הבלוף הגדול של תיק 1000 נחשף אתמול: כפי שכתבתי זאת לא פעם ולא פעמיים, כל החישובים של הפרקליטות והמשטרה על חודו של שקל הנוגעים להיקפי השמפניות והסיגרים שניתנו לבני הזוג נתניהו היו מופרכים, מנופחים ומנותקים מכל היגיון ומציאות. וחמור מכל: אין לפרקליטות שום ראיות למספרים האלה.

באיזשהו שלב, לקראת סוף הדיון, השופטים הבינו שקליין לא ממש יכולה להעריך את הכמויות ותהו על המתודולוגיה של החישובים.
התובע הראשי בתיק 4000, אלון גילדין, הסביר את מה שידוע: אין ראיות, יש "הערכות", בעיקר של קליין שבעצמה אומרת שהן לא מדוייקות.

***

את ההגנה מוביל עו"ד עמית חדד ולצידו נעה מילשטיין וישראל וולנרמן, שלקח תפקיד חשוב גם בתיק 4000.

למעשה, כתב האישום מחולק לארבעה: שמפניות ממילצ'ן, סיגרים ממילצ'ן, שמפניות מפאקר, סיגרים מפאקר. עד היום עסקנו רק בשמפניות ממילצ'ן והנושא הזה רוסק, פשוט רוסק. השאר ירוסק אחרי הפגרה.

הנה עיקרי הדיון:

1. השופטים הבינו: המספרים בכתב האישום של השמפניות – ניחושים פרועים

השופט בר עם: ההערכות שלך מאוד חשובות. איך הגעת אליהן?

קליין: ניסיתי לתכלל, לי, עם עצמי, כמה פעמים מגיעים, כמה פעמים נוסעים, כמה פעמים, בלי שום קשר…

השופט בר עם: מספר המקרים שאת יכולה להעיד עליהם באופן ישיר זה מקרים ספורים.

קליין: מה זאת אומרת, אני שולחת את יונתן. זה באחריות שלי. אני רואה את זה, אני נמצאת שם, ששמים בבגאז' (שוב אותה תשובה).

חדד: בואי נדבר על ההערכה, כמה פעמים הגיעו מילצ'ן ופאקר לבלפור.

קליין: בביקורים בקיץ הוא נוסע לירושלים לפחות פעם אחת וביקורי קיץ ארוכים יותר, ארנון נוסע לירושלים מספר פעמים והם (בני הזוג נתניהו) באים לארנון מספר פעמים.

חדד: מספר פעמים זה לא מספר.

בר עם: כל פעם יש שמפניות?

קליין: כן, יונתן לוקח.

חדד: שאלתי כמה פעמים, תעריכי לי, תשערי.

קליין: לא יודעת, לא יודעת, אתה תטעה אותי.

חדד: אני לא מטעה אותך, יש מספר מדוייק. זה יהיה בדיונים אחרי הפגרה.

בר עם: אם את לא יכולה להעריך את מספר הפעמים שהם הגיעו לירושלים, אז איך יכולה להעריך את החלוקה?

השופט שחם: את יכולה להגיד כמה פעמים לערך?

קליין: בכל קיץ 4 פעמים.

שחם: האם יש אישור לכך?

קליין: אין.

חדד: תאשרי לי שלא הראו לך כניסות לבלפור, או כניסות ויציאות של מילצ'ן מישראל, לא הראו לך?

קליין: לא הראו לי.

השופט שחם: מר גילדין, מה המתודולוגיה של החישובים בכתב האישום?

חדד: אני תיכף מסיים ואז הוא יגיב. בסוף את אומרת שההערכה היא שהצריכה של שרה נתניהו היא גבוהה מהצריכה של מילצ'ן אחרי מאזן הסתברויות. תאשרי לי שלא עברו איתך שנה אחר שנה – על החלוקה.

קליין: לא, לא.

חדד: בוודאי שלא חודשים.

קליין: לא.

חדד: ולא סכמו לך בקבוקים.

קליין: לא.

חדד מסיים עם קליין וגילדין עונה עכשיו לשאלות השופטים:

גילדין: בוא נפריד לסיגרים, שמפניות ותכשיט. ודברים של מילצ'ן ופאקר.

שחם: אני מדבר על היחס.

גילדין: לעניין הסיגרים, יש אמירות של עדים, לא רק של עדה אחת. בשני המקרים הסיגרים הלכו למר נתניהו. ויש גם חשבוניות.
כל הכמות, הרוב מיוחס לנתניהו. יש עדויות של נהגים, זה סך הכל עדים שונים -ביחס לשימושים וראיות נקודתיות.
ביחס לשמפניות: שוב הפרדה בין מילצ'ן ולפאקר, יש עדויות ועדה נוספת, הרוב המכריע הלכו לגב' נתניהו. העדה הנוספת היא שני קוסקס (מנהלת ביתו של פאקר בקיסריה). היא העריכה הערכה יותר נמוכה ואנחנו היינו שמרנים.

בר עם: סכום השמפניות תואם את ההערכה של קליין על יחס של 65:35?

גילדין: ביחס לשמפניות של מילצ'ן, זו ההערכה של העדה.

שחם: ומה כתב האישום מייחס?

גילדין: ביחס למילצ'ן, 65 ו-35.

בר עם: זה מבוסס על עדותה של קליין?

גילדין: כן.

בר עם: אז אלמלא עדותה של קליין אנחנו נמצאים בערפל?

גילדין: ביחס למילצ'ן, כתב האישום נשען על עדותה של קליין.

המשמעות היא אדירה: הפרקליטות מודה בפעם הראשונה שהחישובים הם לא מדוייקים והתבססו על השערות וניחושים – ובשום פנים ואופן אין ראיות לכך.
נהפוך הוא: כל האינדיקציות מעידות שמדובר בכמויות נמוכות בהרבה, משהו כמו עשירית מהסכומים הנקובים בכתב האישום.

2. הצלבת הנתונים מוכיחה: רוב השמפניות – לצריכה אישית של מילצ'ן

אחד המהלכים המבריקים של חדד היה הצלבת נתונים בין הכניסות והיציאות של מילצ'ן מישראל ורכישת השמפניות – לפחות בשנת 2016.

הטענה הבסיסית של קליין היתה שכמעט 100% מרכישת הסיגרים נותבה לנתניהו ואילו כשני שליש מהשמפניות נותבה לשרה נתניהו.

במהלך 2016 הראו הבדיקות שבמהלך ינואר-פברואר-מרץ-אפריל לא נרכשה ולו שמפניה אחת ובכך רוסקה התיזה של הפרקליטות וקליין שמדובר ב"קו אספקה שוטף".

עו"ד חדד גם הראה שהרכישות התבצעו לקראת בואו של מילצ'ן ארצה, והכמויות די מתאימות ברובן לצריכה של בני הזוג מילצ'ן שנהגו לשתות לפי עדותה של קליין כבקבוק שמפניה בכל ארוחת ערב.
כלומר, היוצרות מתהפכות: רוב השמפניות נועדו לצריכה עצמית ולאירוחים וממש לא לשרה נתניהו.

במקביל הראה חדד שורה של חשבוניות של שתיה קלה בהיקפים של אלפי בקבוקים המעידים על אירוחים. קליין לא ראתה כל קשר, משום מה, בין הכמויות האלה למספר האירוחים אבל לא ממש הצליחה להסביר את הכמויות האדירות.
פתאום היא כל הזמן אמרה שחדד מוזמן לשאול את יונתן חסון, שהופקד על השתייה הקלה, אחרי שכל הזמן הדגישה שהיא מאשרת כל דבר וכל פרט עם ארנון. אז מה, היא פתאום לא יודעת על מה הוצאו כל הסכומים הללו?

בכל מקרה, אירוחים היו גם היו, גם אם מצומצמים ומילצ'ן נהג להגיש שמפניות לאורחיו. אין על כך כל עוררין.

3. קליין סיפקה הערכות בשליפה מן השרוול; החוקרים לא בדקו

קליין סיפרה שוב ושוב את הסיפור בו היא נקבה בהתחלה ביחס של 70:30 לשמפניות של שרה, ואחרי "חיבוטי נפש" בלשונה היא הלכה לבעז בן צור וזה ייעץ לה לתקן אם היא מרגישה כך והיא אכן תיקנה ל-65:35.

אלא שתמליל העדות של קליין, אותו חשפתי בעבר, מעיד על דברים אחרים לגמרי. היא ניהלה עם החוקרים מן שיח הימורים על מספרים, אכן החליטה בשלב מסויים על 65:35 אבל לבסוף פחדה להעריך.

הנה התמלול:

חוקר: אז שאלתי ורשמתי אם את יכולה איזה הערכה גסה כזה להגיד, עוד פעם זה קצת קשה…

הדס קליין: אנחנו מנסים לחשוב, נכון אבל בוא,

חוקר: כי אני אגיד לך משהו, אני רוצה גם אם אנחנו רוצים לייחס בצורה אמיתית…

חוקר: אז אפשר איזשהו כמות… אם אני אגיד לך נגיד חמישים חמישים זה מוגזם שאני אומר, נכון?

הדס קליין: חמישים אחוז חמישים אחוז?

הדס קליין: כן, לא, הייתי אומרת, לא יכולה לדייק, אבל הייתי אומרת זה קצת יותר גבוה בצד שלה, אצלנו קצת פחות. בוא נאמר שבעים שלושים.

חוקר: שבעים שלושים כזה?

הדס קליין: אבל אתה יודע, זה לא מתמטיקה… ואני לא רוצה להתחייב למשהו באמת באמת אני חוששת מזה.

גם בהמשך אותה חקירה ניסתה הדס קליין להעריך את כמות השמפניות שרכש מילצ'ן עבור הגב' נתניהו, תוך שהיא והחוקרים עושים שימוש, שוב, בהערכות גסות, ונטולות אחיזה במציאות:

חוקר: אז אנחנו בסך הכל מנסים לכמת, זה באמת, להגיד, כי שאנחנו אומרים שישים וחמש שלושים וחמש, זה כאילו בגדול שליש, שני שליש.

הדס קליין: נכון.

חוקר: מתוך סך כל השמפניות שקניתם וזה, שליש היה נשאר ל… ל… (מילה לא ברורה) של ארנון.

הדס קליין: נראה לי. נראה לי שזה נקרא 'שוליים', לא? בערך שלושים וחמש אחוז.

חוקר: אני, תשמעי…

הדס קליין: אני מנסה לחשוב. בוא נראה. בוא נראה קיץ של שלושה חודשים. סתם אני מסתכלת. ביקור של חודשיים וחצי…

חוקר: תעשי את ה… אין לי בעיה.

הדס קליין: לא, סתם אני עושה.

חוקר: תעשי לך את המחשבתי הזה.

הדס קליין: סתם אני מנסה…

חוקר: ואני אומר, שעוד פעם, כאילו תכניסי גם בזה שתיקחי, שאתם קונים איזושהי כמות, ואת אומרת הרי שלא, זה לא רק ש… כשארנון נמצא בקיץ לביקור או משהו כזה, כי גם כשהוא לא נמצא…

הדס קליין: נכון.

חוקר: הם מקבלים אספקה.

הדס קליין: בוא נעשה שישים, ארבעים, נראה לי זה… נראה לי בערך אני יודעת.

חוקר: אני ארשום.

הדס קליין: אני מפחדת.

חוקר: אני ארשום את זה פה.

הדס קליין: תרשום שאני מפחדת…

חוקר: ככה, אני…

הדס קליין: להעריך את זה.

חוקר: אני רושם.

הדס קליין: אני לא יודעת להעריך את זה.

חוקר: אני רושם, תקשיבי מה אני רושם. אני רושם פה.

הדס קליין: זה גם, אתה יודע, נע ונד.

חוקר: תסתכלי. תסתכלי.

הדס קליין: זה ממוצע. פתאום הנה…

הדס קליין: כן. מה אתה הולך לכתוב.

חוקר: לא, אז אני, זה מה שאת אמרת, שאולי יהיה אפשר לשנות את זה לשישים ארבעים.

הדס קליין: לא, לא, לא יודעת. תראה…

חוקר: 'אני רוצה לציין שוב…'

הדס קליין: רוצה לציין שוב ש… לציין שוב…

חוקר: 'שקשה לי מאוד להעריך'?

הדס קליין: שקשה לי מאוד להעריך, כן. קשה לי מאוד להעריך.

חוקר: כן.

הדס קליין: קשה לי מאוד להעריך, כן.

שני דברים חמורים נוספים קרו פה: הראשון, למרות הבטחת החוקר לכתוב שקליין מפחדת להעריך הוא לא כתב זאת. והשני, החמור יותר: החוקר הבטיח לקליין לבדוק את כל ההשערות והניחושים אבל שום בדיקה לא נעשתה על ידי המשטרה והפרקליטות המלווה.

4. החברות בין נתניהו למילצ'ן היתה עמוקה; מילצ'ן לא חיפש אינטרסים כלכליים

בניגוד לתיזה של כתב האישום הוכח גם אתמול שהיחסים בין נתניהו למילצ'ן היו יחסים חבריים מאוד, עוד לפני שנתניהו נבחר לראש ממשלה ושמילצ'ן לא חיפש שום עזרה באינטרסים כלכליים אצל נתניהו.
גם קליין אישרה זאת, למרות שניסתה שוב ושוב לצייר זאת באור אחר (למשל, העזרה כביכול עם הויזה).

נהפוך הוא, מילצ'ן עצמו סיפר עד כמה נתניהו פגע באינטרסים הכלכליים שלו במקרה אחד:

חוקר: תשמע, בדרך, (מילים לא ברורות) בדרך ישירה או עקיפה, היו, אתה ביקשת ממנו שיעזור לך בעסקיך, בדרך זו או אחרת בארץ?

מילצ'ן : לא רק שלא ביקשתי, אלא זעמתי עליו שהוא נהיה שר אוצר. וקנינו אז בזמנו את אה… הסוכנות של, של סוזוקי ו… הוא, יום אחרי זה, הוא ידע שיש לי את זה. אהה… אישר שאסור להעביר חלקי חילוף אה…

ארנון מילצ'ן : תודה רבה. אמרתי לו. זה ממש חבר טוב.

חוקר: אז מה הוא אמר לך?

מילצ'ן : ואז הוא אומר לי "אני שר אוצר, זה מה שטוב למדינה". וזה היה כל הכבוד. אני מוכרח לומר להגנתו, שהוא לוקח את תפקידו ברצינות מלאה, הוא, יש בו משהו מש… משיחי, הוא חושב ש… זאת אומרת, ה…

חוקר: הוא רואה בכאילו בעצמו…

מילצ'ן : גם בשיחות הוא חושב שהוא, אני לא מזלזל בזה, שהוא מגן על, על, הישות היהודית מול דוד וגלית, האיראנים, עם פצצות, עם הקונגרסים על, אין לו פחד. הוא אמר לי, דרך אגב, שבאפריקה, באפריקה מצאו פיל עם עור של ביבי.

חוקר: מה?

מילצ'ן : באפריקה מצאו, הוא, הוא מספר שבאפריקה מצאו פיל עם עור של ביבי. הוא לא מפחד. הוא לא נוגע, לא כלום. הולך.

חוקר: או קיי. אז מעולם לא ביקשת ממנו עזרה בשום דרך שהיא…

מילצ'ן : ממש לא.

חוקר: שקשורה לעסקיך.

מילצ'ן : ממש לא. דרך אגב, אני, אם הייתי מבקש, הוא לא היה נותן".

5. תעלומה: קליין מזמינה טקילות ב-1500 שקל לבקבוק כשמילצ'ן לא נמצא

הרבה דברים לא מוסברים יש בהתנהלות של קליין, במיוחד בהתנהלות שלה מול דובי פיינטוך, יבואן השמפניות ומשקאות אחרים וידידה האישי.
לדבריה, פיינטוך הוזיל לה את המחירים ולכן היא הרבתה לרכוש ממנה. אלא שאתמול חשף חדד שורה של חשבוניות על טקילות יוקרתיות ב-1,500 שקל לבקבוק ללא מע"מ שמילצ'ן אוהב לשתות.

פעם אחת זו היתה רכישה של 12 בקבוקים כאלה יומיים לפני שהוא טס לחו"ל בדצמבר כשהוא חוזר בדרך כלל ביוני לארץ.
קליין לא ממש הצליחה להסביר את הרכישה הזו וסיפקה הסבר מוזר לפיו ארנון היה לוקח טקילות איתו לטיסה בכמות המותרת. מכיוון שאי אפשר לשנע בטיסות 12 טקילות נראה שההסבר של קליין לא ממש היה משכנע.

יתירה מזו: קליין המשיכה לרכוש מספר בקבוקי טקילות גם כשמילצ'ן לא היה בארץ וההסבר שלה שוב היה צולע. פיינטוך, היא אומרת, התקשר והציע את זה בזול, או משהו כזה.
למה לרכוש טקילות בזמן שמילצ'ן לא בארץ ואיש לא שותה אותן בארץ. ממש לא ברור.

כל מערכת היחסים בינה לבין פיינטוך, רכישות השמפניות דרכו ורכישות משקאות אחרים – הוא תעלומה אחת גדולה.