"העדות של איתן כבל הרגה את תיק 2000", אמר עו"ד עמית חדד לשופטים במהלך הדיון אתמול. ואכן, זו הייתה עדות דרמטית ומזכה לחלוטין לנתניהו.

***

בפעם הראשונה, אחד מהמחוקקים הוותיקים בכנסת ומי שממש לא מזוהה עם נתניהו ונחשב אחד ממתנגדיו החריפים מודה במושכלות יסוד, שעליהם התבססו תיק 2000 וגם תיק 4000:

• כבל מעולם לא שמע על זיקת סיקור, אותו מושג "חדשני" שהמציאה הפרקליטות לתפור את נתניהו.
• כבל הודה שמערכת היחסים בין פוליטיקאים לכלי תקשורת ובעלים של כלי תקשורת היא לגיטימית לחלוטין, כולל עיסוק בחקיקה הנוגעת לכלי תקשורת וכנגזרת קבלת סיקור ממהלכי חקיקה.
• כבל מעולם לא חשב שסיקור יכול להפוך לשוחד.
• כבל אף אמר שקיבל הצעה מ"ישראל היום" להיות "מלך העולם" בתמורה לגניזת החוק שקידם אבל לא ראה בזה כהצעת שוחד.
• הוא גם לא ראה את המהלכים לקידום חוק "ישראל היום" ומצד השני של המתרס המהלכים לבלימת החוק על ידי נתניהו, אלקין ולוין – כמשהו חריג – אלא כפרקטיקות נהוגות ולגיטימיות – תוך שהוא סותר במפורש תיאוריות שהועלו על ידי הפרקליטות.

כלומר, כבל שמט את הבסיס לתיאוריות המופרכות של תיק 2000 ו-4000 – שמפלילות פעולות של פוליטיקאי מול כלי תקשורת.
הבעיה היא שהתיאוריות הללו יושמו אך ורק על נתניהו למרות שנתניהו לא נהנה כלל מסיקור אוהד ולא פעל לטובת נוני מוזס או שאול אלוביץ'.

במקרה של כבל אין צל של ספק שהתיאוריה המעוותת הייתה צריכה להוביל לכתב אישום: כבל נהנה מסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות" ובמקביל קידם את חוק "ישראל היום", דבר ששירת מאוד את נוני מוזס.
כבל אמנם נחקר באזהרה אבל זה היה מס שפתיים כדי למנוע מנתניהו להעלות טענות על אכיפה בררנית.
עובדה – התיק שלו נסגר די מהר על ידי מנדלבליט – בלי חקירה ממצה, דבר שיעלה בוודאי בעדות מנדלבליט.

חקירה מאוד מביכה לכבל

בהיבט האישי זו הייתה חקירה מאוד מביכה לכבל. הוא נתפס בסתירות ובאיזשהו שלב איבד את קור רוחו והתרתח. ניכר היה שהוא עושה מאמץ מאוד גדול לגונן על נוני מוזס ועל עצמו כשטען שמוזס לא היה מעורב בחקיקה, שהוא יזם אותה באופן עצמאי וגם לא דרש כל תמורה בדמות סיקור אוהד.

אבל כבל סתר את עצמו: מצד אחד אמר שמוזס לא היה מעורב בחקיקה ומצד שני הודה שהעביר לו שינויים ורעיונות שהתקבלו בחלקם.
מצד אחד טען שלא דרש לקבל סיקור אוהד וזה מעולם לא עלה בשיחותיו הרבות עם מוזס, אבל מצד שני הודה שרצה לשפר את הסיקור שלו ב"ידיעות אחרונות".

וצריך להגיד את הברור מאליו: בשיחות מעין אלה כללי המשחק ברורים כפי שכבל הודה – אם אתה פועל לטובת כלי תקשורת מסוים התגמול בוא יבוא בדמות סיקור אוהד.
אכן, זה לגיטימי, אבל במקרה של נתניהו זה עבר למסלול הפלילי.

המצוקה של הפרקליטות הייתה גדולה

בצר לו, אלון גילדין, ניסה לשבש את עדותו של כבל בטענות מוזרות ומגוחכות שהוא עד "טכני ולא רלוונטי", שלא ברור אם עדותו תסייע או לא לנתניהו, ושההגנה מנסה לערוך מן משפט זוטא על אי העמדתו לדין של כבל.

ובכן, היומרנות של הפרקליטות לנסות לנהל את ההגנה ועדיה היא נלעגת ומשדרת בעיקר פחד, שבכל פעם מתממש בעוצמה רבה. הרי גילדין עצמו הכניס את איתן כבל לרשימת עדי התביעה אבל ויתר עליו. אז מה הוא מתלונן על כך שההגנה מזמנת אותו?

הנה עיקרי הדברים מהדיון אתמול:

עו"ד חדד מחלץ מכבל שהעימות עם "ידיעות אחרונות" היה על סיקור

עו"ד חדד: אתה אמרת שהיית במלחמת עולם עם ידיעות אחרונות. מה הכוונה?

כבל: נכון, תחושה אישית. אני שואל מדוע הכתבה (התחקיר שנגנז על עופר עיני, שמולו כבל התמודד ליו"ר ההסתדרות והפסיד) לא עולה. זה היה הסיפור.

עו"ד חדד: אני רוצה להיות הגון איתך, יש דברים שלא צריכים להיות במחלוקת. מלחמת עולם זה סיקור?

כבל: אסביר. כשאני אומר מלחמת עולם כוונתי, בראש ובראשונה, שהכתבה הזו שהיתה, התחקיר הזה לא עלה. ודאי שזה פגע בי, מה כל כך מסובך פה?

השופט בר-עם: מלחמת עולם?

כבל: אולי הפרזתי במילה. אתה בסערות רגשות, לא הבנתי מה רוצים ממני. הייתי בתקופה… למה צריך לחשוב שאני בעד מישהו? למה אי אפשר להסתכל על דברים כמו שהם?

עו"ד חדד: זה קשור לתחקיר שנגנז?

כבל: הכוונה היא שידיעות אחרונות התעלם ממני לגמרי בתקופת המאבק (עם עיני על ההסתדרות). זכותי לבקש ולשאול מה הסיבה שזה קרה?

עו"ד חדד: מה זה התעלם? הכוונה לסיקור?

כבל: ודאי. ברור כשמש לאור ירח, זה לא מעניין אותי בכלל, אני אדם פוליטי.

עו"ד חדד: מה זה לאור ירח? אני הייתי במדבר שלושה ימים, רוצה לדעת.

כבל: לא צריך להתחכם.

עו"ד חדד: אני מנסה להציל אותך מעצמך.

כבל: אל תציל אותי. אם אמרת לי בתחילת הדרך שלא עשיתי מעשה שלא צרי, אז אני אומר לך שהמאבק שלי היה מול ידיעות על סיקור. ידיעות התעלם ממני, מה כל כך מסובך פה?

עו"ד חדד: לא סיקר אותך – זה התעלם?

כבל: כן.

עו"ד חדד: בעקבות הסיקור?

כבל: לא. היה מאבק על ההסתדרות. אני התמודדתי. לא נתן לי במה כמו לעופר עיני. ואת התחקיר הוא לא פרסם. לא ידעתי למה.

עו"ד חדד: מה הבנת אז?

כבל: לא מנסה להיכנס לראשם של אנשים. למה שאדבר בשמו של אדם אחר?

בהמשך:

עו"ד חדד: אתה מתאר במשטרה שגנזו את הכתבה בגלל מניעים לא ענייניים?

כבל: לא זוכר, אם אמרתי אז אמרתי. היום אני לא זוכר.

עו"ד חדד: למה כעסת?

כבל: אינני חוזר בי ממה שאמרתי אז. התחקיר נגנז מסיבות לא ראויות לטעמי.

עו"ד חדד: אני אומר שאחרי האירוע הזה, ידיעות סיקרו אותך רע מאוד או לא סיקרו אותך בכלל.

כבל: לא.

הפנייה לרון ירון ולנוני מוזס, חוק ישראל היום והשיפור בסיקור של כבל

עו"ד חדד: אתה פונה לרון ירון (אז עורך "ידיעות אחרונות"), מתלונן על הסיקור שלך? או העדר סיקור. או גם וגם?

כבל: כן.

עו"ד חדד: אתה מקווה שהסיקור שלך ישתפר בידיעות?

כבל: כן.

עו"ד חדד: זה לגיטימי?

כבל: הכי לגיטימי. ישבתי עם אנשים שישבו ודיברו עם עיתונאים.

עו"ד חדד: זה לא חריג?

כבל: לא.

עו"ד חדד: מקריא מעדותך: "לא היה לי איתו שום קשר, לא ידעתי איך הוא נראה".

כבל: נכון.

עו"ד חדד: אמרת בעדות "אמרתי לרון ירון שאני מכין הצעת חוק וכל השאר היסטוריה".

כבל: נכון.

עו"ד חדד: החתמת את ראשי הסיעות, זו האמת?

כבל: אמת. נכון שזו הפעם הראשונה שפגשתי את רון ירון. מבחינתי זו הייתה פגישה ראשונה בשנת 2013.

עו"ד חדד: הפגישה עם רון ירון ונוני מוזס הייתה באותה הזדמנות?

כבל: כן.

עו"ד חדד: הפגישה הזו הייתה בבית ידיעות אחרונות?

כבל: נכון.

עו"ד חדד: זו פגישה שאתה בא לרון ירון ומספר שידיעות דופקים אותך, ואז אתה מספר על החוק של ישראל היום?

כבל: הפגישה הסתיימה. אני יושב, אני מדבר איתו על הסיקור, שדופקים ומתעלמים ממני ואני מדבר על חוק ישראל היום. לא חשבתי שיש בזה פסול. זו עבודה פרלמנטרית.

עו"ד חדד: 8 חודשים לפני שהצעת החוק מונחת על השולחן אתה מקדם את החוק?

כבל: החקיקה יכולה להיות בתאריך שמביאים אותה.

עו"ד חדד: בשלב זה היא הייתה מוכנה? או מה היה?

כבל: כשפגשתי בו היא הייתה בשלב של טיוטה.

עו"ד חדד: הייתה טיוטה מתקדמת?

כבל: טיוטה. לא יודע אם מתקדמת. שלבים ראשונים.

עו"ד חדד: ואז אתה פוגש את רון ירון ונוני מוזס?

כבל: פגשתי את רון ירון ואז כשאני אומר לו (על חוק ישראל היום), הוא אמר שרוצה להכיר לי את נוני מוזס. הלכנו וזה הכל.
זה היה כשהייתי איתו בדרך החוצה. אמרתי לו שאני מקדם את החוק.

עו"ד חדד: אתה אומר ששוחטים/דופקים אותך, אתה אומר שאתה מקדם את חוק ישראל היום, ואז הוא מכיר לך את נוני?

כבל: כן.

עו"ד חדד: מאותו יום אתה בקשר רציף עם רון ירון?

כבל: דיברתי עם רון אחרי. ההתעסקות שלי הייתה בעניין ישראל היום. לא זכור לי שהייתי איתו בקשר באופן אחר.
גם עם נוני מעולם לא סיפרתי על הסיפור שלי. כל הטלפונים שהיו – היו מנוני אליי. לא אני אל נוני, אם זכרוני אינו מטעני. לא זוכר שאני התקשרתי אליו, ברוב המקרים הוא התקשר.

עו"ד חדד: סיימת את הפגישה הזו הייתה בקשר טלפוני עם נוני או רון ירון?

כבל: פעם נוספת, עם כל אחד מהם. אחרי הפגישה האקראית ההיא, ומעבר לזאת לא היו פגישות נוספות עם שניהם. הם ביקשו להיפגש איתי.

עו"ד חדד: עם מי מהם בנפרד?

כבל: הפנייה הייתה לגיטימית שהחוק הוא טוב בעדו כמו מאות ועשרות חוקים שהעברתי. לא היה כאן שום דבר שונה או אחר. מעבר לעבודה שאנו מדברים עליו פה, אין הבדל. יותר מזה, במקרים אחרים היו פגישות ודיבורים מעבר לזה.

עו"ד חדד: על מה דיברת עם נוני?

כבל: הייתי בקשר טלפוני סביב השאלות האלה. היו שיחות, לא יודע כמה.

עו"ד חדד: אתה מתלונן על סיקור?

כבל: מעולם לא דיברתי עם נוני על עניין הסיקור. זו הפגישה שבה אני אומר לו, ואמרתי גם לשופטים, שהוא אומר שיכול להביא לי הצעה.
אני עונה בהא לישנא, "אינני רוצה לקבל ממך שום הצעה". זה מה שאמרתי ליד נוני ורון ירון. אמרתי זה יהיה מלחמת עולם. יחפשו אותי מכל כיוון. וגם אם ייקחו אותי למכונת אמת יראו שתמיד אמת דיברתי. הכל מעשה ידי להתפאר, אני לא קיבלתי הצעות חוק.

כבל מודה: מוזס היה מעורב בגיבוש הצעת החוק והעביר שינויים ורעיונות

עו"ד חדד: אחרי הפגישות עם ירון ומוזס אתה סיפרת שנוני היה מתקשר אליך לבדוק מתי אתה מגיש את הצעת החוק?

כבל: בין היתר. הוא התעניין בסעיפי החוק. כמו שאתה אמרת לי בתחילת הדרך שזה לגיטימי שכולם פונים אליי, מבקשים ורוצים לדעת, הוא עשה בדיוק אותו הדבר.
נוני רצה לדעת באופן טבעי כמו שישראל היום רצתה לדעת מהם שלבי החקיקה, איפה עומדים, אלו סעיפים אגיש ואם זה ישפיע עליי – בצורה לגיטימית ביותר.
לא דיבר איתי על הצעת החוק (אחר כך הופך בדיוק ההיפך). הוא רק שאל אותי מתי החוק עולה. כל פעם שאל אם יש מצטרפים או אין. מי יתמוך ומי לא.
יתירה מכך, הוא שאל אותי לגבי סעיפים בחוק. הכי לגיטימי בעולם. לא ראיתי בשום שלב שיש באמירות האלה כדי לפגוע בשיקול הדעת שלי.

עו"ד חדד: לא חשבת שיש בעיה עם הדוברים שלך? הודעת סיקור? לא חשבת שיש קושי?

כבל: לא ראיתי קושי. כמו ששלחתי לפני שלחתי תמיד. לא הייתה לי שום סיבה. אתה מוציא הודעת נאטו לכל העיתונאים. לא אמרתי לעיתונאי הנה יש לך סיקור ממני.

עו"ד חדד: דיברת על נוסח הצעת החוק של נוני?

כבל: כן, כמו עם ישראל היום.

עו"ד חדד: קיבלת שינויים מנוני?

כבל: כן (הודאה בפועל שמוזס היה מעורב בגיבוש הצעת החוק).

עו"ד חדד: איזה?

כבל: לא זוכר, כמו בכל חקיקה. הכי לגיטימי. כמו שקורה לח"כ בכל חקיקה.

עו"ד חדד: אתה הכחשת בחקירה שנוני מוזס הוביל את הצעת החוק.

כבל: אמת.

עו"ד חדד: וגם סעיפי חוק מוצעים שהוא הביא?

כבל: לא זוכר, הוא העביר הצעות שלו לעניין.

עו"ד חדד: שואלים אותך בחקירה על התוכן, אמרת דיברנו על התוכן. שאלו אם העביר טיוטות/נוסחאות/סעיפים. אמרת – לא. לא העביר לי שום דבר, לא סעיף כזה או אחר (כלומר, חדד תופס את כבל בשקר).

כבל: אני לא משנה את התשובה שלי. אני אומר כדי שתבין, אני חוזר ואומר נוני לא התערב בחקיקה. זה מה שעניתי לכורש ברנור. מה שהוא כן? העביר, שאל לגבי סעיף כזה או אחר, שזה מבחינתו לגיטימי. או קיבלתי או שלא.

עו"ד חדד: אתה עונה – לא, לא, לא, לא.

כבל: חוזר ואומר לשופטים, אני לא קיבלתי מסמכים שלמים שאומר במקום זה יימחק ויבוא משהו אחר. זו הכוונה למה שעניתי לכורש.

השופט שחם: מה כן קיבלת?

כבל: רעיונות שלו. לא מכחיש (שוב כבל מודה שמוזס היה מעורב).

עו"ד חדד: איך קיבלת?

כבל: פקס, מייל. לא הסתרתי. אני אומר בצורה ברורה איך מעבירים.

עו"ד חדד: יש לך את הפקסים האלה?

כבל: לא שמרתי. הלוואי והמשטרה הייתה מחפשת.

ה"תקלה" המיסתורית שמחקה את הטלפון של איתן כבל

עו"ד חדד: אמרת שהטלפון שלך נמחק כמה פעמים?

כבל: הוא (נוני מוזס) לא היה מסתמס איתי.

עו"ד חדד: אתה אומר שאתה לא שומר. אמרת שהטלפון נמחק לך כמה פעמים.

כבל: המשטרה בדקה את זה. חבל על הדיבור. נוני מוזס מעולם לא הסתמס איתי בווטאספ. גם לא מסרונים. ככל הידוע לי, אני לא זוכר שקיבלתי ממנו הודעות במסרונים.

עו"ד חדד: אתה אומר שלא. אני רואה מחקר תקשורת מיום 20/11/19 יש הודעות מסרונים נכנסות אליך. בדק עודד בן משה (חוקר משטרה).
אתה אומר שאתה לא שומר. והנה אני רואה במחקר תקשורת.

כבל: מבקש לראות.

השופט שחם: זה מוצג בפנינו?

עו"ד חדד: עכשיו נציג. כבל אמר שנמחק לו הפלאפון כמה פעמים.

השופט שחם: שמענו.

כבל: אני יודע בצורה ברורה שנוני מוזס לא הסתמס איתי מעולם. דבר שני, אני לא זוכר את עצמי מתכתב איתו בגללו. בגלל דיסקרטיות של האיש. האיש לא רוצה שידעו כלום.

השופט שחם: לא זוכר התכתבויות ולא מסרונים? אני מנסה להבין.

כבל (בתשובה מתפתלת): גם אני מנסה להבין מה שאני מנסה להיזכר. עם שלוש הודעות אתה בונה מדינה? מה אתה מסתלבט עליי בחייאת דינק?
אני לא זוכר עצמי מתכתב עם נוני. אולי כן אולי לא. אם כן, האמירה שלי – אין משמעותה שאני מכחיש היחסים עם נוני.

עו"ד חדד: יש שיחות נכנסות ויוצאות. איפה ההודעות האלה? אמרת שהטלפון שלך נמחק כמה פעמים?

כבל: בגלל תקלות. לא כי פחדתי ממשהו. אני אומר שאני בקשר עם נוני. הייתי איתו בקשר. כל הדברים האלה אני צריך לבוא ולהגיד – לא. מה קרה? אני אומר דברים שחור על גבי לבן. מה זה הכדרור הזה? אני מנסה כעד. מה אתה מנסה להוציא ממני?

עו"ד חדד: את האמת.

כבל: אמרת שאתה מאמין לי.

עו"ד חדד: לא אמרתי.

כבל: אמרת בדיוק.

עו"ד חדד: ראו אותך מתעסק בפלאפון. שאלו מה אתה עושה – אמרת אתה מנקה.

כבל: אתה מסתלבט עלי? אני מול חוקר. אני אמחק הודעות של נוני? האם אתה אומר זאת ברצינות? אני מגיע למשטרה להיחקר על "ישראל היום", אני אגיע לשם עם כל הרשימה?

עו"ד חדד: אז מחקת לפני כן?

כבל (צועק ומתחמק): חוזר ואומר, הייתי בקשר עם נוני מוזס כמו שהייתי בקשר במאות וחוקים שלי שחוקקתי. העבירו לי הצעות.