נפתלי בנט מכנה את מערכת היחסים עם "המתייסר הלאומי" החדש ניר אורבך כ"חברי נפש". זה תיאור די מגמתי. לא חברות נפש, אלא חברות עם עסקן של המפד"ל, ובעיקר, "חברות" לאי סדרים כספיים חמורים לאורך כל התקופה שבה היו בנט ואורבך "חברי נפש". כלומר, שאורבך היה ראש המטה שלו, מזכ"ל המפלגה ובהמשך גם מנכ"ל המפלגה – יחסי תלות של מאזן אימה.
לאורך כל "חברות הנפש" של השניים תועדו בדוחות מבקר המדינה אין ספור קביעות חמורות על התנהלות כספית שאפשר לקרוא לה בהחלט מופקרת. בואו נגיד זאת כך: אם הבית היהודי היתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה, הן בנט והן אורבך, היו כבר נחקרים תחת אזהרה במשרדי הרשות.
על כל הפרשות האלה הגיש ארז צדוק (ערוץ 20) תלונה מפורטת מאוד למשטרה והתלונה הזו נמצאת על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. כיוון שמנדלבליט הוא חברה הטוב של איילת שקד, אני בטוח שהוא לא יעשה איתה דבר. קלאסיקה של אחזקה בגרון, הפעם מנדלבליט ילפות את גרונו של ראש הממשלה המיועד בנט.
אספתי את הקביעות המרכזיות החמורות נגד בנט, הבית היהודי וניר אורבך מדוחות מבקר המדינה. חייב להדגיש: בנט הגיע מעולם ההיי-טק, מעולם העסקים – ולכן הוא אמור לדעת איך לנהל.
בנט שוכר חוקר פרטי נגד זבולון אורלב ומעמיס את ההוצאות על המפלגה
דוח המבקר 2013 (בנט מתמודד בכנסת ה-19 על ראשות הבית היהודי): בנט שוכר חוקר פרטי כדי שיאסוף מידע על יריבו הבולט, ראש המפלגה דאז, זבולון אורלב ומעמיס את ההוצאה על תקציב המפד"ל (אגב, זה האיש, איש "האמת" ששולח חוקרים פרטיים אחרי אנשים). המבקר מותח עליו ביקורת קשה: "בנט לא כלל במערכת חשבונותיו הוצאה בגין שכר טרחת חוקר פרטי שאסף עבורו מידע על פעילותו של אורלב בבחירות המקדימות. המועמד טען כי ההוצאה האמורה אינה הוצאת בחירות שהוצאה עבור מערכת הבחירות שלו, אלא מדובר בהוצאה של המפד"ל, שכן מטרת העסקת החוקר הפרטי הייתה שמירה על טוהר המידות בבחירות המקדימות. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, אין חולק כי המועמד ולא המפד"ל הוא אשר יזם את ההתקשרות עם החוקר, הוא שהתקשר אתו והוא הגורם היחיד שהיה לו מגע עם החוקר בנושא. נוסף על כך, אין חולק כי במועד ההתקשרות לא כיהן בנט בתפקיד רשמי בהנהלת המפד"ל ולא היה מוסמך לבצע התקשרויות בשמה. בנסיבות הללו קבעתי כי אין לייחס הוצאה זו למפד"ל, וכי יש להוסיפה להוצאותיו של המועמד".
תארו לעצמכם אם נתניהו היה שוכר חוקר פרטי על חשבון הליכוד באחת ההתמודדויות שלו. איזו מהומה היתה פורצת וחקירת משטרה היתה בוודאי נפתחת.
בנט חורג מתקרת ההוצאות וההכנסות ומקבל תמורות אסורות
דוח מבקר 2015 (התמודדות מועמדים בבית היהודי – בנט מתמודד מול שמעון אור): ליקויים בנוגע לקיום הוראות החוק וההנחיות: "בנט חרג מתקרת ההוצאות וההכנסות המותרת בחוק וקיבל תמורות אסורות מחמת סכומן".
הוצאות ב-10 מיליון שקל ללא אסמכתאות
דוח המבקר 2014 (כנסת 19): "סיעת הבית היהודי לא ניהלה את חשבונותיה במערכת הבחירות לכנסת ה-19, בהתאם להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהסיעה לא הציגה אסמכתאות בקשר לחלק ניכר מהוצאות בסך של כ-9.6 מיליון שקל בגין שירותים שקיבלה ופרסומים שהוזמנו על ידה וחלק מהאסמכתאות שהוצגו היו חלקיות בלבד, ולפיכך לא ניתן היה לוודא כי מלוא ההוצאות נכללו בחשבונותיה".
שוב: מיליונים מוצאים ללא אסמכתאות ותרומות אסורות עפ"י חוק
דוח המבקר 2016 (כנסת 20): סיעת הבית היהודי ערכה התקשרויות מהותיות עם נותני שירותים שונים, כמו שתי התקשרויות לקבלת שירותי פרסום עם שני יועצים בסך כולל של כ-2.9 מיליון שקל; ניהול מסע בחירות בסך של כ-1.2 מיליון שקל; התקשורת לניהול מסע הבחירות בפייסבוק בסך של כ-1.1 מיליון שקל והתקשורת עם יועץ משפטי בסך של כ-400 אלף שקל, שהאסמכתאות לגביהן נמצאו חסרות ולא כללו הסכם התקשורת או מסמכים אחרים כנדרש. המבקר מציין כי "לא היה באפשרותו לבחון את מהותה של כל הוצאה, ובכלל זה פרטי העבודה שבוצעה או מהות השירות ואופן תמחורם".
כמו כן הבית היהודי לא כללה בדוח הכספי את מלוא הוצאותיה בגין פרסומים שונים שערכה בתקופת הבחירות. הטענה של הסיעה היתה: "ההוצאות נכללו בחשבונית של אחד מספקי הפרסום הכוללת הפקה והדפסה"; המבקר לא קיבל את הטענות: "בחשבונית של ספק הפרסום לא פורטו השירותים שעבורם ניתנה ולא צורפו אסמכתאות".
בנוסף, הסיעה השתמשה בתעמולת הבחירות של יו"ר הבית היהודי (בנט) בבחירות המקדימות לראשות המפלגה, אשר מומנה בתרומות שקיבל במסגרת התמודדותו בבחירות אלה, בלי שנשאה בעלויותיהן כלל. כמו כן, נציגי הסיעה השתתפו בכנס אשר מומן בחלקו בידי עמותה, ובכך קיבלו תרומה שאינה עומדת בגבולות שנקבעו בחוק". המבקר שלל בעקבות זאת סכום של 850 אלף שקל.
הערכת עסק חי בדוחות הכספיים
דוחות המבקר 2018: חוות דעת של רואה החשבון של סיעת הבית היהודי לסוף 2016 קבעה כי "גירעונה הנצבר של הסיעה לסוף 2016 בסך של כ-28 מיליון שקל עלול לסכן את המשך קיומה כעסק חי". המבקר מציין כי סיעת הבית היהודי ניהלה בתקופות השוטפות את מערכת חשבונותיה שלא לפי הנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך בעיקר שבחשבונות השוטפים של הסיעה נכללו הוצאות בגין תשלומי מס הכנסה והתחייבות לרשות המיסים שמקורן במערכת בחירות קודמות ואשר לא נכללו בחשבונות בדוחות הכספיים שהגישה הסיעה למבקר…".
כמו כן חוזר המבקר על קביעתו הקודמות שסיעת הבית היהודי "לא הקפידה לשמור את כל הפירוטים והאסמכתאות הנוגעים לחלק מהוצאותיה. לפיכך לא ניתן היה בדרכי ביקורת מקובלות לזהות ולאמת את הוצאות הסיעה בתקופות השונות ולקבוע כי חשבונות הסיעה שלמים ונכונים".
הניסוח הזה עדין, אבל מה שאומר המבקר הוא שהדוחות בלשון חשבונאית הם "מבושלים", כלומר, לא משקפים בהכרח את האמת.
הגירעון האחרון של הבית היהודי: 20 מיליון שקל
לפי הדוחות האחרונים שפורסמו בדוחות המבקר השנה – זה הגירעון של הבית היהודי, וזו "הירושה" של בנט ושקד, ירושה די עגומה (וזה עוד אחרי מכירת נכס כדי לצמצם את הגירעון שהגיע עד לכ-30 מיליון שקל). ארז צדוק, בתלונתו המפורטת למשטרה, הוכיח עד כמה מצבה הפיננסי של הבית היהודי הורע בתקופתם של בנט ושקד, בדיוק הפוך ממה שהם טוענים.
לסיכום, מה יש לנו פה: דוחות כספיים לא נכונים, "מבושלים", ערבוב בין כספי מפלגה לצרכים האישיים של בנט, אי סדרים כספיים שיטתיים – ושני אנשים – בנט ואורבך – שאחראים לכל זה ומוחזקים בגרונם ע"י מנדלבליט.
