במהלך החקירה הראשית עלה שמו של יאיר לפיד ביוזמת התובע אלון גילדין.
להערכתי זה לא היה מקרי, זה היה מאוד מכוון וזה היה ניסיון בוטה מאוד של הפרקליטות להתערב בבחירות ולהטות דעת קהל, כפי שהיא היתה רגילה לעשות בכל מערכות הבחירות האחרונות.

***

גילדין באמצעות קליין כמובן ניסה להראות שיאיר לפיד הוא פוליטיקאי נקי ללא רבב, זך וישר, שסירב אפילו לקבל אפילו זר פרחים ממילצ'ן לרגל מינויו כשר אוצר ואפילו סירב להחזיק אוזניות של מילצ'ן שנשכחו אצלו.

נו, באמת. לפיד אירח את מילצ'ן ועורך דינו בביתו בצפון ת"א וניסה לקדם את ענייני הארכת הפטור ממס, אז מישהו קונה את סיפורי אלף לילה ולילה האלו?
באיזשהו שלב, אחרי שתי דוגמאות, גם השופט בר-עם הבין שזה לא ראוי ותהה בפניו של גילדין "למה זה חשוב לענייננו".
גילדין הבין את הרמז ולא המשיך בקו החקירה הזו שכולו נועד להטות דעת קהל בתקופת טרום בחירות.

גילדין: אגב אפרופו זה בכל זאת פניתם פה ליאיר לפיד בעניין מה את יודעת למתנות שארנון מילצ'ן קנה ליאיר לפיד?

קליין: ארנון מילצ'ן, א. קודם כל לא נתן לו מתנות אבל, אגב, אני הייתי על שיחה שיאיר לפיד ביום שהוא נכנס לפוליטיקה אמר לארנון שהוא בלי שום קשר אלינו שהוא עכשיו שומר, הוא לא מעשן והוא לא שותה כי הוא רוצה להיות צח ונקי ואני מאוד הערכתי את האמירה הזאת שלו בלי שום קשר אלינו כמובן, בכל מקרה כשיאיר מתמנה לשר אוצר ארנון אומר לי תשלחו לו פרחים, הוא שר אוצר, תשלחו לו פרחים הביתה.
היה לנו נהג מונית שהיינו משתמשים בו מידי פעם כשלא היה לנו את יונתן או כל נהג אחר, בחור שסמכנו עליו מאוד, יוסי סחלי שמו, והזמנתי סידור מאוד יפה מורד שני ברישפון זה החנות שאנחנו קונים ויוסי לקח את הפרחים ויוסי נסע לביתו של יאיר לפיד וגם כתבנו פתק ממה שארנון ביקש שנכתוב, ברכה ויוסי מצלצל אלי ואומר לי יאיר ממאן לקבל את הזר, יאיר לא מסכים, הוא לא מוכן אמרתי לו יפה, אין בעיה, תחזיר את הזר. תשאיר רק את הפתק ברכה וגם עדכנתי את ארנון שיאיר לא מוכן היה, אם זאת כוונה במתנה.
דבר נוסף זה שארנון נוסע ליאיר לביתו, יונתן מסיע אותו וארנון יושב, לא בפגישה עם פיני רובין,

עו"ד עמית חדד: כל זה עדויות שמיעה.

גילדין: תמשיכי וכל דבר אחרי זה תגידי ממי שמעת.

קליין: יונתן, הם נוסעים לבית קפה ברמת אביב שם ברמת אביב באזור שוסטר שם כי יאיר עוד מתעכב וארנון הם יושבים בבית קפה יונתן וארנון

השופטת פרידמן-פלדמן: מאיפה את יודעת את כל זה?

קליין: אני כל הזמן עם ארנון בטלפון ועם יונתן, אין דקה שאני לא מדברת עם ארנון

השופטת פרידמן-פלדמן: בסדר, רק לדעת

קליין: כן, אני אומרת, לי זה נשמע אולי ברור אבל סליחה, אני יותר אדייק. בכל מקרה הם נוסעים ליאיר לפיד לביתו וכשהם חוזרים, בדרך הם גם נזכרים שהם שכחו את התיק של ארנון בבית קפה, הם חוזרים, הם נוסעים ליאיר ארנון יושב אצל יאיר ובחזור כשארנון מגיע יאיר מצלצל ואומר לי שארנון שכח את האוזניות, ארנון אהב מאוד אוזניות אז בזמנו, יקרות מאוד, וארנון השתמש בהם לשיחות הטלפון שלו, לא קטנות אלא גדולות וארנון אמר לי תגידי לו שישאיר אותם אצלו, הוא לא מבין איזה מוסיקה שומעים בהם, הוא ייהנה מהם ויאיר אמר לי אין דבר כזה, אני משאיר את זה באותו מקום שהוא שכח את זה, תבואו לקחת את זה, תשלחי את יונתן שייקח. אמרתי לו תשמור את זה אצלך והוא לא הסכים ולקחנו את האוזניות, יונתן נסע ולקח את האוזניות אז לשאלתך זה המתנות שנתנו ליאיר.

גילדין: נעבור עוד נושא

קליין: שלא נתנו

גילדין: מה ידוע לך לגבי

השופט בר-עם: למה זה היה חשוב לצורך ענייננו?

גילדין: יש טענות אדוני, אני רוצה להראות,

עו"ד עמית חדד: כי הוא מתמודד בבחירות עם מר נתניהו אז אנחנו רוצים להציג אור מול חושך אבל אחר כך תגיע חקירה נגדית ונראה איפה האור ואיפה החושך. אני לא מתנגד כי אנחנו הולכים לחקור בעניין הזה עד התהום.

השופטת פרידמן-פלדמן: עו"ד חדד השאלה לא הייתה לאדוני.

עו"ד עמית חדד: פטור בלא כלום אי אפשר גברתי.

גילדין: אני רוצה להראות את החריגות לא רק בהתנהגות של מר נתניהו, חשוב לנו להראות את החריגות בהתנהלות של מר מילצ'ן שהעובדה שיאיר לפיד, הוא יבוא ויספר העדה לא סיפרה את זה בחומר החקירה למרות שהיא בטח יודעת אבל לא נשאל, מר מילצ'ן יש לו חברים שונים, מכרים, יש לו היכרות מוקדמת עם אנשים שונים וודאי זה לא נוח שחלקם פה פוליטיקאים אבל חלקם גם אנשים אחרים ואת ההתנהלות הזו אני רוצה להראות באמצעות העדה שהוא שמר לבן אדם מאוד מסוים ולא התנהג באופן זהה לכל החברים שלו.

השופט בר-עם: שמענו שהוא רק ביקש להעניק מתנה זר פרחים וכך הלאה.

גילדין: כן, אז נכון, אז גם זה חשוב שתשמעו הוא ביקש להעניק מתנה פרחים לאירוע מיוחד של… וכל שאר הדברים העדה סיפרה שלא ניתנו מתנות לאותו חבר, במקרה החבר הזה, מה אני יכול לעשות שהאנשים פה קשורים לפעמים, לפעמים נשמעים בציבוריות הישראלית אבל לענייננו זו הייתה הכוונה.

בהמשך גילדין הבין את הרמז ולא חזר לנושא התמוה הזה.