את ניגודי העניינים של שופטים הציף כבר לפני שנים ארוכות העיתונאי המצוין יואב יצחק, ואז אלו היו ניגודי עניינים חמורים הרבה יותר ממה שנחשפים לאחרונה.
מי שמתעניין מוזמן לקרוא את תחקיריו של יואב יצחק על דורית ביניש, עדנה ארבל ועוד.
הזמנים אמנם השתנו, אבל גם במקרה של יצחק עמית נראה שהכלבים נובחים והשיירה עוברת.
כלומר, עמית, למרבה הצער, ימונה בסופו של דבר לנשיא העליון – והלוואי שאתבדה.
***
הבעיה היא הרבה יותר רחבה ומקורה בסטנדרטים הכפולים של השופטים.
את מה שהם מתעקשים לא להחיל על עצמם מתוך איזושהי תחושה של עליונות, הם מיישמים על אזרחים שבאים בשערי בתי המשפט.
הם יכולים לאשרר החלטות על הרשעה בהפרת אמונים בעקבות ניגודי עניינים לכאורה, ובמקביל להתנהל תוך ניגוד עניינים, בין אם ברף הנמוך ובין אם ברף הגבוה.
מכיוון שעבירת הפרת אמונים היא ממילא חמקמקה ותלוית שופט, אז מרחב הגמישות של השופטים הוא למעשה אין סופי.
ההגדרות המגוחכות על "פעולה בניגוד לאינטרס הציבורי" הופכות את החלטות השופטים למוטות אג'נדה בהגדרה.
מי בדיוק קבע מה זה "אינטרס ציבורי"? בוודאי שלא הציבור אלא רק קבוצה מאוד קטנה של שופטים שקובעת מה זה אותו מושג עמום "אינטרס ציבורי".
חבל שהעבירה הזו לא נמחקה מספר החוקים למרות שהיו רבים, גם מהצד השמאלי, שצידדו במחיקתה. ברבות השנים היא הפכה ונוצלה לכלי לחיסול פוליטיקאים על ידי הפרקליטות עם חותמת גומי של בתי המשפט.
הדוגמא הטובה ביותר להשוואה עם עמית היא נתניהו: בשלושת התיקים הוא הואשם בהפרת אמונים ובשלושת התיקים יש לו טיעונים מצוינים למה האישומים מופרכים.
בתיק 1000 אף פעולה שלו לא הייתה בניגוד לאינטרס הציבורי הקשורה במילצ'ן.
גם בתיק 4000 הדבר דומה ואף הוכח במסמכים של מבקר המדינה ומשרד המשפטים: כל ההחלטות שקיבל בנוגע לבזק – היו נקיות מכל רבב.
ובתיק 2000? טוב, התיזה היא שהוא לא דיווח מהר מספיק על הצעת שוחד לכאורה של נוני מוזס. בקיצור, מדובר במשפחה של "הפרת אמונים" ברף הנמוך ביותר, אם בכלל.
ובכלל, מה שונה עמית מנתניהו? נתניהו, למשל, לא ידע על הפניות של רעייתו לוואלה, שממילא היו ברובן הודעות לתקשורת; נתניהו, גם לא ידע על קו אספקה של שמפניות לרעייתו, שממילא הוכח שלא היה קו אספקה וממילא אישתו היא בן אדם עצמאי.
אצל עמית מדובר אפילו בהפרת אמונים הרבה יותר מוחשית: מדובר על נכס משפחתי, משותף לאחיו, שעמית טוען שנתן לו יפוי כוח (אז מה? הוא לא ידע בכלל על ההליכים המשפטיים בנכס?).
מדובר בדיונים בניגוד עניינים בגוף עירוני שמחק לו כתב אישום (שהוא ידע עליו ובכך מחדד את ניגוד העניינים בבואו לשפוט בתיקים של עיריית ת"א).
היה אפשר לקבל את הסבריו הצולעים של עמית ולפטור אותו בלא כלום, אם המערכת המשפטית והמערכת השיפוטית לא הייתה, כאמור, כה נוקשה לניגודי עניינים לכאורה אצל פוליטיקאים, ומשתמשת בעבירת הסל הזו כדי להלך אימים על פוליטיקאים ואף להרחיקם מהזירה הציבורית.
אבל, מהרגע שהיא מיישמת כללים כה נוקשים אצל אחרים, אפשר בהחלט לצפות מהם להחיל את הכללים הנוקשים גם על עצמם.
בעקבות פרסומים, מצורפת התייחסותו המלאה של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית: pic.twitter.com/QIe5uBEqFa
— דוברות הרשות השופטת (@IsraelCourts) January 13, 2025
יצחק עמית יכול לכתוב עוד ועוד מכתבים והסברים להתנהלותו, אבל בסופו של דבר הסוגייה מתמצת בשאלה אחת פשוטה: האם השופט העליון יצחק עמית היה מקבל את הסבריו הצולעים של האזרח יצחק עמית בנוגע לניגוד העניינים שלו?
אני בטוח שלא. הוא היה מרשיע את האזרח יצחק עמית.
