות עבירה וגם אצל אולמרט יש חוות דעת של עו"ד ניזרי, של המשנה ליועץ המשפטי דאז ואני מצטט – "גם איש ציבור רשאי לקבל מתנות מידידים ולא כל מתנה מקימה את החשד לקבלת טובת הנאה בלתי כשרה."
עכשיו, אנחנו כמובן חושבים שהיועץ המשפטי צדק כשסגר את התיק לרות דוד וגם אמירה של רז ניזרי ביחס לאולמרט נכונה אבל הסטנדרט הכפול הוא בלתי אפשרי ואנחנו נעמיק גם בכך בפרשת ההגנה, הרי צריך לשאול את עצמנו מה השתנה אצל ראש הממשלה שהוא זוכה לחידוש על חידוש על חידוש שהוא הופך להיות סוג של שפן ניסיונות משפטי שמנסים עליו את כל הקונסטרוקציות המשפטיות, דווקא על אדם אחד, דווקא על ראש ממשלה מכהן ומגישים את כתב האישום הזה כשהוא עוד על מדשאות הבית הלבן כשמכריזים על תכנית המאה שאמורה הייתה, לצערי זה לא קרה, לשנות את פני המזרח התיכון.
עכשיו כבודכם, אנחנו בניגוד גמור למצג שהציגה התובעת הראשית בנאום הפתיחה שלה של איזה ענייניות שכזו כביכול, אנחנו הוכחנו בפרשת התביעה והיו שאלות נוקבות שגם כבודכם שאל בהקשר הזה את העדים, את השוטרים שאנחנו נוכיח שסופו של ההליך הגשת כתב האישום התקדימי הזה מעידה על תחילתו של ההליך, על העובדה שלא חקרו פה עבירות אלא חקרו פה בן אדם ואנחנו ראינו את זה, אני אראה את זה תיכף ואנחנו נמשיך ונעמיק בנושא הזה במסגרת פרשת ההגנה.
אחד הדברים החשובים ביותר שיכול לצאת מהתיק הזה זה שהרדיפה, רדיפה מהסוג הזה תיפסק. אנחנו טוענים שלא רק שחיפשו אדם ולא עבירה אלא שבסופו של דבר כשלא מצאו עבירה יצרו עבירה ולכן קיבלנו את המבנים המשונים האלו, מבנונים כאלו משונים. כבודכם חקירת אדם ולא חקירת עבירה היא מובילה לעיוות של הדמוקרטיה ולפגיעה קשה בזכויות אדם, ישנו משפט ידוע של, ידוע לשמצה של ראש המשטרה החשאית של סטאלין שאמר שואו מי דה מן אנד אי שואו יו דה קריים, תראו לי את האדם ואני אציג לכם את העבירה וזו לא תופעה שקורית רק במשטרים אפלים, שלא נחשוב לרגע שזה שמור רק לברית המועצות הסובייטית או אולי לצפון קוריאה, כבר בשנות ה-40 שופט בית המשפט העליון בארצות הברית השופט רוברט אי ג'קסון שבמאמר שלו התובע הפדרלי דיבר על הסכנה החמורה ביותר שניצבת לפתחו של תובע ומה הוא אמר? הוא כתב "The most dangerous power of the prosecutor: that he will pick people that he thinks he should get, rather than pick cases that need to be prosecuted."
בעברית – הסכנה הגדולה ביותר בכוחו של התובע היא שהוא יתמקד באנשים שהוא חושב שהוא צריך לתפוס במקום לאתר תיקים שצריך לנהל, והוא ממשיך ואומר ואני אקריא רק מהעברית, אני לא אקריא מהמקור באנגלית, זה תרגום חופשי שלנו – כאשר ספרי החוקים מלאים במגוון גדול של עבירות לתובע יש סיכוי סביר למצוא לפחות הפרה טכנית של מעשה כלשהו מצד כל אחד, במקרה כזה לא מדובר בגילוי פשע ולאחר מכן בחיפוש אחר האיש שביצע זאת אלא בבחירת האיש ולאחר מכן בחיפוש בספרי החוקים או בהפעלת חוקרים כדי להדביק לו עבירה כלשהי. בתחום הזה בו התובע בוחר באדם כלשהו שהוא לא מעוניין להביך או בוחר קבוצה כלשהי של אנשים לא פופולריים ואז מחפש עבירה טמונה סכנה גדולה ביותר של שימוש לרעה בכוח התביעה, כאן הופכת מערכת אכיפת החוק לאישית והפשע האמיתי הוא בכך שאדם נמצא לא פופולרי בקרב הקבוצה השלטת או שהוא קשור לדעות פוליטיות שגויות לדעתו של התובע עצמו.
אנחנו כבר הוכחנו ונמשיך להוכיח במסגרת פרשת ההגנה שזה בדיוק, אבל בדיוק מה שקרה אצלנו. כבודכם בשנת 2009 ראש הממשלה נבחר לקדנציה שנייה, עד שנת 2015 הכל היה שקט על מי מנוחות. בשנת 2015 וזה חשוב לראות את זה, אי אפשר, אם לא מציגים את זה אם לא מניחים את הדברים על השולחן לא רואים את זה והצרה היא שלפעמים מרוב עצים לא רואים יער אז אני רוצה שנדבר על היער. בשנת 2015 פרח לרנר היועצת החקירה הבכירה של ראש הממשלה נחקרה, ארי הרו נחקר, באה לעולם גם פרשת המעונות על הזמנת ארוחות כשיש בשלנית.
בשלהי שנת 2015 הגיעה למשרדי להב 433 העיתונאי בן כספית לפי מה שבן כספית סיפר בקולו וזה אירוע אנטי דמוקרטי בעליל הוא לא רצה להגיע למשרדי להב ורק לאחר שהמשטרה הפעילה על בן כספית וזה לפי מה שהוא מכנה, את התותחים הכבדים שלה הוא הסכים להגיע ולמסור את המידע שהוא אסף כעיתונאי. עכשיו חשוב להבין, לבן כספית אין מידע אישי, אין לו דברים מידיעתו האישית, יש לו דברים, עדויות שמיעה שהוא ליקט או אסף כעיתונאי ואת המידע הזה משטרת ישראל רצתה שהוא ימסור והפעילה עליו את התותחים הכבדים כדי שהוא ימסור לה.
ב-11 באפריל 2016 כך סיפר לנו מומי משולם הוא פגש במקרה במסדרון היחידה שלו את בן כספית יחד עם אז ממלא מקום יאח"ה ערן קמין וערן קמין ביקש ממנו לשבת עם בן כספית וככה לקבל ממנו את כל מה שיש לו לספר וכך נוצרה לה הודעה ארוכה שמומי משולם מספר כאן בבית המשפט שהוא תרגם אותה לתכנית עבודה נגד ראש הממשלה. כך הדברים התחילו. עכשיו, כורש סיפר כאן בבית המשפט, כורש שבא לפקד אחר כך אחרי קמין על יאח"ה הוא סיפר שמנדלבליט שימש כראש צוות החקירה דה-פקטו, זה דבר שהוא אמר כמה פעמים כאן בבית המשפט, הוא סיפר שעד לשלב מאוד מאוחר מנדלבליט לא התיר להם לחקור את ענייני קבלת המתנות ומה עשתה היחידה החוקרת כאשר היועץ המשפטי לא התיר לה לחקור את המתנות?
כפי שראינו בפרשת התביעה ונמשיך להרחיב בנושא בפרשת ההגנה, המשטרה זימנה עדים לצורך פרשה אחת וגבתה מהם מידע ביחס לפרשה אחרת כשהיא מפצלת את ההודעות. ראינו את מלאכת הפיצול המרשימה איך אותה הודעה נמצאת פעם אחת עם X שאלות ופעם שנייה עם X פלוס Y שאלות שלא התירו להם לחקור.
עכשיו, התופעה הזאת של הטרמה זו תופעה שחזרה על עצמה פעם אחרי פעם אחר פעם בתיק הזה, ראינו איך במסגרת תיק 1000 חוקרים את תיק 4000, בודקים את תיבת הדואר האלקטרונית, בודקים כניסות של אלוביץ', בודקים כל מיני תכתובות של פילבר עם אלוביץ' בתיק 1000 למרות שאין לזה קשר לתיק 1000 כי הייתה כתבה בהארץ אז מנסים תוך כדי, אין אישור מהיועץ אבל מנסים לבצע כמה פעולות חקירה. בתיק ברשות לניירות ערך כשחקרו את ענייני בזק, גם שם ראינו איך הציעו לפילבר להיות עד מדינה ביחס לראש הממשלה גם כשעוד לא היה אישור כזה, לשיטת היועץ המשפטי לממשלה עצמו, ראינו איך הורידו כל מיני כתבות אבל שינו את הסימון של הכתבות האלה כדי שזה ייראה כאילו הכתבות האלה סומנו רק לאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה כשבפועל הם הורדו ונבחנו עוד לפני שהוא יועץ, ראינו את זה כל הזמן, זה מוטיב חוזר, כל הזמן.
עכשיו, כדי להבין כמה רחוק הייתה משטרת ישראל מוכנה ללכת למצוא משהו נגד ראש הממשלה, כל דבר, באמת כל דבר אני רוצה לציין כמה אפיזודות שאני רואה אותן כאפיזודות מבהילות, אנטי דמוקרטיות בעליל. בחודש יולי 2016 ארי הרו חזר מביקור בארצות הברית, הוא טס עם קונקשן במשך 15 שעות הוא מספר, סיפר על עצמו שהוא לא ישן והוא נחקר 11 שעות ביאח"ה. בחקירה הזאת משטרת ישראל הציעה לארי הרו עסקה מושחתת פסולה שאומרת שהיא בדיוק העסקה שאסורה לפי כל מה שאמרנו לפני כן. אומרים לארי הרו נוותר לך על התיק האישי שלך, תיק שלא קשור לראש הממשלה, דרך אגב, בחוסר סמכות, אי אפשר לעשות דבר כזה, נוותר לך על התיק האישי שלך אם תיתן לנו משהו, כל דבר לא חוקי או פסול על ראש הממשלה, ואני מצטט, אומר כורש – "אני צריך ללכת, יש לך משהו להגיד נגד אחרים? תגיד לי אתה, אני לא רוצה לשאול אותך שאלות, מה אתה בעשר שנים האחרונות, כמה עבדת שמה? שם הכוונה אצל ראש הממשלה, אתה יכול להגיד לי על אירועים פליליים או דברים פסולים נגד אחרים, זה מה שאני צריך ממך, זה ההסכם, תגיד לי אתה, לא, בלי רשימה, אני רוצה רשימה, לא, תגיד לי עכשיו, אני לא הולך לשאול אף שאלה, אני רוצה רשימת אינבטר מה הדברים הפסולים שהיו כדי לדעת איזה סחורה יש לך, איזה דברים פסולים, תגיד לי אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. אני יכול לתת לך, אני אלך, תן לי עכשיו רשימה".
הוא ממשיך ואומר אותו כורש – "תעשה את החשבון נפש שלך, עוד פעם באנו ואמרנו יש על מה לדבר, המשלתי את זה לסוג של שוק, בזאר שנותנים ומקבלים, שאנחנו מוותרים על משהו משמעותי, רוצים לשמוע ממך על משהו משמעותי, כל מה שאמרת כרגע, עוד פעם, זה לא משהו שנפלתי מהכיסא, אילו דברים שנאמרו, אילו לא המצאות, זה לא כל מיני פייק ניוז, זה דברים שקרו במשטרה שהביאו את ראש הסגל של ראש הממשלה שאמרו לו תן לנו, עשר שנים אתה איתו, אין לך מה לתת? אתה לא יכול לספר לנו משהו עליו?"
עשו את זה שוב, אם מישהו חושב שזו הייתה טעות אז זו אפיזודה רגעית ואנחנו נמשיך ונראה בפרשת ההגנה אנחנו נראה את רוחב הרשת שניסו לפרוש כדי לתפוס את ראש הממשלה. גיל שפר עוד ראש סגל שנחקר באותו זמן בעניינים אישיים שלו שלא קשורים לראש הממשלה שהתבררו כעורבא פרח, באמת כל מיני אישומים הזויים שכאלו גם אותו שאלו, מגיעים אליו חוקרי יאח"ה ואומרים לו המטרה שלנו בסופו של דבר לבדוק אם היו פה חשדות לפעילות פלילית או פעילות שהיא לא מוסרית. מה פתאום שיבואו לשני ראשי סגל של ראש הממשלה ויגידו תביאו לנו דברים פליליים, פסולים, לא מוסריים, מה רצו לגלות על ראש הממשלה? באמת. ככה חוקרים ראש ממשלה מכהן וחוק יסוד הממשלה שאמור להגן עלינו מפני זה.
עכשיו, גם כשמגיע עוזי ארד אמר לנו החוקר שחקר אותו שהוא חקר אותו בצורה מאוד מדודה, מאוד מדויקת, הוא רצה לקבל ממנו רק דברים מאוד ספציפיים ומה הוא שואל אותו החוקר? אומר לו אני ממליץ, עוזי ארד היה ראש המל"ל אז ראינו ראשי סגל ועכשיו ראש המל"ל, אנחנו נעבור על מספר פרטים טכניים ואני ממליץ שנתחיל בנתניהו ומשפחתו שאני מאמין שבתוך הנושא הזה נמצא כל הנושא של הכוורת בלשכה וכו'. כלומר חוקרים את ראש הממשלה בצורה מאוד ממוקדת, נתניהו, משפחתו, הכוורת וכו', בלי שום עבירה, חוקרים אדם, פשוט, רואים את זה מול העיניים, אי אפשר שלא לראות את זה. דרך אגב, מה היינו אומרים אם היינו שומעים שמשטרת ישראל חוקרת איזה סביבה של עיתונאי שמבקר אותה? מה היינו אומרים על דבר כזה? שלוקחים חברים של אותו עיתונאי, או קולגות שלו שהסתבכו בעצמם ואומרים תספר לנו על אותו עיתונאי ונסגור לך את התיק, מה היינו אומרים? מה היינו אומרים אם היו עושים את זה לעובד ציבור אחר? היינו צועקים שיש פה פיגוע בדמוקרטיה ובצדק, היינו יוצאים להפגין ובצדק וזה מה שעשו כאן אצל ראש הממשלה וגם את העניין הזה אנחנו נרחיב, אנחנו נרחיב בו הרבה בפרשת ההגנה, צריך להבין, הרשימה הזאת של האנשים שסביב ראש הממשלה שנחקרו אין סופית, זה פשוט, אנחנו מנינו אותה, היא אין סופית.
יש את דוד שרן וארי הרו ופרח לרנר, ונתן אשל, וגיל שפר, וניר חפץ, ושלמה פילבר ועוד ועוד ועוד, אחד השיאים או המקרים במקרה הזה שחקרו את דוד שימרון שלא היה שום דבר נגדו, התיק נגדו נסגר כפי שכבודכם יודע חקרו אותו והציעו לעורך הדין דוד שימרון עורך הדין של ראש הממשלה הציעו לו להיות עד מדינה נגד ראש הממשלה, מי שמע על דבר כזה? עד מדינה נגד הלקוח שלו? גם זה דבר שקרה.
עכשיו, אנחנו חושבים כבודכם שהמאמץ האדיר הזה, מאמץ שכלל מאות שוטרים, טיסות מסביב לעולם, חיקורי דין, מעצרים ברוטאליים, גיוסי עדי מדינה לרוב, מניעת שינה, חיפושי נקבים שזה מעשה סדום בעדים, גיוס כל דבר שקרה פה, כל אירוע כדי למצוא כמה חתיכות בפאזל חתיכות שלא מתחברות אחת לשנייה ואחר כך במאמץ אדיר וחסר תקדים באים ומחברים אותם לאיזה תמונת פאזל כזו עם פטיש חמישה קילו, חמישים קילו כדי שזה כאילו יתחבר, כאילו יש עבירות אבל כשמפסיקים להפעיל את הלחץ ומגיעים לבית המשפט לאור השמש אז רואים שהכל מתפרק.
עכשיו כבודכם את התיק שלנו למן הרגע הראשון ליוו גם הדלפות בלתי פוסקות, הדלפות ששיבשו וממשיכות לשבש את ההליך כאן, אנחנו כל הזמן נחשפים לעוד דברים שקרו, עדים שהעידו כאן שהם לא בקשר עם התקשורת ומסתבר שהם מצולמים לאורך כל העדות שהם כאן בבית המשפט. אנחנו ראינו שיבושים כל הזמן שזכו להתעלמות לאורך כל הדרך מצד רשויות התביעה שזה דבר, אני לא יודע איך להגיד, אולי התעלמות, העלמת עין כמעט. ראינו כאן כבודכם בשלב החקירה אני אתן כאנקדוטה אבל גם את זה אנחנו נמשיך ונחקור את העניין של הפרוטוקולים, התמלילים בתיק 2000 כשראש הממשלה מבקש לקרוא את כל התמליל לראות את הקונטקסט של הדברים לא נותנים לו, הוא קרא אולי אחוזים בודדים, הוא מבקש לקרוא, אומרים לו שכן, אחר כך, ולא נותנים לו לקרוא את זה אבל בזמן שהוא לא מקבל את הפרוטוקול, בערוץ 2 מפרסמים את כל הפרוטוקולים, את כל התמלילים.
וכששואלים את החוקרים מה עשית עם זה? הוא אומר הצטערתי מאוד. הצטערתי מאוד כאילו שהחוקר, ראש היחידה החוקרת הוא מהאו"ם הוא יכול רק להצטער. זה היה בשלב החקירה. בבית המשפט כבודכם קרו אירועים שאנחנו חושבים שהם אירועים פליליים שלא זכו לשום יחס מצד המאשימה, איך התחיל המשפט שלנו? הוא התחיל במשפט ציבורי שעשה עיתונאי רביב דרוקר ומה זה אותו משפט ציבורי? זה לא איזה סיקור, זה לקחת עדי תביעה לעמת אותם אחד עם השני, לעמת אותם עם חומרים שסותרים לכאורה את הגרסה שלהם במשטרה, גרסה מזכה כדי לנסות ולשכנע אותם שאולי מצב הדברים הוא הפוך בניגוד למה שהם אמרו בחקירה במשטרה, זה ממש הדחה בחקירה.
מה עשתה עם זה התביעה? שום דבר. עכשיו, הם לא היו צריכים לעשות הרבה כי כששאלו את דרוקר למה עשית את זה? אז הוא נתן, הוא הסביר את היסוד הנפשי שלו. שואלת אותו המראיינת יעל דן, אומר דרוקר: "קודם כל את צריכה להבין, יושב בפתח תקווה אדם בשם מומו פילבר, יש מלחמה על מוחו של פילבר, אם את חושבת שהוא יבוא להעיד כך וכך הוא לא יעשה את זה." אני מדלג טיפה – אומרת לו יעל דן: "אז אתה מנסה לחזק את מומו פילבר? זו התכלית, לחזק אותו?" אומר דרוקר: "אני רוצה לחזק אותו כדי שיבחר להגיד את האמת, את האמת שלו כמובן." ואז דן עונה לו: "זה שיבוש הליכי משפט, יגידו לך שזה שיבוש של מהלכי משפט." אז דרוקר אומר: "יכולים להגיד, יכולים להגיד." האמת, באמת יכולים להגיד, אנחנו אמרנו, מה קרה? קרה משהו? מישהו הגיש נגדו כתב אישום? מה היה קורה אם עיתונאים שתומכים בראש הממשלה היו עושים את אותו דבר, לוקחים עדי תביעה שהם נגדו ומשכנעים אותם להיות בעדו? הם הרי היו עצורים, היו מגישים נגדם כתב אישום, אולי עצורים עד תום ההליכים, אבל כשעושים את זה מצד אחד אז זה בסדר, בצד של התביעה.
עכשיו, אותו דרוקר בא לכבודכם וביקש לפרסם קטעים מתוך החקירה של הדס קליין, לא גילה לנו שהוא כבר פרסם את הקטעים האלו בסרט "ביבי פייל" כשהוא עובר על החוק. פנינו גם בעניין הזה לתביעה, ליועצת המשפטית לממשלה שתורה על חקירה, שום דבר לא קורה, עוברים על החוק, מצפצפים עליו, שום דבר לא קורה וזה גורם לשיבושים.
העיד פה העד דוד שרן, תוך כדי העדות שלו אומר עליו דרוקר את הדברים הכי איומים בעולם, הוא קורא לו איש שחור, הוא אומר עליו דברים קשים. מה קורה? כלום, שום דבר. אומר דוד שרן: "הוא שחור, האיש הכי חסר בושה בארץ, אולי בעולם." תוך כדי, על פחות מזה ראינו כתבי אישום כשאמרו בעניין של קליין, אבל פה שום דבר לא קורה כי זה לצד אחד, כי הם אחראים את מי מעמידים לדין ואת מי לא. וכשמסרים עוברים לעדים, כשמגיע עד אחר עד, אחר עד, אומר: "אני חושש, שמעתי מה נאמר בתקשורת על מה קורה במשרדי התביעה, אני חושש, זה גורם לי לשנות את הדברים שלי." מישהו עושה משהו? מישהו נוקף אצבע? מישהו דואג שזה לא יקרה שוב? יוק, שום דבר.
הייתה הדלפה בחומרי חקירה כשהייתה השלמת החקירה בתיק 1000, השלמת חקירה שהובילה לתיקון כתב האישום שאפילו עד אחד מתוך כתב האישום המתוקן לא העיד כן? אנחנו תיקנו את כתב האישום, היה דין ודברים, בקשות הוגשו, תגובות, החלטה של כבודכם, עד אחד לא העיד מתוך כתב האישום המתוקן בהקשר הזה, עד אחד. אבל מעשה ההדלפה היוצא דופן שהיה שם כזה שהתחייבו שיחקרו אותו, התובעת הראשית אמרה: "תגיש תלונה, חייבים לחקור," כלום לא קרה, שום דבר. וזה רעש רקע שליווה אותנו לאורך כל הדרך כבודכם.
עכשיו כבודכם, אנחנו דיברנו על תקדימים של כתב האישום אבל מאז שהדברים הגיעו כאן לבית המשפט, אנחנו רואים תהליך ברור של קריסה של המסד הראייתי שהיה בידי המאשימה ואני רוצה לומר, אילו לא דברים מפתיעים, זו כרוניקה ידועה מראש, זה דברים שקווי השבר הלא ידועים לתביעה. הם ידעו, הם ידעו, הם ידעו שפגישת ההנחיה היא לא נכונה, הם ידעו את זה, זה לא דברים חדשים, הם ידעו הרי היה להם את היומן בתיק 4000. יש טענה לפגישת הנחיה, בא עד מדינה וצריך לנחש מתי פגישת ההנחיה קרתה, אומרים לו תצייר את היומן שלך, לא תקבל, הנה היומן שלך ותגיד לנו איפה זה, תצייר אותו. למה שלא יקבל את היומן? אז דיברו על תקלה במחשב, או תקלה בפקס אבל זה דבר שחולף וגם יש דרך להביא גם בלי מחשב ובלי פקס. אז הוא מצייר יומן ומקבלים חוות דעת איכונים שמלמדת שגם הפגישה לא הייתה יכולה להיות במועד הנטען. מה עושים איתה? כלום, נותנים לו להעיד על זה כדבר שהם יודעים בעובדה שהוא לא נכון.
עכשיו, תיק 4000 היה ברור מהתחלה לכל מי שעיניו בראשו שמדובר באישום חסר סיכוי, לא היו בידי התביעה שום ראיות להיענות חריגה ושום ראיות להטבה רגולטורית.
אלי אסייג כבודכם, דרך אגב, זה דבר מעניין, אלי אסייג תנ"צ אלי אסייג שהיה חוקר הראשי בתיק 4000 התראיין לאחרונה פה בבית המשפט הוא סיפר שזה תיק צווארון הלבן הראשון שהוא טיפל בו, בראיות שלו הוא אמר וזה ציטוט "שזו הייתה החקירה הכי מהירה אי פעם בתחום הפשיעה של מה שמכונה הצווארון הלבן". כלומר חוקרים נושא שנמצא בפינג', בשוליים, תקדימי בעולם המשפט וחוקרים אותו הכי מהר אי פעם שאי פעם נחקר, הוא צודק דרך אגב, זו הייתה חקירה מזורזת בצורה בלתי רגילה עד כדי כך שראש הממשלה לא נשאל שאלה בכלל כמעט על המתת שניתן שהוא קיבל. יש 315 מקרים, פריטים, הוא נשאל פחות מעשרה, עד כדי כך היא הייתה מהירה אבל החיפזון הזה גרם לתביעה שלא להבין שאין לה תיק מהרגע הראשון.
עכשיו, את מה שלא עשתה המשטרה, את השאלות שהם לא שאלו בחקירה לנו לא תהיה ברירה אנחנו נהיה חייבים לשאול את כל השאלות האלה. אנחנו נראה את הפריטים כבודכם והפריטים מספרים סיפור שלא צריך מלחין כדי להלחין לו מנגינה, זה סיפור שהוא חד וברור. אי אפשר שלא להבין מה הם מספרים, הם מספרים על הקריסה המוחלטת של התיק הזה, של אתר שהוא רע ונורא, אתר עוין, אתר שלא הייתה בו היענות חריגה, הייתה בו עוינות חריגה אולי, זה מה שהיה באתר הזה. את העוינות החריגה הזאת טוענים שראש הממשלה קיבל כמתת. אני מתקשה, אני בעצמי כשהכרתי את התיק בשלב החקירה כשצללנו לתוכו לקראת פרשת ההגנה אני הופתעתי, אני פשוט הופתעתי ממנו, מהדלות שבו, מהמגמתיות שבו.
עכשיו, גם בעניין הפרת האמונים כבודכם אנחנו חושבים שמה שקרה בפרשת התביעה זה קריסה של קו התביעה. אנחנו ראינו בעדים שבניגוד גמור למה שטען כתב האישום, מה שטוען כתב האישום ראש הממשלה נתן גילוי מלא, שלם ומפורט ביחס לקשר שלו עם אלוביץ', זה מופיע שחור על גבי לבן, מופיע בתרשומת של עורכת הדין שלומית ברנע-פרגו. ולבוא ולטעון שבקשות לסיקור שלא נענות, שהן מועטות, הן מייצרות ניגוד עניינים זה עומד בסתירה למה שראינו. כל התהליך עם עו"ד דני בן חורין, גם הוא היינו מצפים שהוא יגיע, הוא היה אחראי על כל – דני בן חורין, סליחה – הוא היה אחראי על כל ניגוד העניינים. הוא לא נחקר, הוא כתב את חוות הדעת, הוא ביקש לשאול את השאלות, ראינו מה השאלות שהוא ביקש לשאול, באיזה תחומים? האם הסיקור בכלל היה על הרדאר שלו וראינו שלא, אבל לא שואלים אותו שום דבר אלא ניסו לעשות פה איזשהו אקט פרשני של הדברים שהוא אמר, של המיילים שהוא כתב בזמן אמת.
עכשיו, גם בתיק 2000 כבודכם לא הציגו לראש הממשלה את התמליל, אני אמרתי את זה, ניסו לתת פה איזשהו הסבר, מומי משולם ניסה לתת איזה תירוץ למה הוא לא הציג את התמליל, פעם אחת הוא אמר שלא היה זמן ואז הראינו לו שהיה זמן, שראש הממשלה אמר לו אני אבטל את הלו"ז תן לי לקרוא את זה, היה אפשר לקבוע עוד ישיבה שבה ייתנו לקרוא את התמליל. בכלל נוני מוזס שלא הייתה הגבלה של זמן אצלו, גם שם הוא לא קיבל את התמליל ולא קרא אותו אבל הדבר המדהים הוא זה שלא סתם הציגו אחוזים בודדים מהתמליל אלא הציגו את התמליל באופן מגמתי, באופן מגמתי ואותה מגמה השתרשה לכתב האישום.
הטענה היא שראש הממשלה מקבל הצעת לשוחד, יש שני משפטים שמצוטטים בכתב האישום, וראש הממשלה ממשיך לנהל את השיח. אבל מה שכתב האישום עשה וגם החוקרים, זאת אומרת החוקרים עשו את זה וכתב האישום בתורו עושה זה להשמיט את התשובות של ראש הממשלה לאמירות שמופיעות בכתב האישום, פשוט להשמיט כאילו שהן לא קיימות. אבל מה נאמר? למשל בכתב האישום כתוב שמוזס אומר: "זה ברור צריך לדאוג שאתה הנאשם נתניהו תהיה ראש ממשלה." התשובה של ראש הממשלה לא מובאת. אבל מה הוא עונה? הוא אומר: "אני חושב שבשביל המדינה צריך לדאוג, בלי כריכה, בשביל המדינה צריך לדאוג".
הקטע השני שמופיע מוזס אומר: "בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה ואני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה," מה ראש הממשלה עונה? הוא לא עונה: "טוב בסדר, זה רעיון, בוא נכרוך בין הדברים." הוא אומר בדיוק את ההיפך, הוא אומר: "אלא אם כן אתה מאמין שזה חשוב למדינה. אם אתה חושב שזה… אני מקווה שאתה חושב שזה חשוב למדינה." כלומר ראש הממשלה מיד שובר איזשהו קשר – לא שהיה כזה – אבל קשר של כריכה. את התשובות האלה פשוט הושמטו בחקירה והושמטו בכתב האישום והושמטו בפרשת התביעה, לא שמענו עליהם מילה בפרשת התביעה וגם לא בהדלפות לתקשורת, נכון. גם שם הם הושמטו.
עכשיו, איך אפשר בכלל לטעון ברצינות שראש הממשלה הבין בשנת 2014 לפני שכולנו דיברנו על סיקור כשוחד שהוא הבין בכלל שנוני מוזס מציע לו שוחד? הרי פה יש לנו מבנה ייחודי של עבירה, צריך שראש הממשלה יבין את המשמעות הנורמטיבית של ההצעה שהיא שתי שורות מתוך שיחה שאומרת בדיוק ההיפך עם התשובות של ראש הממשלה, איך הוא יכל להבין את זה?
שמענו כאן עדים, שמענו את ארי הרו שאומר: "אני לא הבנתי שמציעים שוחד, ראש הממשלה לא הבין שמציעים שוחד." אם ראש הממשלה חושב שמציעים שוחד, הוא היה מיד מתייעץ עם עורך דין ויינרוט, הוא לא עשה כלום, הוא לא דיבר לא עם ויינרוט ולא עם שימרון ואפילו לא ביקש את ההקלטות. הוא אפילו לא שמע את ההקלטות.
עכשיו, גם בתיק 1000 כבודכם הגישו לכם כתב אישום שהוא לא פחות ממדהים, מה שקרה לתיק הזה בפרשת התביעה הוא לא פחות ממדהים. יש לנו את נספח ב', נספח ב' הוא הנספח הכי יומרני שראיתי אי פעם בכתב אישום. מגישים לבית המשפט כתב אישום וטוענים למשל שבשנת 2011 ראש הממשלה קיבל ממילצ'ן סיגרים ב-7,562 שקלים, לא כ-7,000 שקל, לא כ-7,500 שקל, האמת שהופתעתי למה אין נקודה עשרונית, עד כדי כך כתובים הדברים, וכל שנה שמפניות ב-15,254 שקלים. מי שקרא את כתב האישום הזה, ציבור שלם שקרא, אני מניח שגם כבודכם בהתחלה קרא את כתב האישום, מניח שיש לתביעה קורפוס ראייתי יוצא דופן להוכיח את הטענות האלה. מי מגיע לבית המשפט וטוען טענות חתוכות כל כך על השקל אם אין לו ראיות? אז מגיעים לכאן ומתברר שאלה עדויות סברה של עדה אחת, שהחוקר דני יופה אומר עליה שהיא אמרה לנו עשרות פעמים שהיא מתעבת את נתניהו.
ראינו גם את הראיון שלה ואת כל הדברים שנאמר שם, גם בזה אולי נרחיב בהמשך. אבל עדויות סברה של עדה אחת, עדויות של עדה שעומדות בסתירה לראיות אובייקטיביות מזמן אמת, הכניסות לבית ראש הממשלה, למעון, למשרד. ראינו עדויות שעומדות בסתירה למה שמילצ'ן מספר בחקירה שלו ביחס לתדירות, ומה שהנהג מספר יונתן חסון. כל העדים סותרים אותה, ולמרות שכל העדים סותרים אותה ולמרות שהיא אומרת: "אין לי דרך להעריך את זה," ולמרות שהמשטרה מבטיחה לה שימצאו דרך אחרת שלא יסתמכו עליה – בסוף לקחו את הדברים שלה וחתכו כתב אישום שנראה כאילו הוא מדויק עד השקל.
אנחנו הראינו כבר כמה הדברים האלו מופרכים, אנחנו נמשיך להראות את הדברים האלו גם במסגרת פרשת ההגנה, אבל אנחנו חושבים כבודכם שהיומרה הזאת היא באמת יוצאת דופן.
עכשיו, אנחנו גם הראינו מה הסיבה למתן המתנות, הראינו שההיקף הוא מצומצם בהרבה ואנחנו נמשיך להראות בראיות אובייקטיביות שההיקף הוא לאין שיעור יותר קטן ממה שנטען בכתב האישום, שמה שאמר יונתן חסון כאן בבית המשפט לשאלתו של כב' השופט בר-עם, שמדובר היה במתנת יום הולדת של ראש הממשלה, יום הולדת של שרה, יום נישואין, אולי זכייה בבחירות, עניינים שהם הכי לגיטימיים בעולם של חילופי מתנות בין חברים. וגם נראה שהיו גם מתנות הדדיות, מילצ'ן כבר סיפר את זה, ניסו להסתיר את זה. אני מזכיר את המזכר הנעלם של מומי משולם שהוא לא סיפר על שיחה שלמה שהייתה לו, שהוא לא הלך ובדק עם אמנדה אשתו של מילצ'ן את הנושא הזה.
עכשיו כבודכם סקרתי את הדברים. אנחנו בפרשת ההגנה נבקש לחשוף את האמת, אנחנו נגרש את החושך, אנחנו נדליק את האור. אנחנו נמלא את כל החוסרים האלו שהתביעה השאירה אותם באופן מכוון, אנחנו לא ניטול על עצמנו נטלים שהתביעה הייתה צריכה לקחת על עצמה. יש עדים שהשמות שלהם מופיעים בכתב האישום ולמרות זאת היא לא הביאה אותם, אנחנו לא ניקח את התפקיד, את המחירים הראייתיים היא תשלם והיא תשלם אותם. אבל אנחנו בהחלט נבוא ונאיר מקומות שבכוונת מכוון הושארו בחושך, בעלטה.
ראש הממשלה יעיד כאן, אנחנו נעבור איתו בצורה מסודרת על הדברים מהתחלה ועד הסוף. אנחנו נתחיל בתיק 4000, ואחר כך נעבור לתיק 1000 ואחר כך נסיים בתיק 2000 כשבאמצע ראש הממשלה גם יספר את העניינים ההיקפיים שגם הם רלוונטיים שהושמטו לאורך כל הדרך.
אנחנו נזמן את כל הגורמים שהיו מעורבים בחקירות ראש הממשלה, אנחנו נוכיח שהחקירה הזאת נעשתה בלי אישור היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו נחשוף את הפרוטוקולים, אנחנו נחקור פה את ראש צוות החקירה כפי שסיפר כורש, את מנדלבליט, את מי שהגיש לבית המשפט מסמך, תצהיר שלו בתחילת המשפט שהוא מסמך לא נכון. אנחנו את כל הדברים האלו נראה ואנחנו נבקש מכבודכם לא רק לזכות את ראש הממשלה – זה דבר שאפשר לעשות אותו אחרי פרשת התביעה לטעמנו – אנחנו נבקש לוודא שדבר דומה כזה, דבר דומה מהסוג הזה לא יקרה יותר.
תודה רבה כבודכם.
