אין בכלל ספק: העדות של השר זאב אלקין הייתה, כצפוי, עדות מצויינת להגנה. אלקין הגיע חד מאוד וגם בקיא מאוד בכל תהליכי החקיקה וריסק את כל התיאוריות המופרכות של הפרקליטות בנוגע לתהליך החקיקה של "ישראל היום" והתנהלות נתניהו.

ראש הממשלה אמר לו מהרגע הראשון להפיל את החוק וזה הגיע, כזכור, עד הפלת הממשלה על ידי נתניהו. כל התיאוריות של הפרקליטות על ניסיונות להגיע להסכמות עם נוני מוזס, בין היתר באמצעות אלקין (שלא ידע על המפגשים עם מוזס) על חוק מרוכך או על מעבר כלשהו של החוק באיזשהו שלב – נשללו על ידי אלקין.

***

החקירה הראשית של אלקין על ידי עו"ד עמית חדד הסתיימה אתמול לקראת הפסקת הצהריים ואילו בשאר הזמן התנהלו חקירות סרק נגדיות על ידי שרון קליינמן, פרקליטתו של מוזס ואלון גילדין מהפרקליטות, שימשיך את חקירתו הנגדית אחרי הפגרה.

אלקין חזר על דבריו מתחילת החקירה הנגדית והדגיש שוב את פריצת החסינות של חברי הכנסת בחקירותיו במשטרה ואת הניסיון של הפרקליטות להעלות על מסלול פלילי מהלכים פוליטיים לגיטימיים.

אלקין: אין פה משהו פסול. תיארתי הנסיבות. זו לא בקשה חריגה. כל השיח הזה, בעיני, לא מתקרב למישור הפלילי, זה רגיל. כולנו יודעים שיש קרב בין 2 עיתונים. יש שחקנים פוליטיים. הקרב הוא תקשורתי. אף אחד לא מעלה על הדעת שיכול להיות היבט פלילי.

כמובן שהעלייה על המסלול הפלילי למהלכים פוליטיים הומצא רק לכבוד נתניהו. מקרים דומים אצל פוליטיקאים מהשמאל (הרצוג, לפיד, לבני, ליברמן ואבי גבאי) לא נחקרו – למרות שהיו מובהקים מאוד.

הנה עיקרי העדות של אלקין אתמול:

איך התנהל נתניהו עם חוק "ישראל היום"

עו"ד חדד: עד כמה יוצא דופן שרוה"מ מבקש ממך ומאדם נוסף כמו יריב לוין לנסות להשיג את המטרה?

אלקין: כאן צריכים לדבר אמת. לנתניהו יש נטייה לשלוף אנשים מסוימים, לא יודעים אחד על השני שהם במשימה. לעשות מידור ביניהם זו שיטת העבודה שלו, לטוב ולרע.
כל מי שעובד צמוד לרוה"מ יודע שזו דרך עבודתו. כך הוא גורם לדברים להיעשות (עדים נוספים תיארו תמונת מצב זהה).
המצב היה מאוד פשוט. שונה ממספרים שהיו שם. מפלגות שלמות בקואליציה הצביעו בעד החוק. נתנו לזה ביטוי בישיבת הנהלת קואליציה וראשי סיעה. היה רוב ברור על הצעת החוק. ידענו זאת לאורך כל הדרך בטח בימים אלה ובשעות אלה.
הצבעה זו נתפסה כהשפלה קבל עם ועדה על ידי השותפים שלו (של נתניהו). הרעיון של ישראל היום, זה כלי תקשורת יחידי שייצג את הימין. זו הייתה פגיעה בימין – היה שחור משחור.
נתניהו מאוד כעס על כל האירוע. בקושי התאפק לא לשבור כל הכלים. לא יכול להסתכל עלה שותפים שלו שהולכים בראש פומבי במליאה. סינן משהו.

השופטת פרידמן-פלדמן: נראה לי שהבנו

אלקין: באותו שלב לא היה מוכן לפרק החבילה (כלומר, את הממשלה). הייתה צלקת מאוד חזקה. והוא טען כמה הם רוצים להמשיך איתו. יעברו עוד כמה שבועות אם ללכת לבחירות או לא. הנושא חזר על עצמו בדיונים.

עו"ד חדד: באיזה שלב רוה"מ החל לפעול?

אלקין: זה קרה לקראת התקדמות בדיונים בכנסת של התקציב לחוק ההסדרים. נכנס פה עוד אירוע בתמונה זו.
התחלנו לקבל ידיעות מודיעיניות על כך שהתקיים שיח על אופציה של החלפת ממשלה בכנסת הקיימת ושל רוה"מ.
יחסים רקובים עם השותפים. כעסו עלינו ולא היו מוכנות לשתף פעולה להחלפת הממשלה. הזמן של השיח הזה מכוון לאחר אישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית כי כל השחקנים הבינו שלעשות דבר כזה לפני אישור התקציב יהיה מאוד קשה כי קשה להחליף את יו"ר הכנסת ולהחליף ממשלה. קשה להחליף יו"ר וועדת כנסת שנותן גיבוי ומנסה לעכב החלטה.
בלי שני אלה אי אפשר להחליף את חוק ההסדרים. אפשר לעשות מהלך תוך כדי דיוני תקציב. אם רוצים לעבוד ביחד תקופה צריך להמתין עד שיאושר התקציב ואז לעשות מהפך.
אני לחצתי מאוד על רוה"מ לקבל הכרעה. אמרתי לו, לא יכול למשוך זאת הלאה. אנו בצומת. צריך להחליט אם לא רוצים להקדים ולהפיל הממשלה עכשיו וללכת לבחירות עכשיו.
היו לי עוד נימוקים למה לעשות את המהלך. בעיקר נכחתי בהכרעה.
ההתנגדות הייתה לא פשוטה. רוה"מ היה צריך לוותר על עוד שנתיים שלטון שלכאורה היו לו. בדק את הידיעות המודיעיניות והיה צריך לקבל החלטה עם עצמו. בדיונים אלה נושא של חוק ישראל היום זה צף, אם הולכים כל כך רחוק (עם החוק), לא אתפלא אם ילכו להחלפת ממשלה.
ניר (חפץ) לא היה פונקציה בחשיבה פוליטית. בטח התקדמו לקראת ביצוע. צריך להסביר את הדברים ולמצוא תירוץ טוב. זה יכול להיות ברקע אבל צריך הסברה שלהם. צריך להבין איך נערכים לבחירות מבחינת התקשורת.
כמה שיותר התקדמנו לכיוון היה ברור שהוא צריך להצטרף לדיונים בהקשר הזה. לא זוכר את ניר כשחקן משמעותי אבל כן היה רלבנטי איך עושים את זה ומציגים. ואם הולכים לבחירות.
התפיסה של רוה"מ בצורה קיצונית – שכל מה שזז זה נגדו ויש אדם שמנצח ולא יושב בכנסת – זה נוני מוזס. עורך ראשי של ידיעות אחרונות. שחקן חכם שיודע לנווט ולדבר עם כולם.

עו"ד חדד: דיברנו על מידע מודיעיני. עד כמה המחשבה שהולכים להקים ממשלה אחרת, כמה זה העסיק את רוה"מ?

אלקין: ודאי שכן. צריכים להבין יש פה חלון, מתחיל הליך בחירות. להם אין כבר מה לעשות. הוסרו המסכות. תיאורטית הכנסת יכולה לקבל 61 ח"כים ולהקים ממשלה אחרת. מן הסתם תלך לבחירות כשרוה"מ מכהן. תחילת חקיקה ופיטורי שרים, וקריאות שנייה ושלישית, פלוס מינוס יכול להיכנס החלטת ממשלה עם שמות מופרכים.

נתניהו לא דיבר איתי על חוק של הגבלת ישראל היום

עו"ד חדד: מתקדם בזמן, כמה פגישות קיימת עם רוה"מ עם יריב לוין ובלי.

אלקין: היו עשרות. זוכר עצמי מבלה בלשכת רוה"מ או בלפור שעות ארוכות של ישיבות. לפעמים היו הפסקות ועניינים ביטחוניים ואז ממשיכים. ההתלבטות הייתה מאוד קשה ומורכבת. היו דיונים בעד ונגד. עמדות השתנו. לכן זה היה רצף שלם של דיונים.

עו"ד חדד: יש טענה שלאחר פיזור הכנסת, היה חוק של הגבלת ישראל היום? (מדובר בעוד תיאוריה הזויה של הפרקליטות).

אלקין: לא זוכר לחלוטין. קשה לי מאוד לתאר שרוה"מ ידבר אתי על כזה דבר ולא אזכור. זה היה מפתיע לגמרי. הייתי תומך וחסיד של ישראל היום. זה בטח היה מקומם והייתי כועס. קשה לי לפספס אירוע בסדר גודל כזה.

עו"ד חדד: עד כמה רוה"מ שוחח אתך להעביר חוק לפני בחירות?

אלקין: אם הייתי שומע על חוק ישראל היום הייתי חושב שמשהו השתבש. אני לא זוכר כזה אירוע. גם לא הייתי אמור לזכור

הפרסומים על שיחות נתניהו-מוזס הפתיעו אותי; זה לא דבר חריג, אלו דרכי העבודה של רוה"מ

עו"ד חדד: מתקדם בזמן. כמה הכרת השיח של נוני עם רוה"מ?

אלקין: לא הכרתי. הייתי בהלם שהתפרסמו הדברים בתקשורת. לא בגלל שזה בלתי אפשרי. פוליטיקאים מדברים עם מו"לים ואנשי תקשורת בעניין שבשגרה. אבל רמת עוינות בין נוני לנתניהו הייתה כזו שרוה"מ היה בטוח שזה מקור של כל האתגרים שיש. בשבילי זו הייתה דרמה.

עו"ד חדד: עד כמה זה חריג לדבר עם מושך בחוטים ביחס להצעת החוק?

אלקין: אם לא הייתי יודע, אולי הייתי מציע לרוה"מ לדבר. לא העליתי על דעתי שזה בגללו.

עו"ד חדד: עד כמה מבחינתך כקרוב לרוה"מ באותה תקופה, יש אירועים שרוה"מ עושה ואתה יודע עליו בדיעבד?

אלקין: שכיח מאוד. לצערי. בטח שיש נושאים רגישים. השיטה הזו מייצרת בלגאן. אבל ידענו אותה כל הזמן.
הנה עוד דוגמא למשהו שהייתי מעדיף שלא יבוא לביהמ"ש כי זה דרכי עבודה של רוה"מ.

נתניהו לא דיבר איתי על חוק מרוכך לישראל היום (עוד תיאוריה מופרכת של הפרקליטות)

עו"ד חדד: עד כמה האמנת שצריך הצעת חוק מרוככת?

אלקין: תפקידנו היה לקבור החוק בכנסת.

עו"ד חדד: עד פיזור הכנסת מישהו דיבר איתך על וועדה שאתה תעמוד בראשה בקשר לחוק ישראל היום?

אלקין: הוועדה היחידה שהזכרנו זה ערוץ 10. שם זה נעשה

עו"ד חדד: ביחס לוועד המיוחדת שתקדם חוק שיגביל ישראל היום.

אלקין: בכלל לא.

כולם ידעו ששרי תקשורת שהלכו לטובת ערוץ 10 (ערוץ 13 כיום) – קיבלו מיידית סיקור חיובי

אלקין: מהזווית שלי, לא הייתי עם ערוץ 10 (היום 13) משתי סיבות: כי כשיש הוראות רגולטוריות צריך לקיים (הערוץ לא עמד בחובותיו למדינה), וכל פעם ביקשו לשנות כדי לשרוד זה לא אירוע סימפטי.
הערוץ הזה לא היה ניטרלי או אובייקטיבי ביחס אלינו. זה הכעיס כי הערוץ פעל נגד הממשלה הרבה פעמים ובא לאותה ממשלה כדי לקבל הטבות חריגות כדי לשרוד.

עו"ד חדד: חשבת על ניגוד עניינים?

אלקין: כל הקשר בין טיב הסיקור לבין הפעולה הרגולטורית שלי כחבר כנסת לא היה עד שלא התפוצצו כל התיקים האלו לאוויר.
זו לא הייתה שאלה, כולם ידעו ששרי תקשורת הלכו לטובת ערוץ 10, היה מייד תוצאות של סיקור חיובי. תמיד התערבבו החקיקות מול כלי התקשורת, מנכ"לים, בעלים ולפעמים מנכ"לים ובעלים כולם מבינים את הזיקה בין התנהלות לטוב ולרע.
זה נחשב חלק מחיי יום יום בהליך. זה היה ברור גם פה. לא הייתי חסיד גדול של ערוץ 10. כמובן כמי שנכנס כיו"ר קואליציה ביקשתי פניות להציל אותם. מוועד העובדים והנהלת הערוץ.

וואלה היה "אתר חלש"

עו"ד חדד: אתר וואלה. מדרג החשיבות ?

אלקין: במדיה היה וויינט. אתר אחד מוביל דרמטי בעולם פוליטי. כל השאר היו חלשים. ספציפי לגבי וואלה, הייתה טענה של כניסות לאתר. מי שהתמחה הבין שזה נובע מסיבות אחרות. הייתה חנות, מיילים, ועוד ועוד.
אנו כפוליטיקאים ידענו שידיעות פוליטיות לא היה להם קשר לרמת החשיפה. מבחינתנו היה וויינט וכל השאר. כלי תקשורת אחרים, ערוץ 12 הוא היה המוביל דרמטית. גם ידיעות וישראל היום היו בתחום הזה. בתקופה הזו גם התחיל עולם הרשתות ב 2015.
רוב התכנים של אתר וואלה היו כל מיני כתבות של כל מיני דברים ביזאריים. תפס עצמו כאתר שצריך למשוך קהל באמצעות כלים כאלה או אחרים.
האנשים שנכנסו לאתר לא קראו את החדשות האלה. ידענו שיש פער עצום בין חשיפת האתר לחשיפת בפועל. פה זה היה ווינט וכל השאר.

עו"ד חדד: עד כמה וויינט קבע סדר תקשורתי?

אלקין: מאוד. זה גם נבע מהעיתון (ידיעות אחרונות). זה היה מייצר כותרות תוך כדי היום. לא היה צריך לחכות לעיתון למחרת. בוואלה לא זוכר משהו כזה. לכן אם רצית לעשות משהו, למשל ח"כ רוצה להוביל חוק או מהלך. למי תיתן בלעדיות? ודאי שלוויינט.