יומן הבוקר
ערוץ 12 (ויקיפדיה)
הוגש כתב הגנתי בתביעת ההשתקה של אלג'זירה 12: "הסיבה שציפורי נבחר כ"מטרה", טמונה בכך שהוא העיתונאי הבולט ביותר בסיקור משפט 'האלפים' ופרשת הצוללות והוא גם מבקר, וזו זכותו, עיתונאים רבים שלדעתו אינם מבצעים את מלאכתם נאמנה לרבות גיא פלג, עמית סגל, בן כספית ואמנון אברמוביץ'. כלומר, ציפורי "מפריע" לתובעת ונתפס אצלה כגורם חלש מבחינה כלכלית ומכל בחינה שהיא"

השבוע הגיש עורך דיני התותח אוהד מחרז את כתב הגנתי בתביעת ההשתקה של חדשות ערוץ 12 בגובה 3 מיליון שקל רק בגלל שכיניתי אותם "אלג'זירה 12".

מחרז הביא בהרחבה את פסיקתו האחרונה של שופט העליון סולברג , מה-7.1 השנה,  שבו סקר סולברג את מהותן של תביעות השתקה, המבחנים הרלבנטיים להן וקבע שבהחלט יתכנו מקרים שתביעת השתקה תמחק על הסף ואף תדחה על הסף וכך גם נקבע שככל ובסופו של ההליך, יתברר כי מדובר בתביעת השתקה, הרי שההוצאות שתפסקנה כנגד מגיש התובענה תהיינה בשיעור גבוה, שעשוי להגיע עד לסך שנתבע על ידו (במקרה שלי עד 3 מיליון שקל.

***

ואילו הציטוטים העיקריים מכתב ההגנה שכמובן לא סוקר על ידי מרבית שופרי הפרקליטות, כמו אבישי גרינצייג, זה שחיטט בתיק הרפואי שלי – אחרי שמיהר לפרסם את דבר הגשת התביעה.

"התובעת היא למעשה מונופול מבחינת ערוצי הטלוויזיה שמשדרים חדשות במדינת ישראל, גוף התקשורת הכי חזק במדינת ישראל – ומנגד – הנתבע הוא עיתונאי חוקר עצמאי, נחוש ואמיץ, שפוטר מעבודתו מעיתון "גלובס" לאחר 36 שנות עבודה בהן כיהן בתפקידים בכירים, כולל עורך בפועל; שהעסקתו בעיתון "מעריב" הופסקה – וכל זאת אך ורק בגלל דעותיו ונחישותו להגיע לחקר האמת בתיקי נתניהו, בתיק הצוללות ובעוולות אזרחיות שונות.

"מעבר לכך, שמדובר בשתי מילים המהוות ביטוי סאטירי, שממילא אינן מהוות לשון הרע, כמפורט להלן, הרי שכאמור וכפי שעוד יורחב להלן, מדובר בתביעת השתקה מובהקת, שדינה דחיה על הסף או לחלופין מחיקה על הסף, תוך חיוב התובעת בהוצאות בשיעור גובה סכום התביעה, או קרוב לסכום הנ"ל, ובשכ"ט עו"ד הנתבע.

:המדהים הוא שאצל אותה תובעת, שמנסה להשתיק את הנתבע, כי דעותיו אינן לרוחה ואלו של מרבית מנהליה ועובדיה, נאמרים מילים קשות בהרבה (הנתבע כינה כך את התובעת עוד בטרם פרצה המלחמה וזו הוכחה נוספת שמעידה על כך שמדובר בתביעת השתקה, העובדה שהתובעת "נזכרה" רק עתה להגיש את התובענה) ונביא לכך דוגמאות בהמשך ההליך, ככל ויהיה בכך צורך כלל, ולבינתיים רק נזכיר שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הואשם על ידי מי מהתובעת שהוא אינו רוצה להשיב את החטופים ולצורך כך הוא "מושך" את המלחמה ועוד אמירות קשות ביותר, שלשיטת התובעת חוסות תחת חופש הביטוי.

"כך גם, באותו הערוץ בו משדרת התובעת, אמנם תחת חברה אחרת, משודרת גם התוכנית "ארץ נהדרת", שמאז ומתמיד, ובמיוחד לאחר שפרצה המלחמה, העלתה "מערכונים" קשים ביותר על ראש הממשלה ואחרים, שכמובן לשיטת התובעת חוסים תחת חופש הביטוי ומהווים סאטירה שאינה בגדר לשון הרע.

"אך כשזה נוגע לתובעת? אסור לשיטתה לעיתונאי ותיק וחוקר לעשות שימוש בשתי מילים סאטיריות כלפיה ולא רק שאסור  – הוא ימצא עצמו מתמודד בגינן עם תביעה ע"ס של לא פחות מ-3,000,000 ₪, כאשר התובעת לא ניסתה כלל – נזכיר שוב, תאגיד עוצמתי – להוכיח שנגרם לה נזק כלשהו, ולא נגרם לה, ולא הסבירה מדוע לא תבעה אנשים רבים ונוספים, לרבות מפורסמים, שמפנים כלפיה את אותו ביטוי סאטירי, אף לפני שהנתבע עשה כן.

"אם כן, מדובר בתביעת השתקה כנגד עיתונאי מזה כ-40 שנה, המסקר באופן יסודי ביותר את משפט האלפים ותיק הצוללות, באופן מדויק ונאמן למציאות, להבדיל מרוב כלי התקשורת בישראל, לרבות התובעת, שמנסה להשתיקו.

"כאמור, כל זאת בזמן, שהנתבע לא היה הראשון ולא זה "שהמציא" את "אלג'זירה 12"; כאמור, הנתבע פרסם "אלג'זירה 12" עוד לפני שפרצה המלחמה ואל-ג'זירה הורחקה מישראל; ירון אברהם המועסק על ידי התובעת, ככתב המדיני, הגדיר את ערוץ 14 כ"אלג'זירה 14" (במילים פשוטות – סאטירה נהדרת, שלא מצדיקה תביעה כלשהי ואכן לא הוגשה כנגדו תביעה כלשהי, אך הצביעות זועקת גם זועקת) ורק לאחרונה הזכיר ראש ממשלת ישראל בחקירתו הראשית בעדותו בתיקי האלפים את אתר "וואלה" כ-"וואלה חמאס" ו-"ואללה איראן", כאשר ברור לכל (כולל לתובעת שבסה"כ מנסה להשתיק את הנתבע), שלא ראש ממשלת ישראל ולא הנתבע באמת סבורים שהתובעת היא אל-ג'זירה ושאתר "וואלה" הוא חמאס או איראן, אלא שיש מאפיינים מסוימים המאפשרים כינויים סאטירים אלו בחסות חופש הביטוי וזו בדיוק סאטירה, אשר אינה מהווה לשון הרע, שהראשונה שעושה זאת היא התוכנית "ארץ נהדרת", המשודרת כאמור באותו הערוץ בו פועלת התובעת – תאגיד התקשורת החזק ביותר במדינת ישראל".

מחרז התייחס בהמשך למבחנים שקבע סולברג בנוגע לתביעות השתקה והראה איך כל אחד מתקיים בתביעה נגדי:

  • פערי כוחות בין הצדדים: "תובע הנהנה ממשאבים כספיים ומנגישות נוחה לשירותים משפטיים, לא אחת תאגיד, כאשר "חלופיהן בנתבע"…דהיינו: מדובר באדם פרטי…אשר אין בידיו משאבים כלכליים יוצאי דופן…במצב דברים זה, השפעותיו של ההליך המשפטי על כל אחד מן הצדדים – שונות בתכלית.
    מכאן נכונותו של התובע לשאת את מחירי ההליך, ומכאן גם הרתיעה מן ההליך שתהיה מנת חלקו של הנתבע בפועל, ושל נתבעים פוטנציאליים נוספים
    " (ציטוטים מפסק הדין של סולברג).
  • ומן הכלל אל הפרט: המיליארדר דודי ורטהיים, אחד האנשים החזקים במשק הישראלי, הוא בעל השליטה ב"קשת" (בעלת השליטה בתובעת) והוא גם בעל השליטה בחברה המרכזית למשקאות קלים ("קוקה קולה ישראל"), חברת המשקאות הגדולה בישראל ששוויה נאמד בלפחות מיליארדי שקלים והוא נמנה גם על בעלי השליטה בבנק "מזרחי טפחות" וחברות רבות נוספות.
    התובעת היא הערוץ הנצפה והמשפיע בישראל ומגיע לנתח שוק בממוצע של כ-50%-60% במהדורת החדשות בשנים האחרונות – מה שהופך אותה למונופול בתחום הטלוויזיה ולגוף התקשורת החזק במדינת ישראל. חברת האם "קשת", הרוויחה לפי הפרסום האחרון מתאריך 28.10.2021 בעיתון "גלובס" כ-100,000,000 ₪ בשנה ורווחיה, לפי הפרסום, היו צפויים לעלות.
    מאידך, הנתבע הוא עיתונאי עצמאי שמקורות הכנסותיו מצומצמים לאחר שפוטר מ"גלובס", בו שימש במשך שנים בתפקידים בכירים ומ"מעריב", בגלל דעותיו ובגללן בלבד. כך, שזהו מקרה מובהק, בו לא יכולה להיות מחלוקת בדבר פערי הכוחות העצומים והגלויים לכל, בין הצדדים.
  • עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית: "כפי שיפורט להלן, מטרתו של תובע בתביעת השתקה אינה בהכרח קבלת הסעד המבוקש על-ידו במסגרת התביעה, כי אם השתקת "דובר סורר" שפעילותו הציבורית אינה רצויה לתובע".

התביעה עוסקת בשתי מילים "אלג'זירה 12". כך גם, אין ספק שמבחינת התובעת, מנהליה ועובדיה, אשר את חלקם ביקר הנתבע (עמית סגל, גיא פלג, בן כספית, רון ירון ועוד), הנתבע הוא "דובר סורר" ויש דוגמאות רבות לכך שיצורפו בהמשך ההליך, ככל ויהיה בכך צורך כלל.

ולעניין "עילת התביעה": על אף הניסיון של התובעת להציג את פרסומיו של הנתבע על רקע המלחמה, הרי שהנתבע, ולא רק הוא, כינו כך בלשון סאטירית את ערוצים 11,12 ו-13 עוד לפני שפרצה המלחמה ולפני שערוץ אל-ג'זירה הורחק מישראל והנתבע אינו הראשון שעשה כן ורבים עושים זאת. וממילא אין מדובר בלשון הרע, אלא בניסיון השתקה, שאינו יכול לגבור על חופש הביטוי. אנו חיים בעידן בו "נזרקים" ל"חלל האוויר" אמירות כאלה ואחרות, כגון: "מכונת הרעל", "ערוצי תבהלה", "ביביסטים" "וואלה חמאס\איראן" ועוד.

הביטוי הסאטירי לא מתיימר להציג אמת עובדתית וברור לאדם הסביר כי מדובר בסוג של הלצה מוגזמת: הרי ברור לכל, גם לתובעת כאמור, שהנתבע אינו סבור לרגע שהתובעת היא אל-ג'זירה. הוא לא טען זאת מעולם וגם העובדה שהוא כותב "אלג'זירה" ולא אל-ג'זירה מוכיחה זאת. מדובר בסאטירה\הלצה החוסה תחת הגנת חופש הביטוי הקדושה במדינה דמוקרטית;

מדובר בהבעת דעה טהורה, שהגבלתה פוגעת קשות ב"שוק רעיונות" חופשי: מדובר בדעה שמובילה להלצה של הנתבע לא רק כלפי התובעת, אלא גם כלפי "אלג'זירה 11\13" על סמך זאת שלדעתו, ולא רק לדעתו, הם מציגים קו מאוד מסוים, לרוב, הנוטה יותר לצד השמאלי של המפה הפוליטית (לעיתים גם שמאל קיצוני ולעיתים גם אנטי ציוני לעניות דעתם של רבים), שלעיתים לעניות דעתו של הנתבע ולא רק שלו (ראש ממשלת ישראל אמר זאת לא פעם, לצורך הדוגמה) פוגע במדינת ישראל, ובתוך כך מדובר בקו מאוד נגטיבי כלפי ראש הממשלה ומי שהם מזהים כמקורביו ומנגד תומכים, ללא כל סייג כמעט, בגופים ובאנשים שונים, אשר זוכים לביקורת בחוגים נרחבים במדינת ישראל;

\ סאטירה נועדה לייצר פרובוקציה, ואפילו להתסיס, כדי לעורר דיון ציבורי חשוב; זו בדיוק מטרתו של הנתבע, כפי שעושים לא פעם עיתונאי התובעת ו"ארץ נהדרת" המשודרת באותו הערוץ-12; החשש מפגיעה בשמו הטוב של האדם חלש יותר ככל שמדובר בסאטירה – ודאי שכן בענייננו, בשים לב לכך שהתובעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק כלשהו ואכן לא נגרם לה נזק כלשהו מהפרסומים.

יתר על כן, עובדי/עיתונאי התובעת ביצעו מספר פרסומים שגרמו לנזק תדמיתי קשה ביותר למדינת ישראל והם אף צוטטו בהרחבה בערוץ הקאטרי.
נזכיר בקצרה את הסרטון "המבושל" ששידר גיא פלג בפרשת "שדה תימן" שגרם נזק עולמי אדיר וגם הפרסם השקרי של אוהד חמו כאילו ישראל אחראית להפצצת בית החולים בעזה – ועוד דוגמאות שתובאנה בהמשך ההליך, ככל ויהיה בכך צורך. כל זה מעיד שמדובר בסאטירה, הכוללת בתוכה רכיב של הבעת דעה לגיטימית, החוסה תחת חופש הביטוי וממילא אם התובעת הייתה סבורה כי מדובר בביטוי כה פוגעני ונוראי, היא הייתה מפטרת, לצורך הדוגמאות, את מוחמד מג'אדלה על כך שהעז להתראיין לאל-ג'זירה והטיח במדינת ישראל האשמות כה חמורות ופוגעניות ולא מצטטת אצלה פרסומים של אל-ג'זירה כערוץ תקשורת לגיטימי, באופן תדיר, עד לרגעים אלו ממש.

  • תביעת פיצוי מופרז ונטול בסיס: 3,000,000 ₪ בגין שתי מילים, גם אם הן חזרו על עצמן מספר פעמים? האם מי שהחליט על הגשת התביעה חשב לפני שהגיש אותה? כן הוא חשב ומטרתו הייתה להשתיק את הנתבע. העובדה שהתובעת מנסה "לנפח" את התובענה באמצעות "מאות פרסומים" שצוטטו בנספח לכתב התביעה, שרק מיעוטם מצוטטים בכתב התביעה, לא תשנה את העובדה הנוספת והחשובה יותר, שאף לשיטת התובעת מדובר בתביעה ע"ס 3,000,000 ₪ בגין שתי מילים, שממילא כאמור אינן מהוות לשון הרע.
  • ברירת נתבעים בעייתית ונטולת הצדקה: לא הנתבע המציא את הביטוי הסאטירי מושא התובענה. עוד לפני שהנתבע פרסמו, הוא פורסם עוד בשנת  2014  ולאחר מכן על ידי אנשים עוצמתיים ממנו ש"משום מה" לא נתבעו. עו"ד יורם שפטל, עוד בתוכניתו בזמנו ב-103 fm, נהג לכנות את ערוצי הטלוויזיה, לרבות התובעת, בכינוי הסאטירי מושא התובענה או באופן דומה לכך. לא שחלילה, אנו ממליצים לתובעת לתבוע את עו"ד שפטל בתביעת השתקה מופרכת, אך ברי כי עו"ד שפטל – עו"ד ותיק ובעל שם, הוא דמות חזקה בהרבה מהנתבע ולו מהטעם שהוא יכול לייצג את עצמו וזוהי ברירת נתבעים מובהקת – בעייתית ונטולת הצדקה.

יתרה מכך, "שיטוט" ברשתות יגלה מיד שרבים משתמשים בביטוי הסאטירי מושא התובענה כלפי התובעת, ערוץ 13 וערוץ 11.

הסיבה שהנתבע נבחר כ"מטרה", טמונה בכך שהוא העיתונאי הבולט ביותר בסיקור משפט האלפים ופרשת הצוללות ובעיקר נוכח זאת שהוא אינו מסקר אותם, כפי שהם מסוקרים בתקשורת "הממסדית" ובתוך כך הוא גם מבקר, וזו זכותו, עיתונאים רבים שלדעתו אינם מבצעים את מלאכתם נאמנה בהקשר הרחב והמשפטי, לרבות עיתונאים בכירים בתובעת, כגון – כתב המשפט גיא פלג והפרשנים עמית סגל, בן כספית ואמנון אברמוביץ'. כלומר, הנתבע "מפריע" לתובעת ונתפס אצלה כגורם חלש מבחינה כלכלית ומכל בחינה שהיא.

  • תביעה המוגשת בגין אמירות שהושמעו במסגרת ויכוח ושיח בנושא אשר עשוי לעורר עניין ציבורי: עצם העובדה שרבים, מלבד הנתבע, השתמשו עוד לפניו בביטוי הסאטירי וכמובן בתקופה בה הוא עשה שימוש בשתי המילים, מעידה שמדובר בנושא שלא זאת בלבד שעשוי לעורר עניין ציבורי, אלא מעורר, בדיוק כמו אמירות, כגון: "ביביסטים", "מכונת הרעל" ועוד אמירות שנשמעות אצל התובעת כמעט מדי יום, אמירות שהנתבע חולק עליהן וחושב שעומדת מאחוריהן אג'נדה שלמה ופסולה, אך בהחלט מעוררות עניין ציבורי. אך מבחינת התובעת, שאמורה לקדש את חופש הביטוי וחופש העיתונות, דין אחד לה ודין שונה בתכלית לנתבע. צביעות ודמגוגיה לשמה, שהובילו לתביעת השתקה מובהקת.
  • מכלול התנהלות התובעת: רק מעצם מכתב ההתראה ששיגרה התובעת לנתבע  בו הוא נדרש לשלם באופן "מידי" 1,000,000 שקל ניתן ללמוד שהמטרה הייתה להשתיק את הנתבע, כי הרי ברור לתובעת שגם אם רצה וסבר הנתבע שיש הצדקה לשלם את הסכום – כמובן שאין ביכולתו לשלם לה מיליון ₪ ואף לא קרוב לכך באופן "מידי". בנימה אישית: הח"מ מעולם לא "נתקל" בדרישה לתשלום מידי, ודאי לא בסכום שנדרש על ידי התובעת. לא הכסף מעניין את התובעת, אלא אך ורק הרצון להשתיק את הנתבע.

מכאן, עולה בבירור שהתנהלות התובעת במכלול, מעידה על רצונה להשתיק את הנתבע, להבדיל מניסיון לקבל פיצויים על "נזקים" שהסב לה, שלא בכדי אינם מפורטים בכתב התביעה, מהטעם הפשוט, שלא נגרמו לה נזקים כלשהם ונזכיר בהקשר זה שמדובר בתאגיד שחובה עליו להוכיח את נזקיו, כאשר הפסיקה עד לאחרונה הייתה "גבולית" גם בהקשר ליכולתו של תאגיד לטעון ששמו הטוב נפגע.

על התביעה שהגישה התובעת ניתן לומר שהאירוניה "התאבדה" – "כלב השמירה" של הדמוקרטיה, ערוץ החדשות החזק ביותר בישראל, מגיש תביעת דיבה ע"ס 3,000,000 ₪ בגין צמד מילים סאטירי.

אין מדובר בתביעת השתקה במובנה הרגיל – זו האירוניה בתפארתה – ניסיון משטור, פשוטו כמשמעו, של אחד הגופים החזקים והעוצמתיים במדינה כלפי האזרח הקטן – עיתונאי חוקר מזה 40 שנה, שפוטר על רקע חשיפותיו בתיקי האלפים ובתיק הצוללות ושדעותיו אינן כשל רוב המועסקים על ידי התובעת.

מכל הנטען לעיל, עולה במובהק שמדובר בתביעת השתקה קלאסית, שהתובעת אפילו אינה מנסה לעשות מאמץ להסתיר שזו מטרתה, שדינה דחייה על הסף, לחלופין – מחיקתה על הסף וככל וההליך יתברר עד תומו, יש לחייב את התובעת בהוצאות הנתבע בסכום התובענה, או לכל הפחות בסכום קרוב לכך, ובשכ"ט עו"ד.

***

ומילה לנוכלי אתר השמאל הקיצוני הזניח "העין השביעית" – שוקי טאוסיג, אורן פרסיקו ואיתמר בן זקן, שהפכו ל"נערי הליווי" המשפטיים ויש לי את ה"כבוד" להיות מסוקר שם כמעט על כל הליך משפטי שאני מעורב, על כל שלביו, "כבוד" שאין לאף אחד אחר בישראל ותמיד תוך מטח שקרים, סילופים וגידופים.

להזכירנו: טאוסיג, פרסיקו והאתר האנרכיסטי הם פורעי החוק, ש"מלווים" אותי כאמור לכל דיון ודיון בהליכים המשפטיים במטרה להלך עליי אימים ועל משפחתי, תוך שהוא תוקף אותי עם מצלמתו בכל הזדמנות. הם נמצאים בניגוד עניינים חמור כיוון שתבעתי אותם ופרסיקו אף העיד (עדות שקר) בתביעתי נגד יהודה שפר, אבל שקיפות היא מהם והלאה.

תזכורת: נגד האתר קיימת פסיקה חמורה מאוד על הפרת חוק הגנת הפרטיות, שבמרכז הפרשה החמורה עומד פרסיקו (בנוגע לשימוש במערכת נט משפט). זה היה בזמן שבו עו"ד אלעד מן כיהן כיו"ר העמותה; העורך של האתר הוא שוקי טאוסיג ועוד תימהוני שמשרת אותה הוא איתמר בן זקן.

באורח פלאי משרד המשפטים לא הגיש כתב אישום נגד האתר ונושאי משרה בו בעקבות הפרשה החמורה ובמקביל, באורח פלאי, האתר הוא פרוקסי של הפרקליטות, ליאת בן ארי ושות', ומנסה לחסל חשבונות עם כל מבקרי הפרקליטות.

אתר 'העין השביעית' משרת ללא תנאי ובאופן כנוע במיוחד את עברייני הפרקליטות ובראשם כאמור, ליאת בן ארי,  ללא הצלחה. הוא מנסה לצנזר את האמת מהציבור על תפירת התיקים נגד נתניהו, ממציא קונספירציות למכביר ופועל בשירות השמאל הקיצוני, האלים וסותם הפיות.

יתר על כן, פרסיקו נוהג לסלף, לעוות ואף להמציא את המתרחש בכל דיון ולהתגזען באופן קבוע על "ביביסטים" בצורה מכוערת ונבזית, תוך שהוא משמיע קולות מוזרים ומעווה את פניו בחיוכים שונים ומשונים. פרסיקו מרבה לפעור את עיניו ולחייך מלוא פיו לעיתים תכופות ובצורה הזויה ומוזרה ומעוררת תהיות.

לאחרונה אף "הציע" פרסיקו לנסר את עצם הזנב של נתניהו וטאוסיג העלה אפשרות לחתוך לו את הלבלב או התוספתן – כדי שימשיך לכאורה להתחמק מעדותו. האנשים האלה הם חיות טרף אנושיות שעוטפים את עצמם במן הילה מזוייפת של "נאורים".

הדרך להיאבק בהם, כמו כל "עיתונאי" השמאל היא להציף ולהציף ולהציף את מעלליהם. וזה עובד לא רע.

מאמרים אחרונים

בנימין נתניהו (לפ"מ)

עדות נתניהו: 11.02.2025 – היום התשיעי

עדות נתניהו, היום התשיעי! נתניהו: "הלכתי למשרד התקשורת לגוון ואז פתחו נגדי בחקירות. רק בגלל זה, זו רדיפה פוליטית שנמשכת עד היום. גם לוקחים שניים מהעובדים שלי ומאשימים אותם על לא עוול בכפם. כן, מותר לי להגיד את זה". יהודית תירוש מנסה לסתום לו את הפה: "אסור לך להגיד"

הקליקו לתוכן »
בנימין נתניהו (ויקיפדיה)

"אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע מנגנון"

הו בעדותו על פגישתו ה-1 עם אלוביץ' – שתוארה ע"י הפרקליטות כהבנה על עסקת שוחד: "אם מותר להתבטא ביידיש, אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע מנגנון. הוא מקבל את הכי רע ואני מקבל את הכי רע, לכן בפגישה הזאת לא היה שום דבר"

הקליקו לתוכן »