שני עניינים משפטיים במוקד תשומת הלב: סיום עדותו של אילן ישועה במשפט נתניהו, ופנייתו של עו"ד אילן בובמך לבג"צ בעתירה של הליכוד וש"ס.
***
ישועה נפרד ממשפט נתניהו: הפליל את עצמו אבל לא יועמד לדין – זה צדק משפטי?
היום יסתיים חלקו של אילן ישועה במשפט נתניהו כאשר יהודית תירוש, התובעת הראשית במשפט, תחקור אותו מחדש, לאור החומרים החדשים, במשך כחצי יום.
החקירה הזו תהיה מעניינת משום שתירוש תנסה, כהרגלה, לנווט את ישועה להגיד את מה שהיא רוצה – שהוא ואתר וואלה איתרגו את נתניהו, והלחצים מצד אנשיו וסביבתו היו הרבה יותר כבדים מכל הפוליטיקאים האחרים.
ישועה, אני מניח, יספק את הסחורה, אבל אלו דיבורים ריקים מתוכן. העובדות פה ידברו, ההשוואות, הפניות השגרתיות של דוברות – אי אפשר לסמוך על תחושתו הסובייקטיבית של ישועה שרוצה בהרשעת נתניהו בכל מחיר – בלי שום פרמטר השוואתי.
בכל מקרה עדותו וחקירתו הנגדית של ישועה תסתיים ומן הסתם הוא ייעלם אט אט מהזרקורים התקשורתיים.
זה מדהים: האיש היחיד שישועה הפליל זה הוא עצמו – בעסקאות מושחתות לכאורה כמו עם בנט, הרצוג ועוד.
זה בדיוק החשד נגד קנצלר אוסטריה שהעביר כספים ממפלגתו לעיתונים תמורת סיקור אוהד – אבל ישועה יוצא מכל הסיפור הזה נקי ללא רבב. בלי כתב האישום, עם הגנה מוחלטת של הפרקליטות.
זה צדק משפטי? בוודאי שלא.
ממחר יעלה לדוכן העדים אבירם אלעד, לשעבר עורך וואלה והיום מנכ"ל חדשות 13.
"התנהלות הקואליציה בוועדות הכנסת ובהעברת התקציב – לא רק מעשה נבלה משפטי, אלא אף מעשה נבלה חוקתי"
זוכרים את העתירה של כמה חברי כנסת מהליכוד ומש"ס נגד חוסר האיזון בוועדות הכנסת? ובכן, הנושא הזה עדיין לא נפתר. למרות ההבטחה של הקואליציה לקדם שינויים בהרכבי הוועדות ולמרות ההחלטה של בג"צ בדבר איזון כזה – מסתבר שהקואליציה צפצפה על בג"צ.
ולכן עורך הדין של העותרים, אילן בומבך, דרש מבג"ץ בשבוע שעבר לקבל פסק דין בעתירה (משום מה זה לא זכה לשום הד תקשורתי וכולם יכולים להבין למה).
כותב בומבך בפנייתו לבג"צ:
"במהלך פגרת הקיץ אחז בוועדות הכנסת בולמוס של פעילות, וחרף זאת – עת לקבל בהן את השינויים המובטחים, לא נמצאה.
מנקודת המבט של הקואליציה – נקודת המבט המכוננת על עיקרון אחד ויחיד, עיקרון השרידות הפוליטית בכל מחיר – חקיקת בזק נטולת בקרה ופיקוח, של פרקים רבים בחוק ההסדרים הנושאים חשיבות ציבורית חסרת תקדים (בין השאר, הבטחת יציבות התשואות של קרנות הפנסיה, פרויקט המטרו, ו"ייעול" מערך הכשרות), היא חשובה הרבה יותר מתיקון עיוות פרלמנטרי היורד לשורש המבנה החוקתי, ואפילו שהתחייבות לתיקונו ניתנה לבית המשפט הנכבד, ואפילו שחקיקה במתכונת כה לקויה פוגעת אנושות בעקרונות היסוד של החקיקה".
בהמשך תוקף בומבך בחריפות את הקואליציה:
"לא רק מעשה נבלה משפטי יש כאן, אלא אף מעשה נבלה חוקתי. בולמוס חקיקת התקציב משתלב היטב עם מחדל העמידה בהתחייבות כלפי בית המשפט, שכן שניהם מצביעים על חתירת הקואליציה לנצל את מרוץ הזמן לחקיקת בזק תקציבית, אשר היקפה המתרחב יאמיר את "המחיר הפוליטי" של ההכרעה השיפוטית בעתירה.
בדרך זו גוררים המשיבים את בית המשפט הנכבד, אל-כורחו ממש, לקלחת הפוליטית, מתוך הנחה כי ככל שהיעתרות לעתירה תישא השלכות פוליטיות מרחיקות לכת יותר, כן רבים הסיכויים שיימנע מלהיעתר לה.
המשיבים, כך ניתן לשער, סמוכים ובטוחים כי נסיגת בית המשפט העליון תוכל להיעשות ללא הדים ציבוריים, שהרי הוו המשפטי להיתלות בו לנסיגה כזו זמין לו, בדמותה של הודעה כי עקב שינוי המצב העובדתי, העתירה איבדה מטעמה.
בכך תושלם מזימתה של הנהגת הקואליציה במלואה, והאמצעי הנפסד שננקט בשירותה יגשים את שליחותו; יצירתו של רוב מלאכותי בוועדות הכנסת הקבועות תוכח כאמצעי משפטי קביל להעברתה של חקיקת תקציב מנופחת ודרקונית. זאת אין להתיר".
סיכומו של דבר מבחינת העותרים:
"לאור האמור, בית המשפט מתבקש לחסום את מהלכיה הפוליטיים הציניים של הקואליציה ואת פגיעתם בערכי היסוד של משטרנו החוקתי, בדרך עשיית משפט, ופעולה כרישא לבקשה".
***
