עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 16 בסדרה 'תיק הצוללות, תיק תפירה'.

***

עו"ד ניר: אנחנו עוברים ל-13 לחודש, שזה היום למחרת. אני מקריא משני קטעים, אחד שאתה אומר לאורי קנר, ואז בהמשך החקירה אתה אומר את זה לניצב מוטי לוי.
אתה אומר כך: "אני יודע שקשה לך, לגבי יואב, יואב תלם". ואז אתה אומר ככה, "הוא אמר זה בצורה יפה, בוא תסתכל, זה שעשית עבירות מס בסדר זה אנחנו יודעים, יותר עבירה, פחות עבירה, בסדר אנחנו יודעים, זה לא נושא החקירה".
ואז אתה אומר למוטי לוי כך, "אתמול פגשתי את האלוף משנה שלך". מוטי אומר, "זה ניצב משנה במשטרה". גנור, "או-קיי".
או-קיי עכשיו אני כבר אומר, יש כאן צדדים. גנור אומר, "היה מאוד מוטרד מאיך שאני מסתכל על העיניים שלו, אז הוא אמר לך, אני רואה שלא הכול אתה יודע". מוטי, "גם, גם אמרו לי".
ואז אתה אומר, "הוא תפס אותי מתקלח". מוטי, "אני יודע גם מה אמרת לו מה הוא אמר לך, הכל אני יודע לגבי ה". גנור, "נכון". לוי, "שחיתות שלטונית אז אנחנו".
אתה אומר, "הון-שלטון", לוי אומר "הון-שלטון". ואז אתה אומר, "תשמע הוא הגדיר סך הכל את האירוע מאוד", מוטי לוי, "את האירוע, הוא הגדיר האירוע בצורה הכי פשוטה, בוא מיקי תן לנו את הסיפור".
וכאן צריך להיות כתוב חבריי יתקנו אותי אם אני טועה, קח חצי דף ולך הביתה. זכור לך האירוע הזה? העד עושה כן עם הראש. רק לא רואים.

השופטת חיימוביץ': אדוני מדבר על האירוע במקלחת שהוא סיפר עליו?

עו"ד ניר: כן, מקלחת, מקלחת. זכור לך משהו מזה? אני אמקם אותך. בסדר, ה אתה מדבר פה על אירוע שקרה במקלחת, להבנתי זה בלילה שבין ה-12 ל-13.

השופטת חיימוביץ': בלילה הקודם.

עו"ד ניר: כן. כן.

השופטת חיימוביץ': שהתקלח במשרדים של המשטרה.

עו"ד ניר: נכון. כן.

גנור: זה יותר מתאים לדלתיים סגורות, אבל בסדר, נראה שזה יותר מתאים לדלתיים סגורות.
הציעו לי להתרחץ ומאוד שמחתי, ובאמת בלשון המעטה שמחתי, אמרתי וואו מציעים לי להתקלח, אולי הם, אולי הם מתחילים לרדת מהדמיונות שלהם, אולי יפסיקו לאיים. אולי הם החליטו לפתע פתאום להוציא את המשפחה, שזה הדבר הכי מטורף, מטורף, מטורף בעיניי. נתנו לי מגבת, הלכתי להתקלח, הייתי נקרא לזה המאושר באדם מתקלח.
הדבר הבא, חשבתי זה השתקפות, זאת אומרת לא הייתי בטוח מה אני רואה. אני רואה איזה קצין משטרה, חשבתי השתקפות לא, אתה גם המים זורמים עליך, ואתה, אתה לא בטוח מה שאתה רואה כן או לא. אבל הדמות הזאת מתחילה לדבר.

השופטת חיימוביץ': אתה מתקלח עם המים?

גנור: אני עם המים כן. עכשיו יש לי תכונה מוזרה, אני מתרחץ עירום, אני לא יודע אבל זה התכונה המוזרה שלי להתרחץ עירום. ומגיע אותו קצין, לא ידעתי שמי זה כמובן, זה היה הפגישה הראשונה.
נכנס בדיעבד יואב תלם, אני במקלחת, והוא בא עם עוד מישהו, נדמה לי שבדיעבד אני מבין זה אורי קנר אבל אני לא בטוח בזה, אני לא מזהה. הוא היה עם כל האותות הצטיינות שלו איתי במקלחת. והוא מתחיל לדבר איתי על שאני יכול לצאת מזה, אני לא הנושא, אני לא העיקר, אנחנו רוצים להגיע גבוה, הון-שלטון, שלטון-הון, אני לא זוכר כל מילה שהייתה שם.
אני מבין גם מקודם שאין על זה שום מזכר, שום הקלטה, למרות שאני יש לי תכונה, יש לי הרגשה אחרי כל מה שעברתי שיש ההקלטה ויש מזכר ויש ויש, אבל סתם תחושה שלי.
ושם האשליה עברה לי, אני הייתי בהלם אי אפשר לתאר. אתה עומד ומתרחץ, כאילו, אז אם חשבתי שאני מישהו נרגע, הדבר הבא מגיעים לך למקלחת, הייתי בטוח שאני לבד ל-5 דקות אני לבד, איזה 5 דקות. דקה אני לבד נהדר. ואתה מרגיש את האיום.

השופטת חיימוביץ': (לא ברור) מה זה מקלחת?

גנור: זה מקלחת,

השופטת חיימוביץ': זה חדר מקלחת שהוא פתח לך את הדלת?

גנור: כן, חדר מקלחת שאני מבין, אני חושב של הבלשים או החוקרים או משהו כזה. נדמה לי גם זה היה בקומה אחרת אז, אבל זה מקלחת כמו משהו דומה לבית. מקלחת. בגלל זה ההלם שלי היה כאילו סוריאליסטי לגמרי. זה באמת סוריאליסטי.

השופטת חיימוביץ': או-קיי. אז מה אדוני בעצם שאל אותו? מה אמרו, מה הוא אמר?

גנור: מה זכור.

השופטת חיימוביץ': מה הוא אמר לך החוקר?

גנור: הסביר לך, אני לא זוכר כל מילה ואני לא מדייק.

השופטת חיימוביץ': מה היה רוח הדברים?

גנור: רוח הדברים זה הון-שלטון. אתה יכול להביא לנו את הכנופייה, כי ביטוי שמאוד מאוד היה שגור בכל המקומות, זה הכנופייה, זה הון-שלטון. וכשמדברים על הכנופייה זה תמיד ביבי, שטייניץ, שמרון ומולכו. זה הכנופייה.
אני לא יודע לתאר את זה אבל אתה מבין, שבעצם כל האיומים על המשפחה מישהו באמת מתכוון להרוג לך את המשפחה.
זה אבסורד, מלחמת יום הכיפורים הייתי בקרב לטקייה, לא קשור, לא פחדתי, כן ירו טילים כמו היום שאתם שומעים טילים, זה ב-73 בקרב לטקייה. ראינו את הטילים. פחדנו אבל, או-קיי בסדר, מלחמה בסדר, אנחנו נסתדר, עברתי את קרב לטקייה.
הייתי מפקד סטי"ל במלחמת לבנון הראשונה, ירו עלי. הייתי מפקד סטי"ל. האם פחדתי? פחדתי, אבל לא הרגשתי שאני, לא הרגשתי שמישהו מסכן את המשפחה שלי. לא הרגשתי שמישהו ייגע במשפחה. אני אמות, אבל לא המשפחה, אני איהרג, אני אפצע, אני, אני, אני, אבל לא המשפחה. האיום הזה של משפחה, בשבילי היה הכל, הכל, הכל, הכל.

השופטת חיימוביץ': ואיך נגמר הסיפור על המקלחת?

גנור: שמתי עלי מגבת, ויואב נשאר לעמוד, התלבשתי.

השופטת חיימוביץ': ומה? נפרדתם בחיבוק מה? היה משהו שם? נפרדתם כידידים?

גנור: צעדנו לעבר השקיעה גברתי השופטת, זה היה, מה בבקשה?

השופטת חיימוביץ': לא היה עוד משהו שאתה להוסיף על השיחה הזו?

גנור: לא. אתה, היה מי שאמר כבר שאני בהדחקה מוחלטת של כל האירועים. אתה לא רוצה לזכור. מכל, אני עכשיו כאילו קופץ הצידה. מכל השבועות שהייתי במעצר, שהייתי הרי שבועות אחרי זה בבית שמש, אחרי זה הייתי בדירת מסתור. אגב, העיניים שלי לא היו מכוסות ואני לא יודע איפה דירת המסתור. זאת אומרת אף אחד לא כיסה לי את העיניים והסתובבתי כמה פעמים בתל אביב להבין איפה הייתה דירת המסתור. אין לי מושג איפה הייתה דירת המסתור, למרות שהם התחילו, לקחו אותי, ולקחו אותי. עכשיו אפרופו אם מדברים על בית שמש, אולי אני קופץ בלוח זמנים.

עו"ד ניר: רגע, רגע, עכשיו, עכשיו,

השופטת חיימוביץ': אדוני רוצה עוד משהו במקלחת? בבקשה לשאול.

עו"ד ניר: כן, כן. עכשיו תראה, אני אין לי, אין לי מזכר, יש תלם אישר שהיה שיח ואולי הוא אמר על עבירות המס ועל שחיתות, אבל יש דבר אחד שהוא התעקש עליו, ואני כן רוצה שתתייחס אליו.
אתה בזמן אמת אומר למוטי לוי, הוא תפס אותי מתקלח, לא צריך בסדר, נחסוך זמן. הוא תפס אותי מתקלח ואז אתה מספר שהוא אומר לך במקלחת, קח חצי דף ולך הביתה.
תלם אמר אין מצב שאמרתי דבר כזה, זה לא הסגנון שלי. אתה זוכר שהוא אמר לך את זה במקלחת?

גנור: כן, הרעיון היה פשוט. אני ייענש, אם יש דף שלם שזה כל מה שיש לך, או-קיי אתה תישאר עם חצי דף, תביא לנו את כל הכנופייה ותוכל ללכת הביתה.

עו"ד ניר: אתה לא זוכר את המילים היום, מה שהוא אמר לך?

 גנור: הוא דיבר על הון-שלטון, דיבר על דף, דיבר על, הנושא של דף וחצי דף ורבע דף, זה עלה בשיחה. אבל להגיד לך שאני זוכר ב-100% איך היה.
הרמז היה ברור אדוני, אתה יכול להביא לנו, אתה צריך, המסר פשוט יש לך משפחה,

השופטת חיימוביץ': זו הייתה הפעם הראשונה, עזוב רגע את המשפחה. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו אמר לך כזה דבר?

גנור: כן, כן, כן. לדעתי כן. שהלכו לכיוון של, היו גברתי רמזים על ביבי שיש לו עשרות כינויים דרך אגב.

השופטת חיימוביץ': לא רק עניין של ביבי. מה שאתה אומר קח חצי דף, זה אמירה שאנחנו נעשה לך הנחה. או-קיי, אז זה מה ששאלתי. זו הייתה פעם ראשונה שזה עלה הנושא הזה? או שכבר שמעת את זה?

גנור: אני חושב גברתי השופטת זה עלה פעם ראשונה. זה עלה פעם ראשונה.

עו"ד ניר: עכשיו, נפגשת עם מר תלם לפני או שזה?

גנור: לא, לא, לא.

עו"ד ניר: או-קיי.

גנור: גם לא ידעתי מי זה. הוא בא עם כל אותות ההצטיינות שלו אבל גם חשבתי, שייכתי לו דרגת אלוף משנה אבל תיקנו אותי אחרי זה.

עו"ד ניר: כן, זכרת את הדרגה.

גנור: כן ואמרתי או-קיי אלוף משנה, ואז תיקנו אותי שלא, זה ניצב משנה.