יומן הבוקר
משפט נתניהו: יש חשבוניות, יש הערכות, יש השערות. ראיות אין
אתמול במשפט נתניהו עלו להעיד ארבעה ספקי סיגרים ואלכוהול, מתוך שורת הספקים שעבדו עם הדס קליין. הם סיפקו לבית המשפט הערכות והשערות אבל כרגיל לא ראיות. סיכום יום דיונים טכני אבל מהותי

הסיבה היחידה שהפרקליטות הצעידה חבורה של ספקי אלכוהול וסיגרים של מילצ'ן ופאקר, היא בעיקר כדי שיישארו ויאמתו שהחשבוניות שהופקו הן אכן של בית העסק שלהם.

איך זה מתחבר לכתב האישום וקו האספקה השוטף למשפחת נתניהו? לא מתחבר בכלל.
כשאין תעודות משלוח וכשאין שרשרת ראיות רציפה אין לעדים האלו שום משמעות. גם אם החשבוניות אותנטיות וקבילות, אין להם שום רלוונטיות לכתב האישום.

***

העסק הולך ומסתבך כשכל ספק נוקב במחירים שונים של סיגרים, כל מספר זוכה, ולא ברור איך בכלל הגיעה הפרקליטות לחישובים על חודו של שקל.

ובכלל, לא ברור למה הדס קליין השתמשה בשירותיהם של 6 ספקים לפחות לאלכוהול וסיגרים. מדוע היא לא עבדה עם ספק יציב ואמין אחד כדי לקבל הנחות קבועות? מדוע היא שילמה ב-3 צורות שונות – במזומן, בכרטיס אשראי ובהעברות בנקאיות?

קליין, שהתפארה עד כמה היא מסודרת ועד כמה היא שומרת על כספו של מילצ'ן, התנהלה בצורה תמוהה מאוד ולא הגיונית. וכיצד קרה הפלא הזה, שהיא קבעה נחרצות שנתניהו קיבל את מרבית הסיגרים שמילצ'ן ופאקר רכשו, בעוד הוא אוהב 2 סוגי סיגרים בלבד והיא רכשה 33 סוגים?

התהיות הללו לא באו ולא יבואו על פתרונן. מה שיש לנו זו חבורת עדים שיש לה "השערות", שיש לה "הערכות" אבל אין לה את הדבר הכי חשוב: ראיות.

ולארבעת העדים שהופיעו אתמול:

עינב סגל מחנות הסיגרים של קוקי

סגל עבדה בחנות הסיגרים ה"קבינט" בבעלות יעקב "קוקי" גרשוני. לדבריה היא היתה אחראית על הקופה ועל הספקים.
זו אותה חנות שהנהלת החשבונות שלה "טבעה", ואין יכולת לאמת לכן את סיפורי אלף לילה ולילה סביב החנות.

למרבה התדהמה, סגל נחקרה במרכז המסחרי בשפיים, בסניף מקדנולד'ס. מה, ככה עובדת המשטרה?
למרבה הפליאה, לפני חקירתה היא נפגשה במקרה, ממש במקרה, עם הדס קליין בתחנת דלק ועם יונתן חסון, שהיה בן זוגה, במרכול.

לטענתה הדס קליין קנתה בדרך כלל שתי קופסאות של "קוהיבה" או "פרטגס" (שנתניהו אהב). משום מה, סכום הרכישה שלהם שעמד על 5,000 שקל לא מתאים לסכומים שנקבו קליין וגרשוני (8,000-10,000 שקל).

כשהוצגו לה סרטי הקופה עם סכומים יותר נמוכים ועם סיגרים בתפזורת זיכרונה של סגל בגד בה.

גם את ההצלבות עם יבואן הסיגרים הבלעדי דוידס שהצביעו על רכישה של קופסת סיגרים בודדת של "קוהיבה סיגלו 6" ושל "קוהיבה בהיקה" (סוג יקר יותר של סיגר קובני) היא לא הצליחה להסביר אבל אישרה שאכן רכשו סיגרים מהיבואן דוידס.

השורה התחתונה: הראיות היחידות מה"קבינט" אלו סרטי קופה שאותרו בהנהלת החשבונות של מילצ'ן, שמראים על רכישת סיגרים בהיקפים הרבה יותר נמוכים ממה שחבורת קליין מתארת, וחלק גדול ממנה זה בכלל סיגרים בתפזורת, שאין סיכוי שנתניהו צרך.

עדות סגל סתרה גם את עדות הבוס שלה וקליין במחירים: סגל נקבה במחיר של 250 שקל לסיגר קוהיבה סיגלו 6, בעוד קליין וגרשוני המריאו ל-500 שקל.
סגל אמרה שהיא מכרה לרוב את הסיגרים לקליין, בעוד גרשוני יצר את הרושם שהוא היה בקשר רצוף איתה. גרשוני טען שהחנות נוהלה על-ידי בנו, בעוד סגל אמרה שהבן כמעט לא הגיע ובמקומו נכח חברו.
גרשוני טען שקליין בהתחלה לא ביקשה סיגרים מסויימים אלא קנתה בתפזורת סיגרים לפי המלצתו. סגל לא זכרה זאת. בקיצור, כל העדויות הללו נשענות על כרעי תרנגולת.

רויטל אברהם לא סיפקה את הסחורה

מנהלת חשבונות של חינאווי בהרצליה. היא זו שהפיקה את החשבוניות לחוקרים והיא זו שחתמה עליהם – אבל היא לא זו שמסרה אותן לחוקרים.

אברהם, בדיוק כמו סגל, טענה שמילצ'ן רכש רק קופסאות סיגרים. פה החל דיון מתיש על חשבוניות והגדרות, אבל דיון מאוד משמעותי.

בחלק מהחשבוניות נכתב שמדובר ברכישת סיגרים בתפזורת ואברהם טענה בהתחלה שלא היו הגדרות במחשב לסיגרים בקופסאות ולכן נכתב בתפזורת.
לאחר מכן, כשהשיבה על השאלה מתי החלו להיכנס הגדרות, הראתה לה עו"ד נעה מילשטיין, מהצוות של חדד, שהמשיכו לכתוב לעיתים בתפזורת. או אז אמרה אברהם שמדובר כנראה ב"טעות הקלדה", תירוץ לא הגיוני.

לבסוף, אחרי כמה וכמה שאלות של השופטים, שייתכן שמדובר גם בסיגרים בתפזורת. בכל מקרה ההנחה שלה שמילצ'ן רכש רק קופסאות היא השערה בלבד, משום שהיא לא היתה בחנות והיא לא סיפקה בפועל את הסחורה.

האבחנה בין תפזורת לקופסאות חשובה מאוד כי אין מצב שנתניהו קיבל סיגרים בתפזורת, ולכן זה שוב מצביע על ניפוח מכוון של הכמויות והמחירים כדי לייצר תחושה של קו אספקה שוטף.
כמובן שאברהם גם לא סיפקה שום תעודות משלוח.

יוסף מועלם לא מכיר את קליין

בעל חנות יין וסיגרים בנמל ת"א. הוזמן לעדות כי היתה העברה של 13,500 שקלים ממילצ'ן.

הוא לא מכיר את קליין ולא את יונתן חסון וממילא עדותו הקצרצרה לא יכולה לשפוך אור על היעד לסיגרים.

נימר אבו מאנה מוציא חשבוניות

חשב חנויות חינאווי ג'ורג' (בעלות אחרת). גם הוא סיפר על הפקה של חשבוניות לפי בקשת החוקרים וחתימה על ידם.

הוא לא היה בסניף בהרצליה בעת המכירה לקליין, הוא בוודאי שלא סיפק את הסחורה ואין לו גם תעודות משלוח – הוא רק היה ציר טכני של הוצאת חשבוניות שאין להם שום משמעות לתיק 1000.

***

היום יגיעו להעיד שרה שוחט, מנהלת החשבונות לשעבר של מילצ'ן ודובי פיינטוך, ספק אלכוהול משקאות שהסתכסך עם שותפו (דוד בבלי).
פיינטוך, ידיד אישי של קליין, סיפק את השמפניות עד לביתה של קליין (הווילה בהרצליה) וגם רכש עבורה סיגרים מהדיוטי פרי. היום הוא יצטרך להסביר אם שילם על כך מכס.

מאמרים אחרונים

יואב תלם (צילום: אלי ציפורי)

תיק 'הצוללות': החוקר נכנס למקלחת?

יואב תלם נכנס באמצע מקלחת של מיקי גנור ביום השני לחקירתו שבו נחקר עד 4 לפנות בוקר – וניסה להפוך אותו לעד מדינה כשהוא מדבר על "שחיתות שלטונית והון שלטון. קח דף, תחתום עליו ותצא הביתה" (הכוונה לנתניהו); תלם בתגובה: "לא זוכר"

הקליקו לתוכן »
פרח לרנר, לשעבר יועצת לנתניהו (צילום: אלי ציפורי)

תיק 2000: היועצת לשעבר של נתניהו הגיעה לעדות

פרח לרנר, היועצת לשעבר של נתניהו, ריסקה בעדותה את התיאוריות המופרכות של ליאת בן ארי: נתניהו הנחה כל העת לבלום את חוק "ישראל היום". וגם: החיטוט הלא חוקי בטלפון של לרנר, הסתרת מסמכים מזכים בחקירותיה, וניסיון לשתול גרסאות שיפלילו את נתניהו

הקליקו לתוכן »
שלומית ברנע פרגו (צילום: אלי ציפורי)

השקרים של עו"ד שלומית ברנע פרגו, יועמ"ש משרד ראש הממשלה

לא "זכרה" תכתובות עם נתן אשל למרות שטענה שלא קיבלה פניות מנתניהו על מתנות. התירוצים שלה: "בגלל כל מיני תקלות הרבה תכתובות לא נשמרות… אתה מוזמן לפנות למערך המחשוב שלנו להוסיף על תלונותיי שחיתוכים שונים לא מעלים כל מיני תוצאות" (את מה שהתאים לה היא מצאה וזכרה)

הקליקו לתוכן »