חשיפה: התכסיס שעשו החוקרים לעד המדינה ניר חפץ

זה התחיל מפגישה סמוך לבחירות ב-17 למרץ 2015 לשיטת חפץ, עבר לאחרי הבחירות והסתיים בכלל בסוף נובמבר 2014.
החוקרים וחפץ יצאו מהחדר ואז לפתע חפץ "נזכר" בתאריך.
ממילא התאריך הזה לא מתאים לשום דבר שקשור לעסקת בזק-יס.

הדבר היחיד, ממש היחיד, שהביא לכאורה ניר חפץ בעדותו נגד נתניהו היתה אותה פגישה של נתניהו עם אלוביץ' שהתקיימה לכאורה בתיווכו של חפץ.
זה מה שממחזר גיא פלג שוב ושוב בלי שהוא בכלל יודע את הפרטים או מנסה להבין מה קרה – כי כך עובדת הפרקליטות: מסרים קצרים ושקריים.

היום אני חושף את הבלוף הגדול של הסיפור הזה באמצעות תמלילים מתוך חקירתו של חפץ – כך החוקרים וחפץ עצמם מעידים על כך שמדובר בסיפורי אלף לילה ולילה שהותאמו לתזה שנתפרה – ועוד במילותיהם.

קודם כל – נפרט את טענות הפרקליטות, כפי שהן באו לידי ביטוי בסעיפים 54 ו-55 לכתב האישום:

"אלוביץ' ביקש לפגוש את נתניהו על מנת לקדם את אישור עסקת בזק-יס בלוח זמנים קצר. זאת מאחר שבתקופה זו שררה בבזק אי בהירות באשר למועד פקיעת תוקף אישור הממונה לעסקה והסברה היתה שיתכן שתוקף האישור יפקע כבר בחודש ינואר 2015.
ימים ספורים לפני הפגישה, הציג חפץ לנתניהו את אישור הממונה לעסקה, כפי שנמסר לו על ידי אלוביץ', והעביר לו את בקשתו של אלוביץ' לפגוש אותו בדחיפות על מנת לדון בנושא זה.
נתניהו עיין במסמך והנחה את לשכתו לתאם פגישה עם הנאשם אלוביץ' באופן מיידי, והפגישה תואמה, כאמור, ליום 28.11.2014 בהמשך לכך, נפגש נתניהו עם אלוביץ' במועד זה במעונו ביחידות.
נתניהו הנחה את חפץ להכניס את הנאשם אלוביץ' ללשכתו שבמעון ראש הממשלה באופן שלא יגלה את נוכחותו לגורמים אחרים שהיו נוכחים במעון באותה עת".

למעשה, שני הסעיפים הללו היו הסיבה שחפץ הפך לעד מדינה – כשהוא מוכר לפרקליטות את הקשר בין נתניהו לאלוביץ' לעסקת מיזוג בזק.

הבעיה היא פשוטה: אין שום תיעוד לכך, שום ראייה, אבל יש שפע דווקא שפע ראיות כיצד חפץ, שהודה שאין לו זיכרון טוב בכלל, מסתבך בגרסאות סותרות ואחר כך החוקרים מנסים "לשפץ" את עדותו כדי שתתאים לתזה.

בואו נראה איך זה התחיל – החוקר וחפץ מנהלים דין ודברים די הזוי על כך שחפץ "נזכר" פתאום באירוע:

חפץ: "… אני בהלם שאני זוכר".

חוקר: "אתה זוכר כי היו לך שבועיים לחפור רק בזה" (הכוונה ל-15 ימי המעצר של חפץ שנועדו לשבור את רוחו).

חפץ: "אתה יודע מה? נכון. לא ידעתי את זה על המוח האנושי, אנחנו".

חוקר (באמירה מדהימה): "הוא מזהה אינטרסים המוח האנושי" (אפשר להבין זאת כך: שהאינטרסים מכתיבים את הזיכרון).

חפץ: "אתה חושב?"

חוקר: "בטוח".

הבעיה היא שגרסתו הראשונית של חפץ בחקירותיו הראשונות התבררה ככוזבת, מהטעם הפשוט: איכון מכשירי הטלפון הוכיחה כי הפגישה שהוא תיאר לא יכולה הייתה להתרחש בתאריכים הרלבנטיים לגרסת חפץ.
התברר שחפץ, אלוביץ' ונתניהו לא שהו בבלפור באף אחד מן המועדים האפשריים ולכן הסיפור הפך לאן סיפור. כשהבינו החוקרים שאין להם שום דבר ביד התקיימה חקירה נוספת כדי "לשפץ" את העדות בצורה לא תקינה – די מלאכותית ודי מאולצת וכפוייה. אבל תראו מה שקורה שמנסים לתקן שקר בעוד שקר.

כאמור, הגרסה הראשונה היתה לשיטת חפץ כי הוא נקרא לפגישה על ידי אלוביץ' בתקופת הבחירות (שהתקיימו ב-17 למרץ 2015):

חפץ: "אלוביץ' התחנן שאני אמצא את הזמן פשוט להגיע אליו. הוא לא היה בראש מעיני, אני הייתי צריך לנצח בבחירות".

ובהמשך:

חפץ: "באותה תקופה מבחינתי כזאת וזה רק אם הפעיל עליי לחץ חריג. אני התעסקתי רק בבחירות באותה תקופה. שאול לא עניין אותי. זה הרוב… בלתי אנושי כך ש… כך שאני אמצא לו כמה דקות, זה מאוד חריג".

חפץ אף הבהיר בהמשך כי המועד של הפגישה היה סמוך מאוד למועד הפקיעה של האישור של הממונה על ההגבלים העיסקיים (סוף מרץ 2015).

חפץ: "… ואלוביץ' שופך פעם הקינות האלה כל הזמן… ושהזמן עומד לפוג. זה היה כנראה מאוד קרוב לזה. אז הוא הציג המסמך בעצם מראה שהזמן שלו עומד לפוג" (שימו לב שמועד הפגישה התחיל במרץ 2015 ופתאום זז לנובמבר 2014 לפי כתב האישום).

בהמשך החקירה התבקש חפץ ע"י החוקרים למקד את התקופה של הפגישה והבהיר כי אם הפקיעה של אישור רשות ההגבלים העסקיים היתה ב-31.3.2015, אז הפגישה אירעה מספר ימים לפני הבחירות (שהיו ב-17 למרץ).

חפץ: "אם במסמך היה כתוב 31.3, אז אני בטוח שזה היה ממש כמה ימים לפני ה… אני בטוח שזה היה כמה ימים לפני הבחירות".

חפץ גם הסביר כי כאשר הגיע לנתניהו לדווח לו על הדברים, נתניהו סבר שמדובר בפגישה בענייני הבחירות.

חפץ: "הוא (נתניהו) ידע שאני בא לענייני הבחירות כן. לא היה לו מושג מה שהיה על הדבר הזה".

חפץ ציין בנוסף שהפגישה עם אלוביץ' נקבעה על ידי מזכירת ראש הממשלה:

חפץ: "נתניהו הרים שפורפרת וביקש ממזכירתו בלשכת ראש הממשלה לקבוע לו פגישה עם שאול. שאול אלוביץ' הוא אמר, זה היה ברור".

כמו כן הוסיף חפץ כי בעת שהגיע אלוביץ' לפגישה המשולשת, התקיים בבלפור תדרוך עיתונאים:

חפץ: "אני זוכר, אני זוכר שהיה תדרוך עיתונאים… בתדרוך עיתונאים… בסיומה של אותה פגישה, אני הוצאתי אותם… הלכנו לתדרוך עיתונאים… תדרוך העיתונאים היה כל הזמן".

סיכום ביניים: איכון הטלפונים הוכיח כי לא היה כל מפגש משולש בין נתניהו, אלוביץ' וחפץ בבלפור בתקופת הבחירות, לא מספר ימים לפני הבחירות וגם לא פגישות שהתקיימו בחודש ינואר 2015 וכי התאריך היחיד שעלה הוא 28.11.2014 (זה המועד שננקב בכתב האישום, והוא מועד שקדם בכלל להכרזת הבחירות).

ממילא עולה התהייה, למה שאול אלוביץ' לחוץ להיפגש לשיטת חפץ 4 חודשים תמימים לפני פקיעת אישור ההגבלים העיסקיים?

אז עכשיו בואו ונפרוס את כל העובדות ונראה שגרסת חפץ מלאה חורים ולוקה בחוסר התאמה במקרה הטוב וסימנים לאי-אמת במקרה הרע:

• מלוח הפגישות של נתניהו עולה כי ב-28.11.2014 לא התקיים כל תדרוך עיתונאי, לא בבלפור ולא במשרד ראש הממשלה.
• חפץ טען כי אלוביץ' סיפר לו שהגיש בקשה לארכה מן הממונה או שתי ארכות. דבר שלא היה ולא נברא – לא היתה ארכה אחת ולא שתיים.
• חפץ אף המציא כי אלוביץ' קיבל ארכה כאמור, עוד דבר שלא היה ולא נברא.

כך אמר חפץ בעדותו:

"אגב, נזכרתי בעוד משהו… הוא גם עדכן אותי שבמקביל לבקשתו להיפגש עם ביבי הוא ובזק ויס הגישו לממונה על ההגבלים בקשה לקבלת… ארכה או ארכה נוספת. אני לא זוכר אם הייתה אחת או שתיים ארכה… אה, נזכרתי עוד משהו. מה עוד מזכיר לי הנושא של הארכה שמאיזה שלב אני לא יכול לזכור מתי שכנראה, כנראה אני מניח שהתקבלה הארכה…"

"מניח", כנראה, זה הזיכרון המאוד לקוי של חפץ שעליו מתבססת הפרקליטות).

חפץ גם לא זיהה את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים כשביכול העביר מאלוביץ' לנתניהו – כך לפי עדותו שלו עצמו:

חוקר: "אני מציג לך מסמך של הרשות להגבלים עיסקיים. מסומך בג.ש. אחד מהיום… האם אתה מזהה את המסמך?"

חפץ: "לא… זה לא המסמך הזה".

אז מה זיהה חפץ לאחר מכן? לא להאמין! הוא זיהה "הודעה לעיתונות" שדיווחה על אישור הממונה על רשות ההגבלים העיסקיים. שום מסמך של הרשות להגבלים, שום כלום, רק הודעה לעיתונות.

סיכום ביניים נוסף: חפץ ניהל ציר נפרד עם אלוביץ' שברובו לא היה קשור בכלל לנתניהו, כולל חוזה שנחתם על העסקתו של חפץ בידי אלוביץ' ולבסוף לא מומש.
אלוביץ' נהג לשתף את חפץ בקשייו מול הרגולציה הישראלית שהחליטה לסחוט את בזק וכדי שחפץ, שלא מבין בדברים האלה בכלל, הוצגה לו הודעה לעיתונות.
חפץ לא הציג לנתניהו את הדברים, כפי שלא הציג הרבה דברים שאלוביץ' דיבר עליהם, אך במסגרת עד המדינה "נזכר", לפתע, בגרסה שלא מתאימה בכלל ללוח הזמנים.

כשהבינו החוקרים שלוח הזמנים לא הסתדר נקרא חפץ לחקירה מיוחדת שבו הם עשו ניסיון מאוד בוטה ומאוד פסול לשכנעו כי הפגישה נערכה ביום 28.11.2014 ולא בתקופת הבחירות, כך שהדברים יתאימו לראיות האיכון.

שימו לב איך חפץ מבין שיש פה בעיה, מנסה לרבע את המעגל ומסתבך.

חפץ: "זה יכול להיות גם מיד אחרי הבחירות. למה? משום שאחד בתקופה שאחרי הבחירות אני הייתי בצוות המו"מ הקואליציוני אז גם הייתי כמעט יום בירושלים… וגם מה שעוד זכור לי שהפגישה עם שאול בסלון… היא הייתה באווירה נינוחה.  לכן, זה לא הפליא אותי גם זה גם היה אחרי הבחירות".

בשלב זה חפץ עדיין דבק בגרסתו שזה היה סביב הבחירות ופותח מן מפעל הימורים על התאריך. אלא שחפץ מסתבך כרגיל בשקרים. הוא מוסיף שביקש מדוד שרן, מנהל לשכתו של נתניהו לשעבר, לפעול לפגישה מהירה "תוך מתן תירוץ שמדובר בענייני וואלה".
בעיה: שרן החל לפעול כמנהל לשכתו של נתניהו רק בינואר 2015.

חפץ: "אמרתי לדוד שרן שהפגישה עם שאול… צריך לקיים אותה מהר בגלל ענייני וואלה… לא יודע מתי ארי הרו עזב, זה לא בנובמבר לדעתי הוא עזב אחרי".

חוקר: "לדעתי באזור ינואר".

חקירתו של חפץ נמשכת ושני הצדדים מבינים שצריכים "להינעל" על תאריך אחר שמתאים לפרקליטות. ואז אנחנו עדים לשרשרת אירועים חמורה מאוד:

• הראשון: בתמלול נכתב "חוקרים ונחקר יצאו מהחדר" (חפץ וחוקריו נקלעו למבוי סתום ויוצאים מחדר החקירות).
• השני: מצטרפת חוקרת חדשה וחפץ אומר: "אותך עוד לא ראיתי" (בתמלול אין את שמה).
• השלישי: החוקרת מבקשת לעשות חיפוש – "צריך לחפש אותו אולי בחיפוש תרשום תאריך".
• הרביעי: חפץ עונה "לעשות תאריך פשוט בחיפוש"; החוקר משיב: "כן".

ואז, פתאום, חפץ מצהיר, לכאורה בטבעיות:

"נגיד סתם עשרים ושמונה בנובמבר 14" (סתם?! פתאום כך צץ התאריך המתאים?!).

ולאחר מכן, החוקר מעדכן את חפץ במועדים שהאיכון הראה שהייה משותפת של חפץ ואלוביץ' במעון ראש הממשלה, כדי ליישר קו עם חפץ:

חוקר: "אני מציג לך אותו ציר זמנים… כשאני כבר אומר לך תסתכל עלי רגע בשני האירועים האלה שבהם שאול נכנס למעון אתה גם נמצא בשם… אני מעדכן אותך זה".

הנה, כך נולד התאריך בכתב האישום וכך "הולבש" על גרסת חפץ.

שורה תחתונה: התחלנו מפגישה סמוך לבחירות, עברנו לפגישה אחרי הבחירות וסיימנו עם תאריך הרבה לפני הבחירות שלכאורה מתאים לפרקליטות.

אלא ששתילת התאריך הזו רק ממחישה את השקר של כתב האישום: אם אכן היתה כזו, ואין ראיות ממשיות שאכן התקיימה, שום דבר לא מסתדר.
נתניהו לא הנחה אף אחד בעניין ועסקת בזק-יס לא מקודמת, עד כדי כך שרון איילון, מנכ"ל יס, נאלץ לשלוח שורת מכתבים בינואר ובפברואר 2015, שלושה חודשים לאחר הפגישה הנטענת בכתב האישום, מכתבים שאיש לא טרח לענות עליהם.
אז איך נתניהו "קידם" את זה בנובמבר? אפילו הבדיקה של מועצת הכבלים איננה מתרחשת, אלא רק לאחר 4 חודשים מאוחר יותר.

בקיצור, כך תפרו את התיקים. המציאו, הסתירו, שיפצו – אבל עשו זאת בתפירה רשלנית. עכשיו הכל מתפוצץ.