יום העדות ה-5 של חוקר המשטרה בדימוס יורם נעמן, היה דומה הפליא לארבעת קודמיו. נעמן המשיך בבליץ ה"לא זוכר, לא יודע" שלו כמעט על כל שאלה. כזכור, בארבעת ימי העדות הקודמים שלו אמר נאמר 542 פעם(!) "לא זוכר, לא יודע, לא מכיר, אין לי מושג" – לאחר ששבר את שיאה של רינת סבן, פקודה שלו.

***

זה לא רק מביך, זה בעיקר עצוב שקצין משטרה, חוקר בכיר תיק 4000, קיבל התקפי שכחה כה משמעותיים וחמור מכך: נתפס בשקרים פעם אחר פעם על-ידי עו"ד עמית חדד.

אני מניח שנעמן קיבל ייעוץ משפטי לפני עדותו ולכן גם לא טרח להתייצב לריענון עד אצל עו"ד חדד. הניסיון שלו היה ברור ושקוף: להתחמק מכל אחריות ולהפיל אותה על מפקדיו – אלי אסייג ויואב תלם – או על הפרקליטות.
אלא שנעמן הקצין זאת וגרם נזק לא רק לעצמו אלא גם למשטרה ולפרקליטות. השופטים הבינו שנעמן מתחמק/משקר ואף העירו לו לא פעם על כך.

היופי הוא שבין "לא זוכר" ל"לא יודע" מבצבצת לה האמת: למשל, בתחילת החקירה אתמול התברר שהפרקליטות הסתירה עשרות מזכרים/מסמכים הקשורים לתרגיל המקורבת של ניר חפץ.
השופטים הורו לפרקליטות (שיוצגה אתמול שוב רק על ידי ניצן וולקן, לאחר שתירוש החליטה לברוח מעדות נעמן) למסור את המסמכים היישר להגנה, אבל בגלל הרגישות המסמכים לא יעלו בשלב הזה למערכת "נט משפט" ולא יהיו פומביים.

עו"ד חדד: יש מזכרים של המקורבת שיורם לא זוכר כי חלף הרבה זמן. אבל יש מזרים שהפרקליטות לא נתנה לנו, אלא רק לעיין. סוכם שיוגשו לבית המשפט. אנו רוצים עותק. הפרקליטות אמרה שזה יימסר רק לבית המשפט ולא לנו. עם הודעת המקורבת שהיא החטא הקדמון באירוע וזה הכי פוגע בפרטיות – שבית המשפט יעיין ויחליט אם אפשר למסור לנו.

וולקן: ודאי שיש דבר כזה שמסמכים נשארים במשמורת. הסניגורים עיינו במסמכים האלה אצלנו. הוכן של המזכרים העותק במלואו והוצג ליורם נעמן במהלך החקירות. כל התוכן הרגיש ברמת הדיון הוצג להם.
אין התנגדות שהמזכרים יוגשו אבל בגלל הרגישות מעדיפים שיישמרו אצל התביעה. לגבי הודעת המקורבת (בחקירה), בית המשפט שמע לגבי הטיפול בעניין, בהקשר של ההודעה היה אולי צריך לנהוג באותו אופן. אנו חושבים שלא צריכים להסתובב מסמכים.

השופט בר-עם: החומר הועתק ונמצא אצלכם, אבל למה שלא יימסר להגנה?

וולקן: אנו לא חושבים שצריך.

עו"ד חדד (בציניות): לא היה צריך לעשות תרגיל מכוער.

וולקן: יש לנו חובה לשמור על צנעת הפרט. שבית המשפט יראה את זה, אתן לבית המשפט. אנו לא חוסמים שום מידע.

עו"ד חדד: היה תרגיל סחיטה ופתאום יש רגישות מיוחדת. מה אנו אמורים לעשות עם העיון של המסמכים? אנו מבקשים את כל המזכרים. רוצה לקבל את כולם. פשוט את כולם.

השופטת פרידמן-פלדמן: מה חסר לכם?

עו"ד חדד: הם יודעים בדיוק על מזכרי העד ביחס למקור. אני רוצה לקבל הכול!

וולקן: אתה קיבלת את הכול.

עו"ד חדד: שבית המשפט יקבל את הכול. מותר שבית המשפט יקבל את הכול?

השופטת פרידמן-פלדמן: מה נמסר? ומה לא נמסר?

וולקן (יחד עם צוותה בודקים ומגישים לבית המשפט המסמכים): רוצה להבהיר לחבריי, הייתה לי התכתבות בקשר למזכרים שהוצגו לעד, נעשה אצלנו בדיקה אם יש עוד מזכרים שנעמן חתום עליהם.

השופטת פרידמן-פלדמן: תעבירו את המסמכים להגנה.

עו"ד חדד: אם יש עוד מזכרים, אני רוצה הצהרה שאלו המכרים בנושא.

השופטת פרידמן-פלדמן: הם יוגשו ולא ייסרקו בגלל חשיבותם.

עו"ד חדד: אני מפנה למזכר על החלטה בדבר איסור פרסום במעמד צד אחד. לא קיבלנו המזכר הזה לעיוננו, אני רוצה פה החלטה. איפה הבקשה? אחרי ניקיון פסח אפשר להביא לנו את הבקשה.

באופן חריג: ניר חפץ רשם הערות על צו איסור הפרסום של המקורבת

עו"ד חדד: כמה פעמים העברת לעד מדינה נייר משטרתי כדי להעיר הערות? זה דבר חריג מאוד (הכוונה לצו איסור הפרסום של המקורבת שהועבר לניר חפץ).

נעמן: לא הייתי בקשר עם ניר חפץ לגבי אותו אירוע. ראש היחידה ביקש ממני לעשות וכך עשיתי. לכל חקירה יש את האירועים שלה. אם היה לי אירוע אחר הייתי מתנהל אחרת. אני לא צריך לתת תשובה על מנהלים שהם ניהלו החקירה. ניר חפץ היה בהיסטריה.

עו"ד חדד: בצדק.

נעמן: היה בלחץ, רואים במזכר.

עו"ד חדד: כשזה פורסם הוא היה בהיסטריה. נתנו לו לנסח מסמכים. אתה הלכת עם הבקשה לבית המשפט (של איסור הפרסום). הסברת שעד המדינה ניסח הבקשה יחד איתכם? אתה אמרת שהוא העיר הערות?

נעמן: הוא לא הוסיף הערות. הוא ביקש כמה דברים להגן על משפחתו ועליו.

עו"ד חדד: כתוב – ביקש הערות והוסיף, אז כן העיר הערות.

נעמן: רק אמר שבצו יהיו כתובים הדברים.

עו"ד חדד: למה לא פנית למקורבת? אולי היו לה הערות משלה?

נעמן: גם העירה. הסבירה שהיא נוגעת. התכתתי איתה, אני חושב ששלחתי לה ווטסאפ.

עו"ד חדד: יש התכתבויות עם המקורבת?

נעמן: יש תיעוד על התכתבויות שלה. תבדוק בחומר. אני לא יודע, ההתכתבויות האלו הועלו…

עו"ד חדד: איפה זה? מבקש לקבל הפרוטוקול הזה? לנו אין אותו!

השופטת פרידמן-פלדמן: תבדקו אם יש.

וולקן: מה שיש הועבר.

עו"ד חדד: כל הזמן מגלים דברים חדשים.

נעמן על החלפת עורך דינו של חפץ: הייתי מנסח אחרת

בהמשך נשאל נעמן על הניסיון להחליף את עורך דינו של חפץ, ניסיון שצלח, עם אמירות של חוקריו על רופא שמגיע עם מסור חשמלי ולכן צריך להחליפו.

נעמן השיב שהיה מתנסח אחרת, לשון אחרת לאמר שהאמירות הללו היו לא תקינות/חוקיות.

מה מסתירים החוקרים? נשמעו אומרים "שששש…" בחקירת ניר חפץ

עו"ד חדד: שיח עם עד מדינה חייב בתיעוד נכון?

נעמן: מניח שכן

עו"ד חדד: אנו במו"מ לעדות מדינה. בין חפץ אליך. כתוב – דיבורים מחוץ לחדר, ממשיכים כל העת. אני אומר לך שיש המון דיבורים מחוץ לחדר חקירות. אתה מספר שאתה מהאו"ם בתיק הזה ואפילו לא בורג. ניסינו לשפר איכות השמע. שומעים קצת, שומעים אותך אומר: "זה מקליט עכשיו" ומישהו אומר שם: "שששש".

השופט שחם: זה נמצא בתמליל?

עו"ד חדד: כן, כן. אומרים "ששש" מה עשיתם שם בלי מזכר? על מה דיברת עם חפץ? למה אין מזכר?  למה זה מטריד אם מקליט?

נעמן: לא זוכר.

עו"ד חדד: ברור שזה לא תקין. שיח עם עד מדינה לא מתועד. אומרים החוקרים – "הקיר מקליט שששש".

נעמן: אני מתעד כל שיחה.

עו"ד חדד: אז איפה זה?

וולקן: הוא ענה כבר. כתוב דובר א' ודובר ב'.  

עו"ד חדד: זה בדיוק מה שאמרתי. שדובר אחד אמר הקיר מקליט והאחר אומר לו "ששש". איך נחתם הסכם עד מדינה עם חפץ?

נעמן: כן

עו"ד חדד: ירד לחניון לדבר עם אשתו, זו פעם ראשונה ששוחח איתה ביחידות מאז, אתה יודע?

נעמן: לא

עו"ד חדד: גילה שלא יודע על תרגיל המקורבת ואז רץ לחתום על עד מדינה? מכיר?

נעמן: לא

עו"ד חדד: ידעת שהוא רצה לחתום עד מדינה בגלל תרגיל המקורבת?

וולקן: מתנגדת.

עו"ד חדד: לשיטתנו חפץ רצה למנוע פרסום תרגיל המקורבת ולכן חתם?

נעמן: לא יודע

עו"ד חדד: אמרת שהוא היה באובססיה שלא יצא החומר?

הבין שזה יכול לצאת לפני כן. הוא אדם חכם.

נעמן: זה אתה אומר, לא מכיר.

תעלומת הממ"ד: למה הובל ניר חפץ לחדר בלי מצלמות ובלי הקלטה

עו"ד חדד: למה צריך לעשות הפסקה ולהיכנס עם חפץ לממ"ד. הוא חתם על הסכם. זה לא זמן מלחמה.

נעמן: זה לא מוסתר. האירוע הזה לא מוסתר.

עו"ד חדד: למה שואלים על התחושות שלו בממ"ד?

נעמן: תשאל את מי שחקר. אל תקטין אותי. אני ראש מפלג ואני מתייצב בכל מקום שמבקשים ממני – ראש היחידה.

עו"ד חדד: הגעת לאירוע בלי שום מושג מה קורה?

נעמן: ברור שיודע. קראו לי. אני נמצא. תשאל את ראש היחידה למה ביקש שיגיע לממ"ד ולמה שאל שאלות כאלה. נוכחתי באלפי מפגשים, אתה חושב שאני יכול לזכור את האירוע הזה.

עו"ד חדד: למה להוציא אדם מחקירה שלו?

השופט בר-עם: למה נכנסו לממ"ד?

נעמן: יש אפשרות לעשן.

עו"ד חדד: אבל חפץ לא מעשן (צחוקים באולם).

נעמן: אם השתתפתי וישבתי שם זה כי ראש היחידה ביקש, אין לי ידיעה למה.

השופט בר-עם: למה נכנסו לממ"ד?  

נעמן: השירותים צמודים לממ"ד.

עו"ד חדד: השירותים לא בממ"ד. חדר החקירות הוא מול השירותים.

נעמן: תלוי באיזו קומה.

עו"ד נועה מילשטיין: זה תירוץ.

עו"ד חדד: תירוץ לא חכם.

השופט בר-עם: בממ"ד מקיימים חקירות?

נעמן: לא ידוע לי.

עו"ד חדד: אין מצלמות בממ"ד?

נעמן: אין.

עו"ד חדד: תגיד את אמת למה לשכב על הגדר? נהוג לקחת לממ"ד כי אין מצלמות?

נעמן: אני מבחינתי לא לקחתי. לא יודע.

עו"ד חדד: ראש יאל"כ שאל אם יודע דבר מה על חקירות פרטיות? מה זה? (הכוונה לשקר הגס שהופץ על ידי רוני אלשיך כאילו נתניהו מנהל מעקבים אחרי חוקריו).

נעמן: תזמן את ניר שוורץ (החוקר של ניר חפץ).

עו"ד חדד: למה קראו לך? אתה רק יושב, למה לא לקרוא לאלי אסייג?

נעמן: אני חקרתי את חפץ על חסיון.

עו"ד חדד: תכתוב לבימה"ש אולי יש חסיון.

נעמן: כותב.

עו"ד חדד: מקריא את מה שכתב יורם נעמן.

וולקן: יש נושאים שלא חל עליהם חסיון. אבל יש להם רגישות אז שלא ישאל על התוכן.

עו"ד חדד: אתה יודע למה הייתה פגישה בממ"ד וכמה זמן ערכה הפגישה? לא כתוב.

נעמן: תשאל את ניר שוורץ.

עו"ד חדד: למה הכנתם מזכר על ימים אחרים? וגם הכל כתוב בקצרה כתוב.

נעמן: לא זוכר האירוע.

עו"ד חדד: אם אתה לא זוכר איך אנו נרגיש? איך ביהמ"ש אמור להרגיש?

נעמן: הייתי באלפי ישיבות.

עו"ד חדד: אחרי שאתם יוצאים אתם שואלים על חקירות פרטיות. מה זה?

נעמן: אני חושב שקשור לאירוע שהפנית. עניינים הקשורים למה שכתבתי בדף.

עו"ד חדד: כתוב בנו של רוה"מ. איך זה קשור לחקירות פרטיות?

וולקן: אולי יש דברים אחרים. חדד אמר שלא ישאל.

עו"ד חדד: המזכר לא חסוי. חוזר על השאלה.

נעמן: לא זוכר.

עו"ד חדד: לא חשוב שנדע? עד ליום 18/3 אין חקירות פרטיות. למה שואלים זאת רק בממ"ד? מעשה שטן, קרוב לשירותים.

נעמן: שאלת ועניתי. זו הייתה הערכה שלי.

עו"ד חדד: מקריא מתוך המזכר. אולי אתה שאלת את השאלות ואתה דמות רלבנטית. המזכר מיום 8/3/18. מקריא את המזכר: "התקשרתי ליורם ועדכנתי אותו…" תסביר לי את כתב החידה. מה זה? לא קשור לבן?

נעמן: לא קשור.

עו"ד חדד: יש עוד מזכרים?

נעמן: לא זוכר.

עו"ד חדד: שואלים על חקירות פרטיות, קוראים לך ויש את וולטר סוריאנו (חברו של רוה"מ שייחסו לו את המעקבים בצורה שקרית). מה זה קשור בכלל?

נעמן: אין לי מושג.

השופט שחם: עשיתם משהו עם המידע הזה?

נעמן: לא. קורא זאת פעם ראשונה.

השופטת פרידמן-פלדמן: מה ידעת בזמן אמת?

נעמן: עכשיו אני רואה שזה כתוב.

עו"ד חדד: רוני אלשיך אומר דברים, שקרים, מתראיין, אתה אומר חקירות פרטיות.

נעמן: לא חושב שזה קשור. זה לא בהקשר של זה. אולי בהקשר ליאח"ה ולא לי. אנו בתיק 4000 ביחידת יאל"כ.  השאלה הזו בעיני לא קשורה למה שהמפכ"ל אמר.

עו"ד חדד: יש סתירה על פני הדברים, איך אתה יודע שזה קשור ליאח"ה ולא ליאל"כ אם אתה לא יודע על מה מדובר? אז אתה כן יודע.

נעמן: לא זוכר שביחידה ביאל"כ דיברנו על הנושא הזה. זה לא קשור לחקירות הפרטיות. בקשר לחקירת המפכ"ל.

עו"ד חדד: אתה מבין את ניגוד העניינים? (שמצד אחד מאשימים את נתניהו במעקבים אחרי חוקרים ומצד שני חוקרים אותו).

נעמן: לא מבין, שאלת לגבי תיק 4000.

עו"ד חדד: אם הייתם מנהלים בחדר חקירות נורמלי שיש שם מצלמה, אפשר לשאול שאלה ותשובה היינו יודעים. אבל זה ממש כתב חידה. למה התנהלתם כך? אתה מכיר מידע מודיעיני? שהמפכ"ל אמר שאספו חומרים, טענה שקרית. זה מקומם. אתה יודע להסביר למה חקרתם את חפץ לא בחדר חקירות.

נעמן: לא זכור לי שאירועים על חקירות פרטיות קשורות לניר חפץ.

עו"ד חדד: האם אחרי שהמפכ"ל אמר את הדברים ב"עובדה", אתם החוקרים הפרטיים לא שמעתם על זה משהו? לא דובר על זה משהו? הנשר הגדול. אתם קצינים. זה לא מענין?

נעמן: אמרתי לך שאנחנו ביאל"כ, לא זכור לי שהתייחסות של המפכ"ל הייתה קשורה.

השופט בר-עם: אולי בגלל זה נכנסים לממ"ד? זה תמוה שאתה לא זוכר כלום.

נעמן: כתבתי על האירוע. בעניין הזה כתבתי. היו חקירות פרטיות שאליהם התייחס אלשיך. היה אירוע עם בנו של רוה"מ.

עו"ד חדד: מסתכל על המסמך עם ניר שוורץ, אין חקירות פרטיות.

נעמן: יכול להיות.

עו"ד חדד: כל הסיפור שסיפרת לשופט בר-עם זה דברי שקר, הסתכלת לו בעיניים.

נעמן: מניח שכך היו הדברים.

עו"ד חדד: מניח… השופט בר-עם שאל למה הולכים לממ"ד. אמרת לעשן. קרוב לשירותים. ניר הלך לשירותים. כתוב הפסקה לצרכי שירותים. ממשיך במסמך, ומקריא מהמסמך בסעיף 4. עוד פעם אתם מגיעים לממ"ד. למה לחזור שוב לחדר? המרחק בין הממ"ד לחדר חקירות זה צעדים בודדים?

נעמן: אין לי תשובה. נכון שהמרחק הוא מינימלי.

עו"ד חדד: גבית הודעה ממפכ"ל? על הטענה הגאונית של חוקרים פרטיים?

נעמן: לא.

רינת סבן עסקה בגניבות רכב והוקפצה לחקירת תיק 4000

בהמשך עבר חדד לשאול על חקירת פילבר, שינויי הגרסה שלו שלא נבדקו וגם הגרסה החדשה על "הנחיה" כביכול שכלל לא נבדקה וחמור מכך: שהיו איכונים, התכתבויות ויומנים שסתרו זאת.
נעמן התחמק, התפתל, הרבה כרגיל בלא זוכר, לא יודע, וכמובן לא הצליח לספק תשובות רציניות.

קטע אנקדוטי היה עם רינת סבן, פקודה שלו, שנעמן ניסה להגן עליה והגחיך את עצמו:

עו"ד חדד: לרינת סיבן זו הייתה חקירה ראשונה שלה ביאל"כ?

נעמן: אתה מנסה להקטין אותה. היא חוקרת מעולה, אני מבין מבין השורות…

עו"ד חדד: מעניין שאתה מבין בין השורות. תביא לי תיקים שלה לפני התיק הזה.

נעמן: יש עשרות תיקים לפני ואחרי.

עו"ד חדד: אני רוצה לפני.

נעמן: היא עסקה בחקירות גניבות רכב.