יומן הבוקר
לימור דיקובסקי, יעקב גרשוני, הדס קליין (צילום: אלי ציפורי)
משפט נתניהו נמשך, למרות שאתם בטח לא שומעים על זה. אתמול העידו לימור דיקובסקי, השפית של ארנון מילצ'ן שבישלה גם לאורחיו הרבים, ויעקב (קוקי) גרשוני, לשעבר הבעלים של חנות הסיגרים 'קבינט'. עדי רכילות

עד כמה ליאת בן ארי יכולה לרדת נמוך? היא יכולה גם יכולה. שוב ושוב מתברר שהפרקליטות מביאה עדי תביעה בתיקי "האלפים" לא בשביל לייצר ראיות אלא בשביל לייצר כותרות צהובות, רכילותיות, שלא רלוונטיות לכתב האישום.

העיקר: להשחיר את נתניהו. אתמול למשל הובאו שני עדים: לימור דיקובסקי, השפית לשעבר של ארנון מילצ'ן ויעקב (קוקי) גרשוני, הבעלים לשעבר של חנות סיגרים ששמה "קבינט".

שניהם, כצפוי, הזיקו לפרקליטות יותר מאשר הועילו.

***

דיקובסקי שייכת לחונטת הדס קליין והיתה מקורבת אליה מאוד. גם פה היא הגיעה לעבודה אצל מילצ'ן ואחר כך אצל פאקר, כשהיא עוברת דרכה של הדס קליין.
זו היתה כנראה השיטה: חבר מביא חבר וכל חבר הוא מכת "רק לא ביבי". בדף הפייסבוק של דיקובסקי יש כמה וכמה שיתופים שלא מותירים ספק: היא לא ממש מחבבת את נתניהו בלשון המעטה.

שף לימור דיקובסקי בישלה למילצ'ן וגם לשמעון פרס

הפרקליטות רצתה כאמור לייצר כותרות צהובות באמצעות דיקובסקי ולהגיע לעומק הצלחת של בני הזוג נתניהו.
עו"ד עמית חדד התרעם והשופטים בלמו את קו החקירה הצהוב הזה. כל שאמרה דיקובסקי הוא שהארוחות של נתניהו היו "לא שגרתיות" ו"ארוכות", שהיא קנתה בשבילן מצרכים בהיקף גדול. מה זה אומר? כמובן כלום, הרי אין לה שום תיעוד ל"חריגה".

היא הודתה שבישלה גם לשמעון פרס, ציפי לבני ויאיר לפיד ועוד – אבל כמובן שניסתה להמעיט במספר הפעמים, בעוד שאצל נתניהו היא היתה נדיבה – "כמה וכמה פעמים" היא ציינה, ואף טענה שבישלה בבלפור 10 פעמים במשך 4 שנים בארוחות שמילצ'ן השתתף בהן (פעמיים בשנה בממוצע זה ממילא הגיוני).

בכל הנוגע לטענת קו האספקה השוטף של הפרקליטות, לדיקובסקי לא תרמה דבר ולא ברור בכלל בשביל מה הפרקליטות הטריחה אותה להגיע לעדות. היא לא יודעת, לא וזוכרת, מלבד פעם אחת שראתה קופסת סיגרים בשקית, או לטענתה – שלקחו ארגז שמפניה לרכב. מתי, איפה, למה? שום כלום.

ובכל זאת, היה עוד רגע מביך מאוד לפרקליטות ולהדס קליין. כזכור, בחקירתה טענה קליין שמילצ'ן ואמנדה פתחו כל ארוחת ערב בקבוק שמפניה ולאחר מכן שאריתו נסגר בפקק סטוקר והשמפניה נשמרה במקרר.
דיקובסקי סתרה את הטענה הזו ואמרה שהבקבוק על תכולתו שנותרה נזרק לפח.

המשמעות היא שכל ארוחת ערב של מילצ'ן עם אשתו, בקבוק אחד של שמפניה נצרך. כמות הימים שמילצ'ן שהה בארץ לאורך כל תקופת כתב האישום עומדת על מאות, כך שמילצ'ן לבדו צרך מאות בקבוקי שמפניה.
עוד סיכה בבלון של "קו האספקה השוטף" של שמפניות וסיגרים לנתניהו.

כל סיפור השמפניות שצרך מילצ'ן גם המחיש את הידיים הלא נקיות של הפרקליטות.

דיקובסקי לא נשאלה על כך במשטרה ופתאום, בריענון העד, היא נשאלה על הנושא. עו"ד חדד העיר, בצדק, שמדובר בהשלמת חקירה פסולה על דברים שהיא נחקרה במקור.
זו לא פעם ראשונה וכנראה לא אחרונה שהפרקליטות משתמשת בריענוני העד להשלמות חקירה כתוצאה מעדותם של אחרים. עוד סימן לייאוש ההולך וגובר שלהם.

ההסברים המוזרים של גרשוני וקליין

עדותו של יעקב ("קוקי") גרשוני היתה רצופה סתירות פנימיות וסתירות עם עדים אחרים והעלתה תהיות ותמיהות רבות. אין פלא שעו"ד ישראל וולנרמן מצוות ההגנה של חדד, שחקר את גרשוני, העלה לא פעם ולא פעמיים את נושא תיאום העדויות שלו עם הדס קליין.

  • שניהם טענו שקליין רכשה סיגרים מ"קבינט" בהיקף של 8,000-10,000 לרכישה, פעם בחודש-חודש וחצי. קליין טענה כמובן שהסיגרים נרכשו בעיקר עבור נתניהו. שניהם גם הזכירו את מספר הקסם 100,000 שקל – היקף רכישת סיגרים של מילצ'ן בשנה, למרות שמילצ'ן לא הגיע לסכומים כאלה.
    לבסוף, קליין נאלצה לרדת בהערכות אלה עד שהגיעה לסכום של כ-42 אלף שקל – כאמור בלי שום תיעוד.
  • שניהם טענו שקליין אמרה שהיא רוכשת את הסיגרים לבעלה כדי להסתיר את היעד לרכישה לכאורה.
  • לסיפורים של השניים אין כאמור שום תיעוד או הוכחה. לטענת גרשוני הנהלת החשבונות שלו "טבעה" – המחסן הוצף במים ולכן אין שום הוכחה שתתמוך בדבריו.
    אני לא קונה את הטעות הללו ובכלל – כל פעם שהפרקליטות היתה צריכה להוכיח מספרים בתיק הזה – הראיות "נעלמו", הנהלת החשבונות "טבעה", הסלולרים של קליין גם "טבעו" או "נשברו" או "התקלקלו".
  • מה שיש בכל זאת אלו סרטי הקופה שהתקבלו בהנהלת החשבונות של מילצ'ן ונמסרו על-ידי שרה שוחט, מנהלת החשבונות שלו.
    בקבלות של "קבינט" יש רכישות בהיקף של 1,200-2,400 שקל בלבד כל רכישה ורובן של סיגרים בתפזורת, שנתניהו לא מעשן.
    גרשוני לא הצליח לפתור את התעלומה הזו ואמר שהוא לא מכיר את הרכישות הללו, תירוץ ממש לא משכנע.
    לשאלת השופט בר-עם הוא התעקש שהוא זוכר את הרכישות הגדולות אבל הודה שאין לו שום הוכחה לכך. עוד סיפור ועוד סיפור, אבל ראיות אין בנמצא.
  • סרטי הקופה, משום מה, לא הוצגו לגרשוני מעולם ע"י החוקרים. למה? תופעה שכיחה. מה שלא מתאים לתזה, לא מראים ולא מציגים.
  • גרשוני טען שקליין בהתחלה לא ידעה איזה סיגר לרכוש ("קליין התנהלה באופן מוזר") וקנתה לפי המלצתו סיגרים ורק בהמשך קנתה כל הזמן את הסיגרים שנתניהו אוהב – "קוהיבה סיגלו" ו"פרטגס".
    אלא שגם פה סרט הקופה לא מעיד על כך ודווקא מראה שקליין התמידה ברכישת סיגרים בתפזורת לרוב.
  • יבואן הסיגרים מסוג "קוהיבה סיגלו", שנתניהו אוהב, מסר מסמך לעו"ד חדד (שהוצג כבר) ש"קבינט" רכשה ממנו רק קופסא אחת של 10 סיגרים במשך יותר משנתיים, בניגוד לטענתו של גרשוני כאילו קליין רכשה בכל קנייה סיגרים מהסוג הזה, לטענתה בשביל נתניהו.
    גם פה גרשוני לא הצליח לפתור את התעלומה ואמר שזה "הזוי", כי הוא רכש סיגרים בדיוטי פרי ובייבוא מקביל (טענה קצת קלושה, כי יבואן הסיגרים דווידס הוא יבואן בלעדי של קוהיבה).
  • גרשוני נפל בלשונו אחרי שאמר שרכש סיגרים בדיוטי-פרי ונאלץ להודות שלא דיווח על הרכישות לרשויות המכס. כלומר, הוא עבר על החוק לכאורה ולא שילם מכס כחוק על סיגרים שרכש בדיוטי-פרי. גרשוני אף אמר שעשה זאת כמה פעמים כי הוא "טס הרבה".
  • גרשוני וקליין ניפחו את מחירי הסיגרים שנתניהו עישן. גרשוני ציין בתחילה שהם עלו בין 250 ל-300 שקלים לסיגר ורק בריענון העד העלה את המחיר ל-500 שקל, מתאים בדיוק (אבל בדיוק) לגרסתה של קליין, שאמרה בעדותה על כך "תשאלו את קוקי".
    אז הנה, שאלו את קוקי, וקוקי נקב בדיוק את המחיר שקליין ליהגה. איך זה קרה? נס משמיים? יד נעלמה? אני משאיר לכם את הניחושים.
    אין זה מקרי שוולנרמן הטיח פעם אחר פעם בגרשוני שיש פה תיאום עדויות.
  • בכל מקרה, עו"ד וולנרמן הוכיח לגרשוני שסיגרים מסוג פרטגס, הנחשבים יחסית ליקרים, נמכרו בכ-100 שקל ופחות לסיגר אחרי הנחה.
    לגרשוני לא היו הסברים מניחים את הדעת למחירים שהוא העיף באוויר.
  • למרות שחלק מהתשלום של קליין בוצע באמצעות כרטיסי אשראי או העברת בנקאיות, המשטרה-פרקליטות לא טרחו לבדוק את תנועות הבנק של "קבינט".
  • ופרט משעשע שמצביע על השקרים של קליין: היא סיפרה ש"קוקי" לא נראה לה, שהיא החנתה את מכונית הגולף שלה רחוק מהחנות כדי שלא יראו אותה, וציירה את הרכישה מהחנות כמבצע סודי.
    והנה, גרשוני מתאר את הידידות שנרקמה ביניהם, איך היתה מגיעה והשניים היו יושבים לקפה ומפטפטים על הא ודא. זה לא נראה כמו מבצעי סודי.

מאמרים אחרונים

יואב תלם (צילום: אלי ציפורי)

תיק 'הצוללות': החוקר נכנס למקלחת?

יואב תלם נכנס באמצע מקלחת של מיקי גנור ביום השני לחקירתו שבו נחקר עד 4 לפנות בוקר – וניסה להפוך אותו לעד מדינה כשהוא מדבר על "שחיתות שלטונית והון שלטון. קח דף, תחתום עליו ותצא הביתה" (הכוונה לנתניהו); תלם בתגובה: "לא זוכר"

הקליקו לתוכן »
פרח לרנר, לשעבר יועצת לנתניהו (צילום: אלי ציפורי)

תיק 2000: היועצת לשעבר של נתניהו הגיעה לעדות

פרח לרנר, היועצת לשעבר של נתניהו, ריסקה בעדותה את התיאוריות המופרכות של ליאת בן ארי: נתניהו הנחה כל העת לבלום את חוק "ישראל היום". וגם: החיטוט הלא חוקי בטלפון של לרנר, הסתרת מסמכים מזכים בחקירותיה, וניסיון לשתול גרסאות שיפלילו את נתניהו

הקליקו לתוכן »
שלומית ברנע פרגו (צילום: אלי ציפורי)

השקרים של עו"ד שלומית ברנע פרגו, יועמ"ש משרד ראש הממשלה

לא "זכרה" תכתובות עם נתן אשל למרות שטענה שלא קיבלה פניות מנתניהו על מתנות. התירוצים שלה: "בגלל כל מיני תקלות הרבה תכתובות לא נשמרות… אתה מוזמן לפנות למערך המחשוב שלנו להוסיף על תלונותיי שחיתוכים שונים לא מעלים כל מיני תוצאות" (את מה שהתאים לה היא מצאה וזכרה)

הקליקו לתוכן »