השקרים של גיא פלג והפרקליטות בנושא הסיגרים, "קו האספקה" של מילצ'ן לנתניהו וקמצנותו לכאורה: מקורבי נתניהו אמרו בחקירתם שרכשו לו סיגרים ונתניהו תמיד החזיר להם כסף; נתן אשל: "קניתי לנתניהו סיגרים בסדר גודל של 30 אלף שקל והוא החזיר לי. אף פעם לא שאל אותי איך, כמה וזה".
מילצ'ן בחקירתו: "נתניהו אף פעם לא ביקש ממני סיגרים"; "לא ביקשתי ממנו עזרה בעסקיי, ממש לא. ואם הייתי מבקש הוא לא היה נותן"; "אני מוכרח להגיד להגנתו שהוא לוקח את תפקידו ברצינות מלאה. יש בו משהו משיחי, להגן על הישות היהודית. הוא לא מפחד, אין לו פחד".
***
במהלך יולי 2019 ביצע גיא פלג עוד אחת ממשימות שנשלח אליהן ע"י הפרקליטות כשהמטרה ברורה: ראשו של נתניהו, השחרתו, תוך עשיית בית דין שדה תקשורתי והצגתו של נתניהו כמושחת עוד לפני שהוגש כתב אישום נגדו.
זה מסוג הטריקים הישנים והמתועבים של פלג: הקראת תמלילים קצרים מאוד, מגמתיים מאוד, חלקם שקריים, במטרה לצרוב תודעה מסויימת אצל הצופים.
פלג תהה אם מקורבי נתניהו, לבד ממילצ'ן כביכול, סיפקו לו סיגרים בחינם וציטט מעדותה של הדס קליין, העוזרת של מילצ'ן, ומי שפיתחה שינאה חולנית נגד משפחת נתניהו – כמי שאומרת:
"גיל שפר, לשעבר מנהל לשכתו של נתניהו, סיפר לי שהזוג נתניהו חייב לו 50 אלף שקל על סיגרים שקנה מכספו".
פלג אמנם סיפר על הכחשתו של שפר בעדותו במשטרה (האמת הפוכה לחלוטין), אבל התגובה לא שינתה את צריבת התודעה – נתניהו הוא מושחת, הוא נהנתן שחי על חשבון אחרים.
כתב האישום מייחס לנתניהו קבלת סיגרים ושמפניות כ"קו אספקה".
ניחא שאין לפרקליטות שום יכולת לחשב כמה סיגרים נתניהו קיבל, ניחא שהוא לא שותה, ניחא שהפרקליטות חישבה את "קו האספקה" הזה עד לשקל האחרון אבל אין לה שום הסבר איך הגיעה לסכומים, ניחא שלסכומים שננקבו – מאות אלפי שקלים – אין שום אחיזה במציאות; ניחא שעובד ציבור יכול לקבל מתנות מחבר, ניחא שנתניהו שאל וקיבל אישור על כך מיועצים משפטיים…
אבל כשנתניהו מואשם בכך שהוא נהנה מ"קו אספקה", המשמעות היא אחת: נתניהו ביקש וקיבל ממילצ'ן קו אספקה לסיגרים, והפרקליטות שטפה את המוח באמצעות שופריה בתשקורת שאכן כך היה.
אלא שהאמת היא אחרת לגמרי וכאן אני חושף פרק נוסף מתוך חומרי החקירה והפעם בתיק 1000.
ראשית, מילצ'ן סיפר בחקירתו שנתניהו מעולם לא ביקש ממנו סיגרים, והוא היה מביא לו סיגרים ביוזמתו במהלך מפגשים חברתיים. זה לא "קו אספקה" ולא משהו שמתקרב לכך.
חוקר: "…הוא ביקש את זה (הסיגרים) ממך דרך אגב?"
מילצ'ן: "לא".
חוקר: "הוא לא ביקש ממך?"
מילצ'ן: "אף פעם".
חוקר: "אתה הצעת?"
מילצ'ן: "הייתי אומר לו ביבי אני מביא לך סיגר".
המשמעות היא שהדרישה מעולם לא באה מצידו של נתניהו ומתן הסיגרים נעשה מרצונו הטוב והחופשי של מילצ'ן, כחלק מהדרך שבה הוא ביטא את החברות העמוקה בינו לבין נתניהו.
לכן, הניסיון להדביק לנתניהו פעולות שנעשו ביחס לשמפניות, שהוא מעולם לא שתה ומעולם לא ביקש, הוא עוד שקר ששווק על-ידי ליאת בן ארי.
יתירה מזו: הטענה של הפרקליטות על "קו אספקה" לא מסתדרת עם הרכישות העצמיות של סיגרים ע"י נתניהו בעשרות אלפי שקלים לאורך שנים באמצעות אחרים.
מהראיות עולה שנתניהו היה מבקש מאנשי לשכתו ומאחרים לרכוש עבורו סיגרים והוא היה מחזיר להם את הכסף בסמוך לאחר מכן. הדברים עולים מעדויות רבות בתיק.
הנה עדות נתניהו בעצמו:
"יש כאן דבר שלא מסתדר בשיטה שלכם, מה שאתם קוראים השיטה. אני מוציא הרבה אלפי שקלים כל שנה, הרבה אלפי שקלים כל שנה על סיגרים. ואתם בוודאי אם אתה חוקרים את זה, וודאי שאתם יודעים את זה. יודעים את זה, מאנשים בלשכה, כולם יודעים את זה. יודעים. ואני מוציא משם, מה אני מוציא?
הרי לשיטתכם אני יכול להרים טלפון לאותה גברת… נו הדס (קליין)… להרים גם אליו, הרי אני מדבר איתו כל יומיים. אני יכול להגיד שישלחו לי, בשביל מה אני מוציא מכספי הרבה אלפי שקלים בשנה לקנות סיגרים?"
עכשיו נעבור מנתניהו לעובדי לשכתו, למשל, גיל שפר, שכיכב בידיעה של גיא פלג.
שפר, שהיה ראש לשכתו של נתניהו במשך כשנתיים – מחודש פברואר 2012 ועד חודש פברואר 2014, סיפר כי רכש עבור נתניהו סיגרים ורה"מ לשעבר היה משלם לו עבור הרכישה:
חוקר: "אתה קנית לו דברים?"
גיל שפר: "… אני קניתי לו כאילו בדברים של בינינו לא כשיטה, זאת אומרת אני מעשן סיגר, הוא מעשן סיגר אז היה אומר לי תביא שתיים, אני הייתי מביא שתיים, אני מעשן, הוא מעשן, כאילו…"
חוקר: "מה זאת אומרת?"
גיל שפר: "תביא סיגר, אה… אני רוצה סיגר, רוצה שני סיגרים או משהו כזה, נגמר לו אם אלו אם זה… אז אני היית הולך וקונה סיגר או שולח מישהו וקונה אפילו שתיים קונה אפילו ארבע אחד לי אחד לו הוא היה מחזיר לי והייתי משלם, הייתי עושה לי רשימות ויושב איתו על השקל, לא מוותר".
אז מסתבר שהדס קליין שיקרה בעדות שאיתה פרץ גיא פלג בקולו הדרמטי. ועוד בהמשך:
גיל שפר: "אז הייתי קונה על שמי, כן…"
חוקר: "כן…"
גיל שפר: "והוא היה אחרי זה מחזיר לי והייתי מתחשבן איתו כאילו היינו…"
חוקר: "ואיך הוא היה מחזיר לך?"
גיל שפר: "במזומן, היה משלם לי".
גם אייל חיימובסקי, שהיה מנהל לשכתו של נתניהו בשנת 2012, סיפר דברים דומים בחקירתו:
חוקר: "האם רכשת עבור נתניהו סיגרים לבקשתו?"
חיימובסקי: "כן. היו מספר מקרים, אם אני צריך למנות אותם, מדובר ב-6 עד 10 פעמים בהם נתבקשתי על ידי מר נתניהו לרכוש עבורו סיגרים. זה קרה כשהיה לו חשק עז לעשן סיגרים ולא היה לו סיגרים שלו.
בדרך כלל הייתה לו בתיק קופסת סיגרים וגם בלשכתו הייתה קופסת סיגרים. באותם מקרים שמר נתניהו 'נתקע' בלי סיגרים הוא ביקש ממני לרכוש עבורו. אני מדבר על מספר מקרים בהם רכשתי עבורו סיגרים בקניון ממילא בירושלים, זה היה כשלא היו לו סיגרים בלשכה בירושלים.
היו מקרים כשהיינו בלשכתו של נתניהו בקריה בת"א, אז שלחתי עובד לשכה בשם קספריוס לרכוש עבור מר נתניהו סיגרים במלון דן בת"א.
לשאלתך האם מר נתניהו הפנה אותי לאותם חנויות, אני משיב שלא, אני ידעתי מעצמי שבאותם מקומות מוכרים סיגרים. סה"כ מדובר על בין 6 ל-10 מקרים כאלה, בת"א ובירושלים ביחד, בהם רכשתי עבור מר נתניהו סיגרים. בכל פעם מדובר היה בכמות של בין 3 ל-5 סיגרים".חוקר: "כיצד הייתה מתבצעת ההתחשבנות הכספית ביניכם?"
חיימובסקי: "אני הייתי מוסר למר נתניהו את החשבוניות עבור רכישת הסיגרים והוא כל מספר ימים היה שואל אותי כמה הוא חייב לי ומחזיר לי את הכסף. אם אני אדייק אז היו מקרים שמר נתניהו היה שואל אותי כמה הוא חייב לי ועל פי שמסרתי הוא היה משלם לי".
גם דוד שרן, שכיהן כראש הסגל של נתניהו מחודש דצמבר 2014 ועד לחודש ספטמבר 2016 סיפר דברים דומים:
חוקר: "האם ראש הממשלה נתניהו נהג לרכוש סיגרים? אמרת לי שהיו פעמים ש…"
דוד שרן: "אני יודע רק לגביי".
חוקר: "כן, כן".
דוד שרן: "שהיו מספר פעמים".
חוקר: "היו מספר פעמים. אמרת…"
דוד שרן: "שתיים שלוש ארבע משהו כזה. שהוא ביקש ממנו לרכוש עבורו".
חוקר: "אוקיי. ואיך זה התבצע?"
דוד שרן: "הלכתי, קניתי, ו…"
חוקר: "ו…?"
דוד שרן: "וקיבלתי כסף ממנו חזרה אחר כך".
חוקר: "אוקיי. בכמה כסף מדובר? אמרת לי…"
דוד שרן: "בין מאתיים חמישים לחמש מאות שש מאות בערך".
חוקר: "אנחנו מדברים על שקלים כן?"
דוד שרן: "כן, כן".
גם נתן אשל, שהיה ראש לשכתו של נתניהו מחודש אפריל 2009 ועד חודש דצמבר 2011 סיפר בחקירתו שכבר אז הוא רכש עבור נתניהו סיגרים, לבקשתו
חוקר: "מה אתה יכול להגיד לי על סיגרים שקנית לאדון נתניהו?"
נתן אשל: "קניתי קודם כל. תמיד לקחתי ממנו כסף לדברים האלה, לא רק לדברים האלה. היה לי סידור איתו שאני מכסה את ההוצאות שלו והוא נותן לי כסף אחרי שאני אומר לו שאני צריך כסף.
אף פעם לא שאל אותי כמה איך למה וזה… אמרתי לו ביבי נגמר לי הכסף אז היה נותן לי".חוקר: "הבנתי על מה… איזה כמות של סיגרים אנחנו מדברים?"
נתן אשל: "פעם בכמה ימים זה יכול להיות סיגר שתיים…".
ובהמשך:
חוקר: "אז כמה בוא נגיד כמה היית מכמת את כמות הפעמים שקנית עבור נתניהו סיגרים?"
נתן אשל: "הרבה".
חוקר: "מה זה הרבה?"
נתן אשל: "סדר גודל של שלושים אלף שקל".
אז אם לנתניהו יש "קו אספקה" בדמותם של מילצ'ן והדס קליין, מדוע הוא רוכש סיגרים לעצמו בעשרות אלפי שקלים ולא מבקש מהם?
עוד כשל בכתב האישום. גם לפי דבריו של מילצ'ן לא היה ממש מדובר ב"קו אספקה" והוא נהג לחלק סיגרים לאורחיו כדרכו בקודש.
"מילצ'ן: בא חבר, מי שרוצה סיגר תמיד יש סיגר… אפילו קופסה לפעמים".
ובהמשך:
"מילצ'ן: "תמיד יש פה סיגרים ויין… ושמפניות".
חוקר: "שהסיגרים זה יש כאילו לאורחים…".
מילצ'ן: "כן".
חוקר: "שאם מגיעים אז אתה נותן מה, מחלק לאורח הוא יוצא לעשן או לשתות?"
מילצ'ן: "בין, בין, בין שני סיגרים לקופסה".
חוקר: "אתה נותן לאורחים קופסה במתנה? כמו לזוג נתניהו?"
מילצ'ן: "בערך חצי קופסה, אני יודע, מה שפתוח…
גם הצד השני של המשוואה בכתב האישום – פעולות של נתניהו בניגוד עניינים לטובת מילצ'ן – הופרך בחומר ראיות, ולא רק בניסיון ההפללה של יאיר לפיד בנושא הארכת הפטור ממס.
לא רק שנתניהו לא פעל לטובת מילצ'ן, הוא פעל לרעתו, כפי שהעיד מילצ'ן בעצמו.
חוקר: "תשמע, בדרך ישירה או עקיפה, אתה ביקשת ממנו שיעזור לך בעסקיך, בדרך זו או אחרת בארץ?"
מילצ'ן: "לא רק שלא ביקשתי, אלא זעמתי עליו שהוא נהיה שר אוצר. וקנינו אז בזמנו את סוכנות הרכב של סוזוקי, והוא, יום אחרי זה, הוא ידע שיש לי את זה. אישר את רפורמת יבוא החלפים לכלי הרכב…. תודה רבה, אמרתי לו. זה ממש חבר טוב" (בציניות).
חוקר: "אז מה הוא אמר לך?"
מילצ'ן : "ואז הוא אומר לי 'אני שר אוצר, זה מה שטוב למדינה'. וזה היה כל הכבוד. אני מוכרח לומר להגנתו, שהוא לוקח את תפקידו ברצינות מלאה, הוא, יש בו משהו משיחי, הוא חושב ש… זאת אומרת, ה…"
חוקר: "הוא רואה בכאילו בעצמו…"
מילצ'ן : "גם בשיחות הוא חושב שהוא, אני לא מזלזל בזה, שהוא מגן על הישות היהודית מול דוד וגולית, האיראנים, עם פצצות, עם הקונגרסים על, אין לו פחד. הוא אמר לי, דרך אגב, שבאפריקה, באפריקה מצאו פיל עם עור של ביבי".
חוקר: "מה?"
מילצ'ן : "באפריקה מצאו, הוא, הוא מספר שבאפריקה מצאו פיל עם עור של ביבי. הוא לא מפחד. הוא לא נוגע, לא כלום. הולך".
חוקר: "או.קיי. אז מעולם לא ביקשת ממנו עזרה בשום דרך שהיא…"
מילצ'ן : "ממש לא"
חוקר: "שקשורה לעסקיך".
מילצ'ן : "ממש לא".
"דרך אגב, אני, אם הייתי מבקש, הוא לא היה נותן".