ח"כ טלי גוטליב: "מה שעושה גלי בהרב מיארה זה ניצול לרעה של כוח השררה. היא יוצאת לתקשורת נגדנו?! היא מזהירה מפנינו? היא אומרת שהיא הריבון המהותי? סליחה, את לא קובעת מה נכון! מי את שתפחידי מפני נבחרי הציבור? ומי את גב' אסתר חיות שתזהירי מפני רעמים וברקים? סליחה, אין לכן מונופול על מוסר".
חיים רמון: "אהרן ברק ביצע בשנת 85' מהפכה, על-פי עדותו, ללא שום סמכות, מהפכה שהלכה והתעצמה והפכה לדיקטטורה משפטית, שיוצרת ומפרשת חוקים. בעניין הסבירות השופטים אומרים ששיקול הדעת שלהם יותר חשוב ויותר נעלה מכל אחד מאיתנו; בדקתי קרוב ל-40 מדינות, כמו צרפת גרמניה ואוסטריה, מי שממנה שופטים זה הדרג הנבחר; אתה יודע מה אהרן ברק אמר לי בנוגע לבית משפט לחוקה? 'צריך להרוג את הג'וק הזה כשהוא קטן'".
השופט בדימוס הרן פינשטין: "איפה כל הקוטרים שמדברים על מהפכה וחורבן כשאהרן ברק ביצע מהפכה משטרית? אז זה היה נוח להם פוליטית ולכן זה עבר בשקט. אמרתי לו אז שהוא פועל בחוסר סמכות וכותב פסקי דין לא חוקיים. היו כאלה בוועדה למינוי שופטים שלא רצו למנות אותי כי אני איש ימין. בית משפט אמור לפתור סכסוכים ולא להתערב בעניינים פוליטיים".
עו"ד אייל בסרגליק ועו"ד אילן בומבך מברכים על תוכנית יריב לוין. בסרגליק: "מי שמה של גלי בהרב מיארה לקבוע מה זה 'חוסר סבירות'? זה הפך לאג'נדה אישית של כל שופט"; בומבך: "היה פה פיחות זוחל בלי סמכות בחוק ועכשיו מחזירים זאת לגודל הטבעי"
סטלה קורין ליבר על מלחמת השבטים ועל הצביעות בביקורת על מינוי אוסנת מארק: "אני שומעת על פוגרום, חורבן, הרס, הלכה לי המדינה. מי שרוצה, בבקשה שיעזוב. צמח פה דור אחר, שכבר לא מקבל את מה שהיה".
עו"ד מירי פרידמן על האבסורד של תעודות החיסיון שמאפשרות לפרקליטות ולמשטרה לקבור ולהסתיר ממצאים מזכאים לצוותי ההגנה, וממליצה לשר החדש איתמר בן גביר לפעול בעניין.
המונולוג השבועי
לא עושה חשבון ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה
היא ציפצפה על הממשלה כשסירבה להגן על עמדתה בבג"ץ דרעי.
היא מצפצפת על רצון הבוחר.
היא משתמשת בביטוי הקסם עילת הסבירות – שם מכובס להבעת דעות אישיות ופוליטיות.
היא ואנשיה מתדרכים את הדליפמנים ואת הגיא פלגים כאילו הם יוצאים למלחמה. מלחמה במי, גברת בהרב מיארה? ברצון העם? ברצון הרוב?
היא צופפה שורות לאחר שיהודית תירוש וליאת בן ארי הודו שידעו ואישרו את תרגיל החקירה העברייני על ניר חפץ.
היא לא קראה להן למשרדה, היא לא ערכה להן שימוע לפני פיטורים, והיא לא הודיעה להן שהן יעמדו לדין משמעתי ואחר כך לדין פלילי.
היא שתקה. היא התעלמה. היא ברחה.
כשנכנסה לתפקידה, כמינוי פוליטי של גדעון סער, היא אמרה שבראש משימותיה – החזרת אמון הציבור במערכת.
ומה היא עשתה לנוכח כל הגילויים במשמרת שלה בנושא תיקי האלפים, כדי להוכיח שאכן היא עומדת מאחורי מילתה?
היא לא עשתה דבר. היא הוכיחה שהבטחותיה הן סיסמאות ריקות מכל תוכן.
גב' בהרב מיארה המשיכה לדרדר את אמון הציבור במערכת המשפטית. הציבור לא מאמין לה ולהצהרותיה, להבטחותיה ולתדרוכיה.
היא לא מפנימה שהנאמנות שלה לא נתונה לגדעון סער, לגיא פלג או לאביעד דליפמן או לברוך קרא או לאילנה דיין.
הנאמנות שלה היא קודם כל לציבור. לנו. לממשלה שנבחרה על ידינו.
אם היא לא מסוגלת לשמור על העיקרון הבסיסי הזה של נאמנות והגינות, אם היא הפכה לשכפ"ץ של בן ארי ותירוש – היא חייבת לזוז הצידה. למען הציבור.
