עד כמה הפרקליטות נמצאת בלחץ אדיר – היה אפשר לראות אתמול בעדות השר זאב אלקין, שהיה עד תביעה במקור.

בפתיחת הדיון ניסה אלון גילדין לסכל את עדותו של אלקין ולהטיל בו דופי כי הוא "מזוהה" עם נתניהו ותמה על העיתוי שקרוב לבחירות.

להערכתי זה רק פרומו לקראת ספטמבר-אוקטובר השחור הצפוי של הפרקליטות, או אז יגיעו כנראה עדים כמו מנדלבליט ואלשיך.
הקמפיין יהיה: מביאים את העדים לקראת הבחירות. ובכן, זה לא יעזור לפרקליטות. גילדין נזרק אתמול מכל המדרגות וגם הטענות לקראת בואם של מנדלבליט ושות' לא יחזיקו מים.

***

כאשר אלקין החל להעיד אפשר היה להבין למה גילדין ניסה לסכל את עדותו. הוא תקף בחריפות את הפרקליטות וגיבה לחלוטין את גרסת נתניהו בנוגע לחוק "ישראל היום".

הנה עיקרי העדות:

גילדין מנסה לסכל את עדות אלקין בצורה מכוערת ומטיל בו דופי; חדד מזכיר את הדס קליין

גילדין: סעיף בחוק מקנה לבית משפט שיקול דעת. זה לא אוטומטי, צריך למצוא קריטריונים. המקרה הזה הוא מקרה שלא היה בפנינו שהעד מזוהה לחלוטין עם הנאשם. הוא שר בממשלתו, חבר במפלגתו, הוא מקורב לו, בנוסף אני לא מבין למה הביאו אותו דווקא עכשיו.
יש תלות בנקודת זמן זו מאוד גדולה של העד והקריירה של העד תלויה לגמרי בנאשם. נקודה אחרונה, רק לפני כמה ימים הוא התראיין…

השופטת פרידמן-פלדמן: איך זה רלבנטי?

גילדין: אני מציע שני קריטריונים להפעלת שיקול הדעת. השיקול הראשון לא קשור איך אנחנו נחקור אותו אלא איך חברי יחקור. זה מה שקובע החוק. מציע שיקול אחד, זהות העד.
אמרתי כאן שיש אלמנטים מהותיים בין אפריוריים בין המצב שלו והתלות והוא גם מתראיין, ואומר "התביעה מחפשת מטרות" עולה כמה הזהות שלו מוחלטת עם הנאשם. העד הזה העיד ורוב הדברים לא זכר. יש בסיס טענה מצומצמת איתו.

עו"ד חדד (מתפוצץ על גילדין): מה הוא חושב שהוא עושה? הוא לא יכול לעשות זאת. אנו לא נעדכן את התביעה על העדים, במקום שבית המשפט ינזוף בגילדין, שבית המשפט ימליץ לו לחזור בו מהטענות שלו.

בהמשך:

עו"ד חדד: הדברים לא ראויים לתשובה. אנו לא חייבים לשתף (בנוגע לעדים). הקולגיאליות הזו אנו מצפים ששני הצדדים ישתמשו בה לטובה ולא לרעה. לבוא ולקחת ולהשתמש כשיקול נגד?
אסביר את תפיסת התביעה המעוותת בעניין הזה. וזה עובר ככה בשקט. נועה מילשטיין אמרה לגילדין שהחלק שלנו בתיק 2000 למעלה מיום (של עדות אלקין).
זה היה עדכון כדי שיוכלו לתכנן את הדברים שלהם, כמה זמן הצוות צריך להיות פה, כי אולי מישהו צריך לצאת מוקדם, אנו יותר לא נעדכן אותם. אין לי שום חובה לעדכן.
אלקין נחקר במאות עמודים במשטרה. מעל 200 עמודי תמליל. לא יודע מה חברי רוצה. אנו נראה את הדברים. אם חברי מעלה בדעתו שיהיה פער בין הדברים – הוא שוגה. הם יודעים שאין שום סיכוי לבקשתם.
מסופר על שיחות בין רוה"מ לבין אלקין. מפנה לעדות. יש כמה סעיפים שאלקין מוזכר פה. בחרה התביעה מסיבה שלטעמנו לא לגיטימית להביא את לוין לעדות שיעיד על ראיון של אלקין. לוין היה אז בחופשת מחלה. הוא בא להעיד על סבירות הריאיון וההצעה של אלקין. אם ההצעה סבירה או לא. אמר ספקולציה שלו. ביהמ"ש נתן לו להגיד הספקולציה בראשית. זה מה שהיה עם לוין.
באה התביעה ועושה מעשה, בחרה לא להביא את העד הרלוונטי (אלקין) – זה שיכול להעיד בעדות ישירה ולא בספקולציה, למרות שיש להם גרסה טובה מאוד…
לנו אין משטרה, אנו כדי לגלות פרטי מידע קטנים משקיעים המון זמן. אין לנו כל הזמן שבעולם לעשות זאת. אנו באים אחרי שהמשטרה הגדולה חקרה את התיק. הכינו ותכננו.
על כל זה שאלנו לגבי אלקין המון פעמים, גם שהגיעו עדים. אלקין יבוא או לא יבוא? שאלנו השאלה הזו – יבוא או לא יבוא? השאירו אותנו בעלטה. שלא נוכל לדבר עם אלקין ולקבל מידע על מה שהיה.
זה לא עד כזה ששכחו במקרה. אנו לאורך כל הדרך אמרנו שהוא עד מטריאלי ועניינו מוזכר בכתב אישום.
גם הטענה שמישהו מזוהה עם משהו מופרכת. ישבתי אתו שלשום פעם ראשונה בכנסת על העדות. בין אחת עשרה בלילה עד אחת בלילה. הוא מזוהה עם דבר אחד – מוצר אחד – אמת. הוא לא עם התביעה ולא עם ההגנה. הוא עם האמת שלו. לא פחות ולא יותר.
לנסות להפיל דופי לפני ששמענו מילה אחת ממנו. העידה פה הדס קליין שהתראיינה לאינספור אתרים, אמרה דברי בלע חמורים, הייתה באינסוף הפגנות, נראה כל הדברים שהיו. אז שהתביעה תגיד בגלל שהוא שר בכנסת – שלא יכבד האזהרה של ביהמ"ש וישנה משהו? אני מתקשה להבין זאת.
זו הטלת הדופי של התביעה. הגיע שר במדינת ישראל, אדם ישר, משכמו ומעלה, להפחיד להגיד שיש לו שני טעמים? הוא תלוי בעד ובגלל זה הוא ישנה?! למילים יש משמעות. איך אפשר לעשות זאת?
הבן אדם לא רוצה לבוא, אני מכריח אותו לבוא. אמרתי אין ברירה חייב להגיע. בזמן שלא נוח. בניגוד לדברי גילדין. בתקופה לא נוחה לו. אני מביא אותו. ביהמ"ש נתן החלטה להביא עדים.

אלקין: הופתעתי שהפרקליטות ויתרה על עדותי; אני מזוהה עם נתניהו? הייתי באופוזיציה המנוגדת לנתניהו

אלקין: האמת מאוד הופתעתי. הייתי בחקירות ארוכות במשטרה. נאמר לי לא פעם ולא פעמיים שאני גוף מרכזי בתיק 2000.
היו הרבה מאוד שאלות ודיונים חלק יותר וחלק פחות. מהחומרים שהוצגו לי בזמנו בחקירה ראיתי שאני מתעכב שם לא מעט. הייתי בטוח שהוזמן כעד תביעה יותר מוקדם, גם הופעתי ברשימת עדי התביעה. הופתעתי שהתביעה ויתרה עלי בכל התקופה הזו. מה גם שלא הייתי פה בדיון, ואני מניח שנטענה טענה שאני שר ותלוי ברוה"מ בצורה זו או אחרת.
אז הייתי באופוזיציה לא היה מפריע להזמין אותי לכאן. אני אגיד אותם הדברים כמו שאמרתי במשטרה. מאוד הופתעתי שאתם הזמנתם אותי.

עו"ד חדד: רוה"מ ניגש אליך?

אלקין: אני יודע מה אמרתי במשטרה. חד משמעית לא. קראתי את העדות. לא חושב שמשהו השתנה מדברים שאמרתי אז. ברור שלא.
לפני שהייתי באופוזיציה הייתי שר בממשלה שהייתה מנוגדת לרוה"מ. גם שם לא היה חשש לתלות ברוה"מ. היה 3-4 שנים שהייתי בצד שני מבחינת רוה"מ. לא היה שום חשש לאינטרס או ניגוד עניינים לכן זה הפתיע אותי מאוד שלא הוזמנתי כעד תביעה בתיק 2000.

אלקין תוקף את הפרקליטות: העלתה על מסלול פלילי מהלכים פוליטיים, פרצה את החסינות בצורה גסה

אלקין: זו הייתה חקירה ארוכה מאוד. אני חייב להגיד, מאוד הפתיע אותי, תרשו לי להגיד מה היו תחושותיי, נשאלתי שאלות רבות. נשאלתי שאלות ממש לעומק של ליבת העשייה הפוליטית.
התפיסה שלי כחבר כנסת בתיק באותה תקופה, יש חסינות פרלמנטרית מהותית לחבר כנסת וניסיון להפוך תהליכים שהם יומיומיים, אנו נושאים ונותנים – על עזור לי ואני יעזור לך, תקשורת שהם חלק מעשייה בכנסת, נאלצתי לענות למה תמכתי פה ושם, מי האנשים שאיתם התייעצתי, מה היו הסיבות שהמלצתי ללכת לבחירות.
זו מהות עבודה פוליטית פרלמנטרית. כניסה של פלילי לעסק הזה, מנהלת כל החסינות כפי שאני מבין אותה. כמובן אמרתי את האמת, גם פה אגיד אמת על כל מה שאני יודע. אבל אז הרגשתי תחושה מאוד לא נוחה. פליליזציה (של ההליכים הפוליטיים), יש פער גדול בין פרלמנט וממשלה שחברי כנסת לא חייבים להגיד עם מי הם נפגשים.
ברוב הפרלמנטים בעולם כך זה עובד. כאן כל המטבח יצא החוצה. ומה עם אלמוני ומה חושב על פלוני. אחרי החקירה פניתי ליועץ המשפטי של הכנסת ושיתפתי על מחשבותיי, זה לא רלבנטי אבל זה מסוכן מאוד והופכת המוסד החסינות למשהו לא רלבנטי.
כל חבר כנסת היום שפועל יודע שיכול לבוא היום וכל הנושאים שלו יהפכו לפלילי – חקירות משטרה וביהמ"ש. איך סגר, מה פעל. זה אירוע מאוד בעייתי שמעמיד קושי גדול לעבודה בכנסת, כמו בכל פרלמנט.
פגשתי המון פרלמנטים. תמיד יש מרחב של חסינות וסודיות. פה זה נפרץ בצורה גסה מאוד! משטרה שואלת אני עונה. ביהמ"ש ישאל אני עונה כל מה שאני יודע. אך אני חייב להביע חוסר נוחות גדולה שלי בתהליך הזה באופן כללי.

אלקין: נתניהו הרגיש שהמשפחה שלו היא בת ערובה בגלל עמדה פוליטית

עו"ד חדד: אני מדבר על 2012- 2016 – ספר לנו על רוה"מ – איזה סוג תקשורת הוא קיבל? האם היא מלטפת? ככל שאתה יודע?

אלקין: אי אפשר שלא לדעת. זה היה נושא מאוד מרכזי בשיח. אגב זו לא רק עמדה של רוה"מ אלא כל מי שסובב אותו, גם שלנו, התקשורת במדינה באותה תקופה הייתה מאוד לא מאוזנת. תפסה צד בצורה מאוד ברורה. צד אידיאולוגי לכוון שמאל.
נתניהו היה מטרה עיקרית. בחץ הביקורת. ידענו שזה חלק מתנאי הקרב. זו הייתה האוירה. עלה לדיון הרבה פעמים. זו הייתה הנחת עבודה ממנה יצאנו. כמובן שהנושא הזה העסיק אותנו. הרשתות לא היו מה שהם היום. זה היה כלי תקשורת יחידי מול הציבור וכמובן זה יצר קושי.

עו"ד חדד: עד כמה רוה"מ דיבר על רצון לגוון בתקשורת, כמה זה חלק ממצע, חזון?

אלקין: כמה שאני זוכר את רוה"מ זה כל הזמן היה נושא. נתניהו היה אומר שמעדיף תחרות. אם יהיו יותר כלי תקשורת יהיו כאלה שיתפסו צד אחר ותהיה תחרות. אמר כל הזמן כמה שיותר גיוון וכלי תקשורת. זו הדרך להתמודד. כי יש דעות שונות בקהל. תחרות תשפיע. זו הייתה הגישה.
היו אינספור פגישות, דיונים, בשש עיניים או שמונה עיניים ששמענו עמדה זו. הוא האמין מאוד בגיוון ותחרות

עו"ד חדד: עד כמה שמעת מרוה"מ שהתקשורת הלא אוהדת בענייניו האישיים, אשתו ילדיו, קשורה לכוון הפוליטי שלו? מה שמעת בהקשר ?

אלקין: היה ברור לו מאוד. הוא מטרה כי הוא אלקטורלי מנהיג שמביא לימין תוצאות הכי טובות.
לגבי כניסה לעניינים משפחתיים ראיתי שרוה"מ מאוד נסער. הוא אמר אני במגרש יודע לעמוד בזה. אבל כשזה פגע במשפחתו זה פגע בו מאוד. הוא הרגיש שהמשפחה היא בת ערובה בגלל עמדה פוליטית והיא צריכה לשלם על התקפות.

עו"ד חדד: עד כמה שמעת שזה תקשורת של שמאל וצריך תקשורת של ימין.

אלקין: היינו צוחקים בינינו. הגישה הייתה השוק הוא זה שיקבע. שיהיו כמה כלי תקשורת. תורידו חסמים. שיהיה כזה וכזה. אם לא יהיו חסמים דמוקרטיים יהיה מגוון.

עו"ד חדד: עד כמה האג'נדה הזו הוא הציף לבוחר?

אלקין: כל הזמן זה היה. כל עוד שעולם התקשורת היה כלי יחידי עם ציבור זה היה נושא של גיוון של מערכת תקשורתית וזה קריטי לימין לנצח, החסם הזה שהיה מאוד מורגש.

עו"ד חדד: עד כמה אתה מודע שחלק ממאמצים שלו זה להשפיע על משקיעים.

אלקין: אישית הייתי פחות מעורב. שמעתי על ניסיונות להביא מישהו להשקיע, או כלי תקשורת שישפיע ולהגיע לגוון או למשוך מישהו להשקיע במדינה.
רוה"מ מאוד האמין בגיוון ומה שהוא פועל. לכן היו ניסיונות מסוג כזה. רובם לא צלחו. בהחלט זה היה על הפרק ועלה בדיונים. זה לא ישיבות שלקחתי בהן חלק באופן אישי. אבל נמצאים בדיונים ונושאים כאלה עולים. שמעתי על זה לא מעט.

עו"ד חדד: אתם סברתם ששיח עם תקשורת, עם בעלים של תקשורת, בקשות סיקור, זיקת סיקור אוסרת עליך… או שוחד,  עד כמה שיח מסוג זה היה מוכר לך? או לחברי כנסת אחרים?

אלקין: לא רק שזה משהו שלא היה מוכר לנו, אלא התפיסה הייתה הפוכה. שחלק מתפקידו של פוליטיקאי זה למעשה סוג אינטראקציה עם התקשורת. זו יכולה להיות אינטראקציה עם כתב. כולל פוליטיקאים בכירים.
אני מכיר רוה"מ שלא יושב פה בחדר שהיה אומר לא לבוא אליו ביום רביעי בערב כי יש לו פגישה עם עיתונאי. לפעמים זה יחסים ארוכי שנים וזה מעצים אותו עיתונאי.
יש פה מערכת יחסים, שעיתונאי אומר – תביא לי סקופים. הוא מתוגמל יותר טוב והוא עיתונאי יותר מוצלח. זה מעשה של יום יום. אין פוליטיקאי במדינה שלא נוקט בשיטה זו בדרכים שונות. זה היה גם עם מערכות יחסים עם עורכים ראשיים, מנכ"לים, מו"לים. היה יכול להתקשר עם עיתון מסוים ולהגיד שרוצה ראיון. זה שגרה ממש. היה חשוב לצאת עם משהו. היה מבקש אני רוצה ראיון או כתבה. היה גם קשר מזין חזרה.

גילדין: (מנסה להתפרץ ולהפריע).

אלקין: אני חייב להגיד ואמרתי פה, אני מדגיש את חוסר נוחות הגדולה מול התביעה – שלא הזמנתם אותי לפה. הייתם צריכים להזמין אותי כעד תביעה, כשהייתי בצד ההפוך עם רוה"מ.
אני לא צריך עזרה של עורך דין חדד להגיד מה אני אומר.  הקשר היה אם כתב חי מפוליטיקאי. יש פוליטיקאים שמכתיבים טורים שלמים.
הציבור חושב שהוא קורא עיתונאי – זה לא כך. פוליטיקאים שיתפו אותי בזה. יש עורכים שפונים לפוליטיקאי שצריך משהו. אותו דבר גם מו"לים – לא פעם ולא פעמיים, כיו"ר הקואליציה הייתי מעורב, היו קביעות רגולטוריות אז מנכל"ים היו באים ומנסים לשכנע.
היה טקס קבוע במשך שנים רבות, חוק הסדרים, משרד אוצר ניסה לבטל הודעות פרסום ברשת. אמרו זה בזבוז כספי מדינה. הסעיף היה נכנס ומגיע לכנסת. היה מגיע טקס קבוע, היו מו"לים באים ואומרים לפצל כי זה יפגע בהכנסות.
פוליטיקאי הוא תלוי בזה, תבדקו ותראו שהנושא פוצל – וזה לא קודם עד שלב מאוד מתקדם.  זו רק דוגמא.

עו"ד חדד: מה קרה עם הסיקור בהקשר הזה?

אלקין: כל עולם המערכת יחסים – זה עולם של תן וקח. עזור לי ואני אעזור לך. זה מעולם לא משהו שחשב שיכול להפוך לאירוע פלילי. מערכת יחסים שלי עם פוליטיקאי זה אירוע חסוי. אני לא מעונין לפרסם. יש ישיבות ביטחוניות.
בעיני זה מגונה ורע. נדרתי נדר לא להיות שותף בזה. אבל אני מכיר כאלה שעושים זאת ברמה יומיומית. זה בנוי על מערכת יחסים כזו, אני מביא לך משהו ממקום שאתה לא יכול לדעת ואתה תפרגן לי, הכוונה לסיקור אוהד, הכנסת ציטוט, כתבות שלמות, ראיונות בתקופה שאני צריך ורוצה.

עו"ד חדד: בחירת תמונות?

אלקין: הכול. הכול. יש פוליטיקאים יותר חרדתיים בנושאים כאלה אבל כל אחד וסגנונו. סופו, זה סוג של צינור, מחבר בין פוליטיקה לתקשורת. אינטנסיביות רבה מאוד והוא הרבה פעמים פסול. כי פוליטיקאי לא צריך קשר עם עיתונאי כזה או אחר.  

עו"ד חדד: זה מכתב למעלה ועד בעלים של כלי תקשורת.

אלקין: פרשנים מרכזיים, בעלים, יש כאלה יותר ופחות. הדברים היו ידועים. כל המנוסים היו אומרים הוא נעזר בו והוא נעזר בו וברור למה הכתבה הזו הופיעה. זה היה מעשה שגרה. כל אחד מחליט איזה אחוז מקדיש לזה בלוז שלו.

עו"ד חדד: דיברת על היועצת, וניגוד עניינים שאתה בתור שר, וחוברת הוראות, תדריך, עד כמה מישהו אמר לך – דע לך זה יכול להעמיד אותך בניגוד עניינים, זיקת סיקור, כי צריך לגלות על הקשר שלך עם כלי התקשורת, ופעם שנייה כמה פעמים חשבת שתן וקח ישימו אותך במצב של קבלת שוחד / הצעת שוחד של כלי התקשורת?

אלקין: אם מישהו היה אומר שיש פה היבט פלילי של שוחד? זה ממש היה מעשה של שגרה. מימין קיצוני ועד מפלגות ערביות. לא משנה איזה עמדה פוליטית אתה מחזיק, אף פעם אני לא זוכר שח"כ למשל, שהיה דיון רגולטורי על כלי תקשורת, אמר תקשיבו קיבלתי סיקור רב. והיום אני ליתר ביטחון אני עדיין מצביע.
יש מנגנון שמותר להצביע, אבל יש צל של חשש לניגוד עניינים. אף אחד לא העלה על דעתו שזה חלק מחיי היומיום. כל המערכת הזו בכל הדרגים אך זה משהו בשגרה. זו הייתה שגרה רגילה כמו פוליטיקאים שמדברים אחד עם השני כך עם כלי התקשורת. אף אחד לא חשב שבדברים אלה יש אפילו צל של זיקה. זה היה שגרה.

אלקין: בזק? זה לא עניין בכלל את רוה"מ

עו"ד חדד: רוה"מ לקח תיק תקשורת בגלל בזק, אלוביץ', כמה אתה שמעת על זה? כאיש קרוב?

אלקין: לא רק שלא עלה פעם אחת. נחשפתי לשם של אלוביץ' כחלק מכל הבלגאן שנוצר אחר כך. לא עלה שמו באף דיון שהייתי אצל רוה"מ.
זה לא ענין בכלל את רוה"מ. כל הזמן השיח על תיק תקשורת היה בהקשר אחד – לייצר עוד כלי תקשורת במדינה כדי שגם לציבור הימני תהיה במהץ יהיו כלי תקשורת ומרואיינים השייכים לנושא הזה ולא רק לצד אחד. זה מה שעניין.

אלקין: ההנחיה של נתניהו – תפילו את חוק "ישראל היום"

עו"ד חדד: עד כמה בזמן אמת רוה"מ התנגד להצעת החוק? ממה שאתה ראית, האם אי פעם היו שינויים בעמדתו, אולי לרגע תמך?

אלקין: אני כל מה שאני זוכר, רוה"מ תמיד היה חוצץ נגד הצעת החוק. אם רצית לעצבן אותו היית צריך לדבר על החוק ישראל היום. ולהגיד לו שזה הולך לעבור, זה סיכון.
ידעתי שהוא מאוד לא אהב לשמוע את זה. זו הצעת חוק שהכעיסה גם עקרונית וגם ראה בזה פגיעה אישית. לנגח אותו אישית עם שותפיו בממשלה. איתן כבל – זה כללי משחק שלו.

עו"ד חדד: איזו הנחיה קיבלת מרוה"מ?

אלקין: קודם להפיל (את החוק). נאלצתי להגיד כל פעם לרוה"מ שאני לא יודע אם אוכל למלא הנחייתו. מקורות מודיעיניים שיש לי, ושותפים רלבנטיים, זה לא משהו שאפשר לשנות, זה גזירת גורל. נעשה אינספור סיבובים וזה לא יעזור.

עו"ד חדד: עד כמה רוה"מ שינה את הנחייתו?

אלקין: תפיסתו הייתה תפילו. תעשו משהו שהחוק לא יעבור. התפיסה שלי הייתה שונה. באתי לרוה"מ ואמרתי שאני מחויב להגיד אמת. זה הולך לעבור. השאלה איך ממזערים נזקים.