יומן הבוקר
עמית סגל וחברים (ויקיפדיה)
עמית סגל וחברים (ויקיפדיה)
ליקוקיאדת בנט ב"נוניתון" וב"אלג'זירה 12": דנה וייס, עמית סגל, נחום ברנע וסימה קדמון מקריאים את דף המסרים של נפתלי בנט – עם אותן מטבעות לשון

זה די מדהים איך אפשר לראות את טביעות האצבע של בנט הנוכל אצל "פרשני" הפוליטיקה בסוף השבוע – שכולם מקריאים את דף המסרים שלו, מילה במילה.
בסוף השבוע הזה המוטו היה – נתניהו היה בעד סגרים, אני בעד הכלכלה. את ההבלים הללו שיווקו במרץ עמית סגל ("ידיעות אחרונות" ו"אולפן שישי"), דנה וייס ("אולפן שישי") וסימה קדמון ("ידיעות אחרונות").
הרי אי אפשר להשוות מצב של טרום חיסונים שחייב סגרים (שקיימים בכמה מדינות עד עצם היום הזה) לבין מצב שהשאיר נתניהו לבנט עם 5.5 מיליון מחוסנים שמאפשר גמישות רבה מאוד ומרחב תימרון לבנט.

אבל העובדות לא מעניינות את סגל, וייס וקדמון, הם מקבלים את התדרוך מבנט ושופכים אותו לעיתון או לאולפן, מילה במילה.

***

עמית סגל ממשיך ללקק לבנט בנוניתון ("ידיעות אחרונות")

נדמה לי שעמית סגל כבר לא מנסה להסתיר זאת. הוא, מה שנקרא, עובד בשביל בנט "על מלא".
כאמור, סגל קונה את התדרוך של בנט כאילו נתניהו רצה סגרים וכותב ש"בנט סבור אחרת: שאפשר "להציל את הכלכלה גם במחיר של מאושפזים רבים ונפטרים לא מעטים".
העובדות הן: בנט קיבל מנתניהו מדינה עם אפס תחלואה, עם מלאי חיסונים (בהזמנות מפייזר ומודרנה עד 2022, שחשפתי בפייסבוק), עם מיליוני מחוסנים אחרי מנה שנייה – ובכל זאת הצליח להחריב את ההישגים.

הליקוק השני של סגל – מסביר למה בנט שינה דעתו בנוגע לחוק נתניהו:

"את האחריות לשינוי טעמו, מטיל בנט דווקא על קודמו בתפקיד. הוא מנסה להפוך את הממשלה לבלתי לגיטימית וזה מעשה שלא ייעשה, התרתח השבוע בניסיון להסביר את הפרת ההבטחה".

נראה לי שסגל ובנט מדברים לפחות אחת ליום וסגל יודע מתי הוא מתרתח, מתי הוא טעון ואיך הוא מסביר את הפרות ההבטחות שלו.

רגע, אבל איפה בדיוק הביקורת של סגל על הניהול של בנט, על כך שלעג לנתניהו על מסיבות עיתונאים ב-8 וקיים כבר שתיים כאלו, על כך שאיש לא סופר אותו בממשלה וכל שר או ח"כ הוא מלך שכל דרישותיו מתמלאות במהירות הבזק (אלי אבידר לדוגמא)?

על זה סגל לא מדבר.

סימה קדמון ("ידיעות אחרונות") בסיפורי ה"רצון הטוב" של הממשלה

ראו את מטבעות הלשון הזהות של קדמון – הן זהות לאלו של עמית סגל – משמע, קיבלו אותו תדרוך:

"המשימה של בנט היא לשמור על המדינה פתוחה. בניגוד לקודמו, הוא נמנע מלהטיל סגרים (בדיוק המילים של סגל!).
כל בוקר בשעה שמונה וחצי הוא מנהל שיחה של כחצי שעה עם צמרת משרד הבריאות, האוצר, הביטחון והחינוך.
הוא לא מתכוון לנקוט צעדים בהתאם למספר המאומתים. עם המספר הזה הוא חי בשלום. מה שמפעיל אותו זה מדד העומס: לא להגיב למצב של אי-ספיקה בבתי החולים (אותן מטבעות לשון שהשתמשה בהן דנה וייס).
ההוראה שלו היתה שהחיסונים יחכו להחלטת הקבינט, ולא ההחלטה לחיסונים"

שקר גס! החיסונים כבר הובטחו ע"י נתניהו. לפיכך, המחסנים מצויידים לדבריו לחודשים קדימה (בטח, בזכות נתניהו!).

"לחבריו השרים הוא נוהג לומר שהמבחן החשוב שלהם הוא לשמור על הכלכלה והחיים, ושהיסוד להצלחה של הממשלה המורכבת הזאת הוא האמון והרצון הטוב. כשיש בעיות, אמר להם, מרימים טלפון אחד לשני. וכשמישהו מספר לך על משהו שאמרו עלייך – תתקשר. תברר. אל תמהר להסיק מסקנות".

איזה תיאור דביק של קדמון. ממשלה לא נבחנת ב"רצון הטוב" אלא במעשים. בינתיים, רק מעלים מסים.

נחום ברנע ("ידיעות אחרונות") בסיפורי "ממשלת בנט מפתיעה לטובה"

גם נחום ברנע, בדומה לעמית סגל ולסימה קדמון, ממשיך ללקק לבנט הנוכל ב"נוניתון" ("ידיעות אחרונות"):

"… ממשלת בנט מפתיעה לטובה. היא מתנהלת, מה שאי אפשר היה לומר על קודמתה. השרים עובדים, המשרדים עובדים…"

ברנע הוא תועמלן שבע ומנותק. במה הם עובדים, מר ברנע? בהעלאת מסים, בלדפוק את השכבות החלשות, בהחרבת הישגיו של נתניהו בקורונה?

כמה אפשר לשקר, מר ברנע?

***

סופ"ש בפייסבוק של אלי
11:07 -> 12:53 -> 14:39 -> 15:44 * -> 19:10 -> 20:40

מאמרים אחרונים